הבת שלי אכלנית טובה לגמרי, אין איתה ענינים (למעט חיבה מוגזמת לזיתים וצימוקים
)לאחרונה היא אוכלת באופן משמעותי פחות. וזה נמשך כבר שבועיים-שלושה ומתחיל קצת להטריד אותי.
בפעם הקודמת שהיה אובדן תאבון היתה גם אנמיה. אבל עכשיו אין אינדיקציות נוספות לזה (מצב רוח טוב, אנרגיה גבוהה, לא חיוורת)
אין איזה עניין ריגשי נראה לעין - היא בתקופה מצויינת מהמון בחינות
אין מאבקי כוח סביב אכילה (כי פשוט... אין)
ובכ"ז נראה שהיא .... ובכן שאין לה תאבון.
היא מבקשת דברים לאכול, היא מוכנה לנסות ולטעום, אבל הרבה פעמים לוקחת ביס ו"לא טעים לי" - זה כולל גם דברים שהיא בד"כ אוהבת (חביתה, בננה, תפוח, שניצל, עוגיה).
אוכלת כמה ביסים בארוחה ומודיעה "אני שבעה"
לא מבקשת אוכל בין ארוחות (ואם כן אוכלת כמה ביסים מפרי / ירק / חטיף וזהו)
מתמזמזת עם האוכל המון זמן. (אני לא לוחצת עליה לאכול מהר היא פשוט אוכלת בקצב שלה).
היא היתה אצל סבתא ולא ביקשה ממתקים (בד"כ אצל הסבתא הזו היא מאבדת כיוון ומבקשת ממתקים ללא הרף)
אולי זה בכלל משהו נורמאלי? ואני סתם מוטרדת אבל בגדול נראה לי שהיא אוכלת פחות ופחות . (היא גם מאוד רזתה אבל אולי זה בגלל זינוק של גובה - הילדה נמתחה
)אולי קשור - היא בהתקפת אבוקדו - כל בוקר נפתח בחצי אבוקדו לפעמים עם תפוח (שאותו היא לא גומרת כאמור)
אני אשמח לשמוע מחשבות בעניין, אולי יש לכן רעיונות על מה להסתכל (כמו אז שהיתה אנמיה ולא ידעתי שאובדן תאבון קשור אליה).
הפעם לא.
) חזר לה התאבון גם בגן אוכלת הרבה
משתמשת