מצוינות בחינוך

אנונימי

מצוינות בחינוך

שליחה על ידי אנונימי »

אז ככה:

יש לי חבר (()) שעובד בעמותה למצוינות בחינוך.
היתה לנו פעם שיחה נפלאה על מהי מצוינות ואיך מעודדים אותה, ועל איך שהנטייה הטבעית היא לעודד מצוינות אינטלקטואלית, ומה בקשר לצדדים אחרים של הבנאדם, לתחום הרגשי למשל?... אז אמרתי לו "וואלה, כבר יש לי כמה הרהורים בנושא" וסוף סוף כתבתי אותם.

אני לא בטוחה שיש בזה מספיק עניין לציבור. אם כן - יופי. ואם לא - דף למחיקה.
לשיפוטכן :-)
תמרוש_רוש
הודעות: 5688
הצטרפות: 18 יוני 2005, 03:48
דף אישי: הדף האישי של תמרוש_רוש

מצוינות בחינוך

שליחה על ידי תמרוש_רוש »

מצוינות בחינוך – מבט הוליסטי, הרהורים חלקיים

מהי מצוינות? יש אומרים: "היות טוב מאוד בתחום ספציפי", ויש אומרים "היות טוב בכל התחומים" (כאידיאל) או "היות טוב במבט כולל".

העמותה למצוינות בחינוך טיפחה, עד עכשיו, בעיקר את המצוינות האינטלקטואלית אצל בוגריה. ידוע לי כי גם הושם דגש על מעורבות חברתית וקהילתית. אבל זו עדיין תמונה חלקית מאוד.

(הערה: בגלל הסרבול המבני של המילה "מצוינות" אני לא אשתמש בה. המילה "איכות" תחליף אותה לכל דבר ועניין)

אנחנו עדיין אחוזים חלקית בדעה הקדומה מימי המאה ה- 19, שהאינטלקט וההיגיון הם הצד הגבוה ביותר, הנחשב ביותר של האדם, הרגשות נחותים במעלה (קבילים לכל היותר אצל נשים), והגוף הוא ההיבט החייתי והנמוך ביותר, ועדיף לרסן אותו ככל האפשר.
דעה זו גבתה וגובה מאתנו מחיר כבד: מחיר של הכחשת חלקים שבנו, דיכויים והזנחתם. מתוך רצון להגביה אותנו מעלה, היא הופכת אותנו לבני אדם חסרים וחלקיים.
כיום דעה זו מפנה בהדרגה את מקומה לגישה הוליסטית, שמתייחסת לכל חלקיו של האדם כמשמעותיים, ומדגישה את יחסי הגומלין ההדוקים והתלות שבין כולם. הגישה ההוליסטית מסייעת לנו להכיר ולהשתמש במקורות כוח פנימיים רבים ושונים: השכל המודע, הרגש, האינטואיציה, הגוף, ומימדים נוספים שעוד לא התגלו לנו בבהירות מספקת, אבל חלק מאתנו כבר חשים בקיומם.

כל אחד מאלה טומן בחובו פוטנציאל, כלים להתמודדות עם מצבים, אפשרויות למידה. הכרת החשיבות של כולם מאפשרת לנו להיות אנשים רחבים ועשירים יותר, לשפר, להרחיב ולגוון את המסוגלות ואת התפקוד שלנו בכל סיטואציה נתונה.
תמרוש_רוש
הודעות: 5688
הצטרפות: 18 יוני 2005, 03:48
דף אישי: הדף האישי של תמרוש_רוש

מצוינות בחינוך

שליחה על ידי תמרוש_רוש »

להלן כמה איכויות שנתברך בהן האדם:

איכות אינטלקטואלית
אין לי הגדרה ממצה. אבל חלקית: היכולת ההכרתית לקלוט מידע, לעבד אותו, להסיק מסקנות ולהתוות דרכי פעולה מתאימות הנגזרות מהן. יכולת לחשיבה ביקורתית, להטלת ספק, להפרדת עובדה מהשערה והשערה מדעה קדומה. סקרנות אינטלקטואלית, יוזמה, מוכנות להרחבת הידע, ולחיפוש ידע נוסף.
(יהיה מי שיגיד שיוזמה היא איכות רגשית. אין ויכוח. אבל כאן היא נחוצה להגשמת איכות שכלית ולכן הכנסתי אותה, על פי התפקוד שלה ולא על פי מקורה).
תמרוש_רוש
הודעות: 5688
הצטרפות: 18 יוני 2005, 03:48
דף אישי: הדף האישי של תמרוש_רוש

מצוינות בחינוך

שליחה על ידי תמרוש_רוש »

איכות רגשית

זה תחום ענק.
הרהורים ראשוניים:
במבט פנימה, איכות רגשית היא יכולתנו להתייחס לרגשות שלנו, להכיר אותם, להבין אותם, ולתת להם מקום נאות בחיים.
במבט החוצה איכות רגשית היא היכולת של האדם להתייחס לרגשותיהם של אנשים אחרים, להכיר אותם, להבין אותם, ולנהוג בהם בהגינות, ולתת להם מענה נבון בסיטואציות שונות (למשל: לדעת איך לענות לאדם שנפגע ממך).

איכות רגשית כלפי פנים: האדם יודעת מה היא מרגישה. הוא מניח לעצמו לבטא את רגשותיו בגלוי ובמדויק בינו לבין עצמו. הוא מודע לרצונו ולחשקיו. הוא מודה בפחדיו. חשוב מאוד: היא יודעת להבדיל בין רצונות שמקורם ברגשות שונים: הרצון הזה מקורו בפחד, הרצון הזה מקורו בהזדקקות להערכה חיצונית. התיאור הזה איננו תיאור של מצב סטאטי (עכשיו אני מודעת לרגשותי וכך יהיה מעתה ואילך, סוף פסוק), אלא תהליך שנמשך ומתפתח על פני חיים שלמים, כי תמיד יהיו עוד רגשות לגלות ולחקור.
לכן חלק חשוב מהאיכות הרגשית היא יכולתו של האדם ליצור לעצמו "מרחב עבודה" מוגן ותומך, גם עצמאי וגם בסיועם של אנשים אחרים כשיש צורך בכך, כדי לאפשר לעצמה לבצע את העבודה הרגשית המתמשכת. היא רוצה ויכולה להשתחרר מהתניות רגשיות שמכבידות עליה, שמקורן בעבר, ואשר אינן חיוניות להווה ולעתיד. הוא יודע מתי לעבוד יחסית-לבד (עם תמיכה מזדמנת של הקרובים אליו) ומתי בסיוע חיצוני-מקצועי אינטנסיבי. כשהוא נזקק לעזרה מבחוץ הוא יודע איזה מתודה מתאימה לו ביותר מכל המתודות הרבות הקיימות לשיפור אישי, ואיך לבחור את איש המקצוע המתאים לו ולצרכיו.

איכות רגשית כלפי חוץ:
.......................
(הקשבה לזולת, התמודדות עם רגשות הזולת, אהבה, אמפתיה... יש כל כך הרבה מה להגיד בנושא...)
תמרוש_רוש
הודעות: 5688
הצטרפות: 18 יוני 2005, 03:48
דף אישי: הדף האישי של תמרוש_רוש

מצוינות בחינוך

שליחה על ידי תמרוש_רוש »

איכות אינטואיטיבית

הגדרות:
היגיון הוא תהליך שכלי של עיבוד מידע וקבלת החלטות הנשען בעיקר על מידע הכרתי.
אינטואיציה היא תהליך שכלי של עיבוד מידע וקבלת החלטות, הנשען בעיקר על מידע תת-הכרתי.
(את ההגדרות האלה אני ניסחתי, אבל אחר כך ביררתי ומצאתי שהן מקובלות על חוקרי אינטואיציה למיניהם)

עוד תיאור חביב:
"אינטואיציה איננה שייכת לתחום המיסטי, המעורפל. היא מופיעה כאשר מתבוננים בזולת בתשומת לב לפרטים הקטנים". (מתוך: טבעי ללדת)

בראייה היסטורית, ההיגיון נחשב בעבר לתהליך קבלת ההחלטות בהא הידיעה, והאינטואיציה נראתה כמשהו מעורפל שאין לדעת מה מקורו ולא כדאי לסמוך עליו. "נראה לי שכדאי לעשות כך וכך" לא נחשב לטיעון תקף.
אבל, מכיוון שרוב מערכות עיבוד המידע הן תת-הכרתיות, ומסתמא רוב המידע המצוי במערכת העצבים הוא תת הכרתי, יהיה זה בזבוז נורא של משאבים שלא להכיר בו ולהשתמש בו.

איך עושים את זה:
מנסים ורואים. לומדים להקשיב לתחושות של "נראה לי", לומדים לזהות אותן ולהפריד אותן מתחושות של "מפחיד לי", לומדים ללכת עליהן, ואחר כך לבדוק את התוצאה ולהסיק מסקנות.
לומדים לעצור, לשאול את עצמך "מה בא לי עכשיו?" ולהאמין לתשובה הראשונה שמתקבלת.
לומדים להשתמש בגרסה כלשהי של שיטת המטבע: בדילמה בעלת שני צדדים, מטילים מטבע. ברגע שהוא נוחת ורואים את התוצאה, בוחנים את הרגש המיידי שהתעורר בעקבות ההטלה. האם שמחתי על התוצאה? האם הצטערתי עליה ורציתי לזרוק שוב? ואז פועלים בהתאם.

גישה מסייעת: גישה של אמונה בעצמך ובכוחותייך. גישה של אהבה כלפי עצמך. נכונות ללכת כנגד התוויות תרבותיות, ונגד "אבל צריך". לפעמים באמת צריך, לפעמים זו שטות גמורה, ולפעמים צריך לדחות את ה"צריך" בחמש דקות קטנות, או ביום אחד, או בשבוע, וזה מה שיעשה את ההבדל.
טכניקות מסייעות: מדיטציות למיניהן. ישיבה שקטה. פעילות גופנית שהוכחה כמצלילה.
סביבה תומכת: "רחם", מקדש-מעט או פינת-הגות. פינוי מקום לעצמי. המקום יכיל מרחב מוגדר שניתן לשבת ולשכב בו, אביזרים, צבעים, תמונה, קישוט או מוטו מעוררי השראה, אפשרות ליצירת שקט ואפשרות ליצירת מוסיקה מסייעת, אמצעי טיהור (קטורת, עציץ קטן, שימוש במים) ויישמר בסדר ובניקיון מופתיים. עדיף שהוא לא יכיל ספרים, כיוון שהספרים אינם גמישים מספיק בשביל להיענות למצבים ולמצבי רוח שונים ומשתנים.
זה לא חייב להיות חדר, אם אין אפשרות. זו יכולה להיות פינה קטנה וקומפקטית: תמונה קטנה, שידה בגודל 30X20 ס"מ, וכרית שנכנסת מאחורי השידה כאשר לא משתמשים בה.
סביבה אנושית תומכת: להקיף את עצמך באנשים שמכבדים אותך (ואת שיקול דעתך). ואידך זיל גמור.
תמרוש_רוש
הודעות: 5688
הצטרפות: 18 יוני 2005, 03:48
דף אישי: הדף האישי של תמרוש_רוש

מצוינות בחינוך

שליחה על ידי תמרוש_רוש »

איכות פיזיולוגית ובריאותית

האשה מודעת לאברי גופה השונים ולמערכות השונות, יש לה ידע תיאורטי בסיסי על תפקודן. אבל מה שחשוב יותר: היא קשובה לגופה ולצרכיה.
למשל:

אוכל:
מודעת למנגנונים של רעב ושובע ומשתדלת לאכול על פיהם. שואפת ליישם הרגלי אכילה נכונים: להתחיל לאכול מתוך רעב, להפסיק כששבעים, לא לדחות אכילה עד לתחושת רעב כבד. לאכול כפעילות נפרדת ולא תוך כדי עבודות אחרות. ללעוס היטב. ליהנות מהאוכל. לבחור מאכלים שיתאימו לצרכים הפנימיים של הגוף כפי שהם מתבטאים בתחושות רעב ושובע. להיות מודעת לרגשות המשפיעים על מנגנוני הרעב והתיאבון, לשים לב כאשר מופיעה התנהגות של אכילה שלא מתוך רעב, ולטפל במקור הרגשי שלה ובצרכים הפיזיים והלא-פיזיים אותם היא מייצגת.
מודעת להשפעות של תזונה חסרה על מנגנוני הרעב והשובע (למשל: צריכה של קמח דל משביעה פחות, ומעוררת חשק מוגבר למתוק).
מזהה צמא ונענית לו לאורך כל שעות היום.
חיבור פיזי/רגשי/תרבותי: מודעות לכך שאכילה היא חווייה רגשית חשובה. מודעות להטיות התרבותיות שלנו בנוגע לאוכל (למשל, הדיכוטומיה המזיקה בין אוכל טעים לאוכל בריא) ולהשמנה (תקצר היריעה...) ומשתדלת לנטרל אותן. בוחן את ההטיות שקיבל בירושה ממשפחתו.

שינה:
הולך לישון כשהוא עייף, יודע לתכנן את יומו כך שיכלול מספיק שינה, מתייחס לשינויים בדפוס השינה שעשויים להצביע על מצוקה נסתרת. הוא מודע להשפעת התאורה על מנגנון השינה.

תהליכי פוריות: האשה מכירה את מחזור הפוריות שלה, יודעת לזהות ביוץ, משתמשת בטכניקות שונות כדי להקל ולמנוע כאבי מחזור ותסמונת קדם ווסתית, נענית לצרכים המשתנים של גופה ונפשה לאורך כל החודש, יודעת גם איך לא להרות וגם איך כן להרות, ויש לה ידע בסיסי על לידה והנקה, היכן לחפש מידע נוסף בעת הצורך, ואיך ליישם חשיבה ביקורתית כלפי הידע והתפיסות הרווחות בציבור בנושאים אלה.

בריאות:
יכולת להקשיב לצרכי הגוף ולא להזניחם. להיות מודעים להשפעת רגשות על מחלות וכן להשפעה של סיטואציות חיצוניות על הופעת או החמרת מחלה. מסוגלות לפרגן לעצמנו היענות לצרכי הגוף (שינה, מנוחה, פעילות, אכילה וכל השאר), גם תחת לחצים חיצוניים.


ועוד ועוד ועוד....
תמרוש_רוש
הודעות: 5688
הצטרפות: 18 יוני 2005, 03:48
דף אישי: הדף האישי של תמרוש_רוש

מצוינות בחינוך

שליחה על ידי תמרוש_רוש »

איך בית ספר יכול לסייע לתלמידיו ותלמידותיו לרכוש מקצת מהאיכויות האלה:

להחזיק סטנדרט גבוה של איכות חומרית-ארגונומית: האם סביבת הלימודים עונה על הצרכים הפיזיולוגיים האנושיים? איך אפשר לעודד איכות פיזיולוגית באמצעות שינוי הסביבה?
  • תאורה: לעניינינו, המונח "תאורה" כולל מספר חלונות ומיקומם, סוג המנורות, כמות המנורות וכן החזר האור מהקירות.
לתאורה השפעה מיידית ועמוקה על התפקוד והתחושה הפנימית. במחקר שערך בית איזי שפירא, שינוי התאורה בגן ילדים (ללא שינוי ניכר במשתנים אחרים) הוריד באופן משמעותי את רמת הרעש שנמדדה אובייקטיבית, את רמת הרעש כפי שנחוותה על ידי הגננות, וכן את תחושת העייפות שלהן לאורך כל היום.
התאורה הטובה ביותר היא תאורה טבעית שאיננה מסנוורת, ואחריה שילוב של תאורה טבעית עם מלאכותית. התאורה הגרועה ביותר היא נורות ניאון רגילות בשילוב קירות לבנים/אפרפרים (ובפעם האחרונה שהייתי בבית הספר, זה בהחלט סוג התאורה שהיה בכיתות). ניאון הוא אור "קר" ולכן משביז, הנורות מהבהבות הבהוב תת-סיפי ומגרות את מערכת העצבים, ונורה שמתיישנת מתחילה להבהב הבהוב שעובר את הסף ומעצבן בגלוי.
  • הדרך הקלה ביותר והזולה ביותר לשפר את התאורה במוסד קיים:
א. החלפת הפלורסצנט הרגיל בנורות PL, המכילות את כל ספקטרום הצבעים (ולכן אורן "חם" יותר), אינן מהבהבות, מחירן פי שתיים או שלוש ממחיר נורה רגילה, ואורח חייהן פי שש או שבע. לאורך זמן, החיסכון הוא משמעותי.
ב. כיסוי הנורות בזכוכית עמומה שכמעט ואינה מפחיתה את אורן אך מונעת סינוור ישיר.
ג. צביעת הקירות בגוון כלשהו של קרם או צהבהב בהיר.
ניתן להגדיל עשות ולהוסיף עוד פס של צבע בגוון אחר כהה מעט (ירקרק, כתום, ורוד-אפרסק) לאורך התקרה, כדי לשבור את הגוון האחיד ולאפשר מנוחה לעיניים.
  • כסאות: כסאות משפיעים לרעה על היציבה ומערכת שריר-שלד. הישיבה בכסא מונעת שינויי תנוחה, מעודדת קיצורי שרירים ברגליים (בגלל ה- 90 מעלות במפרקי הברכיים והירכיים, והיעדר יכולת לפשק את הרגליים) ורפיון של שרירי הגו (בגלל המשענת). עדיף בהרבה לשבת על מחצלות או כריות, שמאפשרות שינוי תנוחה רבים, ולעבוד בכריעה או בישיבה על הברכיים מול שולחנות נמוכים, או אפילו בשכיבה על רצפה (מרופדת קלות).
מצד שני, בתרבות שמושתתת שנים על כסאות, הוצאתם היא עניין קשה ומאתגר מאוד.
מצד שלישי, אפשר למצוא פתרונות. בכתה נטולת כסאות שבה השולחנות נמוכים יותר, אפשר לתת למורים סקוטרים – כסאות נמוכים על גלגלים, וכמובן להנמיך את הלוח. (היה לנו בנווה צבי סקוטר אחד בגובה 40 ס"מ עם משענת גב, ששימש נאמנה מורה אחת בשלבי הריון אחרונים, והיא היתה מאוד מרוצה ממנו)
  • עידוד יחפנות. יחפנות מפעילה ומפתחת את שרירי כפות הרגליים, מעודדת יציבה נכונה מכף הרגל ועד הצוואר והראש, מונעת רגל שטוחה בגיל צעיר [לברר כמה היא משפיעה בגיל מבוגר יותר], ועוזרת לשמור על הערנות בשיעורים משעממים וברגעי עייפות :-). (יישום יחפנות בהכרח יוביל לשיפור בהיגיינה האישית של התלמידים, או שהוא לא יחזיק מעמד :-D ).
  • תכנית חינוך מיני מתקדם (הרחבה בהמשך).
תמרוש_רוש
הודעות: 5688
הצטרפות: 18 יוני 2005, 03:48
דף אישי: הדף האישי של תמרוש_רוש

מצוינות בחינוך

שליחה על ידי תמרוש_רוש »

תכנית חינוך מיני לנשים צעירות ולגברים צעירים

התכניות הקיימות לחינוך מיני בדרך כלל עוסקות בבעיות הרלוונטיות לגיל התבגרות, אך לא מתייחסות ולו במילה אחת לנושאים של בגרות מינית, אשר אם אינם רלוונטיים כבר בגילאים אלה, יהיו תקפים יותר ויותר תוך שנים ספורות. בכך הן מצביעות על חשיבה שטחית לטווח הקצר (מאוד אופייני לבתי ספר. הם לא באמת "מכינים לחיים", לכל היותר הם מכינים להווה ולעתיד הקרוב).
כיום, למרות השיפורים העצומים, התרבות שלנו עדיין מדכאת נשים בצורות שונות. חלק מזה, למשל, מתבטא בתדמיות על "איך אשה צריכה להיראות" שאין שום קשר בינן לבין המציאות, חלק מזה מופיע ביחס לווסת, וחלק מופיע ברפואת הפוריות וברפואה המיילדותית, בייחוד בישראל ובארה"ב.
תכנית של חינוך מיני לנשים חייבת לכלול לא רק ידע תיאורטי נחוץ, אלא גם תרגול ויישום הידע באופן אישי, תיווך בין הידע התיאורטי לתחושה ולחוויה האישית, ודיון ביקורתי ביחס החברתי למיניות האשה, וכך לספק תהליך של העצמה. חלק מהתכנים הבאים רלוונטיים לנערות, חלקן אינם רלוונטיים לטווח קצר, אך הם נחוצים מאוד. לא תמיד יש לנשים הזדמנות לרכוש את הידע כשהן זקוקות לו, ופעמים רבות הן מתחילות לחפש אחריו רק בעקבות ניסיון מר.

התכנים הנדרשים:
  • פוריות: אחרי שגמרנו ללמוד איך לא נכנסים להריון, וכמה קל להכנס אפילו ממגע מיני חדפעמי, יש ללמוד איך כן נכנסים להריון, ולמה זה לא כל כך פשוט בעצם.
יש ללמד אותנו, תכלס, את שיטת זיהוי הביוץ. איך לעקוב אחריו ולזהות אותו. (יש בארץ מספר מדריכות מנוסות שמלמדות את השיטה).
בנוסף, לעודד אותנו לערוך רישומים של כל דבר אפשרי שאנחנו מרגישות: כאבים, מצבי רוח, ריחות, תחושות. לנחש מהחוויה הבלתי-אמצעית מתי חל הביוץ. ללמוד להקשיב פנימה.
להשוות בין התצפיות האובייקטיביות (חום, הפרשות) לבין התחושות הנוספות, החמקמקות יותר, בכדי ליצור תמונה שלמה והבנה עצמית מלאה ככל האפשר.
מדוע זה חשוב: ניתן להשוות תהליך זיהוי ביוץ לתהליך זיהוי רעב ושובע: הקשבה לתחושות הגוף, פיתוח היכולת להיענות להם כשצריך, ולהשתמש באינפורמציה המגיעה מבפנים כמרכיב בקבלת החלטות מושכלת, ליצירת התוצאה הרצויה לנו. התעלמות מהידע מונעת טיפול אופטימלי בגוף ובנפש.
  • דיון על היחס החברתי לווסת. אילו קונוטציות יש לה? איך האמהות שלנו מתייחסות אליה? איך גברים סביבנו מתייחסים אליה? מה משדרות הפרסומות למוצרי ווסת? איך זה משפיע עלינו?
  • מוצרי וסת: דיון ביקורתי על תחבושות וטמפונים חד-פעמיים ורב-פעמיים. מתן אינפורמציה על החומרי ההלבנה והדיוקסין הנמצאים במוצרים אלה והשפעתם על הגוף.
סדנה לתפירת רפידות רב פעמיות (החומרים עולים גרושים, הגזרה פשוטה להפליא). אפשר להתחיל לתפור רפידה אחת בשעור, לגמור עוד אחת בבית, ואז לנסות אותן ולערוך השוואה בינן לבין הפלסטיקיות. איזו אהבתי יותר? איזו היתה נוחה לי יותר? האם היה הבדל בכאבים?
יש לשקול גם אפשרות להתנסות בטמפון רב פעמי. זה דורש קצת יותר משאבים (רכישת סטוק של גביעונים, שישמשו מספר רב של קורסים, ונקיטת כללי החיטוי הדרושים) אבל אפשרי ורצוי מאוד.
טוב, נו, שיהיה. 'מודעות וסת' היא דרך טבעית להתנהלות בזמן ווסת, המבוססת על תחושות הגוף. לפי שיטה זו ניתן לרוקן את דם הווסת באופן מודע בתדירות סבירה, בדומה לקינוח אף. אנחנו לומדות לזהות סימנים של מלאות, ואת הדרך הנכונה לרוקן את הדם. פעמים רבות היא מביאה להקלה משמעותית בכאבי הווסת ותופעות קדם וסתיות, לקיצור משך הדימום ולהפחתת הצורך בפדים ובטמפונים, לתחושה של נינוחות והבנה אינטימית של הגוף.
  • אמהות: האם אני רוצה להיות אמא? האם אי פעם ארצה להיות אמא? מה היחס החברתי להולדת ילדים, להורות, לאבהות ולאמהות? האם קיים לחץ חברתי? האם הוא משפיע עלינו?
איך מזהים מוכנות להורות? איך מזהים חוסר רצון להביא ילדים לעולם? איך מתמודדים עם הלחץ החברתי להביא ילדים לעולם?
  • לידה: מהי לידה? האם היא תהליך רפואי או פיזיולוגי? מהן הגישות השונות ללידה? מהו הבסיס המחקרי והעובדתי שלהן? הלידה כחווייה רגשית. הלידה כאירוע מיני. כאבי לידה. האם יש צורך בהכנה ללידה?
  • הנקה: מהי הנקה? איך היא מתבצעת? האם הנקה ויניקה הן יכולות מולדות או נרכשות? השפעת אי-הנקה על בריאות האשה והתינוק לטווח הבינוני והארוך. היחס החברתי והרפואי להנקה. קשיים פיזיולוגיים, רגשיים וסביבתיים, ואיך פותרים אותם.
חלק מהנושאים שפורטו כאן רלוונטי מאוד גם לגבי גברים: פוריות, הורות, לידה והנקה. שני התחומים האחרונים הם אמנם "בבעלות" האשה, אך בפועל מאוד מושפעים מיחסו של בעלה לנושא. לכן יש טעם לקיים שיעורים משותפים לשני המינים שיכללו היבטים תיאורטיים וחברתיים, ואחר כך לקיים הרחבה, העמקה וסדנאות מעשיות לנשים בלבד.
נקודה חשובה: כיוון שכל הנושאים האלה הם אינטימיים והדיון בהם דורש מעורבות רגשית, חשוב מאוד שההשתתפות בהם לא תהיה חובה, אלא רשות. הדבר נכון במיוחד לגבי הסדנאות המעשיות.

חינוך מיני בדגש גברי: מה אני, מגדת עתידות? :-) לכו תשאלו גברים בגילאי עשרים-שלושים ותבדקו מה הם היו רוצים. בטוח יש מקום לשיפור.
(נו, גברים? מה הייתם אומרים בנושא? מה חסר? מה צריך?)
שגית_רי*
הודעות: 499
הצטרפות: 13 אוגוסט 2004, 19:49
דף אישי: הדף האישי של שגית_רי*

מצוינות בחינוך

שליחה על ידי שגית_רי* »

חינוך מיני בדגש גברי:
בחברות מסוימות היה ועדיין נהוג שהגבר הצעיר מקבל חניכה מינית מאשה מבוגרת יותר נשואה (או אחת שתפקידה לחנך בעניין הזה)
תמרוש_רוש
הודעות: 5688
הצטרפות: 18 יוני 2005, 03:48
דף אישי: הדף האישי של תמרוש_רוש

מצוינות בחינוך

שליחה על ידי תמרוש_רוש »

טוב, אני לא מתכוונת לחנוך ככה אף אחד ;-)
ניצן_אמ*
הודעות: 6808
הצטרפות: 28 נובמבר 2005, 19:35
דף אישי: הדף האישי של ניצן_אמ*

מצוינות בחינוך

שליחה על ידי ניצן_אמ* »

טוב, אני לא מתכוונת לחנוך ככה אף אחד
:-D

מסכימה עם המניפסט שלך, הייתי מוסיפה לו, כמובן, איכות סביבתית. הרבה דובר על החזרה לקהילה בימי עלומיי, אבל לא הרבה דובר על אקולוגיה ועל החזרה לכוכב, לטבע, לאמא אדמה. (החזרה וגם החזרה. הדו משמעות מכוונת.) דובר, אבל לא הרבה. זכורני שדיברנו עם שגריר ארה"ב לישראל דאז, והוא שוחח איתנו על אקולוגיה ועל חברת החשמל. במקרה הוא דיבר על הארובה של אשדוד (שאותה אני מכירה באופן אישי) ויצאה לנו שיחה מרתקת. (זכות גדולה היתה ללמוד שם בימים ההם, מה אומר לך. גם ישעיהו ליבוביץ' לא חמק משאלותיי הנוקבות והטפשיות.. ;-))

נורא סיקרנת אותי עכשיו, אני ממש מתה לדעת מה הולך שם היום. (ולא דרך שלושה וחצי הבוגרים שאין להם חיים וכבר ארבע עשרה שנים רק עסוקים בעובדה שהם בוגרים...)
שליחת תגובה

חזור אל “אודות החינוך הביתי”