פעוט שנכנס פתאום לבועה

שליחה על ידי אממא* » 20 יולי 2009, 22:16

רוצה להתייעץ,הבן שלי בן שנתיים,בדרך כלל ילד עירני וחיוני,מאוד מפותח לגילו מבחינת דיבור אבל מה -
לפני כחודש התחלנו לראות שמידיי פעם (פעם פעמיים ביום) הוא מתכנס בתוך עצמו ומפסיק לדבר,הוא יכול פתאום לשבת בצד ולהסתכל בשקט אפילו במשך שעה ואם מדברים אליו הוא מביט אלינו אך לא עונה לשאלותינו ,נראה כאילו הוא מנסה לתקשר עם העיניים או כאילו שהוא "בלע את הלשון" ולא מסוגל או שכח אייך לדבר.
זה יכול להגיע למצב קיצוני שבו אפילו אם ירצה לינוק,שזה הדבר שהוא הכי הכי אוהב לעשות בעולם הוא לא יבקש לינוק,הוא יסתכל לי לעיניים ולציצי לסרוגין ולא יפצה את פיו אפילו אם יהיה ממש צמא.אנחנו לא מצליחים לשים את האצבע על טריגר שגורם להתחלת השתיקה,החיים שלנו כל כך דינמיים שקשה לבודד אירועים,בהתחלהחשבנו שזה קורה לו כשהוא עייף אבל אחר כך ראינו שלפעמים כשהוא עייף הוא דווקא מדבר ומברבר בלי סוף...בקיצור-לא מוצאים חוקיות.
לאחרונה הוא גם "שיכלל" את התופעה ולפעמים לאחר שתיקה ארוכה (40 ד') כשהוא כבר ממש ממש רוצה משהו הוא ילחש אותו ללא קול,כך שידרש ממני לקרוא את השפתיים שלו כדי לפענח את רצונו.
התייעצתי בגן,אבל לא עשו מזה עיניין,יש לי הרגשה שמרוב שיש כל כך הרבה ילדים הם לא שמים לב לשכיחות התופעה ואולי זה אפילו נוח להם ושקט להם,הם אמרו שזה קורה לו מידיי פעם אבל שהן לא חושבות שצריך לדאוג מזה.
אני קצת דואגת,אני יודעת שיש תופעה רצינית שמתבטאת בשתיקה ארוכת שנים אצל ילדים שמתרחשת במצבי מצוקה רצינית,וחוששת שזו "שלוחה" של הבעייה הזו למרות שבשאר הזמו הוא ילד מאוד מאושר, חוששת מקיומם של קווים אוטיסטים למרות שבזמן השתיקה הוא נראה מאוד מחובר ומתקשר איתי דרך העיניים,לפעמים אני חושבת שהוא סתם שחקן מעולה ושהוא נהנה מהתגובה המבולבלת שלנו ,רוב הזמן אני פשוט לא יודעת ולכן רציתי להתייעץ אתכן.
אשמח לשמוע ממכם האם מדובר בתופעה מוכרת ומה מקורה וכן אשמח להפנייה למקורות אינפורמציה שמדברים על התופעה.

הריון?

נשמע לי שכדאי מאוד לקחת אותו לבדיקה. להתחיל בקופ"ח ולהמשיך משם.

גם לי נשמע כמו משהו שכדאי לבדוק. אף פעם לא שמעתי על תופעה כזאת ולא נתקלתי בילד שמתנהג כך.
רק תזכרי שהרבה אנשי מקצוע יסתכלו בעין עקומה על פעוט יונק, ואולי אפילו יאשימו את ההנקה ב... אלוהים יודע מה. אז כדאי לבחור עם פינצטה את אנשי המקצוע שאת פונה אליהם ולודא שהם לא נגועים בדעות קדומות על פעוטות יונקים.

המממ... אני חושבת שאני הייתי כזו... וגם לבת שלי יש נטייה כזו.
ממרומי גילי והתנסותי בחיים אני יודעת שמדובר במדיטציה. תקשורת באמצעות ה"עין השלישית". גם לי אחרי מדיטציה כזו קשה לי לדבר ואני מתחילה בלחש.
לדעתי רופאים קונבנציונלים לא יכירו בזה.
היום אני מורה לטאי צי ואני יודעת איזה יתרונות יש לזה, להכנס בכזו קלות למצב מדיטטיבי של תקשור. לדעתי יש את היכולת הזו לילדים רבים אך מערכות חינוכיות קונבנציונליות מדכאות את זה כי אנחנו כל כך רגילים לתקשורת שהיא מילולית בלבד.
אין לי מה להציע מלבד נקודת ההסתכלות הזו. אולי אני אשאל את אמא שלי מה היא הרגישה כשנעלמתי לה לעולמות אחרים מדי פעם.
לדעתי היכולת הזו היא מתנה.

האם יש פגיעה באוצר המילים שלו?

שליחה על ידי בלה* » 21 יולי 2009, 19:42

גם לי נשמע כמו משהו שכדאי לבדוק
אני לא הייתי נאחזת בשום סיפור דומה של אף אחד - לא לטובה ולא לרעה. כי אף סיפור לא דומה לשלך. כדי להסיר דאגה מליבך, או כדי לבדוק ממה זה נובע, כדאי לפנות לרופא הילדים ולהמשיך משם.
אם את שואלת האם זאת סיבה מספיק טובה כדי ללכת לרופא, אני אומרת שכן. אני הייתי הולכת.
אם את שואלת האם יכול להיות שזה סתם כדי למשוך תשומת לב או סתם מעייפות או לא יודעת מה, אני אומרת שאני לא יודעת כי לא ראיתי ואני לא מכירה את הילד, ואני חושבת שאף אחד כאן לא יכול להגיד לך שזה שום דבר ושאין טעם ללכת לרופא. גם לא מי שהיה ילד כזה בילדותו.

לדעתי היכולת הזו היא מתנה.
לדעתי זה לא אחראי לומר דבר כזה לאימא ששואלת שאלה כזאת. ליתר דיוק - אני חושבת שזה יהיה לא אחראי מצד האימא להתייחס למצב הבועה של בנה כאל מתנה מבלי לבדוק יותר לעומק.

שיהיה רק טוב

לדעתי זה לא אחראי לומר דבר כזה לאימא ששואלת שאלה כזאת.
אני רואה למה את מתכוונת. מותר לנסח מחדש?
אני רואה את היכולת שלי כמתנה. אני לא יודעת מה באמת יש לילד וגם אני חושבת שכדאי ללכת להתיעץ עם מומחים. אני רק מציעה דרך הסתכלות נוספת אפשרית ומסתמכת רק על הנסיון האישי שלי.

שיהיה רק טוב

שליחה על ידי א_תי* » 21 יולי 2009, 20:43

אני גם שכדאי להתייעץ. אם את מאיזור ירושלים, או מוכנה להגיע לכאן, אוכל לתת לך שם של מישהי מקסימה.

שליחה על ידי בלה* » 21 יולי 2009, 22:19

אני רואה למה את מתכוונת.
שמחה על ההבנה (-:

גם אני הייתי ככה. כשקצת גדלתי קראו לזה "אסטרונאוטית" והיו צוחקים עלי "כדור הארץ קורא ליונת". מה 'כפת לי, אני -- הם תקועים כאן ואני יכולה להסתובב בכל היקום.

(אם כי אני לא בטוחה שזה אותו הדבר. לא חושבת שהיתה לי בעיה לדבר כשרציתי משהו.)

אני חושבת שיש שאלות שאת צריכה לשאול את עצמך ... ושהיו מעניינים אותי כדי לנסות להבין במה מדובר.
מה הוא עושה בזמן השתיקה הזו? הוא משחק? בוהה במשהו? מקשיב למשהו? מרוכז? או פשוט סתם כך נכנס לפאוזה?
כל כמה זמן זה קורה, או כמה פעמים זה קרה עד היום?
האם זה קורה כשיש עוד אנשים או כשרק אתם בסביבה?
באיזה מצב רוח הוא נראה כשהוא "בזה"? חרד? נינוח? עסוק?
האם את קולטת אות של מצוקה? מה את מרגישה כשזה קורה? איך את נוטה להגיב?
מה מוציא אותו מזה בד"כ?

משהו שמצאתי, לא יודעת אם קשור.

http://www.gilrach.co.il/article.asp?id=215

והנה עוד משהו. לא קראתי לעומק, אבל נשמע לי שיכול להיות מתאים.
http://www.gilrach.co.il/article.asp?id=193

שליחה על ידי שירז* » 22 יולי 2009, 20:54

נשמע דומה לתיאור ילדי האינדיגו, חפשי ברשת.

אני מכירה את תופעת האילמות הסלקטיבית ואני לא בטוחה שמדובר במקרה כזה,
בד"כ אילמות סלקטיבית היא במקום מסויים כמו גן,בבית הילד ממשיך לדבר ואפילו "משלים פערים" במלל רב כדי להתפרק אחרי שעות אילמות.
כאן הקושי בתקשורת הוא אפילו עם האמא לכן גם אני הייתי ממליצה לבדוק אצל רופא או מרכז להתפתחות הילד.

באופן טבעי

באופן טבעי