עקרון ההדדיות

[חגית_ל*]

אני מאכילה את הקטנה וגם היא מאכילה אותי. משגע אותי הורים שדוחפים את היד הקטנה 'לא, לא, זה בשבילך, תאכל/י'.
אני מקשיבה לה וגם היא לי.
אני מראה לה דברים ומלמדת אותה והיא גם מראה לי ומלמדת אותי.
אני נותנת לה מניסיוני והיא משמחת החיים שלה והארותיה.
אני בת 41 והיא בת שנה עוד חודש.

[גלית_ועמרי*]

(-:
אנחנו מצחצחים שיניים אחד לשני

[מאמא_מאוהבת*]

ומה אתם עושים כשמוצע לכם אוכל שאתם לא אוהבים?
נועה ואבא שלה אוהבים עוגיות מזרחיות, אובלטים ודברים עם זעתר - אני ממש לא. ולפעמים נועה בכוח דוחפת לי לפה את המאכלים הנ"ל - ולא בא לי. אני אומרת לה בעדינות - אני לא אוהבת את זה - אבל היא מתעקשת. בד"כ זה נגמר בזה שמעבירים לאבא. אבל לפעמים היא מנסה לפתוח לי את הפה בכח (ד"א, משהו שאף פעם לא עשינו לה וגם לא הכרחנו אותה לאכול).

אנחנו מצחצחים שיניים אחד לשני
גמאנחנו!

[תבשיל_קדרה*]

ומה אתם עושים כשמוצע לכם אוכל שאתם לא אוהבים?
עקרון ההדדיות - מה שאני לא אוהבת, אני לא אוכלת, כמו הילדים.

הבעיה היא רק כשבשם ההדדיות, הילדים מתנהגים אלי כמו שסבתא שלהם מתנהגת אליהם...

[חגית_ל*]

זו באמת בעיה, אני לא סובלת גבינה לבנה והיא נורא אוהבת לטבול ידיים בכל מה שעל השולחן ולהאכיל אותי אז אני תמיד מנסה לצפות קדימה מה הולך לקרות - ומעבירה אותה לאבא מהר, שתאכיל אותו

[סמדר_נ*]

אני זכיתי למוצץ ולבקבוק מים מידי האחיינית בת השנה. אז שתיתי (מאחר שכניסתי לחדר לוותה במחיאות כפיים סוערות של האחיינית דנן, היה לי מאד לא נעים לסרב. לא מסרבים מול הר ציפיות כזה... ומייד גם חשבתי מה בעצם יקרה אם אשתה מהבקבוק שלה. דווקא הייתי צמאה).
אבל כשהיא ניסתה לתת לי עיגול גזר מבושל ששהה קודם בתבשיל הבשר שלה, אמרתי לה שלא בא לי...
אחר כך היא שתתה לי את התה. בכפית. ותחבה את שני המוצצים שלה (ביניהם היא נוהגת להחליף תדיר) לכוס שלי. הדדיות. טוב, נו...

[חגית_ל*]

[חן*]

בס"ד
לאחר שיטוט בשיחות על עקרון ההדדיות, ואני בעדו, צפו לי כמה שאלות...
מה עם מצב בו- אישה דתי'ה לא מוכנה שהילד יוריד לה את הכובע (בבית) ב-ד-י-ו-ק כמו שהיא מורידה לו את הכובע כשהם חוזרים הביתה מטיול, או לפני השינה...?
מה עם מצב בו- כמו שאני מסדרת את השיער לילדה שלי היא תרצה לשחק לי עם השיער- שהוא בעצם פיאה, שעולה כמה מאות דולארים, והשערות לא צומחות מעצמן..... ? או למשוך לי בשיער בציבור, מה שיכול להזיז את הפיאה ולחשוף את שיער-ראשי...? (מנוגד להלכה)
מה עם מצב בו הילד עושה משהו או עומד לעשות משהו שמחלל את השבת/חג, והרי כדאי לא להעיר (אני מאוד מאמינה...) ובמקרה כזה, גם אחרי שהילד כבר בן 4 לדוגמא, עדיין מתחשק לו לכבות את האור בסלון (בשבת) למרות שראה שאמא ואבא לא מכבים/מדליקים- ואיפה באה כאן שיטת ההתחקות אחרי ההורים כשיטת למידה, אם נשאר בסלון ללא אור.....? או באופן עקרוני- הדבר שהילד עומד לעשות הוא דבר המנוגד לדת, לא "אולי מסוכן, אולי יישבר, אולי תפצע ח"ו "
אלא משהו שנוגד לערכים אותם מנסים להנחיל לילד- איך עושים זאת בעדינות? איך, אולי... לא עושים זאת? להעיר -זאת אומרת.