סיפורי לידה של אלונה רוטר

[אנונימי]

דף סיפור לידה, דף סיפור לידה בבית חולים וגם (קישור ל) דף סיפור לידת בית.
ראו גם: מדור סיפורי לידה.

[אלונה_רוטר*]

כל כך ציפיתי ללידה שהגעתי לבית חולים פעמים בהזעקת שוא. פעם שלילית מצאו שיש לי פתיחה אך אין לי צירים סדירים, אז חזרתי הביתה. זה היה ערב. בלילה לא יכולתי לשון. כל הזמן בדקתי תדירות הצירים.
עבר יום, הגיעה סבתא שלי ואמרה לי להסתובב שיש ציר. באמת בהליכה זה היה הרבה יותר קל. הקל גם עלי שמישהו שאני מאוד אוהבת נמצא לידי. עבר יום הגיע ערב, ארז באה וסבתא נסעה לאמה שלי. התישבנו לאכול.
לא יכולתי לשבת. צירים הפכו להיות כבר מאוד כואבים אך עדיין לא סדירים. פעם הם היו כל 2 דקות ופעם כל 5 דקות. ארז אמר: "נוסעים" ונסענו. הכאב היה קיים רק בזמן הציר ברגע שציר היה עובר לא זכרתי את הכאב.
התבדחתי כל הדרך לבית חולים וכל הזמן שחיכינו בתור. באותו יום היו המון לידות והיה צריך לחכות עד שחדר לידות התפנה. לא מיהרו לבדוק אותי כי היתי כל כך מאושרת ושקטה. שבדקו אותי התבהר שאני כבר בפתיחה 6.
שלחו אותי מהר למעלה ללידה. האחיות אמרו שקשה להן להאמין שאני בכזו פתיחה ולא צועקת מכאבים.
איך יכולתי להסביר להן תחושת האושר וציפיה שמציפות אותי והן יותר חזקות מהכאב.
שהגעתי לחדר לידה נגשה עלי מישהי ושאלה אותי האם אני רוצה לקבל אפידורל? לפני התחילו לי צירים הייתי בטוחה שכן, אבל עכשיו...ביקשתי זמן לחשוב ,אבל היא אמרה :"או עכשיו או בכלל לא" בלי לפרט אפילו ,אז הסכמתי.
מאותו רגע רק שכבתי.הסתכלתי על מוניטור. כך עברתי לילה. בבוקר של יום שלישי התחילה לידה.
פתאום חזרתי להרגיש כאב והוא היה הרבה יותר חזק מהצירים שמקודם. סבתא שלי לימדה אותי שחשוב להקשיב להערות של מילדות וללחוץ מלמטה וגם חשוב לצועק בזמן הלחיצות כדי לעזור לעצמי.
היא גם הבטיחה שאם אני אעשה הכל נכון אז לא יהיו לי תפרים . כל כך השתדלתי.
לקח לי זמן להבין איך ללחוץ ,אבל בסוף הבנתי וגם הכאבים הפכו לבילתי נסבלים. מילדת אמרה שהיא כבר רואה את הראש ונתנה לי לגעת. איזו תחושה מדהימה. אני עדיין מרגישה אותה באצבעות שלי.
זה נתן לי כוח חדש ללחוץ והנה היא בחוץ. רק לקחת אותה להרגיש על הבטן שלי. היא נראת כמו חיזרית קטנה שיודעת עלי הכל היא חזקה ומדהימה אבל למה לוקחים אותה ממני.
איזה שטות אני צריכה לשכב שעתיים. אני מלאת אנרגיה, אני רוצה ילדה שלי. אני לבד לגמרה בחדר ריק וענק.
הורים שלי חזרו הביתה וארז הלך לעבודה. שמים אותי במסדרון, כי אין מקום פנוי בשבילי.
אני מבקשת ממישהי שתביאי לי מים. אני מאוד צמאה ורעבה. היא נעלמת ולא ראיתי אותה יותר.
כך עוברת עוד שעה בלי תינוקת שלי. סוף סוף מכניסים אותי לחדר ואני מיד רצה לקחת ילדה שלי.
אזה אושר היא מושלמת כמו שזכרתי אותה. ההמשך בבית חולים היה פשוט סיוט וזה כבר בדף אחר...

[אלונה_רוטר*]

http://www.leida.co.il/message.asp?qt=12611 סיפור לידה כמו שהבטחתי

[מיכל_מ*]

אוי, אלונה, כבר יצחקו עליי פה... מרגש, משמח, ממלא אושר! (סיפורי לידה כאלו פשוט עושים לי מסז' עמוק לנשמה). מדהים בעיניי שיכולת להגיב כך אל קרן. נשמע כאילו עד צירי שלב המעבר עשיתם פשוט פיקניק! את גדולה! מאחלת לכם שתמשיכו להנות ולהיות מושפעים מהנס הזה. ותודה על הסיפור.

[אביב_חדש*]

אלונה - נהדרת! נפלא!

[ורד_לב*]

וואהו, אלונה, איזה מדהים! כל מהלך העניינים.
זה תמיד מדהים אותי, איך כשיש הקשבה פנימית הדברים פשוט קורים איך שהם אמורים לקרות. במיוחד כשיש חלומות ותחושות חזקות כ"כ.
שיהיה לכם הרבה אושר!

[מיץ_פטל*]

סיפורי לידה מרגשים ויפים ....
תודה ששיתפתן .התרגשתי, בכיתי,חייכתי....
המון מזל טוב
לכן
אלונה וטושו

[ענת_גיגר*]

ואו, כמה מרגש!
המון המון מזל טוב ושיהיה לכם רק טוב!
@} @}

[מיצי_פיצי*]

אוף, כמה שההם שם בבית החולים טיפשים, הם עשו פשוט ה-כל כדי להפריע לך ללדת ולהתקשר לתינוקת שלך - מזל שהאינסטינקטים שלך יותר חזקים מכל זה!

[אפרת*]

ספור מדהים!!! כמה מרגש! שיהייה במזל!!!