סיון אמא אוהבת

לפני כ-5 שנים נולדה בתי הבכורה וחיי התמלאו באור ומשמעות. לפני 8 חודשים ילדתי את בניי התאומים ושוב התמלאתי באהבה אינסופית. חיי השתנו. חוויות ההריון, והלידה העוצמתית הובילו אותי להבנה פתאומית של משמעות החיים בשבילי. מצאתי את עצמי מגלה בבת אחת מה באמת מתאים לי ולמשפחתי ואפילו גיליתי שיש לזה שם..."חינוך ביתי". מרגע ה"הארה" הדברים פשוט קרו - האמת היא שלא היתה דרך חזרה מאותו הרגע. בתי פשוט לא הלכה לגן אחרי החופש הגדול והיא בבית עם שני אחיה התינוקות...אני מרגישה שההחלטה על אורח החיים הזה עבור משפחתינו הוא הדבר הכי נכון שעשיתי אי פעם. זה לא רק שינוי בסגנון החינוך, זה בעצם תהליך שמשפיע על הכל בחיינו כמשפחה וכאינדיבידואלים.
אז פתחתי דף בית אישי בלי ממש להבין מה זה אומר ורציתי לדעת האם אי שם יש עוד מישהו בחינוך הביתי עם תאומים?

תתחדשי על פתיחת דף הבית

כדאי לקרוא לשם הדף בשם הכינוי שלך, כך גם לא יהיה סימן שאלה ליד השם שלך, וגם כשתכתבי דברים בדפים אחרים, ניתן יהיה לעבור לדף הבית שלך על-ידי לחיצה על השם שלך.
וכן, יש עוד אנשים בחינוך ביתי עם תאומים. הם בוודאי יכתבו לך בהמשך.

לי יש תאומים בני 4, ותינוקת בת שנה ורבע.
איפה אתם גרים (בערך. אל תרגיש חובה לכתוב פה את הפרטים שלך באופן גלוי)? אני גרה בגליל. אם את בסביבה, אשמח להפגש.

אנחנו גרים אי שם בדרום הרחוק. באזור ישנם כמה משפחות שעושות חינוך ביתי וכולם מכירים את כולם. יש לי המון שאלות לשאול אותך, גילה אבל ברגע שאני סוף סוף מתיישבת בנחת מול המחשב הכל בורח...בטח זכורים לך הלילות הלבנים ששני הקטנים מבקיעים שיניים יחד?
שאלה פרקטית: מה עושים כשאבא לא בבית בלילה ושני הקטנים מתעוררים בצרחות ומעירים את אחותם? ואמא בקושי מצליחה לגרור את עצמה מהמיטה...זה ממש מתיש התקופות האלה כי החברה שלי נרגעים רק מהנקה בלילה כשהם לא מרגישים טוב.
איך אני הופכת את שם הדף לשמי?
תודה לכם!

ואמא בקושי מצליחה לגרור את עצמה מהמיטה...זה ממש מתיש

אמנם לא גילה, אבל אנסה לענות מה שנראה לי שהיא היתה עונה.

גילה לא גוררת את עצמה מהמיטה.
התאומים הפעוטים ישנים איתה. אז הם מתעוררים פחות, וכשכן פשוט מגששים לפיטמה, תוך כדי שינה ויונקים.

שלום סיון וברוכה הבאה!

שיניתי את שם הדף -- אני מקווה שזה מה שהתכוונת. אם לא -- תגידי ואנסה לתקן.

באופן טבעי

באופן טבעי