אתחיל בהקדמה קצרה.
את בני בכורי ילדתי לפני שלוש שנים בלידת בית, בישראל.
ההריון התחיל בטורונטו ושם (אך איזה געגוע), יש מיילדת צמודה שעושה את כל מעקב ההריון מההתחלה ועד 6 שבועות אחרי הלידה. רק את האולטראסאונד עושים באופן חיצוני.
המילדת שליוותה אותי שם, פאריבה שמה, היתה מ ד ה י מ ה! עזרה לי בכל מה שרק יכולתי להעלות על דעתי ותחושותיי. על כל שאלה היא ענתה לי באריכות עם הקדמה, אמצע וסוף לטווח ארוך. בקיצור, מלאכית על פני האדמה.
בכל ביקור הייתי מחכה ל:
בדיקת שתן עם המקלון,
שקילה,
דופלר,
משמושי בטן,
מדידת גודל הבטן עם סרט מדידה,
שיחה.
בסופו של דבר, בעלי ואני נעלצנו לחזור לארץ לפני הלידה ולא זכיתי ללדת עם פאריבה. (עד היום זה מעציב אותי מאוד).
- מטרידה אותי כבר הרבה זמן השאלה, איך זה בארץ? איך מתנהל מעקב הריון עם מיילדת?
- עוד שאלה שאולי מצחיקה אבל יושבת כבר הרבה זמן על הבטן: את ההריון עם בני התחלתי עם בטן שטוחה להפליא. כבר שלוש שנים יש לי בטן שנראת +- בחודש רביעי של ההריון. המילדת בטורונטו, וגם כאן, מדדו לי את את הבטן כל פעם כדי לראות שהבטן גדלה בס"מ כל שבוע. זה היה ממש נחמד לראות איך בשבוע 27 נמדדו 27 ס"מ וכך הלאה.
@}
משתמשת