מילים זוגיות ומיניות

[צ'וקלט*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

אני מעוניינת לפתוח כאן דיון ולהזמין אתכן להשתתף ולחלוק את מחשבותיכן ועזרתכן בנושא של איך השפה היומיומית בינינינו לבין בני הזוג שלנו משפיעה על על הזוגיות והמיניות והפתיחות המינית בינינו.
ניקח לדוגמא את הנושא של ההתנהלות היומיומית בין בני זוג. כשאני בוחנת את ההתנהלות אז אני שמה לב שביום יום הדיבור בינינו הוא מאוד טכני ומשימתי. תביא, תאסוף, תקנה, תתקשרי, תשלמי וכו' הם פעלים ו"ציוויים" שאנו משחררים אחד לשני באופן טבעי מבלי לתת את הדעת על טון הדיבור המשימתי, עצם הציווי שיש בהטית הפעלים, הטכניות שמלווה לכך וכמובן היעדר הנימוס מתוקף כך שלא מתלווה המילה בבקשה.
לאחרונה התחלתי לחשוב על הנושא הזה יותר ויותר. ממתי הגבולות ביני לבין ב זוגי הטשטשו כל כך שאנו לא מזיעים את המרחב האישי של כל אחד מאיתנו? מדוע זה בסדר לפנות אחד לשני בלשון ציווי? הכיצד הפכו יחסנו לכאלו טכניים ומשימתיים?

בנושא המיני אני חווה תופעה שממשיכה את הסגנון של היומיומיות הזוגית אך מצטרפף לה מימד נוסף של השפה המינית.
אני תופסת את את עולמי המיני כעולם רב מימדי המורכב מהאלמנטים הבאים: מגע, תחושה, פנטזיות, ודיבור.
על האלמנטים של מגע, תחושה ופנטזיות נשפכו באתר הזה הררי מילים כך שאני לא ארחיב ואני אייחד את הדף הזה לנושא בחירת מילים וטון דיבור.
אני אתן דוגמא מחיי. על מנת שארגיש נחשקת ונאהבת אני צריכה שההתייחסות המילולית לגופי תהיה בצורה מאוד עדינה ולא גסה. לדוגמא בן זוגי יאמר "התחת/הכוס/החזה שלך מחרמן אותי" ואני ממש אקבל טרן אוף מזה. יותר לנכון לי לשמוע ממנו משפט בסגנון "אוהב כל סנטימטר בטוסיק/ציצי המתוק הזה". כלומר הדגש פה הוא גם על בחירת המילים העדינות יותר "טוסיק" ולא "תחת" "ציצי" ולא חזה וגם על סגנון הדיבור.
זה יכול לבוא לידי ביטוי גם באקטים המיניים עצמם ששם אני גם כובה משפה גסה, מצווה (תפסקי, תתהפכי, תרפי) וגם מבחירת מילים לא עדינה.
ניסיתי להעביר את המחשבות העיקריות שלי בנושא. מקווה שלא חפרתי מידי. מקווה שתתחברו לדיון ותתרמו משלכן.

[ציל_צול*]

לגבי הזוגיות, אני חושבת שהרבה פעמים זה עניין של קצרנות. לפחות אצלנו.
שנינו מאוד משתדלים להשאיר נימוס קצר ובסיסי בבקשות שלנו. תביא בבקשה, תאסוף בבקשה, תקנה בבקשה.
או לחלופין, להשאיר שאלה עם פתח לסירוב - תקנה עגבניות? תאסוף את הילד מהחבר?

לגבי המיניות - זה עניין של העדפה.
אני חושבת שאת צריכה לבקש כל מה שנעים לך בצורה ברורה, והוא צריך להיעתר בקלות אם אין לזה מחיר בשבילו.
לפעמים... יש מחיר.
למשל, אני עצמי מעדיפה את הגסות והחספוס בשפה המינית. השפה המתוקה והעדינה ממש מכבה אותי כשהיא מופנית אלי וממש קשה לי להפנות אותה הלאה, אליו. כשנתבקשתי להיות עדינה ממש הרגשתי כלואה בתוך השפה. זה היה מחיר לשלם. לא ענק, וכמובן שנעתרתי, אבל שמתי לב למחיר. התוצאה היתה שפשוט פחות אמרתי בצורה ברורה דברים מיניים. יותר התנהגתי אותם.
היום הזמנים השתנו ושנינו הרבה יותר מחוספסים. אני מרגישה שאצלנו זה קשור לענייני ביטחון, אמון ופתיחות, שהשתנו מאוד. זה משמח אותי. אני אוהבת להגיד שבא לי להזדיין אם זה מה שבא לי, ושבא לי סקס, כשזה מה שבא לי. או לבקש שיעשה איתי אהבה אם זה מה שבא לי.
אבל כל אחד מהם מחזיק אנרגיה אחרת בשבילי ואני לא אוהבת משטרות מילים, בטח לא במין.

נראה לי ששווה לבדוק איך השפה המשותפת יכולה להכיל את ההעדפות של שניכם בלי לשפוט את מה שאתם אוהבים. וגם לזכור שזה לא בהכרח מי שאת ומי שהוא. זה רק מי שאתם עכשיו. אתם עוד יכולים להשתנות, מבחירה או באופן טבעי בלי שבכלל תשימו לב.