די לפחד די לכאב

[מתקלפת*]

די לפחד, די לכאב די לחוסר הביטחון,רוצה לעשות רוצה ליצור רוצה ליברוא רוצה להשתחרר מכל הקליפות והעכבות מכל הפחדים החששות רגשי הנחיתות והאני לא שווה וזה לא שלא עברתי כברת דרך ארוכה אבל ניראה כאילו שזה לא נגמר והמפלצת המכוערת הזו שנקראת כולם יותר שווים כל פעם מצמיחה ראשים חדשים כאילו שעל כל ראש שאני מצליחה להוריד לה היא מצמיחה שניים במקום.
דייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייי אני אוהבת אותי אני אומרת ומנסה לשכנע את עצמי במה שאפילו כשאני אומרת אני לא מאמינה.
אני אוהבת אותי אני אוהבת אותי אני אוהבת אותי אמא תאהבי אותי אבא תאהב אותי ואני יודעת שעכשיו הם אוהבים ואולי אהבו תמיד אבל אני לא מצליחה להאמין.

[שירז*]

אהובה אחת אמיצה ובריאה שלום,
זעקתך נשמעת בברור ויחד איתה גם רצונה של נפשך להשתחרר מכל זה ולהפסיק לפחד. הזכרת את כולם כמקשה אחת שביחד יוצרים מין חנק שממנו את רוצה להשתחרר. כרגע אולי מרגיש לך חנוק אך מי שצועקת שהיא אוהבת את עצמה כנראה מאוד אוהבת עצמה שזה מבורך בעיניי. מכירה מעצמי את התחושה שבה דעתם של האחרים כל כך מזעזעת ומפחידה או סתם מעצבנת שזה ממש עוצר מעשייה. המלצתי לך לא לתת לדעתם של אחרים כל כך הרבה מקום והשפעה, זכרי שאת מה שהנך וזהו. ספרי קצת מה ומי ונוכל אולי לעזור לך יותר.

[מתקלפת*]

עכשיו דיברתי עם חברה שחייה בחול כבר שש שנים, מישהי שהייתה חברה טובה שלי שאני מאוד אוהבת עד היום אבל שתינו באות מאותו התחום שהוא מאוד תחרותי ואיכשהו גם כשהיא הייתה בארץ החברות התחילה להתפרק אחר כך כשהיא עברה לחול אני כבר לא שמרתי על קשר איתה וכל אחת מאיתנו תפסה כיוון אחר בחייה , תמיד אהבתי אותה ונורא התגעגעתי אבל אף פעם לא טרחתי לשמור על קשר, היום תפסתי אומץ ויצרתי איתה קשר והתנצלתי על הניתוק ואמרתי לה כמה שאני אוהבת אותה ומתגעגעת אליה ושאני רוצה לחדש את הקשר, היא בצורה יפה ניפנפה אותי.
אני מבינה את הצד שלה ואת הכעס שלה אבל אני באמת אוהבת אותה וזה מאוד כואב לי, אני לא רוצה ליכפות את עצמי על אף אחד ואני יודעת שלא אצור איתה קשר יותר למרות שהיא אמרה שאני מוזמנת לעשות זאת,זה כואב

[מתקלפת*]

תודה שירז על המילים החמות
אני אפילו לא יודעת מאיפה להתחיל
עכשיו אני בתקופה די קשה כי החלטתי שאני רוצה לאהוב אותי וכך עשיתי מעשה ושילמתי סכום כסף שאין לי להומאופטית בכדי לפתור אחת ולתמיד את מצוקתי שמונעת ממני לחיות את החיים שנועדתי לחיות כלומר לממש את מלוא הפוטנציאל ואם לא את מלוא לפחות חצי.

[נאוה_פרנס*]

מתקלפת יקרה,

אני אפילו לא יודעת מאיפה להתחיל
עשי מעין ספירת מלאי - מה יש לך בחיים שאת רוצה להשאיר
עם מה קשה לך? - האם ניתן לוותר? להתרחק?
אם לא - מה היית רוצה לשנות בקשר לזה?
מה את לא רוצה בחייך?

אילו מחשבות יש לך על עצמך?
במה את טובה?
אילו חלקים בעצמך שאת אוהבת מקבלים ביקורת מהסביבה?

וכדומה.
ממש ספירת מלאי שמעלה ומתארת את "מה יש"
כי אפשר לעבוד רק עם "מה שיש" כי מה שאין - פשוט אין.

למשל:
את מפחדת -ממה? למה? בחיי היומיום - מה מעורר היום את הפחד?
את כואבת - מה/מי מכאיב? האם אפשר להתרחק ממקור הכאב? האם הכאב נובע מעברך?

את אוהבת את עצמך? האם?
אם את באמת אוהבת או רק אומרת את זה?
מה את אוהבת בעצמך?
איך את אוהבת את עצמך?

אני ממליצה בחום לקחת מאמן רגשי שיעבוד איתך לע תהליך השינוי.



מרגיעון: כל גיל והשמחה שלו

[לוונדר_סגול*]

אני לא רוצה ליכפות את עצמי על אף אחד ואני יודעת שלא אצור איתה קשר יותר למרות שהיא אמרה שאני מוזמנת לעשות זאת,זה כואב
את מתארת מצב בו היא פגועה ממך ולכן נפנפה אותך (בעדינות...)
ויחד עם זה השאירה לך פתח לחזור.
את אוהבת אותה? באמת? אז למה לא לבנות מחדש את האמון שלה בך ולקבל את הזמנתה?
האם זו תהיה כפייה? היא הרי הזמינה אותך.
למה להשאר עם הכאב כשאפשר לבחור באהבה?

ובקשר לשם של הדף...
אימרי כן לאהבה כן לשמחה....

[אילת_מ*]

כשיש תחושות כאלו של חוסר ערך, קשה לחשוב שבעצם כל אחד, בעצמות שונות ובתקופות שונות מתמודד עם אותם דברים. זה חלק מלהיות בנאדם. אני תורמת את זה: לא משנה מי יאהב אותך, אלוהים אוהב אותך, ואת יכולה להתחיל למנות לעצמך את ההוכחות הרבות לכך.ואם הוא אוהב אותך, אז בוודאי שאת יכולה להיות הבאה בתור אחריו ולאהוב את עצמך. ועם אהבה כזאת, יבואו גם כל השאר. אהבה לאחרים, והפחד יתמוסס. המרגיעון: "כולנו משפחה אחת"

[מתקלפת*]

תודה לכלכן התגובות מחממות את ליבי

[אמא_של_א_א_א*]

תודה לך ,
שעוררת דף שמעלה בכולנו את אותה תחושה ֹ היינו שם יצאנו ועודנו שם

[מתקלפת*]

ממה אני כל כך מפחדת?
ממני
מרגש הנחיתות הבסיסי אותו אני נושאת בליבי ושומרת עליו טוב טוב שלא יאבד חלילה,כי אם אני דפוקה אז זה לא נורא אם אני בנונית כי אנשים דפוקים ששומרים על בנוניות הם טובים ,אי אפשר להגיע יותר רחוק כשאני בבסיס דפוקה, בנוניות זה המקסימום
אבל שוב זו שורה של ביקורת עצמית , אני לא מספיק טובה ואני עוד ממציאה תירוצים של רגש נחיתות.
אני אמא טובה,משתדלת להיות הכי טובה שאני יכולה, בוחנת את עצמי כל פעם מחדש למען אהובי הקטן, בטח שאני עושה טעוית אבל אני כל כך שלמה עם האמהות, המתנה הכי גדולה ויפה, האימהות היא הדבר היחיד שאני נהנית ממנו תמיד גם בשעות של עייפות וכעס מצבים של חוסר אונים ועצב כשאני לחוצה כשאני ממהרת תמיד טוב לי עם האמהות עם הילד המופלא שלי שמלמד אותי שאני טובה ואני קשובה אני איכפתית אני מכילה אני בנתינה ובקבלה מתמדת אני טובה.
אז אם ילדי המופלא והחכם אוהב אותי כניראה שאני שווה אהבה.
אישי אוהב אותי .
אני אוהבת אותי את אישי ואת בני. זה האושר שלי שלושתנו בלילה במיטה כשהרגלים שלי על אישי והידים על בני שישן באלכסון ואני מתאימה את עצמי אליו שיהיה לו מספיק מקום ליבעוט בנו מתוך שינה, לימוע את נשימותיהם, להריח אותם לחוש את חום גופם זה האושר בהתגלמותו.
אם יש לי את המתנה הכי יפה בעולם סימן שאלוהים אוהב אותי ואם הוא אוהב אותי אני הבאה בתור(תודה רומי וחלומי).

[אילת_מ*]

אני מתרגשת....

אותה תחושה ֹ היינו שם יצאנו ועודנו שם
מזדהה...
שני החלקים, האהוב והמדכא, נמצאים שם כל הזמן במתח, כל פעם האחד משליט את עצמו על התמונה כולה. האהבה האבסולוטית נמצאת בתוכנו, ללא כל ספק. בלתי מותנית, ועל זמנית.
רק שהצד השלילי נדחף ונעמד קרוב לפעמים...
כל פעם שאנחנו כובשים את השליליות, למעננו, למען אהובינו, למען כל העולם,זה שטח משוחרר שלא יוחזר

[הכאב_שבנפשי*]

שלום לך מתקלפת,אני רוצה לחזק את ידייך,קריאת הכאב שהעלית מראה על מוכנות לשינוי(וגם השם שבחרת..)
הייתי שם במלוא עוצמת הכאב למשך תקופה לא קצרה,הכתיבה עזרה,וגם טיפולים שונים (פסיכולוגי ואייפק)עברתי תהליך התנקות ושבעזרתו אני במקום אחר לגמרי היום.
מאד ממליצה לך להרשות לעצמך לקבל עזרה,וגם לשלם עבורה,אבל עזרה שמביאה אותך (אני פחות מתחברת להומאופטיה בתחום הזה,אולי רק ככלי נוסף),שבה יש גם שיחה,את שווה את זה

[מתקלפת*]

שלום לכולכן כל כך משמח לדעת שמקשיבים ומתייחסים "לסיפור " שלי, לפני מספר שנים הייתי בטיפול פסיכולוגי והמצב אינו דומה כלל למה שהיה לפני אבל הרגשתי ששיחות עם הפסיכולוגית כבר לא עוזרות ולא מתחשק לי להחליף מטפל ולהתחיל מההתחלה, את סוג הטיפול הזה כבר מיציתי, דווקה מתאים לי מאוד טיפול של זבנג וגמרנו, העניין הוא שזה לא כל כך פשוט כיוון שגם בטיפול ההומאופטי יש שלבים שצריך לעבור וישנן תקופות בהן כל הג'יפה עולה למעלה בעצם כדי להתנקות ממנה וזה מה שעבר עלי בשבוע שעבר אבל לשימחתי היום די חזרתי לעצמי ואני שוב אופטימית ומאמינה בכישרון שלי , אני מוכשרת העבודות שלי מוצלחות אמכור את כולן ואעשה הרבה אנשים מאושרים.