חקלאות במאונך

http://www.cbc.ca/technology/story/2009 ... lture.html

הם חושבים שאפשר יהיה לסנן את האויר כנגד מזיקים וכך למנוע ריסוסים.
אני לא חושב שזה יכול לעבוד.
ראשית - המזיקים לא מגיעים רק מהאויר.
שנית - צריכים האבקה כדי לקבל פירות, ולצורך כך צריכים חרקים. האם הם מתכוונים להכניס חרקים באופן ידני, או לעשות האבקה ידנית, או שהם לא חשבו על זה? או שאולי לא מתכוונים לגדל כך פירות אלא רק עלים?
שלא יסמכו על זה יותר מדי כדי לפתור את הצורך הגדל והולך במזון.
כיוון יותר טוב הוא להקטין את הדרישה למזון (הפסקה של גידול האוכלוסיה).
ולפי סדרת ישמעאל, דוקא עצירת הגידול בתפוקת המזון, היא זו שתביא לייצוב האוכלוסיה.

אני דווקא הייתי הולך על יישום פרמלצ'ר, שמבין את יחסי הגומלין בין הזנים השונים (ושילובם הנכון) לבין אותם אלו המכונים "מזיקים". וכפי שציינתי, הבסיס לכל זה הוא צמצום הצריכה. מספיק לראות את מעטפת הצמיגים המעטרת את מתני אנשי המערב כדי להבין שהם (סליחה, אנחנו) אוכלים הרבה הרבה יותר מדי...

ולגבי דוקא עצירת הגידול בתפוקת המזון, היא זו שתביא לייצוב האוכלוסיה, זה נשמע כפתרון מושלם כל עוד אותה אוכלוסיה שתצומצם היא ציבור חסר פנים של אנשים אנונימיים, רק מספרים בחדשות בכל מני מקומות נידחים באפריקה ומזרח סיביר... אבל מה אם הצמצום הזה יכה בבשר החי ממש אצלך בבית? עדיין תתמוך בו, או שתלחם בחירוף נפש (וע"י כך תתרום לצמצום אוכלוסיית השכנים מהדלת ליד, אלא אם הם יצליחו לצמצם אותך קודם).

<פשוט מנסה להראות את הפער בין ניסוח והפרחת עקרונות מופשטים הצפים להם באֶתֶר הדיון ההיפותטי, לבין יישומם בפועל עלינו עצמנו. או כפי שאמר המהטמה: היה אתה השינוי שברצונך לחולל

>

קראתי רק את הכותרת וחזרתי.
כל דבר שמציע פתרון לבעית הרעב בעולם בצורת שיפור גידול המזון חשוד בעיני, מכיוון שאין בעיה עם כמות המזון בעולם.
יש מספיק אוכל לכל האנשים בעולם.
זה לרוב תירוץ לבצע חקלאות הרסנית.
http://www.text.org.il/index.php?book=0604118

בלי להכנס לקישור, ז'ראר, "צמצום אוכלוסיה" לא אומר "מיד ולאלתר ותוך ייסורי רעב ובטנים מנופחות", וההתנפחות, לעומתו, כבר מכה והכתה בכל סביבותיך המיידיות ואלה שאינן.

ז'ראר, צמצום האוכלוסיה אומר האטת ריבוי לא הריגה. פשוט להוליד פחות, אף אחד לא מת מזה

אני בעד. באיזה צירוף מקרים מופלא התפרסם היום תרגום עברי של מאמר של "האקונומיסט" שמציג נתונים לפיהם הילודה בארצות המערב השבעות הולכת ומצטמצמת. בעקבות זאת, הוא מציע את הסברה לפיה שיפור באורחות חייהם של אנשים מביא אותם לצמצם את הילודה. אורח החיים המערבי-תעשייתי דורש מאתנו שנקדיש יותר לעבודה ולהכשרה לקראתה, וגם מציע בילויים חלופיים להורות, כך שאנו עסוקים בעיניינים אחרים. וגם, כאשר נפתחת בפני הנשים האפשרות לצאת לעבוד ולהרוויח כסף, הן שוקלות כנגד זה את עלות, או אף את אובדן ההכנסה הנובע מגידול ילדים.

לעומת זאת, בחברות עניות נטולות משאבים ותשתיות, הילדים מהווים ידיים עובדות נוספות במשק הבית, אשר תפוקתן עולה על מחיר תזונתן. כמו כן, הן ישמשו כמשענת להורים בעת זקנתם. בנוסף, כאשר לא מצפות לנשים שום אפשרויות קריירה (איסוף זרדים בסוונה?), מה שנותר להן זאת ההורות.

זה נשמע כפתרון מושלם כל עוד אותה אוכלוסיה שתצומצם היא ציבור חסר פנים של אנשים אנונימיים
צפיתי מראש את התגובה הסטנדרטית הזו.
לא קראת מה שכתבתי:
דוקא עצירת הגידול בתפוקת המזון, היא זו שתביא לייצוב האוכלוסיה ייצוב מלשון יציבות. כלומר - הפסקת הגידול של האוכלוסיה.
ואם בכל זאת מדברים על הקטנת האוכלוסיה, גם זה אפשרי בלי דרמות, כמו שכתבה דלית.

דוקא עצירת הגידול בתפוקת המזון, היא זו שתביא לייצוב האוכלוסיה ייצוב מלשון יציבות. כלומר - הפסקת הגידול של האוכלוסיה.
זה נכון לכל אוכלוסיה שחבריה ניזונים בצורה שווה, אבל אי אפשר להתעלם מהבדלים בין חזק לחלש.
בקבוצה נתונה של מאה עכברים יש כאלה שמגיעים יותר למזון הקיים וכאלה שפחות. כל עוד המזון ניתן בשפע, כולם ישרדו ויתרבו. ברגע שכמות המזון מצטמצמת לכזו שיכולה לכלכל 90 עכברים, נראה אחרי מספר דורות שכל ה-90 הם צאצאים של החזקים מבין המאה הראשונים.
מכאן שבאופן טבעי הגבלת כמות מזון היא גזר דין מוות לחלשים. חלקם ימותו ממש מרעב, וחלקם פשוט לא יתרבו.
בחברה האנושית, שמתאפיינת כידוע באנושיות יתר, גם מצב של ייצור מזון עודף פירושו הרבה פעמים הוא גזר דין מוות לחלשים. קל וחומר עצירה בגידול ייצור המזון.

ישמעאל מציג את הדינמיקה של צמיחה וצמצום אוכלוסיות בצורה מאירת עיניים, בעבור מי שמתבונן מבחוץ, ובפרספקטיבה של זמן. אני לא רואה מה יש לתיאוריה הזו לתרום לרעבי הדור הזה, והם אלה שז'ראר מדבר עליהם, אם הבנתי אותו נכון, והם מיליארדים.

בכל מקרה, כמו שאמרה טלי, אין בעייה של חוסר במזון, אלא בעייה של חלוקה (שלא לומר מוסר או צדק). פתרון לבעיית הרעב צריך לבוא מהכיוון הזה.

גם פרקטית, כדי לעורר אוכלוסיות שלמות למודעות כזו שתניע אנשים להוליד פחות מרצון, לטובת כלל האנושות וכדור הארץ, ובניגוד לכל אינסטינקט טבעי, דרושים כל כך הרבה מאמצי שכנוע וחקיקה כפויה, שכבר עדיף לתכנן צמצום מהדלת האחורית, כמו שעשה קיסינג'ר , או להשקיע מאמצים בהעלאת מודעות למאבק החברתי, שממילא בהצלחתו יביא לפתרון בעיית הרעב (הלא היא בעיית השמנת היתר).

ציטוט מהקישור של התפוז האורגני:

" ובארצות הברית ב-10 לדצמבר 1974, המועצה לביטחון לאומי של ארה"ב הוציאה דו"ח חסוי תחת הנחייתו של הנרי קיסינג'ר שנקרא "מחקר של המועצה לביטחון לאומי ממורנדום200: ההשלכות של קצב גידול האוכלוסייה בעולם על ביטחון ארה"ב ואינטרסים חוץ מדיניים."המחקר טען שקצב גידול האוכלוסייה במדינות פחות מפותחות מהווה איום רציני על ארה"ב.

הדו"ח אומץ על ידי הנשיא דאז ג'רלד פורד בשנת 1975. הדו"ח התווה תוכנית חשאית להפחתת האוכלוסייה במדינות מסויימות ע"י שליטה בילודה, והציע גם באופן מרומז להעזר במלחמות ורעב. ברנט סקווקרופט החליף את הנרי קיסנג'ר באותה תקופה והיה אחראי על יישום אותה תוכנית, בזמן שג'ורג' בוש האב אשר כיהן כראש ה-CIA באותה תקופה קיבל הוראה לעזור לסקווקרופט, כמו כן שאר הבכירים בממשל באותה תקופה קידמו את המדיניות שהתווה הדו"ח. "

ובהקשר, הן לנושא המדובר והן לאתר המצוטט, הנה כותרת רלוננטית למדי, שגם מתיישרת עם התמצות שהבאתי מ-"האקונומיסט": הרוסים נעלמים, גם היפאנים

" המאה הנוכחית מזינה את עצמה בחרדות מפני ירידה בעקומה הדמוגרפית. הצטמקות אוכלוסיותן של רוסיה ומדינות מזרח אירופה היא מידע המוכר לכל, אבל ממדיה ידועים פחות. על פי ההערכות, בשנים 2005-2050 תצטמק אוכלוסיית רוסיה תצטמק ב-22% ומספרם של תושבי אוקראינה יפחת ב-43%.

הצטמקות האוכלוסייה מעוררת דאגה, מפני שלפי הסברה המקובלת היא מלווה בשפל כלכלי. בצורתו הקיצונית ביותר, דילול אוכלוסין אכן עשוי לנבוע מסיבות כלכליות: דכדוך ופסימיות עלולים להביא להפחתת שיעורי הילודה ולעודד התאבדויות ואלכוהוליזם. אבל בדרך כלל המגמה הפוכה. ירידה דמוגרפית נובעת משיעור ילודה נמוך, המאפיין תקופות של צמיחה כלכלית. ביפאן, למשל, ירד שיעור הילודה באמצע שנות ה-70 עד פחות מ-2.1 ילדים לאשה – השיעור הדרוש כדי לשמור על האוכלוסייה ללא שינוי. ב-15 השנים האחרונות נשארה הילודה ביפאן ברמה נמוכה.

ממשלות שונאות את הרעיון של הצטמקות האוכלוסייה, מפני שגודלו המוחלט של התמ"ג משפיע על מעמדן במישור הבינלאומי. ככל שכלכלת המדינה גדולה יותר וצבאה גדול יותר, כך גדל גם כוחה הפוליטי. מדד התמ"ג הוצג לראשונה בארצות הברית בשנות ה-40, כחלק מהמאמץ המלחמתי.

גם חברות פרטיות מודאגות מהצטמקות האוכלוסייה: הן לא אוהבות לחשוב על צמצום השוק המקומי שלהן. אבל אזרחים מן השורה אינם צריכים להיות מוטרדים מכך. המדד העיקרי המשפיע על הרווחה הכלכלית הפרטית הוא התמ"ג לנפש. "

אבל אזרחים מן השורה אינם צריכים להיות מוטרדים מכך. המדד העיקרי המשפיע על הרווחה הכלכלית הפרטית הוא התמ"ג לנפש
יש משהו עקום בחשיבה לפיה מדד משפיע על רווחה כלכלית, כשלמעשה הוא רק מודד אותה.
אזרחים מן השורה אינם צריכים להיות מודאגים אם יש להם פרנסה ואוכל, לא אם במוסף הכלכלי כתוב שהתמ"ג הממוצע לנפש הוא טוב יחסית לזה של המדינה השכנה.

צמצום ילודה נקשר ברווחה כלכלית והשכלה רק בתקופה האחרונה, וזה באמת סותר את התיזה של ישמעאל, כמו שהבנתי אותה. אם היה אפשר להביא את כל אוכלוסיית העולם למצב של רווחה מהסוג שיש בספרד או ביפן, כזה שמייתר ואף סותר ריבוי ילדים, אז ממילא עוד הרבה בעיות היו נפתרות חוץ מהתפוצצות האוכלוסין. בדיוק בשל כך צריך ריכוז המאמץ לבוא מהכיוון של הקטנת הפערים, לא של הקטנת תפוקת המזון.