חינוך ביתי לילד של אחרים

[פפריקה_הונגרית*]

רציתי לשאול, מה את אומרת על חינוך ביתי לילדה של מישהי אחרת (להיות כאילו המטפלת שלה, אבל בעצם לתת לה "חינוך"), יש לה הפרעןת קשב וריכוז, מה שמקשה עליה (כמובן) ללמוד "כמו שצריך"....
אמא שלה מאוד מאוד חסרת סבלנות, וקשת יום (גרושה, עצמאית), ואין לה אמצעים לשלוח לבי"ס בסגנון אחר (הבית של תמר, דמוקראטי, או כל מקום אחר)
והיא לא תהיה "חינוך ביתי"ת, כי זה לא מתאים לה (דיסקסנו בנושא....)
חשבתי להעלות בפניה אפשרות שהיא בעצם תהיה אצלי חצי יום, וכך לילדה יהיה בעצם חופש ואפשרות ללמוד ולחקור ולשאול, והיא אוהבת את הילד שלי, וגם לי זה יעזור-
אילו שיטות שהן היפך אנסקולינג יש (הפניה לדפים, או אתרים בעברית מאוד יעזרו.... [-: ) , ומה את אומרת על הצעה שכזו- דעתך מעניינת אותי...

(יודעת שאת לא כאן, אבל מתארת שעד שאגיע שוב למחשב, אולי תחזרי....?)

תודה
(גם דיעות של אחרים יתקבלו בברכה.... @} )

[אילה_א*]

בת כמה הילדה?(זה מאוד משמעותי כי מעל גיל חמש זה לא חוקי ולדעתי אין דרך להכשיר את זה )

[תבשיל_קדרה*]

מעל גיל חמש זה לא חוקי ולדעתי אין דרך להכשיר את זה
יש: ההורים של הילדה מבקשים עבורה חינוך ביתי.

[פפריקה_הונגרית*]

אז ככה, המצב הוא כזה (לכל מי שענו לי @})
(אגב, אם רוצים להעביר לדף רלוונטי, תודיעו לי בדפבית, שאבוא לאותו הדף...)
העליתי את ההצעה לאמא שלה (חברה טובהטובהטובה שלי)
היא אמרה, שהיו לה חודשיים שלמים בקיץ להיות ב"חינוך ביתי", ובעצם לעשות מה שהיא רוצה, לשאול, לקרוא, לחקור, כו'- היא רק ישבה מול הטלויזיה ושיחקה במחשב.
היא אמרה, שכשהיא שואלת שאלות הן שאלות שבעיקר מראות שהיא לא חשבה קודם (דברים שהיא יודעת, אבל מתעצלת לחשוב), או שאלות שמראות שהיא לא מקשיבה בכלל (שלוש פעמים אותה שאלה, אחרי שענתה לה (ויש עוד דוגמאות לשני המקרים).
אמרתי, שאולי בגלל שהיא אוהבת ציור, אפשר לתת לה בעצם להתפתח לכיוון- היא אמרה, שהיא (ע"פ אבחונים) לא אטודידקטית, ולא מתעניינת, או מסתקרנת (בת 11, ואני מאמינה שכיבו אצלה את זה -ריטלין, והשתקת המורות, וכאלה ובכלל בי"ס...) היה לה קיץ שלם לצייר, היא רק מדי פעם מציירת, היא אפילו קנתה לה ספרים של לימוד איך לצייר (שיטות שרטוט אני מניחה) והיא לא עושה איתם כלום. היא לא שואלת שאלות כדי לחדש את הידע שלה (מה זה? או איך עושים...? או מאיפה? וכאלה) ולא נראה לה שהיא עם מוטיבציה לחקור ולשאול, ולגלות, וכו'.
כמו כן, אמרה שהיא מאמינה שילדים מחפשים מסגרת, זקוקים לה, וצריכים ילדים בגילם, ושבגלל שהיא לא תהיה בביה"ס, הילדות שעכשיו היא בקשר איתן לא יסתכלו עליה כי היא לא איתם בהפסקות וכאלה.... ואין להם אותם שיעורי בית, וכו'.
אמרתי שיש שכנים (כשנעבור לדירה שלנו) בחינוך ביתי באותו גיל בערך, ויש אחיינים שלי, ויש חוגים שתלך, ויש ילדים בשכונה, אמרה שהיא צריכה חברה סביבה, כי היא בודדה (בת יחידה), וככה היא תהיה עוד יותר רחוקה מחברות....
לגבי אנסקולינג, אמרתי לה שיש שיטת מונטסורי, (לדוגמא) שלא כ"כ קראתי, אבל הבנתי שהיא בעצם הכוונה של הילד להסתקרן ולחפש בכוחות עצמו, ולהציג בפניו מידע, ועוד (לא התעמקתי עדיין)
אמרה שבשביל זה אני צריכה ממש ללמוד את זה (התכוונה ללימוד עם תעודה), ולהתמחות, ולהראות שאני מתמצאת, ויש לי תוצאות בזה (עניתי שאני לא מתכונת לפתוח בי"ס, או מרכז לילדים בחינוך ביתי, רק חשבתי על הילדה שלה, שתוכל להיות איתי, במקום בבית...), ושהיא תצטרך הוכחות שזה אכן עובד (אצלי זתומרת)....
חוצמזה, היא מאמינה שהבית של תמר (מישהי מכיר? כנראה בכפ"ס) נותן לה את המסגרת ל ילדים כמוה \-: ועוזר להם בדרכים אחרות ממע' החינוך, שאיכזבה אותה (מה באמת?....)
ושחוצמזה, בעלה לשעבר (חדהורית) חושב שהילדה עצלנית (וגם היא רמזה כמה פעמים ככה, תכף אסביר) ושהיא בכלל לא עם איזו בעיה, רק לא רוצה להתאמץ (והיא די הסכימה איתו בעקיפין) ולא צריך בי"ס מיוחד, רק משמעת חזקה יותר, והתעקשות, וכו'..... אז חינוך "ביתי", בכלל....
לגבי העצלנות והחוסר התאמצות-
היא לוקחת אותה להוראה מתקנת, ולשיעור פרטי בחשבון (ע"י מורה בהוראה מתקנת) ותרפיה באומנות, ושכל אלה כנראה כאילו "עושים" בשבילה את העבודה במקום להדריך אותה איך לעשות בעצמה, ומזה היא כנראה למדה להתלות באחרים על לימוד, וכאלה..... (לדבריה)
אמרתי, שאני מבינה שהיא נגד, ובכל מקרה היא רצתה לקרוא, הפניתי אותה לחיפוש לhome ed , ונראה....
מה אומרים?

[קרוטונית_מהמרק_הגדול*]

פפריקה, נשמע שהכוונות שלך נורא טובות. ועם זאת, את זוכרת שאפשר להביא את הסוס אל המים אבל אי אפשר להכריח אותו לשתות.
גם אי אפשר להפוך בן לילה אנשים שדעותיהם X לאנשים שדעותיהם Y והם גם יותר סבלנים ומכילים כלפי הילדה שלהם. יש תהליכים כאלה, אבל הם ממושכים ומחייבים הנעה פנימית של האדם עצמו, ולא שידול חיצוני.

[פפריקה_הונגרית*]

את זוכרת שאפשר להביא את הסוס אל המים אבל אי אפשר להכריח אותו לשתות.
ברור, אני לא מתכוונת לשכנע אותה, סתם רציתי לשמוע מה אומרים על דברים שהיא אמרה, ולגבי הסירוב שלה, קיבלתי אותו, ואני לא ממשיכה לדבר איתה על זה. סיקרן אותי גם מה אומרים על "חינוך" ילד של מישהו אחר.

[בשמת_א*]

סיקרן אותי גם מה אומרים על "חינוך" ילד של מישהו אחר.
א. אני מסכימה עם קרוטונית במה שהיא אמרה ובמה שהיא לא אמרה.

ב. אי אפשר "לחנך" ילד של מישהו אחר באמת, כי כל העניין הוא שהיא זקוקה להורים שלה, במיוחד לאמא (חד הורית, כלומר הילדה בעיקר עם אמא), ולומדת מההורים שלה. את לא אמא שלה ולכן היחס שלה אלייך בהכרח אחר.

ג. אמנם אי אפשר לחנך ילד של מישהו אחר, אבל נשמע שמאוד איכפת לך מהילדה. לכן, את יכולה לתפקד כ"דודה" אוהבת. לתת לה יחס, חום, תשומת לב והתעניינות בה. כל מה שהילדה צריכה הוא מישהו שלשם שינוי לא מנסה להכניס לה שום דבר ("לחנך") אלא מישהו שבאמת ובתמים יתעניין בה. מה היא אוהבת? מה מעניין אותה? מה משמח אותה? זאת יכולה להיות שיחה על קוקיות ורודות עם פלסטיקים בצורת פיות, או על הבגד שהיא חולמת שיהיה לה אף על פי שלא יקנו לה (אני ממציאה, כמובן).
לא חשוב מה זה.
ולא חשוב איזה ערך יש למחשבות שלה ולרצונות שלה בעולם של "המבוגרים" ו"בית הספר".
כן חשוב שיהיה מישהו אחד בעולם שבאמת מגלה עניין כן ואמיתי בדברים שמעסיקים אותה, מוכן לשאול אותה עליהם, להניח לה כשהיא לא רוצה לדבר, להיות קשוב אליה ולכבד אותה.
כאשר ילד מקבל את ההזדמנות לבטא מול אוזן אוהבת וקשבת את מה שמעניין אותו - בלי שום שיפוט ותיקון, כל הקיום שלו מקבל לגיטימציה.
בשביל זה לא צריך "לחנך". מספיק לאהוב. על אהבה אני ממליצה בחום.

(ממליצה על מה שכתבתי גם לעצמי, לאו דווקא בהקשר של ילדים. יש איזה פתגם על אנשים שמלמדים כי הם לא יודעים לעשות...)

[פפריקה_הונגרית*]

בשמת, ברוכה השבה, מקווה שנהנית בנופש (-: @} @} @}
תודה על התשובה, אני לא יכולה להגיע אליה, אבל אני אנסה שאולי היא תבוא אליי לאיזה אחה"צ אחד, ולטייל כאן במושב, וכל מני, ולדבר על קוקיות ובגדים (וכו')
תודה לך בכלל....
@}