חינוך ביתי במשפחה ברוכה

[אבישג_א*]

שבוע טוב לכולם
בשבת היה לי דיון מעניין עם חברות ששאלו אותי על חינוך ביתי וניסו לטעון שזה לא מתאים למשפחות גדולות.
אני חושבת בדיוק הפוך, לדעתי קשה מאוד לעשות חינוך ביתי במשפחה של ילד או שניים ואילו ככל שהמשפחה יותר גדולה יש יותר חברה ותעסוקה לילדים ולכן גם קל יותר לעשות חינוך ביתי. אני יודעת על עצמי שכשאני לבד עם הקטנים בבית הרבה יותר קשה לי. מצד שני יש יותר עבודות בית וגם יותר ילדים הזקוקים לתשומת לב.
מה אתם אומרים ?

[עולם_חדש_מופלא*]

כרגיל קצרה בזמן, אז עונה קצר:
גם לי תמיד נראה שיותר קל לעשות חנ"ב במשפחות גדולות (בלי להתעלם מהחסרונות- יותר כביסה, נקיונות, פחות זמן אישי...).
אם חיים בקהילה עם עוד משפחות- אז יותר קל גם למשפחה קטנה.

[יונת_שרון*]

יש בקהילה הרבה משפחות ברוכות, וגם הרבה משפחות עם יותר ילדים מהממוצע. האם האנשים האלה שטענו את הדברים האלה מדברים מנסיון אישי או מהכרות עם משפחות בחינוך ביתי?

[אבישג_א*]

יש בקהילה הרבה משפחות ברוכות, וגם הרבה משפחות עם יותר ילדים מהממוצע. האם האנשים האלה שטענו את הדברים האלה מדברים מנסיון אישי או מהכרות עם משפחות בחינוך ביתי?
נראה לי שקצת מקנאה
זו חברה שיש לה 7 ילדים, בעבר עשינו קצת אם חלופית אך היא עזבה את הישוב לפני שלש שנים, הילדים שלנו בגילאים דומים. כמו אמהות רבות למשפחות ברוכות היא לא עובדת, בבית עם הקטנים עד גיל שלש ארבע.
אז כשנפגשנו בשבת היא פתחה במשפט המפוצץ "חינוך ביתי מתאים למשפחות עם עד ארבעה ילדים (שבמונחים שלנו זה ילד וכלב (-: )". אמרה שהיא מכירה אם בחינוך ביתי עם שני ילדים, וברור לה שאם היו לה יותר זה לא היה היה הולך, כי אי אפשר להתמודד עם כל המשימות שמשפחה ברוכה דורשת וגם לתת תשומת לב לכל ילד (נראה לי שזה בגלל שרוב האנשים מדמיינים חינוך ביתי בסגנון המובנה שלו ולא החופשי). אני העדפתי לא לבאס אותה ולומר שזה הולך מצויין גם עם חמישה, למה לתסכל ?

[בשמת_א*]

אני העדפתי לא לבאס אותה ולומר שזה הולך מצויין גם עם חמישה, למה לתסכל ?
אז למה את באה לפה לשאול?
לא ברור שהיא מדברת מתוך בורות ותיסכול אישיים? שאין לדבריה כל קשר למציאות?
ודרך אגב, אפשר לעשות חינוך ביתי מובנה עם 7 ילדים. אם רוצים.
אין שום קשר מהותי בין כמות הילדים לבין החינוך הביתי, משום כיוון. כמות הילדים קשורה לשאלה מה מתאים למשפחה.
מבחינה חברתית, קל יותר ופשוט יותר לילדים כשיש משפחה גדולה. יש פחות בידוד.

[אבישג_א*]

_לא ברור שהיא מדברת מתוך בורות ותיסכול אישיים? שאין לדבריה כל קשר למציאות?
ודרך אגב, אפשר לעשות חינוך ביתי מובנה עם 7 ילדים. אם רוצים._

צר לי, אבל זו טענה קבועה שלך שאם רק רוצים אז יכולים, גם לטוס לירח
אני רק מזכירה שאם את הגעת לירח (ולפעמים יש לי רושם כזה) זה לא אומר שכולנו יכולים.
ואם נחזור לטענה שלך, לדברים שלה יש קשר למציאות, גידול משפחה ברוכה דורש המון כוחות, כך טוענים יודעי דבר (אני עדיין בשלב של הילד והכלב (-: ), מבחינתי היא העלתה סוגייה מעניינת,שיש לה תשובות מורכבות ומעניינות, לדעתי לגדל שני ילדים בחינוך ביתי הרבה יותר קשה, ועוד בדוגמא שהיא הביאה מדובר באם חד הורית שמחזיקה משק שלם על גבה בנוסף לאימה ושני ילדיה - משימה כמעט בלתי אפשרית מבחינתי.

[מ_י*]

אצלנו היו שתי תקופות של חנ"ב -
חמש שנים של שלושה בבית ובמהלכה הריון ואח"כ גם תינוק, ובאותה תקופה גם הצטרפה אלינו הרבה פעמים ילדה נוספת של חברים ששנאה ללכת לבית הספר
ואחר כך שנה של רק אחת בבית, כשכל השלושה נכנסו למסגרות
לי היה קשה יותר בתקופה השניה, עם רק ילדה אחת בבית
היה צריך להתאמץ יותר כדי שזה לא יתדרדר לנכאים
הייתי צריכה להיות יותר החברה שלה (במובן קומפני) כי לא היו לה את האחים שלה לידה
הרגשתי פחות חופשיה להשאיר אותה לבד בבית, כי זה היה ממש "לבד", בניגוד לפעם כשיכולתי להשאיר את שלושת הילדים הגדולים או להשאיר שניים ולצאת להתאווררות רק עם אחד.
כמובן צריך לקחת בחשבון שבמקרה שלנו היו את כל יתר השלושה במסגרות, מה ש"משך" את הבית לכיוונים אחרים במקביל, כך שאולי זו לא דוגמא טובה לחנ"ב עם ילד אחד.

[אבישג_א*]

מ י תודה על השיתוף - היה מרתק לקרא
אני מודה - וזה עלה לדיון בביתי עם חברות כששאלו אותי אם לאחד הילדים יהיה יותר טוב מסגרת, אמרתי שגם אני כמו אמהות אחרות עושה גם שיקולים אנוכיים ולי לא נוח להוציא חלק מהילדים למסגרת.
אז אני ממש מעריכה אותך על הכוחות באמת להתאים לכל ילד את מה שטוב לו
והדוגמא שלך מצויינת מבחינתי, היא מאפשרת לראות חינוך ביתי לבד ובקבוצה על אותם ילדים (אחלה חומר למחקר)
כמובן שכאן יש גם את המורכבות של לדאוג לילדים שיוצאים למסגרות וגם בהם צריך להתחשב. לי זה נשמע מאוד מאוד קשה
חוץ מזה כבר המון זמן יש לי תהיות והערות על הספר המדהים שלך שמורכב מהטור המדהים שהיה לך, שהיה גם מרתק לקרא וגם כל-כך מעורר מחשבה, אבל את זה אעשה בהזדמנות אחרת בדף בית שלך בזמן פנוי יותר.

[הקוסמת_מארץ_עוץ*]

אצלי בדיוק להפך. מאז שהגיעו התאומים אני מאוד מתקשה עם החינוך הביתי.
(אולי כי זה תאומים והם לוקחים ממני כל משאב אפשרי) אני לא מגיעה לעשות כלום
עם הבנות שלי. ממש כלום וזו הסיבה שאני רוצה גם בשביל הקטנה (5) עוד משהו.
אין לי דקה להענות לבקשות שלהן החל מלעזור להן לתפור וכלה בלקרוא סיפור.
אני אישית מרגישה שחינוך ביתי היה הרבה יותר קל כשהיו לי 2 בנות...
הגדולה 3 פעמים בשבוע בבית העגול וזה מבחינתי תחליף למפגשים. אבל הבעיה הכרונית
אינה מפגשים אלא חוסר היכולת והפניות שלי אל הבנות. מאוד כואב...

[רסיסים_של_אור*]

_זו חברה שיש לה 7 ילדים, בעבר עשינו קצת אם חלופית אך היא עזבה את הישוב לפני שלש שנים, הילדים שלנו בגילאים דומים. כמו אמהות רבות למשפחות ברוכות היא לא עובדת, בבית עם הקטנים עד גיל שלש ארבע.
אז כשנפגשנו בשבת היא פתחה במשפט המפוצץ "חינוך ביתי מתאים למשפחות עם עד ארבעה ילדים (שבמונחים שלנו זה ילד וכלב )". אמרה שהיא מכירה אם בחינוך ביתי עם שני ילדים, וברור לה שאם היו לה יותר זה לא היה היה הולך, כי אי אפשר להתמודד עם כל המשימות שמשפחה ברוכה דורשת וגם לתת תשומת לב לכל ילד (נראה לי שזה בגלל שרוב האנשים מדמיינים חינוך ביתי בסגנון המובנה שלו ולא החופשי). אני העדפתי לא לבאס אותה ולומר שזה הולך מצויין גם עם חמישה, למה לתסכל ?_

אני שומעת את השאלה שלה דווקא ממקום שבעצם מדבר על המצוקה והקושי שלה (כמו שקורה לרובנו כשאנחנו מדברים עם אחרים, אנחנו בעצם מדברים על עצמנו דרכם...). להיות אמא לשבעה ילדים זה לא דבר של מה בכך ובאמת באמת קשה למצוא את הזמן האישי לתת לכל ילד. אני מזדהה עם התחושה הזו ולי יש רק שישה ולא שבעה...

[אבישג_א*]

לאחרונה חשבתי מעט על העניין
חינוך ביתי במשפחה ברוכה או קטנה
נראה לי שהמצב הטבעי והנוח יותר לחינוך ביתי הוא דווקא משפחה גדולה (או כמו בעבר כשגרו בחמולות עם המון ילדים ומבוגרים)

אני חושבת שמאוד מאוד קשה לעשות חינוך ביתי במשפחה קטנה, מה הילדים עושים כל היום ? איך הם מעסיקים את עצמם ?
ואיך לאמא שלהם יהיה זמן לגלוש כאן ב"באופן" אם היא כל הזמן תצטרך לבדר אותם (-:

[אבישג_א*]

אני שומעת את השאלה שלה דווקא ממקום שבעצם מדבר על המצוקה והקושי שלה (כמו שקורה לרובנו כשאנחנו מדברים עם אחרים, אנחנו בעצם מדברים על עצמנו דרכם...). להיות אמא לשבעה ילדים זה לא דבר של מה בכך ובאמת באמת קשה למצוא את הזמן האישי לתת לכל ילד. אני מזדהה עם התחושה הזו ולי יש רק שישה ולא שבעה...

את חושבת שיותר קשה להיות אם למשפחה ברוכה ? אני באמת תוהה
כי לעיתים נראה לי שבדיוק הפוך (ולא רק בקשר לחינוך ביתי)
יש המון התמקדות בילד, שלדעתי היא כמעט בלתי ניתנת למניעה, גם אם חושבים שהמצב לא נכון.
לדעתי לכל אם יש תקופות קשות יותר ותקופות קלות יותר
עכשיו אני בתקופה די זורמת בחיים, ודווקא אחרי הלידה של השלישית היה לי מאוד מאוד קשה
מצד שני כמו שכתבת באמת קשה יותר למצוא זמן אישי לכל ילד

[אבישג_א*]

_אצלי בדיוק להפך. מאז שהגיעו התאומים אני מאוד מתקשה עם החינוך הביתי.
(אולי כי זה תאומים והם לוקחים ממני כל משאב אפשרי) אני לא מגיעה לעשות כלום_

השאלה גם כמה זמן עבר מאז ילדת, כי בהתחלה באמת מאוד מאוד קשה, בכלל אחרי לידה לוקח לנו זמן לשוב אל עצמנו
מצחיק אותי שלעיתים נשים (או בני הזוג שלהם)
מצפות להיות במיטבן שבועיים אחרי הלידה
פרק הזמן להתאוששות נע בין חודש וחצי לשנתיים אני חושבת