חיוכה של בוחרת המלונים

[אנונימי]

דף בלוג

[חיוכה_של_בוחרת_המלונים*]

מצאתי מתכון לבחירת מלון, וברצוני להביא אותו לכאן, כדי שכל אחת שתמצא עצמה בוחרת מלון בקיץ הנעים הבא עלינו לטובה, ולברכה, ולמחשבות טובות ומעשים טובים, תוכל לעשות זאת בחיוך רחב, או כמוס, של שביעות רצון וידיעה, והמתנה מבטיחה לצפונות המתוקות והכתומות ששם.
שכן בד"כ, אנחנו חושבות לעצמנו "נו, זה קטן, לא כזו בחירה הרת גורל, כולה מלון, מקסימום יהיה קשה או לבן או חסר טעם, או גרוע מזה, חסר ריח, או קצת בשל מדי (בגילנו תמיד אפשר להגיד "זה דבש" למי שמוכן לקנות את הגזרה בשתיקה). נקלף נחתוך נגיש, אין מצב שלא יאכלו אותו. מלון תמיד נגמר. אבל בינינו, אין כמו החיוך הנפרש במתיקות על פנים ההכרה שלנו, כשאנחנו בוחרות, קולפות, חותכות, טועמות ומגישות מלון שהוא בדיוק. אז זהו, הדף הזה מוקדש קודם כל לזה, לברכת הקיץ.

[תבשיל_קדרה*]

[חיוכה_של_בוחרת_המלונים*]

ובכן, המתכון לקוח מתוך ספרה של שרי אנסקי "אוכל- ספר המתכונים הגדול" , ומאחר ואין לי מושג על גבולות זכויות יוצרים, ומאחר ואין לי ספק בקשר לרצונה הטהור של אנסקי לפזר ידע, ומאחר ולא מתחשק לי להסתבך עם שום מו"ל גרידי , אני מתלבטת איך להביאו לכאן. כתוב בספר שאני צריכה אישור בכתב מהמו"ל. אולי פשוט אבקש אותו. (לא תכננתי למתוח אף אחד ככה, פשוט פתאם כשניגשתי למלאכת ההעתקה נתקלתי בבעייתיות. מעולם המילים "אין להעתיק, לשכפל, לצלם, להעתיק, לתרגם, לאחסן במאגר מידע או להפיץ ספר זה או קטעים ממנו בשום צורה ובשום אמצעי, אלקטרוני, אופטי או מכני,( לרבות צילום, הקלטה, אינטרנט ודואר אלקטרוני), ללא אישור בכתב מהמוציא לאור" ... - מה? איפה הייתי. טוב לא משנה.
בכל אופן, אני כן אכתוב ראשי פרקים, תוך המלצה חמה מאד ללכת למקור, ששמו בראש הקטע הזה מודגש באותיות עבות.
איך לבחור מלון?
בניגוד למיודענו, אין טעם בתפיחות עליו. הן לא מעידות על איכותו.
רצוי שיהיה כבד ביחס לגודלו (אפשר לבדוק כמה ולראות איזה הכי כבד)
לחיצה על הקצה התחתון עם הבוהן צריכה להפיק גמישות ורכות, אם תחתית קשה שיחכה בבית יומיים.
לחפש קליפה סיבית מחוספסת ובולטת. פחות טעים כשעם פסים עדינים ושטחים חלקים.
הריח לא בהכרח מעיד על הטעם, וריח של כמו כהל חריף מעיד על בשלות יתרה (בוסר ובשל מדי מזיק לעיכול)
לבדוק שאין חתכים חבורות ועקיצות.
נשמר עסיסי כחמישה ימים במקום קריר ומאוורר.
אם במקרר לא עטוף, הריח שלו נדבק לשאר האוכל.

עכשיו לא נעים לי. גם כי נזכרתי בדביליות של "סיכומים" בבית ספר (אומנות שינוי המילים וכיווץ, כדי שלא יגידו לך שהעתקת), וגם לא נעים לי מהמחברת.
כאילו, אני צריכה להיות דפוקה לגמרי לבקש רשות מהמו"ל. אבל ממנה דווקא כן, לפחות לספר לה.

[חיוכה_של_בוחרת_המלונים*]

בשדות, רואים כבר כמה שבועות את הנשים הערביות קוטפות עלי שומר. לקחתי אויר וניגשתי לראות ולשאול, והיא אמרה לי את השם בערבית, ושאפשר לקטוף ולקצוץ ולהקפיא, וזה נשמר טוב. מרוב מבוכה ורגשי נחיתות העולים מדי שנה אל מול הקוטפות ולא יעברו גם אם יתגלגל בי נסים קריספיל בעצמו, לא שאלתי במה היא שמה אותם.
הגדילה עשות אחת שירדה מאוטו מבריק ומהודר, לבדה (ולא עם מי שנראה תמיד כמו הנוגש), בשדה ליד הבית שלנו, לבושה חליפת מכנסיים ותסרוקת כזאת מרשימה, עטתה על עצמה בד לבן גדול וניגשה לקטיף זריז ובוטח. כאילו, כמה מולטי קלטוראל אפשר להיות?!
הבוקר קטפתי כמות נחמדה, ביד מהססת, בלי אוטו מבריק ובלי הלבן היפה הזה ובעיקר בלי שאף אחד יראה אותי, וקצצתי חלק לסלט, וחלק ממתין להקפאה. מה יכול להיות?

[צ'ילי_ושמן_זית*]

כך גם היה לנו בעונת הכלכים. כן, הצמח הזה עם עלים דומים לשומר אבל זה שרעיל וצריך לשמור מהעיזים. כל שנה עוצרות מכוניות לצד הכביש ונשים כבדות עטויות גלימות וכיסויים מפלסות דרך בין שדות הקוצים ומלקטות גדילנים וראשי כלחים. מופתעים אך סקרנים שאלנו בהיסוס - ואיך אוכלים את זה? "ככה, שוטפים טוב טוב, מטגנים קצת בצל, מלח פלפל וזורקים למחבת את הכלחים, אפשר גם לשים בחביתה - יוצא משהו משהו".
מאז כל שנה אנו במירוץ לאתר את פרחי הכלח בזמן, לפני שיפרחו ולפני שראשם יערף בידי אחרים...

[צ'ילי_ושמן_זית*]

@} פרח של כלך ללקטים חובבים (-:

[מי_מה*]

שיוו, תתחדשי. ותודה ליעל צ שהביאתני עד הלום.

[חיוכה_של_בוחרת_המלונים*]

אין טעם בתפיחות עליו.
לאלמונית האדיבה שנכנסה ותיקנה את כלך לכלח, לא יכולת לחסוך גם לי פדיחה ולתקן את תפיחות?!
כל אחר הצהריים רק חיפשתי באינטרנט את ההבדלים בין כלח לשומר, כי השומר שקטפתי, ריחו האניסי היה ...דל משהו, ולגמרי שכחתי את כל עניין הכלך! המתחזה הרעיל! נכנסתי כמו שאומרים לסרטים בעקבות דברי צ'ילי, ובשום מקום באינטרנט אין כלח! נו ברור, הרי כותבים קלח! ואז ביאושי חזרתי לכאן, אולי צ'ילי זרקה איזה עצם, וגיליתי שנכנסו ותיקנו ובעצם כותבים כלך...ומיד האינטרנט הסכים ונתן לי טונות אינפורמציה שנכתבה ע"י לא אחר מאשר מייק בר רב אשי (-:
לומר את האמת, אני עדיין לא בטוחה אם זללנו שומר או קלח, כלך, כלח, הבוקר בסלט. לקטית דה מי קולו. יצאתי לשדה ומוללתי כל דומה לשומר, והיה להם ריח דומה למה שקטפתי בבוקר, ממש לא "ריח אניסי עז" אבל כן איזה זכר לבקבוק ערק שכבר מזמן משתמשים בו למים והוא עומד בלי פקק במקרר והאורחים מקווים לא לקבל ממנו כי ברור שכשאין אף אחד כולם שותים ממנו מהפה.
מה שעזר היה לראות את עמוד התפרחת מהעונה הקודמת, שהיה מפוצל להרבה פרחים קטנים, ולא עמוד אחד מרכזי עם פרח גדול. אצל מייק באתר הצמחים היה כתוב שהשומר אמור לפרוח מהאביב עד החורף, אבל בטבלת הפריחה באותו עמוד היה מסומן "יולי אוגוסט ספטמבר". לעומתו, הכלך אמור לפרוח עכשיו.

[אמא_של_יונת*]

אז ככה:
קֶלַח - זה קלח-תירס.
כֶּלַח - אף אחד לא יודע מה זה, אבל זה מופיע תמיד בצירוף "אבד עליו הכלח", שזה בשפה אקטואלית - כבר לא אקטואלי.
כֶּלֶךְ - זה הצמח הגבוה עם עלים גזורים, גבעולים ועלים נוקשים, שדומה לשומר, אבל אין לו הריח והטעם האניסיים ואינני יודעת אם הוא אכיל.
ויש לו איזה אח צעיר שאני מכירה רק מהחרמון - כְּלַכְלָךְ שָׁבִיר.

[חיוכה_של_בוחרת_המלונים*]

אבל איך טטרן אמור להבחין בין שניהם? או שמא תתרן?
<מה יהיה?>

[חיוכה_של_בוחרת_המלונים*]

כֶּלַח - אף אחד לא יודע מה זה,
בשביל זה אני מחזיקה פה איש ספר.
מהקונקורדנציה: "חוזק ובריאות הגוף"
איוב ל' פסוקים א' ב' "ועתה שחקו עלי צעירים ממני לימים, אשר מאסתי אבותם לשית עם כלבי צאני. גם כוח ידיהם למה לי עלימו אבד כלח"
רש"י אומר: אבד כלח=זקנה
אומר אבן עזרא "כלח=ימי הזקנה"
הרלב"ג: "כלח=זמן."
המילה כלח מופיעה פעמיים בתנ"ך, שתיהן בספר איוב.

[עוברת_אורח*]

והאורחים מקווים לא לקבל ממנו כי ברור שכשאין אף אחד כולם שותים ממנו מהפה.
יאללה, אנחנו כמו משפחה, מה אכפת לי שותים מהפה?

[אל_פקה*]

תתרן

[אמא_של_יונת*]

אגב, הערבים שמלקטים עכשיו בשדות מחפשים לאו דווקא שומר. הם מחפשים ריג'לה (רגלה) ועכוב (עכובית הגלגל), וכנראה צמחים נוספים.

[לוטם_מרווני*]

כלך יכול לגרום לכיבי קיבה. אם אוכלים אותו טרי ורענן.
שומר השדה (ריח אניס נפלא) אהוב מאוד על ילדיי.

[אפרת_נ_היא_עדיין_מתעגלת*]

תתרן כמובן. יש לתת למילה האחרונה במילון את כבודה הראוי

[חיוכה_של_בוחרת_המלונים*]

כלך יכול לגרום לכיבי קיבה. אם אוכלים אותו טרי ורענן.
אוה. זה מידע נעים. טוב, לפחות ככה אני אוכל לדעת אם אכלנו כלך או שומר.

[חיוכה_של_בוחרת_המלונים*]

<אוכלת את המלון. עם הקליפה>
<בכלל לא נגמר החורף>
<פדיחה>
<הלוואי כל הזמן פדיחות כאלה. שפעגשםשפעגשםשפעגשם>

[בשמת_א*]

קחי עוד שפע, משהו שגרם לי אושר גדול אתמול: סוזן בויל

[יעל*]

משהו שגרם לי אושר גדול אתמול בשמת, צפינו בזה עכשיו (המשפחה בהרכב כמעט מלא)... פשוט גדול.
ו כאן זה אותו דבר, אבל איכות הסאונד קצת יותר טובה...


<מסתבר שיש חיים אחרי גיל 40... >

[שיחות*]

טוב, אני רוצה לדעת שאני לא היחידה שראתה את זה שלוש פעמים ובכתה בכל פעם.

[שיחות*]

התמכרתי לערוץ טלויזיה של מדינת אויב. כשהיינו קטנים, אז להיות חולים בבית היה לשכב על הספה עם שמיכה ולראות את תכניות הטלויזיה הלימודית, וזה הרגל שנשאר, הכמיהה הזאת למשהו רך שניגר אליך מהמסך המהבהב, חלק אתה לגמרי לא מבין, כמו שיעורים בצרפתית עם הזוג החרמן הזה שאלוהים יודע מה היה הולך איתם שמה עם כל המדרגות וההתלחששויות (באיזה כתה למדו את התועבה הזאת?!), וההרגל הזה היה שווה, ומאפשר עכשיו לשכב על הספה, קודח ודאב סינוסים, ולגמוע בפאסיביות שלל תכניות עדינות, רובן סקירות נופיות כאלה עם קאנון עדין ברקע וסרט נע של כתב מסתלסל מלמטה לקישוט , או שידורי חדשות ושידורי אקטואליה אחרים, עם מנחים עדינים ומנומסים, שלחלוטין, לא בגוון קולם ולא בשפת גופם, לא מכניסים את עצמם לתמונה ולגמרי נשמרים בדמות חפה מאישיות, נקיה מדעות, בקול שאין בו ולו רמז לנוכחות פרטית. ורדים עצומי מימדים וגוון מתפזרים על המסך מרבית דקות השידור, המורכב מאינסוף קטעי קישור המחוברים לעוד קטעי קישור בהרמוניה נפלאה, וקולות שירה חרישיים מנחמים בוקעים מתוך עלי הכותרת ונוטפים מהם אגלי טונים ורבעי טונים ושמיני שמיניות טונים. אז מה אם הם בעצם אומרים איטבח אל יאהוד בכל מיני ניבים מקומיים וערמומיים? אני לא נכנסת איתם לקטנות. זה פשוט כל כך נ ע י ם .

[ריש_גלית*]

טוב, אני רוצה לדעת שאני לא היחידה שראתה את זה שלוש פעמים ובכתה בכל פעם
עוד לא הספקתי שלוש פעמים אבל הפעם האחת שראיתי עד כה הטביעה אותי בדמעות...
תודה. @}

[אמא_של_יונת*]

גם את השופטים בתחרות. אפילו סיימון התרגש.

[עולם_ומלואו*]

וואי וואי את ממש חולה.
תרגישי טוב (-:

[אני*]

את לא לבד... אני זורמת לפעם מס' 4

[קרוטונית_מהמרק_הגדול*]

בשום פנים ואופן לא למחיקה.

[מי_מה*]

בשום פנים ואופן לא למחיקה.
מתפקדת ליתר ביטחון. אם צריך תורנות שמירה , אני בסבב, תעירו אותי.

[תבשיל_קדרה*]

[לי_אורה*]

גמעתי בשלוק אחד. תוווווווודה!
נו, עכשיו אפשר לחזור לחיים בבית
צ'או