התמודדות עם שאלות אקו

אבי_העורקים*
הודעות: 3
הצטרפות: 06 נובמבר 2009, 23:54

התמודדות עם שאלות אקו

שליחה על ידי אבי_העורקים* »

שלום לכל!
אבקש את עצתכם/ן בהתמודדות עם הבעיה הבאה:
אחד מקרובי המשפחה שלי, אדם יקר לי מאד, נוהג לשאול שאלות אקו* בתדירות גבוהה מאד- כלומר מספר פעמים בשיחה קצרה, דבר שמקשה מאד מבחינתי על התקשורת עמו.
אין לי מושג כיצד להגיב במצבים הללו, כיוון שאינני רואה טעם לחזור שוב ושוב על דברי או להסביר משפט די פשוט בעברית...
זה הופך את השיחות למתישות ביותר וגורם לי לחשוב כמה וכמה פעמים לפני שאני מספר לו משהו. ניסיתי בעבר לומר לו שזה מפריע לי, אך הדבר לא הועיל.
אינני אדם סבלני במיוחד (אך גם לא קצר רוח באופן קיצוני), אך התופעה הזו מעיקה, מציקה ולא מאפשרת לי לתקשר בצורה נינוחה.
הקורא/ת התמים/ה עלול לחשוב כאילו השאלות הללו הן שאלות רטוריות, שאינן דורשות מענה, אולם במקרה דנן השואל ממתין לתגובה!
כמו כן, אין המדובר באדם שסובל מבעיות שמיעה.
  • עבור מי שהמושג זר לו, שאלות אקו הן שאלות שחוזרות על הנאמר. למשל:
א': אמא חולה.
ב': אמא חולה?

או:

א': הייתי אתמול בפרדס חנה.
ב': בפרדס חנה?

אבקש עצות להתמודדות עם התופעה.
פתרון בעיה זו אמנם לא יציל חיי איש, אך הוא ישפר את איכות חייהן של שתי נפשות בישראל (לפחות).
תבואו על הברכה,
א. ע.
בשמת_א*
הודעות: 21563
הצטרפות: 28 יולי 2001, 13:37
דף אישי: הדף האישי של בשמת_א*

התמודדות עם שאלות אקו

שליחה על ידי בשמת_א* »

אתה חייב לתקשר איתו?
בשתי הדוגמאות שלך, אתה יוזם תקשורת.
אני מבינה, שאם אתה מתעלם מהשאלה שלו וממשיך בסיפור שלך, הוא שואל שוב ושוב? כלומר, לא עוזר פשוט להמשיך לדבר?
אז אפשר להבין מזה שיש לו הפרעה כלשהי. מהי?
הוא עושה את זה לכולם ובכל נושא?
והוא בכלל לא מודע לבעיה? האם הבעיה היא שהוא לא מקשיב למה שאתה אומר ולכן הוא לא באמת קולט מה אמרת? האם הבעיה היא שהוא לא מאמין?
נתת דוגמאות קצרות מדי. אני לא מבינה איך מתנהלת שיחה שלמה.
נגיד:

_א': הייתי אתמול בפרדס חנה.
ב': בפרדס חנה?_
מה קורה כשאתה חוזר, "בפרדס חנה".
מה קורה?
הוא שוב שואל?
הוא רוצה להביע עניין ומעורבות אבל הוא לא יודע מה אומרים? אספרגר או משהו כזה?
בשמת_א*
הודעות: 21563
הצטרפות: 28 יולי 2001, 13:37
דף אישי: הדף האישי של בשמת_א*

התמודדות עם שאלות אקו

שליחה על ידי בשמת_א* »

לגמרי מסכימה עם שרון ס.
אבי_העורקים*
הודעות: 3
הצטרפות: 06 נובמבר 2009, 23:54

התמודדות עם שאלות אקו

שליחה על ידי אבי_העורקים* »

אתה חייב לתקשר איתו?
כן. זה בן משפחה מדרגה ראשונה.

בשתי הדוגמאות שלך, אתה יוזם תקשורת.
נכון, אך לא תמיד כך הדבר.
דוגמא נוספת יכולה להיות שיחה שהוא יזם-
הוא יכול לשאול: כמה אנשים היו אתמול באירוע?
ואני עונה: שמונה.
התגובה יכולה להיות: מה זאת אומרת שמונה?
הדוגמאות שנתתי הן לא מהחיים, אך מייצגות את המציאות (כלומר, אני מטשטש פרטים).

אני מבינה, שאם אתה מתעלם מהשאלה שלו וממשיך בסיפור שלך, הוא שואל שוב ושוב? כלומר, לא עוזר פשוט להמשיך לדבר?
לפעמים אכן אפשר להתעלם ולעתים לא. יש פעמים שהתעלמות מביאה ל"חוסר הבנה" שלו את הנאמר (למרות שנאמר משפט פשוט בעברית והבחור חריף מאד ואינטיליגנטי).

הוא עושה את זה לכולם ובכל נושא?
התשובה מורכבת. אינני יודע אם לכולם, אני די בטוח שהוא לא נוהג כך בעבודתו למשל, אך מצד שני אינני היחיד הסובל מכך. חשוב לציין- העניין מפריע לי מאד ולכן אני שואל, אולם זה לא קורה בכל שיחה איתו- כלומר יש לו מידה מסוימת לפחות של שליטה בעניין.

והוא בכלל לא מודע לבעיה? האם הבעיה היא שהוא לא מקשיב למה שאתה אומר ולכן הוא לא באמת קולט מה אמרת? האם הבעיה היא שהוא לא מאמין?
לגבי עניין ההקשבה- יתכן שיש כאן משהו. לא פעם כשאנחנו יושבים במשפחה ומדברים על משהו, הוא פתאום קופץ ואומר "רגע, רגע, מה אמרתם" או משהו אחר
שדורש חזרה לתחילת השיחה, למרות שהיו לו כל התנאים לשמוע את השיחה ואף להשתתף בה.
לגבי האמונה- איני סבור שהוא לא מאמין. לא נראה לי שכאן טמונה הבעיה.
לעניין המודעות- אני חושב שהוא מודע לכך באופן חלקי. פעם כבר אמרתי לו את זה, אבל הצגתי את זה כבעיה שלי (חוסר סובלנות קיצוני שלי לשאלות אקו).
אבל כשהדברים קורים בזמן אמת אינני בטוח שהוא מודע להם.

נתת דוגמאות קצרות מדי. אני לא מבינה איך מתנהלת שיחה שלמה.
אין לי כרגע דוגמא לשיחה ארוכה (ויש כאלה...) אנסה לחזור עם תובנות.

מה קורה כשאתה חוזר, "בפרדס חנה".
בימים אלה מה שקורה הוא שהרבה פעמים אין לי סבלנות להמשיך בשיחה והיא מסתיימת די מהר...
לא נראה לי שיש לו הפרעה כמו אספרגר, נראה לי שזה משהו התנהגותי שקשור אולי לתשומת לב, לחוסר בטחון במקומו בתא המשפחתי או משהו דומה.
נראה לי שהוא סיגל לעצמו צורת תקשורת כזו עם חלק מהאנשים וקשה להשתחרר מזה.
כשאני עונה בחוסר סבלנות לשאלות מסוג זה, הוא מתעצבן ומתיחס אלי כאל טיפוס עצבני שאי אפשר לתקשר איתו...
עוד פרט חשוב: הבחור הוא דור שני לשואלי שאלות אקו!
שרון- זה מסביר אולי חלק מהמקרים, אך לא את כולם. יש פעמים שהוא בהחלט מביע עניין ועדיין שואל את השאלות הללו (אולי זאת הדרך שלו להביע עניין?)
זהו פחות או יותר... עניתי כמיטב יכולתי.
אשמח לקבל רעיונות כיצד להתמודד.
תודה רבה על ההתיחסות והנסיון לעזור.
בשמת_א*
הודעות: 21563
הצטרפות: 28 יולי 2001, 13:37
דף אישי: הדף האישי של בשמת_א*

התמודדות עם שאלות אקו

שליחה על ידי בשמת_א* »

_הוא יכול לשאול: כמה אנשים היו אתמול באירוע?
ואני עונה: שמונה.
התגובה יכולה להיות: מה זאת אומרת שמונה?_
זאת פשוט בקשה לפירוט, לא?
כלומר - הוא רוצה שעכשיו תגיד מי השמונה. לא?
אז זו לא שאלת אקו.

אבל משאר הדברים שאמרת, נראה שזה מצביע על איבוד ריכוז מרובה בשיחות המשפחתיות, וזה אומר בפשטות: אתם לא מספיק מעניינים אותו, והוא חי לו בסרט משלו לידכם, כל הזמן שומע פסקול אחר בראש שלו. אבל מדי פעם שומע משהו שאולי נראה לו מעניין, ואז מתערב ותובע שיספרו את הכל מחדש בשבילו.
בעבודה הוא לא עושה את זה, כי א. שם כן מעניין לו, וב. חשוב לו מאוד להיראות בעניינים שם. אם הוא יעשה את זה בעבודה, הוא יאבד הערכה. יתייחסו אליו כאל לא רציני, לא בעניינים, מועמד לפיטורין.
במשפחה הוא לא מאבד את ערכו ואת אהבת המשפחה, לא?

לדעתי, העצה של שרון ס הכי טובה. ברגע שהתופעה מופיעה, תסתלק מהשיחה. זה לא מתאים לך לנהל ככה שיחה. אם הוא לא מרוכז, שיילך לטפל בריכוז שלו, זה לא העסק שלך ואתה לא צריך לסבול. אם לא מעניין אותו לדבר איתך, ביי ביי. אם מעניין אותו, שישקיע בך מאמץ כמו שהוא משקיע בעבודה.
לי_צ'י*
הודעות: 133
הצטרפות: 28 יולי 2009, 16:10
דף אישי: הדף האישי של לי_צ'י*

התמודדות עם שאלות אקו

שליחה על ידי לי_צ'י* »

לבעלי יש גם שני קרובי משפחה שעושים זאת, אב ובנו, אין לך מושג כמה אני מזדהה.
השיחות מתישות ואנחנו מנסים להמנע מהן,
לאדם שלא מכיר זה באמת יכול להשמע כמו בעיית שמיעה
ההשערות שלנו שזה מופיע כדי להשהות את השיחה, כדי לעבד את האינפורמציה, סוג של הפרעת קשב,
אין להם יכולת לחרוג מגבולות עצמם, לקיים שיחה חופשית שאי אפשר לדעת לאן היא תוביל,
קשה להם להקשיב, למרות שהשיחה כן מעניינת אותם.
המשותף לשניהם זה אישיות כפייתית, וזה גם עונה להם על צורך כפייתי לשמוע שוב
הציווי הפנימי שלהם לשאול את שאלת האקו חזק מהם.

לשמוע שיחה בין שניהם זה אחד הדברים הכי מצחיקים שיש,
אבל כשצריך לדבר איתם זה מתיש ומעצבן
פתרון? להכיל אותם או להתעצבן (-:
אהבת_עולם*
הודעות: 5866
הצטרפות: 12 ספטמבר 2008, 01:17
דף אישי: הדף האישי של אהבת_עולם*

התמודדות עם שאלות אקו

שליחה על ידי אהבת_עולם* »

ולי יש נטייה לשאול 'באמת?' כשמספרים לי משהו.
אין לי מושג למה. (אולי אני רוצה להביע התעניינות ולא יודעת איך?)

לא נראה לי שהשאלות שלו הן מחוסר עניין.
נראה לי אפשרויות כמו שכתבו למעלה - השהייה לעיבוד האינפורמציה, ניסיון להביע התעניינות, או איזה משהו אחר שהוא בעצם חיובי בבסיסו, אך יוצא בצורה מעצבנת.
ניצן_אמ*
הודעות: 6808
הצטרפות: 28 נובמבר 2005, 19:35
דף אישי: הדף האישי של ניצן_אמ*

התמודדות עם שאלות אקו

שליחה על ידי ניצן_אמ* »

אתם לא מספיק מעניינים אותו, והוא חי לו בסרט משלו לידכם, כל הזמן שומע פסקול אחר בראש שלו. אבל מדי פעם שומע משהו שאולי נראה לו מעניין, ואז מתערב ותובע שיספרו את הכל מחדש בשבילו.
מסכימה עם העובדות אבל לא עם האשמה :-)
הסייגים שלי - יכול להיות שזו מידת היכולת שלו בתקשורת.
יכול להיות שיש לו איזו פגיעה ושזה מאמלל אותו. כלומר, באמת חי בסרט ומתאמץ מאד לגשר על זה, ככה.
יכול להיות שהוא מודע ולכן מתאמץ אקטיבית לשמר כל שיחה שהיא בכלים התנהגותיים.
יכול להיות שהוא לא מודע.
בלי לשאול אי אפשר לדעת.

דוקא לי התיאור נשמע נורא עצוב, של מישהו שלא יכול ולא מודע, עם קושי ממשי בתקשורת עם הבן שלו.
אהבת_עולם*
הודעות: 5866
הצטרפות: 12 ספטמבר 2008, 01:17
דף אישי: הדף האישי של אהבת_עולם*

התמודדות עם שאלות אקו

שליחה על ידי אהבת_עולם* »

מסכימה עם ניצן.
בשמת_א*
הודעות: 21563
הצטרפות: 28 יולי 2001, 13:37
דף אישי: הדף האישי של בשמת_א*

התמודדות עם שאלות אקו

שליחה על ידי בשמת_א* »

שימו לב: פותח הדף הסביר, שהאדם הזה לא מתנהג כך בכל מקום. כלומר, הוא גם יכול לבחור לתקשר אחרת.
אני די בטוח שהוא לא נוהג כך בעבודתו למשל, אך מצד שני אינני היחיד הסובל מכך. חשוב לציין- העניין מפריע לי מאד ולכן אני שואל, אולם זה לא קורה בכל שיחה איתו- כלומר יש לו מידה מסוימת לפחות של שליטה בעניין

לכן מדובר בהתנהגות שהוא כנראה "מכבה" ו"מדליק" לפי השאלה, אם יאפשרו לו להתנהג ככה או לא.
הקוסמת_מארץ_עוץ*
הודעות: 2444
הצטרפות: 01 יוני 2005, 21:40
דף אישי: הדף האישי של הקוסמת_מארץ_עוץ*

התמודדות עם שאלות אקו

שליחה על ידי הקוסמת_מארץ_עוץ* »

אני מנסה לדמיין את זה.
זה ממש נשמע מרגיז ונראה לי שזה באמת יכול לקרות לאנשים שמרוכזים בעצמם.
אישית מכירה מישהי שממש זוועה לנהל איתה שיחה כי זה מרגיש כאילו היא חרשת...
בגלל שאין מצב שתוכל לשנות את האדם הזה או את הלקות הזו שלו הייתי מציעה לך להתרכז
במה זה עושה לך, איך זה "מוגנט" לעולמך ואולי דרך זה להשתחרר...
בהצלחה (-:
לא פשוט...
קרוטונית_מהמרק_הגדול*
הודעות: 8400
הצטרפות: 25 יולי 2004, 19:10

התמודדות עם שאלות אקו

שליחה על ידי קרוטונית_מהמרק_הגדול* »

_גם זה, לדעתי, נובע מכך שאותו אדם מרגיש חובה להפגין התעניינות, אבל אינו מתעניין כלל וכלל.
תחושת החובה שלו והשעמום שאליו הוא מכניס את עצמו במו פיו גורמים לו להתקשות מאוד בהפניית תשומת לב לתשובה, והוא נוהג כילד ש"מוכיח" שהקשיב למורה, בכך שהוא חוזר על מילותיה האחרונות._
למה בגישה כזו? זה פשוט סוג של נימוס. אני זוכרת אשה מבוגרת שדיברתי איתה פעם, זה היה במסגרת איזו עבודה זמנית שהייתי בה, היא היתה צריכה לסדר מדפים, ואני ישבתי באותו חלל (גדול), ותוך כדי כך דיברה איתי. מכיוון שלא היה קשר עין, היה מרחק פיזי של כמה מטרים והיא כל הזמן זזה, היא הקפידה לחזור על המילה האחרונה במשפט שאמרתי, בכל פעם לפני שענתה. משום מה הסיטואציה הזו זכורה לי כי רשמתי את זה לעצמי כנימוס וכדרך להראות לאדם השני שהיא עוקבת אחרי חוט השיחה. לרגע לא חשבתי שהיא משתעממת (להפך, היא זו שפתחה בשיחה).

אז אולי זה לא בדיוק מקרה דומה לזה שמתואר בדף, אבל המנהג עצמו, לחזור על המילה/משפט האחרונים של הדובר השני, לא כזה שלילי.
יערת_דבש*
הודעות: 2056
הצטרפות: 23 אוקטובר 2003, 00:10
דף אישי: הדף האישי של יערת_דבש*

התמודדות עם שאלות אקו

שליחה על ידי יערת_דבש* »

זה דומה למישהו ששואל כל הזמן "מה" כהתיחסות למה שאמרת.
מוזר, אני לא מכירה שאלות אקו אבל מאד רגישה לשאלות "מה?".
במקרים כאלה אני פשוט לא עונה ומחכה שהאדם יגיב, כאילו לתת לו את האחריות שהוא הטיל עלי, להמשך השיחה (ואם הוא לא רוצה להמשיך, אז ביי..)
אבי_העורקים*
הודעות: 3
הצטרפות: 06 נובמבר 2009, 23:54

התמודדות עם שאלות אקו

שליחה על ידי אבי_העורקים* »

אמנם קצת באיחור, אך בכל זאת- תודה רבה לכל המשיבות!!!
חלק מן הדברים בהחלט עוררו מחשבה.
שיהיה סוף שבוע נפלא ו...גשום!
שליחת תגובה

חזור אל “אתגרים ומכשלות”