התינוק התבלגן לי

אנונימי

דיון שהועבר מהדף בשמת א:

בשמת שלום,

לפני מס' ימים פתחתי דף תינוק יונק לא עולה במשקל ורציתי לשאול אותך: התינוקת שלי בת 4 חודשים, מגיל חודש ועד גיל 3.5 חודשים עלתה בערך 100 גרם. בשבוע שעבר שעבר עלתה 30 גרם בשבוע האחרון עלתה 260 גרם (נשקלה אחרי אוכל ולפני קקי...) היא יונקת בלבד לפי דרישתה (בשבועיים האחרונים ממש על כל ציוץ כמעט). מאז שנולדה היא עושה הרבה קקי, לפעמים 6-7 פעמים ביום. ב-4 הימים האחרונים לפני השקילה עשתה רק פעם-פעמיים ביום. הקקי שלה מוזר: גוון ירקרק, מרקם קצפי בלי "גרגרים" בעל ריח מוזר גופריתי מעט ולפעמים קצת שומני (כאשר אני שוטפת את הטוסיק נותרת תחושה שומנית על היד שלי).
נתתי דגימת קקי לתרבית ואני מחכה לתוצאה.

אני פונה אלייך לעצתך משום שאני דואגת - הרופאה בקופ"ח לא אמרה כלום למעט זה שאולי היא אלרגית לחלב שלי (הבנתי שהאלרגיה יכולה להיות לרכיבי מזון שאני אוכלת ולא לחלב אם- האם הבנתי נכון?) ובעיקר היתה עסוקה בלומר לי שאני מסכנת אותה כי היא לא קיבלה חיסונים ("אז את רוצה שהיא תקבל צהבת?!?!" וכו').
רופאת ההתפתחות בטיפת חלב אמרה שהיא מאמינה שהכל בסדר ואין מה לדאוג (ישר אני דואגת כפול) והאחיות, לצערי, לא ממש תרמו מידע כלשהו.

אני שוקלת אותה כל שבוע ומחכה, כאמור, לתוצאות התרבית. שאלתי אלייך היא, אפוא, האם יש כיוון שצריך/כדאי לבדוק? (בכורתי גם ינקה (וכן 4 אחייניי) ואני יודעת שכך לא נראה קקי של תינוק יונק)

סליחה על האריכות, אשמח לשמוע ממך,
תודה, עירית

בתי בת 7 חודשים. יונקת בלבד מאז הלידה. לאחרונה התחלתי לתת לה מרק ופירות בנוסף להנקה. היא מאד רוצה לאכול מה שכולם, ונראה שנהנת.

הבעיה שגורמת לי לתסכול רב, דאגה רבה ועצבנות שאיני מצליחה להירגע ממנה היא שאנחנו לא ישנות בלילה כמעט. אני חוששת שאין לי מספיק חלב, ושהיא פשוט רעבה. לא רוצה לתת תמ"ל, אבל נתונה ללחצים (אפרט מיד).

היא נרדמת בסביבות 2230 לאחר הנקה כמעט רצופה משעות הערב המוקדמות (לפעמים 5, לפעמים 6 אחה"צ)- הנקה, מתעוררת שוב בסביבות חצות ומאז כל שעתיים-שלוש. ההנקות ארוכות בד"כ (לפעמים 20-30 דקות), לרוב אין לי כוח להחזיק את עצמי בישיבה ואני פשוט מניקה בשכיבה (ואז, שמתי לב, היא יונקת פחות טוב). אולי היא רק צריכה למצוץ, אבל לא רק, כי מוצץ לא מספק אותה, הוא מרגיע בדיוק לדקה ואז בכי.
בנוסף: כנראה סובלת מכאבי בטן, יש גזים וקקי שנראה כמו שלשול. (אני משתדלת להוריד מזונות מועדים, עושה לה מסאג', הרבה מגע וחום-כמעט כל היום היא עלי במנשא. גם בלילה ישנה צמוד).
שמתי לב שכשביא אוכלת מרק היא אוכלת כמות של כחצי כוס אולי אפילו יותר, כמות יפה לכל הדעות, היא ממש כועסת שהכפית לא מגיעה מהר לפה... ואחרי האוכל היא מקנחת ביניקה רגילה ---- ואז חשבתי שאולי היא פשוט רעבה!

עם הגדולה שלי (בת שנתיים וחצי, שגמלה את עצמה מציצי בגיל 11 חודשים לצערי) דווקא עם האוכל המוצק הסתדרו שעות השינה, הקקי נהיה יותר מוצק וסדיר, כלומר האוכל די אירגן את הלו"ז היומי והרגיע אותה. כעת זה ממש הפוך.
אני ע-י-י-פ-ה מאד מאד. לא ישנה כמעט בלילה (בעצם כבר 7 חודשים לא ישנה יותר משעתיים רצופות בלילה ולא יותר מ5-6 שעות במצטבר. לא מצליחה לישון איתה במהלך היום. בעלי חושב שצריך לתת לה תמ"ל כדי שתשבע ותישן יותר. אני חושבת שזו טעות, שהרגישות שלה היא עוד סיבה טובה להימנע מאוכל שאינו ציצי (למעט האוכל הנוסף שאני נותנת לה באופן מבוקר). זה כמובן נושא למריבות וויכוחים.עייפות, כמובן, לא תורמת לתקשורת בלשון המעטה.
אני חושבת שאולי אני צריכה לשחרר קצת מהשליטה, ואולי קצת סימילק ירגיע את העניינים וישביע אותה ובעצם זה לא כ"כ נורא, ושאמא רגועה חשוב לא פחות מהנקה בלעדית.

וגם: יש לנו עבר של אי עלייה במשקל במשך חודשיים וחצי-שלושה (בין גיל חודש וחצי ל-4), כך שהנושא רגיש במיוחד.

אנא, עצותכן החכמות (כן, קראתי כמעט את כל הכתוב בעניין)

עירית, כמה התייחסויות:

בגיל 7 חודשים את עדיין מיניקה בישיבה? אוי ואבוי. אני ממליצה למצוא מישהי שתלמד אותך להניק בשכיבה. מוזר שהיא לא יונקת "טוב" בשכיבה. זו ההנקה הכי פשוטה, הכי בסיסית, והכי הישרדותית בלילה. אני בהלם שאת מצליחה להניק כבר 7 חודשים ועושה את זה בישיבה... וואו.

מרק ופירות הם מזון דיאטתי להחריד. לעומת החלב שלך, שיש בו בערך 70 קלוריות ל-100 סמ"ק, במרק יש אולי, אה, 10? בפירות אולי, 20? תלוי כמה מים יש שם... תלוי איזה פרי... בקיצור, דיאטת רעב ממש!!!!

אז:
א. יש אפשרות שהיא פשוט רעבה בגלל המזון המוצק הדיאטתי
ב. יש אפשרות שהיא פשוט רעבה כי היא ממלאה את הבטן במזון מוצק דיאטתי לפני ההנקה ואז לא נשאר מספיק מקום לחלב, שהוא המזון השלם מכל הבחינות (חלבונים, שומנים, ויטמינים, נוגדנים, וכו' וכו' וכו') וגם העשיר בקלוריות. זה צריך להיות ההיפך - שקודם תינק כמות יפה של חלב אם, ורק אחר כך היא תטעם פירות ומרק, בתור הקינוח. זה צריך להיות תוספת. לא המזון העיקרי... המזון העיקרי הוא החלב שלך, לפחות עד גיל שנה!
ג. יש אפשרות שהיא רגישה/אלרגיות לאחד ממרכיבי המזון, ולכן התגובה הקשה בבטן. כשיש שילשול וכדומה, החשד הוא במזון המוצק, לא בחלב!
כמה חבל שבעלך גם לא תומך וגם לא מתמצא )-:

והשאלה שלך, עירית, מתאימה כמובן לדף מעבר לאוכל מוצק, ותראי עוד דפים בדף האינדקס מדור תינוקות ופעוטות וגם בדף מדור הנקה. בהצלחה! יש שם המון המון מידע בנושא!

תודה על תשובתך, קיוויתי שתגיבי לשאלתי. אני חוששת שיש כאן הרבה קשיים שלי מעבר להנקה (רגיש רגיש התחושה שאני מרעיבה את בתי...). מנסה לעבוד על כך, אך בהחלט אכנס לדפים שהמלצת.
אגב פניתי לשתי יועצות הנקה בטלפון (מוסמכות) כדי לברר איתן אם לדעתן יש מקום ליעוץ הנקה, ושתיהן "ניפנפו" אותי, אחת "הגדילה" לעשות והמליצה לי לתת לקטנה קוטג'(!) ועוד כהנה וכהנה המלצות. הדברים שלך מחזקים לי את התחושה האינטואיבית שלי בהקשר הזה. תודה

התחושה שאני מרעיבה את בתי
אני מקווה שהבנת שאני חושבת ממש ההיפך: ההנקה נותנת הכל, דווקא במזון המוצק כדאי להיזהר.

לחזור לתת כל ירק ופרי לחוד, 4 ימים כל אחד, כדי לגלות מי מהם גורם לשלשול או לתופעות "בלגן" אחרות.
לתת קודם הנקה, ורק כמה זמן (חצי שעה?) אחרי ההנקה, כשהיא שבעה אבל אולי מוכנה לנסות גם "אוכל", לתת פרי או ירק, כמה שהיא תאכל.

בגיל הזה, המזון המוצק לא נועד להחליף את ההנקה, אלא ללמד אותה לטעום אוכל חדש ומעניין, ללמוד לאכול וכדומה. את יכולה לנסות לראות מה קורה אם נותנים לה אוכל לא בצורת מחית, למשל בננה קצת מעוכה במזלג, או אבוקדו קצת מעוך במזלג.
העיון הוא להתקדם לאוכל אצבעות, לתת לה להתנסות במרקמים, לאכול בעצמה וכדומה. כלומר, ההתנסות והכיף מהאוכל חשובים פה. הכמות - זניחה בד"כ עד גיל שנה.
ושוב, אם תתני אחרי ההנקה, זה באמת ייתן תוספת קלורית להנקה.
אבל כשמדובר בפירות וירקות, אז חוץ מאבוקדו (שיחסית יש בו קלוריות), הכל כל כך דיאטתי, שאת לא באמת רוצה שהיא תמלא בזה את הבטן בכמויות...

תודה, אנסה "להתחיל מהתחלה". אני בכל זאת שואלת- האם עצם ההתעוררויות התכופות בלילה לא מעידות על כך שההנקה לא מספקת? היא יונקת כל שעתיים-שעתיים וחצי בערך.
אני בד"כ משתדלת לא להיות לחוצה, ועד גיל 3.5חודשים אפילו הייתי שאננה מדי כלפי כל מי שאמר לי שהיא רזונת, ועניתי בביטול שהיא יונקת לפי דרישתה (בגיל חודשיים ישנה 7 שעות רצופות בלילה). אז הסתבר לי שהיא באמת רזונת, שלא עולה במשקל, ושכנראה הסתגלה לאכול מעט (=הרעבתי אותה!).
אז מאז זה ה-נושא שמעסיק אותי איתה (וכל התופעות הקשורות-קקי וכו').
היא אוכלת קצת אבוקדו. וגם אוהבת שקדיה שאני מערבבת עם קצת חלב סחוט (שונאת לשאוב). ניסיתי תמרים, אגס מרוסק עדין, בננה בכמה מרקמים (מרוסק, מעוך, בחתיכה) היא לא מתלהבת מהמתוקים (בניגוד לי...) ודוקא נהנת מהמרק.
בתחושה שלי, יחסית להנקה של הגדולה, יש לי פחות חלב. השפריצים שיוצאים בסחיטה הם דקים יותר ומעטים יותר. הצבע יותר שקוף ופחות לבנבן. אז אני קצת דואגת. את אומרת שגם במצב כזה החלב יותר מזין קלורית ממזונות אחרים?

אז הסתבר לי שהיא באמת רזונת, שלא עולה במשקל, ושכנראה הסתגלה לאכול מעט (=הרעבתי אותה!)
לרוב זו נטייה של התינוק. איך את יודעת שהרעבת אותה? האם מנעת ממנה לינוק כשבקשה?

השפריצים שיוצאים בסחיטה הם דקים יותר ומעטים יותר. הצבע יותר שקוף ופחות לבנבן
דקים? זה עניין של גודל ה"נקבים" הקטנים, ועוצמת הסחיטה. אין שום קשר בין החלב שיוצא בשאיבה/בסחיטה לבין החלב שהיא יונקת. יכול להיות שהדפוס שלה הוא לינוק כמויות קטנות לעתים קרובות, כי זה משהו שמתאים לגודל הקיבה שלה ולהעדפות המולדות שלה, וכך גם בסחיטה החלב יוצא בדומה לדפוס שלה, שלא חייב להיות דומה לאחותה בכלל.
לצבע ממש אין שום משמעות. זה גם משתנה לפי מה שאת אוכלת... למה חלב אם צריך להיות לבן? בגלל שחלב פרה לבן? (-: לרוב לחלב אנושי יש גוון יותר תכלכל. אבל זה משתנה מאמא לאמא וגם שונה בשעות שונות של היום וכו'.

עכשיו בואי נבדוק כמה נתונים, אני רוצה לדעת מה זה "רזונת":

כמה היא נולדה?
האם ילדת בבית חולים? אם כן, האם קיבלת אפידורל או חומר אחר, ובאיזה משקל היא השתחררה?
האם היא נטתה לישנוניות אחרי הלידה?
האם את זוכרת או רשמת איך היה הקקי שלה בשבועות הראשונים (אם עשתה לפחות 3 קקי "יפים" ביום)?
האם מההתחלה נוהגת לינוק כל שעתיים בערך? (7 שעות בלילה בגיל חודשיים - דפוס קלאסי. כמה חבל שאחר כך הם חוזרים להתעורר בלילה...)
מה משקלה היום (היא בדיוק בת 7 חודשים?)?

יעל נולדה בבית, שקלה 3480 ותוך 5 ימים חזרה למשקל הלידה (נשקלה באותו משקל של המיילדת).
לא זכור לי ישנוניות. היא התנהגה כמו תינוק נורמלי- אכלה, ישנה אכלה ישנה.
למה את מתכוונת "אחרי לידה"-ימים/שעות?

מהתחלה ינקה הרבה- הרבה פעמים, והרבה זמן כל הנקה:
הנקתי, ועד היום, לפי דרישתה (=איתותים התנהגותיים ולפעמים, כשפיספסתי, בכי)

בחודשיים הראשונים אכלה בערך כל 3 שעות (סופרת מתחילת הנקה) כאשר כל הנקה ארכה לפחות 40 דקות, עד שעה. כל הנקה- צד אחד. אני פשוט חיכיתי שהיא תשחרר את הציצי בעצמה, ואז לא רצתה את הצד השני. בד"כ פשוט נרדמה.

**הערה חשובה: כשיעל היתה בת חודש וחצי טסתי איתה (ועם כל המישפוחה) לארה"ב ל-5 שבועות. עד אז, עלתה יפה (בגיל חודש שקלה 4820) מרגע הגעתנו לארה"ב התחילו הבעיות (בדיעבד הכל מתחבר לי):

הקקי שלה היה מוזר בצבע (ירוק ממש, זית/זרחני/בקבוק כל הגוונים) במרקם (מאד נוזלי ו"מוקצף", בלי גרגרים) בריח (גופריתי חזק או מסריח אחר וחזק). ההנקות המשיכו כרגיל ובמהלך השהות שם החלה לישון לילות שלמים.

מהלידה ועד אז (6 שבועות) היתה עושה קקי כמעט בכל ארוחה. שפריצים צהובים של יונקים (אני מכירה מהגדולה ומאחיינים).

אני השתדלתי לאכול יותר מזין והיה שיפור קל בגוון: מירור כהה נהיה ירוק בהיר.

לאחר שובנו ארצה הקקי נהיה פחות ירוק, אבל המרקם והריח-ללא שינוי. [התייעצתי עם רופאת ילדים, רופאת ט.חלב ואחות ט.חלב אף אחד לא ממש התרשם מתיאורי הקקי. עשינו תרבית צואה שיצאה שלילית לרוטה ולעוד משהו-לא זוכרת, הדברים הרגילים שבודקים]

אז גם שקלתי אותה והיא שקלה 4890 (בגיל 3.5 חודשים) (במשקל של ט.חלב- שמעתה בו נישקל)
חשבון פשוט: מגיל חודש עד 3.5 ח' עלתה 70 ג' בערך.
לאחר שבוע בו הנקתי כל הזמן, על כל פיפס, שקלה 4920 (תוספת של 30 גרם)
אחרי שבוע 5180 (+260 ג')
אחרי שבוע 5320 (+140 ג')
אחרי שבועיים 5800 (+480 ג') (בגיל 4 חודשים ו-3 שבועות)
מאז לא שקלתי אותה. היא נראת לי גדלה יש פולקעס וטוסיק, חיונית חייכנית פעילה מתפתחת (טפו) זוחלת, מגיבה.
מאז אנחנו גם לא ישנים בלילות...

פרטים נוספים: ההריון היה קל ותקין לחלוטין. הלידה היתה קלה (יחסית...) ומהירה ובעיקר חוויה טובה מאד לי, לבעלי וליעל, שנולדה בתוך מים.
די מהר ראיתי שיעל רגישה יותר מאחותה (אני כל הזמן משווה בלי לשים לב, זה קצת בלתי נמנע): עור מאד רגיש, בקיץ כל הקפלים בצוואר, מרפקים, ברכיים, בית שחי ממש היו אדומים ופצועים, "חררה למתקדמים", רגישה לקולות, נבהלת בקלות ועד בכי מר מאפצ'י שלי, קולות רמים, צחוקים וכד'. היום הרגישות פחתה. כנראה שגם במזון היא רגישה יותר. בעניין הרגישות- היא מאד אוהבת מגע, המון ליטופים חיבוקים מריחות שמן וכד'. עד היום היא עלי מרבית שעות היממה. בוכה אצל כל אחד אחר (גם על אבא) בוכה כשאני לא בטווח הראיה שלה.[אני מקווה ומניחה שיעבור, זה אופייני לגיל]

לפני כחודש וחצי הייתי איתה אצל הומאופט שנתן לה איזו תרופה שאמורה לחזק אותה חיסונית (לא קיבלה חיסונים) ולהקל את הרגישויות הנ"ל. נראה לי שמבחינת מע' החיסון אכן עובד (טפו טפו טפו)

תודה על תשומת הלב, סליחה על האורך, הוספתי פרטים שאולי רלוונטיים. נראה לי שאלך לשקול אותה מחר (פשוט מעדיפה לא להיות במקומות עם ריכוז גדול של וירוסים כמו קופ"ח, ט.חלב)

יפה.
אז קודם כל, היא לא רזונת ומעולם לא היתה רזונת (-:
היא לגמרי לגמרי נורמלית.
עם עליות וירידות שהשד יודע למה הן קרו. בטח הנסיעה ואולי משהו באוכל או בגורמים אחרים שהיא היתה רגישה אליהם.

אז הסתבר לי שהיא באמת רזונת, שלא עולה במשקל, ושכנראה הסתגלה לאכול מעט (=הרעבתי אותה!)
קודם כל, הפירוט שלך הפריך לחלוטין את המשפט הזה.
לא הרעבת אותה מעולם. כל התיאור שלך מראה את זה. אילו היית יולדת בבית חולים, והיית מקבלת אפידורל, וכתוצאה ממנו היא היתה ישנונית ואת בטעות היית חושבת שהיא ישנה באופן טבעי ולכן היא היתה מבקשת לינוק פחות מדי - אז אפשר היה להגיד שהיתה בעיה
(בעיה שקל לפתור: במקרה שהתינוק ישנוני כתוצאה ממשהו בלידה, או מפגות גבולית וכדומה, אז מעירים באופן יזום כדי לעודד הנקות, לא נותנים לתינוק לישון עד שהוא נחלש מחוסר יניקה).
אבל זה לא קרה.

בחודשיים הראשונים אכלה בערך כל 3 שעות (סופרת מתחילת הנקה) כאשר כל הנקה ארכה לפחות 40 דקות, עד שעה. כל הנקה- צד אחד. אני פשוט חיכיתי שהיא תשחרר את הציצי בעצמה, ואז לא רצתה את הצד השני. בד"כ פשוט נרדמה
מעולה. לפי הספר. בהתחלה לוקח להם הרבה זמן לינוק, כי הם עוד צריכים ללמוד את העבודה (-:
(לא כולם. שאף אחת לא תגיד "אז אם התינוק שלי חיסל הכל בשלוש דקות מהלידה אז זה אומר שהוא לא ינק טוב?" גם זה קלאסי!)

מהלידה ועד אז (6 שבועות) היתה עושה קקי כמעט בכל ארוחה. שפריצים צהובים של יונקים
מעולה. קלאסי!

ההנקות המשיכו כרגיל ובמהלך השהות שם החלה לישון לילות שלמים
מעולה. קלאסי!

מהתיאור של הנסיעה והקקי, עולה שמשהו בנסיעה גרם לה לרגישות. הקקי המוקצף שאת מתארת, והריח הלא אופייני, מעידים על איזו בעיית עיכול לא ברורה. הצבע אכן לא חשוב כל כך, לרוב לא מעיד על כלום. גם כל הסימנים האלה לא היו משמעותיים לולא היית רואה גם בעייה בעלייה במשקל. כיוון שאת מתארת שלאורך כל התקופה היא יונקת כרגיל, אבל הפלט והעלייה במשקל הם שמשתנים - החשד שלי נופל על איזו רגישות למשהו שעבר בהנקה, או אלרגיה, שהפריעו לספיגת המזון, הפריעו לעיכול החלב, וכתוצאה מכך הפריעו לעלייה במשקל.
כי אם הכוחות הולכים על התמודדות של הגוף עם אלרגיה, לצורך העניין - לא נשאר מספיק לעלות במשקל, והיא אכן כמעט לא עלתה.
והנה, כשחזרתם ארצה, הילדה התחילה להחלים, ומהר מאוד חזרה לעלות יפה מאוד במשקל.
עם עליות כאלה במשקל, אני לא מבינה מניין המצאת שהחלב שלך לא מזין P-: קודם כל אין דבר כזה (רק אצל אמהות בתת תזונה חריפה. בתת תזונה מתונה עדיין החלב מזין כרגיל! תראי כמה הגנה הטבע מספק לתינוקות!), ושנית החלב שלך גידל אותה יפה מאוד.

כדאי באמת שתעקבי אחרי העלייה שלה, פעם בחודש או חודשיים מספיק.
בתינוקות יונקים, אחרי 4 החודשים הראשונים (לפעמים עוד קודם) יש התמתנות של העלייה במשקל, אז אל תצפי עכשיו לקצב מדהים. עם זאת, אני אשמח לדעת מה יצא במשקל, כדי לראות מה הכיוון שלה כרגע.

הסיכום שלי: אין שום צורך ברגשי אשמה מצדך. ההנקה מתנהלת מצויין לפי כל המדדים שמסרת. נראה לי שהדאגה ברובה בעבר (הנסיעה עשתה לה בלגנים), אם כי יש מקום להיזהר איתה במזון מוצק, כי אכן תיארת סימנים של רגישות.
שקדים עלולים להיות דווקא אלרגניים, אז במסגרת הבדיקה של המזונות שהיא אוכלת, את זה הייתי ממליצה להוריד ראשון. ניסית כבר לבדוק רק ירק אחד כדי לראות אם יש שלשולים או משהו אחר?

בוכה כשאני לא בטווח הראיה שלה
נו, גם זה קלאסי. היא בגיל של חרדת הנטישה. לא נורא, עד גיל חמש זה יעבור (-:
בקיצור, אשמח לשמוע איך עלתה, ואיך הולך לך עם הניסויים של המזון המוצק. אם כבר עלית על מה שגורם לבלגן בבטן.

בשמת, תודה.
שקלתי אותה היום- 7100 (בת 7 חודשים בדיוק) לפי האחוזונים- היא עקבית סביב אחוזון 10 (כשחזרנו מארה"ב היתה אחוזון 0-3). אני מתיחחסת לאחוזון כדי לראות שהיא עקבית בגדילה.
הדברים שלך מאד מחזקים אותי. מוזר שכאשר את חוזרת על המשפטים שלי זה נשמע טוב, למרות שכשאני אמרתי זאת לעצמי רק דאגתי יותר.
החשש שלי בעניין שזה לא מספיק לה הוא סביב ההתעוררויות הרבות בלילה שתכפו לאחרונה וזה ממש מתיש.
(אגב נורמלי- אחותה הבכורה שנולדה קילו פחות, ינקה באופן שיטתי כל שעתיים מצד אחד 6 דקות על השעון וכל 3 שעות בלילה 6 דקות בול. עשתה קקי פעם ב5-7 ימים(!), כך שאנחנו כנראה מכסים את טווח הנורמה...)
אעדכן בשמחה

עירית, לא ברור לי לפי איזה טבלאות תינוקת ששוקלת 7100 בגיל 7 חודשים היא אחוזון ה-10!
התינוקות שלי שקלו ככה בגיל שנה (!), ואחוזון החמישים הוא 9 ק"ג בגיל שנה!
יותר מזה, אחד הסימנים לבדיקת העליה במשקל הוא מין כלל כזה (לא מדוייק, אבל ככה בערך), שהתינוק יכפיל את משקלו עד גיל חצי שנה, וישלש עד גיל שנה. 3480 כפול 2 = 6960, והיא כבר 7100.
בקיצור, היא ממש נראית לי לפחות בממוצע! אם לא למעלה מזה! (הניחוש שלי שהיא למעלה מהממוצע, ואני פשוט לא מבינה את אחות טיפת חלב שלך, אם היא לא התחלקה על השכל...) P-:

בגיל כזה מאוד מאוד נורמלי שיש הרבה התעוררויות בלילה. קודם כל היא תינוקת גדולה, ונורמלי שהיא יונקת. שנית בגיל הזה יש התפתחות מוטורית גדולה ועניין גדול ו"אקשן" ביום, ולפעמים התינוקות לא מקפידים לינוק ביום ואז בלילה מרגישים לפתע שהם רוצים "השלמות" בשקט של הלילה. שלישית זה הגיל של צמיחת השיניים וזה כמובן מגרד ומציק במיוחד בשעות הלילה, ומה ההרגעה? כמובן, ההנקה... ויש עוד שפע של סיבות לכך שכל האמהות מתלוננות בגיל הזה על שנת הלילה של התינוקות... (-;

לא סיפרת מה עם המזון המוצק?

הניחוש שלי שהיא למעלה מהממוצע
כי אני מתעצלת להסתכל בטבלאות...

לעניין הטבלאות והאחוזונים- לא יודעת מה ה"תקן" היום של ט.חלב, והאמת זה גם לא כ"כ משנה. מבחינתי ראיתי שהיא על אותו "קו" וזה בסדר. אגב, אחות ט.חלב הזו מפתיעה אותי לטובה, גם בעניין ההנקה, ולא לרוץ למזון מוצק, כנ"ל בנושא החיסונים וכו'.
אני פשוט מותשת כעת. גם מתוסכלת. בעיקר- עייפה. זה משפיע עלי בכל רובד בחיי כעת ומול כל מי שסביבי (הבנות ובעלי) ולא לטובה. אז חשבתי שאולי משהו שאני עושה לא בסדר-לא מספק את יעל, ואם אשנה והיא תצליח לישון קצת יותר, אז גם אני אכנס שוב למסלול במגמה עליה, כי עכשיו רע. בקיצור- יש לי פלונטר מאד גדול, של כמה וכמה "חוטים" שאני לא מוצאת את הכוחות להתחיל לפרום, וחשבתי שאם אנטרל את הקטע הזה אולי אתחיל לצאת מהסבך.

לגבי מזון מוצק- מהנסיון של ההתחלה אני יודעת שהיא לא רגישה לבטטה, דלעת וגזר. הוספתי תפו"א ונראה. נחמד שהיא אוהבת לאכול (כמו אחותה). זה כיף.

אגב, היא נראית "רזונת" כי היא יחסית גבוהה, כך שהמשקל מתחלק על יותר סנטים

יחסית גבוהה
בקיצור, תינוקת בריאה לעניין!

אני אגיד לך מה אני חושבת, לפי הנתונים ובהסתייגות שזה דרך האינטרנט ולא ראיתי את הילדה:

שאולי משהו שאני עושה לא בסדר
את לא עושה שום דבר לא בסדר.
כל מה שאת עושה בסדר גמור.
הילדה בסדר גמור, נורמלית לגמרי, מתפתחת נפלא, יונקת כמו שדה ועולה מעולה במשקל ובגובה. יש לה גם תיאבון במזון מוצק. יופי.
אבל את אמא לשתי בנות קטנות בשנה הראשונה אחרי הלידה השנייה. אומרים לי שזו השנה הכי קשה ומהילד השלישי זה נעשה יותר קל P-: אבל לי אין ילד שלישי, אז אין לי למה להשוות. אני רק יכולה להגיד, שזו השנה הכי קשה...
לוקח שנה להחלים מהלידה. את בקושי בחצי.
תינוקת אחת זה אתגר, שתיים זה כבר טירונות סיירת מטכ"ל.
תינוקת בת 7 חודשים שיונקת המון בלילה ומפריעה לאמא לישון זה קלאסי - אבל זה קטלני לאמא מותשת ומעוכה.
אני לא מתפלאה שאת מותשת.

אבל כל מה שאת עושה בסדר. את עושה הכל בסדר. ואין מה לתקן בילדה.
מה אפשר לעשות?
אפשר לעזור לך לנוח.
איך אתן ישנות? איך בדיוק את מניקה בלילה?
האם את יכולה לגייס מישהו, מהמשפחה או בייביסיטר, שתעשה טיול עם הבנות מתישהו בבוקר או בצהריים כדי שאת תוכלי לישון, אפילו שעה?
האם הבנות ישנות שנת צהריים? אם כן, תעזבי הכל ותשכבי לישון גם את.

הקטנה ישנה צמוד אלי בעריסה שמחוברת למיטה. כשהיא מתעוררת לאכול אני לוקחת אותה ומניקה בשכיבה על הצד, אני מניחה אצ הראש שליעל כרית קטנה שיהיה נוח. מתישהו אני מתעוררת והיא לצידי, לפעמים פשוט ישנה, לפעמים עוד עם הציצי על תקן מוצץ. אם היא ישנה עמוק אני מעבירה אותה למקומה, אם לא - ובשבועיים האחרונים היא לא - אז אנחנו פשוט ממשיכות ככה עד הבוקר, רק מחליפות צדדים מדי פעם.
בשעות היום היא ישנה עלי במנשא (בטן/גב) רק ככה היא נרדמת. אם אני מורידה אותה היא מתעוררת תוך 5 דקות (מדוד...) אז אני משאירה אותה עלי ולא ישנה. לפעמים אני עושה את ה"טריק" של הלילה (להניק עד ששוקעת בשינה מתוקה) אבל לאחרונה זה לא עובד. היא גם לא ישנה קבוע כ"כ, ואת מכירה את החוק היחיד שאין לו חריגים: חוק מרפי. ברגע שאני מתכווננת לנוח גם (עדיין לא עושה, רק מתכוננת) היא מתעוררת... אז יוצא שאני רק "חוטפת" נמנומים או מנוחות בלי שינה במשך היום. אה, וכמו שציינתי קודם, היא לא מוכנה להיות על אף אחד אחר חוץ ממני.
אני יודעת שחלק גדול מזה זה אני- לא מוכנה לשחרר, אבל המציאות לא מאפשרת יותר מדי (מקום המגורים)

לא מוכנה לשחרר
אהמ קחמ בזה אני לא מאמינה. חוק הטבע יצר אותנו האמהות ככה, שאנחנו בכלל לא אמורות "לשחרר" בגיל כל כך רך. למען האמת, מי המציא את הביטוי "לשחרר" על תינוק שלא זוחל או הולך בעצמו? איזו שטות. את מתכוונת, שאת לא מוכנה להפקיר את התינוקת שלך לחסדי שמיים P-: או לאיזה נמר טורף. אלה האינסטינקטים שלך, והם נכונים.

אבל את מתארת באמת מצב קשה. יכול להיות שכדאי לעבוד על דמיון מודרך לשכנע אותה לישון ביום בחדר השינה שתחשיכי כמו בלילה... אולי זה יעבוד עם מספיק שיכנוע פנימי? מרפי אולי יסכים?

הי
קראתי את הדיון עם עירית וזה בדיוק מה שעובר עלינו עכשיו.
הקטן בן חצי שנה וחצי, וכל הזמן מתעורר. גם ביום וגם בלילה.
חשבתי שזה אולי כי אני לא מפשפשת אותו בלילה (התייאשתי) והוא מנסה להעיר אותי בכוח, אבל כשכבר הייתי מוכנה לפשפש אותו (מבחינה נפשית), הוא לא רצה בכלל, ורק צעק יותר, שלא מבינים אותו.
מאוד עזרו לי התשובות שלך לעירית - אני לא לבד - הידד!!!
חשבתי אולי לגמול אותו מהנקת לילה, אבל עכשיו אני לא בטוחה.
אצלי הוא התחיל מוצקים. לא הפרדתי לירקות בכל פעם, אלא ישר מרק עם כל מה שהיה לי במקרר.

הוא אוכל יפה. בערך כף ביום.

לקצר את העניין - היה לי כיף ומעודד לקרוא את התגובות שלך.
תודה
הדס

איזה יופי! בשמחה!

עודד גם אותי