הרהורי פתיחה 40

[אנונימי]

מתוך באופן 40

דף זה מתוייג כ- דף עלון

מסורת.
היסטוריה.
מורשת.
בתקופה האחרונה אנו חווים אלימות קשה בארצנו. בין אם הסיבה היא הישיבה בשטחי יהודה ושומרון, או העובדה ששכנינו אינם מעוניינים לחיות עמנו בשלום, ההתקפות הן דו-צדדיות, וברובן הן על יחידים כשייכים לעם, ולאו דווקא על יחידים כבני אדם. התקפות הטרור הרצחניות אינן מכוונות לאנשים מסויימים שעשו עוול למישהו כפרטים, אך גם הסגר והעוצר אינם מכוונים כלפי אנשים מסויימים. כך, אנו חווים עימות בין שני עמים, ובתקופה כזו מתחדדת תחושת ה"אנחנו", ואנו מנסים לעתים להגדיר מה עושה אותנו "אנחנו", מה משותף לכל האנשים המגדירים את עצמם כ"שייכים" אלו לאלו. בדרך כלל ההגדרה קשורה למורשת משותפת, להיסטוריה משותפת, ולנסיון לקיים גם הווה משותף.
הדבר אינו פשוט במקום בו התקבצו ובאו אנשים מכל קצוות העולם, וכאלו שגרו כאן מאות שנים, וביחד מנסים ליצור הווה ותרבות משותפת, כזו המושתתת גם על עבר משותף.

והרי, ומעבר למורשת התרבותית והלאומית המשותפת שלנו, יש לכולנו, כל אדם באשר הוא אדם, עבר ביולוגי ואבולוציוני משותף, אשר משפיע על כולנו עד היום. וטוב לזכור זאת תמיד, ולהזכיר זאת לאחרים, אולי כדי שהשטנה והשנאה יפחתו מעט.
ולא שאנחנו מנסים לחזור אל העבר הזה ולחיות, נאמר, בשולי היער וללקט שורשים, פירות וזחלי חיפושיות, ומידי פעם לחגוג על חתיכת בשר מאיילה או צבי, אלא שבמקרים רבים דחקה המורשת האנושית החקלאית והטכנולוגית הרבה מהמובן מאליו, הרבה מההנאות הקטנות והשמחות הפשוטות, ובמקומן הביאה עמה שעות עבודה אינסופיות, מגפות, סבל ויגון. ואנו, שיש לנו האפשרות לבחור קצת מזה וקצת מזה, מתחבטים כל הזמן מה באמת חשוב, מה כדאי לבחור, ואיזו בחירה תהיה הטובה ביותר, או... הרע במיעוטו.
כמו כולם, גם עלינו עברו החודשים האחרונים בקושי רב. על הקושי הכלכלי שנמשך כבר תקופה ארוכה, נוספה גם תחושת אי-הבטחון, הרגשה שלא רואים את הפתרון לבעיות הקשות שלנו כעם וכמדינה, והחשש ש"לנצח נאכל חרב". וכשהתותחים רועמים - המוזות שותקות.

כך גם המוזות של כותבי העלון. ואם יצא שדווקא בתקופה "לאומית" כל-כך, נושא הגליון יכול היה להתאים למצב-רוח, מסתבר שלא הצלחנו לקבל תגובות ומאמרים, ולכן לא הצלחנו להוציא לאור את הגליון בזמן.

אנו מפרסמים את נושא הגליון הבא (בהמשך למטה), ומזמינים את כל הקוראים לכתוב. לכתוב על הנושא, לכתוב בנושאים אחרים הקשורים לעולם קהילת "באופן טבעי", וגם להגיב על דבריהם של הכותבים כאן. אנו משתדלים לפרסם את דבריו של כל אחד (ודבריה של כל אחת), וממעטים לערוך ככל הניתן. כל מי שחושש מהחשפותו יכול להרגע, משום שאנו מפרסמים גם מאמרים בשם בדוי או בעילום שם, על פי הצורך והבקשה.

אז, שנעבור את התקופה הקשה שלפנינו במהירות ובשלום,

ושהמוזות שוב יפרחו בקני התותחים.

חדוה ורני