הרהורי פתיחה 36

הרהורי פתיחה - באופן 36
... וכך חלפו להן שש שנים, ובניגוד לכל התחזיות, "באופן טבעי" חי ונושם, וממשיך לגדול ללא הרף.

כשהתחלנו לעשות את העלון, והעורכת הראשונה רחלי מנדלסון העלתה את הרעיון ליצור עיתון לקהילת המחנכים בבית, לא ידענו בדיוק מה זה אומר.
אבל, שינסנו משקפינו, התיישבנו ליד המחשב, והתחלנו להקליד/לערוך/לתקן ולשפץ, והעלון, שהחל מ"דף קשר" המשיך ל"רב-שיח", הגיע כבר לדרגת "מחשבה...".
בתחילה פנה העלון לקהל מצומצם מאד )כשש משפחות(, וכיום הוא מגיע למאות בתים, ונקרא )כך אנו שומעים( ע"י אלפי אנשים. עדיין רבה הדרך להגיע לבתים נוספים, ואנו מזמינים את כל הקוראים והכותבים, להפיץ את קיומו של העלון וקיומה של הקהילה בכל מקום שניתן. נשמח לשלוח חבילות של דפי מידע לכל מי שיוכל להציבם במקומות מתאימים.

אבל גם חיינו השתנו בשש השנים האחרונות.
התפתחנו מאד בצד הטכנולוגי.
החלפנו חמש מכוניות, ארבעה מכשירי טלפון וששה מכשירי פלאפון. קנינו מיקרוגל ומסרנו אותו הלאה. שידרגנו וקנינו ארבעה מחשבים. התחלנו במעבד התמלילים "איינשטיין", ודרך WORD ו"Page Maker" הגענו בסופו של דבר לגירסה 9.0 של Freehand.
בדרך נולדו לנו עוד שני ילדים, אשר בלידתם ויתרנו במפגיע על פלאי הטכנולוגיה, והילד הצעיר כבר נולד בבית. כך נולדו בסביבתנו המון ילדים, וגם במשפחה המורחבת ובקהילה הוירטואלית יש נטייה לאמץ טכנולוגיות חדשות, ולוותר על אחרות, ובכל זאת התחושה היא שאנו צועדים עם הזמן.

אבל, האם התפתחות הטכנולוגיה ברמה האישית שלנו תרמה לנו, או שמא היא מזיקה?
ובכן, כמו כל דבר, לכל מטבע יש שני צדדים, וכאשר בודקים כמה בחירות עלינו לעשות בכל יום ובכל שעה, הרי שהצדדים מתרבים לאין ספור.

המחשב, אשר שימש אותנו תמיד ככלי עבודה, הפך לכלי עבודה עיקרי. הטלוויזיה, אשר שימשה בתחילת דרכנו כאביזר בידורי, נדחקה לאט-לאט לפינה, ולמרות שילדנו ממשיכים לצפות בטלוויזיה מידי יום, הם מתנתקים ממנה בקלות יחסית, ואנחנו איננו רואים טלוויזיה כמעט בכלל. לפעמים אנחנו אפילו שמחים שכל הילדים סגורים בחדר הטלוויזיה, ואנו יכולים לערוך הגהות אחרונות על העיתון בשקט יחסי...

במערכת החיים שלנו, הטלפון, המחשב, האינטרנט והפקס, הפכו לכלי עבודה הכרחיים, והם מאפשרים לנו לוותר על פלאי הטכנולוגיה המתקדמת של מכוניות הדיזל ומכשירי הזימונית. את העיתון אנחנו מוציאים לאור כמעט מבלי לצאת מהבית )מלבד הדרך לדואר עם המעטפות המלאות(. מבחינות רבות הדבר תורם לאיכות הסביבה )ניצול הבית ברוב שעות היום, שימוש מועט במנועים מזהמים(, ואנו ממליצים לכל מי שיכול, שינסה מעט לעבוד מהבית. זה תורם לכל המשפחה למרות הקשיים הראשוניים והמאמץ המתמיד לשמור על הגבול שבין הבית והעבודה.

אבל, ובכל דבר יש אבל, אנו לא מוצאים פנאי לעשות דברים חשובים.
הגינה מוזנחת, העדרותינו בולטת באפיקי הנחלים ובשבילי ההרים, וכבר המון זמן שלא עברנו את קו הרוחב תל-אביב - ירושלים ודרומה. הקרינה האלקטרומגנטית עוטפת אותנו מכל עבר, וכבר שכחנו כמה כיף זה ללכת לישון עם שקיעת החמה ולהתעורר עם ציוץ הציפורים. אולי בגלל זה אנו מקפידים לארגן לפחות פעם בשנה קמפינג בחיק הטבע )"פארק הירדן" 6-8 בספטמבר( כדי להזכר.

בעלון שלפניכם, אשר פותח את השנה השביעית, ערכנו מספר שינויים, בתקווה שיהיו לשביעות רצונם של כולם. הרחבנו את העלון ל-48 עמודים, שינינו מעט את העיצוב. הוספנו קטעי מידע בנושאי העלון, ונמשיך להכניס לכל גיליון מאמרים "מדעיים" לצד מאמרי הגות והרהורים.
אנו קוראים לכל הקוראים להשתתף במלאכת העשיה, לשלוח אלינו כתבות, הרהורים, חוויות, קטעי עיתונים וציטוטים מספרים, הצעות לתרגומים ונושאים, וכל מה שעשוי לתרום לעלון ולקוראיו.

ונסיים בברכת שנה טובה, שנת לימודים נעימה לכל הלומדים, שנת שלום ושפע לכולנו
חדוה ורני