הפלה טבעית בבית תאומים שבוע 9

[פלוני_אלמונית*]

אני כותבת פה לאחר שעברתי הפלה טבעית של תאומים בשבוע 9, ומכיוון שמצאתי מעט מאד הסברים ותאורים על הפלה טבעית וכמעט כלום במקרה של תאומים, ברצוני לפרט בפניכן את התהליך שעברתי מתוך מטרה להיות לעזר בזמן כה קשה באובדן כה קשה. התהליך כולו מרגע הבשורה המרה ועד סיומו ארך כשבוע ועוד מספר ימי התאוששות. השתמשתי באמצעים טבעיים לזירוז הפלה טבעית כפי שתקראו בהמשך.
עברתי הזרעה עם הורמונים בגיל 41 ו-10 חודשים, אני חיה עם בת זוג והשתמשנו בתרומת זרע. שבועיים לאחר ההזרעה גיליתי לשמחתי שאני בהריון. בדיקת אולטראסאונד ראשונה בשבוע 7 ו-3 ימים גילתה שני שקי הריון. עובר אחד בגודל תקין עם דופק ועובר שני שלא התפתח. הרופאה אמרה שמנסיונה, בהריון תאומים עקב טיפולים, כשתאום אחד מפסיק להתפתח, קורה שהתאום השני גם כן מפסיק התפתחותו. היא הנחתה אותי לנוח הרבה ולעבור אולטרסאונד נוסף בעוד שבוע. הבדיקה הנוספת הראתה שהעובר התקין הפסיק להתפתח. הלב שלנו התרסק, מה יש לומר. זה היה יום שלישי, הרופאה הנחתה אותי לקבוע תור לגרידה לעוד שבוע. היא הסבירה שהיא מעדיפה לתת בשבוע זה צ'אנס לגוף להפיל בצורה טבעית. בשלב זה לא היו דימומים בכלל.
במספר הימים שחלפו מאז אותה בשורה שכבתי כמעט בלי לזוז בהתקפי בכי, בצער שאין מילים לתארו. הבנתי שהזמן מתקדם ושאם לא אתחיל בתהליך של הפלה טבעית אצטרך להגיע לגרידה וזה משהו שמאד לא רציתי אותו, כמו כן ההרגשה של להיות עם עובר מת בתוכי היא קשה מאד, לכן התחלתי בפעולה. דבר ראשון, שתיתי תמציות עלי מרווה בכמויות גדולות וגם תה פטל כמה שרק יכולתי, בנוסף עשיתי אמבטיה במים רותחים, אולי קצת הגזמתי בטמפרטורה של המים אבל נדמה שזה האיץ תהליך של הפלה טבעית והתחילו הכתמות קטנות וכאב בטן עמום שהלך וגבר. בנוסף ביקשתי מבת זוגי לעסות את הרחם בגב בתחתון, מעין לסחוט אותו לכיוון אחד, מלמעלה למטה, אפשר עם הידיים ואפשר גם עם מערוך רק לשים לב לא לעסות עם מערוך ישירות על החוליות התחתונות, אלא משני הצדדים שלהן. כמו כן היא עיסתה את הפנים של הירך עם מערוך שוב רק לכיוון אחד, מאזור המפשעה לכיוון הברך (טכניקה שלמדתי אצל המדקרת שלי). דבר נוסף, הסתכלנו ביוטיוב על טכניקות ברפלקסולוגיה לזירוז לידה, ועשיתי לחיצות בנקודות ברגליים לפי הנחיות שמצאנו באינטרנט. ביום ראשון בשלוש בלילה התעוררתי עם כאב גדול בבטן. יש לציין שלקחתי אופטלגין נוזלי להקלה של הכאב, מה שלא עזר במיוחד. עדיף להתארגן על משככי כאבים חזקים הרבה יותר כגון אוקסיקודון אם רוצים באמת להקל על הכאב, אבל בשלב זה, אופטלגין נוזלי זה כל מה שהיה לי ומצאתי את עצמי יושבת על השירותים באמצע הלילה ומייללת בבכי מכאב. התחילו התכווצויות בגלים, מה שנקרא צירים. בכל ציר כזה, חברתי עיסתה את הרחם שלי (באיזור הגב לא הבטן), כאילו דוחפת החוצה את תוכנו. והנה מעל בית השימוש, נפל שק הריון אחד וחלק מהשיליה שמחוברת אליו. הוצאנו אותו (עם כפפות), רצינו לעקוב אחר מה שיוצא. לאחר מכן מילאתי אבמטיה חמה וישבתי בפנים. ממש מהר אחר כך, ציר נוסף, סחיטה של הרחם, ויצא לתוך האמבטיה שק הריון נוסף הפעם גדול יותר עם עובר קטן בתוכו. פיזית הרגשתי מיד הקלה מסוימת וחזרתי לישון. אך הצירים לא פסקו והמשיכו כל היום עד הצהריים למחרת שאז גם יצאה שילייה נוספת. 24 שעות מאז שהתחילה, כמעט וסיימתי את ההפלה. אך הכאבים המשיכו וחששתי שמשהו נשאר בפנים. יש לציין שלא היה מדובר בדימום היסטרי כלל וכלל מה שהעלה אצלי את החשש שאולי זאת אינה הפלה מלאה וביום שלישיבבוקר הלכתי למוקד. הבדיקה הראתה שרוב התוכן ההריוני יצא, חוץ מקריש דם אחד בגודל של 8 מ"מ. הונחתי לתת לגוף לעשות את שלו ולפלוט את הקריש לבד. ואכן באותו לילה, לאחר יום שלם של כאבים חזקים, גופי פלט את הקריש הנותר. ההקלה הפיזית היתה מיידית וכאב הבטן פחת משמעותית. למחרת בבוקר התחילו כאבי בטן מסוג אחר, כמו כאב מעיים ולא משהו ברחם. ושוב עברתי עוד יומיים בהם הייתי חלשה מאד אך עם דימום מועט, ועם כאבי בטן שהלכו ונחלשו. ביום ראשון בדיוק שבוע אחרי שהתחילה ההפלה, ושבוע וחצי בלבד לאחר בדיקת האולטרסאונד בה גילינו שאיבדנו את העובר, הדימום פסק כמעט לגמרי ואני נחתתי לעכל את מה שעברתי. הכאב הפיזי הוא כלום לעומת כאב הלב שמלווה כזה אובדן. בשבילי האפשרות לראות את השקים ואת העובר יוצא ממני, זאת הזדמנות לפרידה אמיתית מההריון ומהעובר, והתנחמתי מעט בעובדה שבתוך האבל הזה והתחושה של חוסר יכולת, הרחם שלי, יודע לעשות את העבודה כמו שצריך.
אני רוצה לציין ולהודות ללימור כהן, http://www.limon100.com ,אותה מצאתי עקב שיטוטי באינטרנט, אשר דיברה איתי בסבלנות גדולה ועזרה לי להבין מה לעשות.