[h=4]
הטרדה בשם בריאות הציבור[/h]מאת: פלונית אלמונית
דף עלון
המאמר הופיע ב באופן 57 שיצא לאור בחודש מרץ 2005. תגובות ניתן לכתוב בדף תגובות לגליון 57.
כמה הקפדתי בבחירתו של הראשון אשר הוזמן להיכלי הפרטי. כמה אהבה, קרבה, כבוד ונאמנות היתה אתנו באותם רגעי אינטימיות. הגעתי לאותו המעמד בידיעה מלאה, בנפש חפצה, במלוא חושי ועצמיותי.
כמה הקלתי ראש בבחירת השני, הלא הוא הגניקולוג. לא היה לי מושג מדוע בעצם אני עומדת לעבור את החוויה הזו, ולא חשבתי כלל האם היא נחוצה. ידעתי שאיני רוצה לעבור אותה, אך מי בעצם רוצה בכך, כולן עושות זאת ואין ברירה, יש לבלוע את הגלולה המרה.
מה משמעותן של אותן בדיקות גניקולוגיות שגרתיות? הרי כאשר אנו בריאים לא נעלה בדעתנו ללכת לבקש מרופא אף אוזן גרון להציץ לנו באף או באוזן או בגרון.
כיצד הן מועילות לנו? ובכן איני יודעת במה הן עדיפות על בדיקה שגרתית של האף, אך יש לי כמה רעיונות לגבי הנזק שבהן.
התפשטי ושכבי על המיטה, בבקשה. ואני ללא מילה וללא מחשבה שנייה מצייתת. ממלאת את הציווי. (בתמימותי האמנתי כי בחרתי ברע במיעוטו - ברופאה אישה, אשר עליה קיבלתי המלצה ממי שאפשר לסמוך עליה, אך מסתבר כי אותה הרופאה אינה אלא גבר בדמות אישה) מחכה שזה יעבור, מכבה את הרגש, את התחושות, את כל מנגנוני ההגנה אשר לעולם לא היו מפקירים אותי כך בידי זר. מנסה לשמור על פאסון למרות הכל. והנה זה כבר נגמר, הרי תחת ידה המנוסה כבר עברו אי אלו, לבה כהה, ובחוץ כבר מחכה הבאה בתור ויש להזדרז... והשאלה שלי נותרה ללא מענה של ממש וכמובן ללא כל התייחסות אישית כלשהי, תודה ושלום.
לקח לי לא מעט זמן להבין כי נפגעתי, למרות שלא היתה שום חריגה. יש בעיה מהותית ברעיון שאישה בריאה תעבור את הטקס הזה, טקס ניכוס וגיוס הואגינה, שמתחיל באותה בדיקה שגרתית וממשיך בבדיקות אולטרא סאונד ואגינלי ("זה לא יותר גדול מאיבר של גבר" הוא הבטיח). הטקס הזה הוא בעיני הטרדה בשם בריאות הציבור, בשם הנורמאליות. מעבר לפגיעה שבעצם המעמד המשפיל, פעמים רבות נוצר נתק מתמשך בין האישה ובריאותה, בין האישה ותחושותיה. בבדיקות אלו אני רואה יותר מקורטוב של מחולל מחלה שנטמן בנו עם אותו מטען רגשי.
על כן אני מציעה בזאת אפשרות פשוטה שעלתה בדעתי באיחור מה: שכל אחת מאתנו תזכור שבכל בדיקה כזו יש מן הנזק, ותחשוב האם יש בה תועלת שתצדיק אותו.
שנהיה בריאות.
משתמשת