הורות מקרבת

אנונימי

דיון על Attachment Parenting שהתחיל בדף באופן טבעי בתקשורת:

אז בעצם נשמע שה'הורות מחוברת' זה בדיוק אותו הדבר כמו עקרון הרצף, רק עם שמות שונים.
האם אני צודקת?

האם הם שאבו מעקרון הרצף?
אם לא, מה היה מקור ההשראה שלהם להיזכרות באורח החיים כפי שאמור להיות באופן טבעי?

הורות מחוברת זה מושג שהמציא ד"ר סירס וכנראה שהוא אכן שאב מעקרון הרצף. יחד עם זאת, הוא ויתר על כמה חלקים חשובים כמו יצר לשימור עצמי והמנעות מ-התרכזות בילד. ככה שאת ההבדלים תוכלי לזהות אם תראי ילדים אוכלים חול, מטפסים, משתרכים אחרי אמא שלהם שעסוקה בענייניה, או נישאים על אחיהם הגדולים.

הורות מחוברת זה מושג שהמציא ד"ר סירס וכנראה שהוא אכן שאב מעקרון הרצף.
יותר שאב מבולבי לדעתי, לא? לקח את התיאוריה והניסויים וניסה להעביר לפרקטיקה. למרות שבטוח היתה השפעה ללידלוף.
סתם שאלה, האם לא מקובל לתרגם ל"הורות מקרבת"?

בלי לראות את התוכנית. אני הייתי פה בארה"ב בקבוצת AP, ואני חייבת להודות שאפילו שהיו סממנים דומים בהתנהלות שלנו (הנקה ממושכת, נשיאה, אמהות בבית, לינה משותפת, אצל חלק בלי חיתולים-עם חיתולים, לידות בית ועוד) משהו בבסיס הרעיוני היה מהותית שונה. עשינו את אותם דברים, אבל מסיבות מאד שונות. לא יעזור, זה פשוט נראה אחרת מה שאני עשיתי ומה שהן.
שוניים עיקרים שהרגשתי היו במשמעת, בחינוך, וב"יעדים" החינוכיים, שלהן היו הרבה ולי הרבה פחות אם בכלל...

היום אני בקבוצת חנ"ב שרובה אנסקולינג, וכפועל יוצא של המהות המשותפת, יוצא שהרבה מההתנהלות דומה. זה כאילו הפוך בכיוון. זה הרבה יותר מתאים לי אישית. אני א בטוחה שברור. בקבוצה אלף היתה לי תחושה ממוקדת בתוצר. אם נעשה א-ב-ג, יצאו לנו ילדים נהדרים. בקבוצה בית התחושה היא שהמיקוד הוא בחופש לגדול באופן טבעי, הן כהורים והן כילדים... ומתוך זה, הרבה בוחרים באותם מעשים. אבל זה מרגיש אחרת לגמרי. כמו שיונת תארה (אחים קטנים מטפסים על חול מאחורי אמא משתרכת ואוכלים את האחים הגדולים

)
יותר ברצינות, לא ממורכז, בתור התחלה...

כך או כך, יש הרבה התעסקות בנושאים האלה בתקשורת, האין זה נפלא?!

לי זה ברור מאד.

סתם שאלה, האם לא מקובל לתרגם ל"הורות מקרבת"?
הורות מקושרת אם אני זוכרת נכון (ואפילו היה פה פעם דף על תרגום המושג AP).

בעיקר "הורות מקרבת".

הורות מחוברת זה מושג שהמציא ד"ר סירס וכנראה שהוא אכן שאב מעקרון הרצף.
אה, לא. Attachment parenting מבוסס על תיאוריית ה-Attachment שהוביל החוקר ג'ון בולבי ‎John Bowlby בטרילוגיה המרשימה שלו, Attachment and Loss (כרך שני: Loss, כרך שלישי: Separation).
בולבי הוא שדיבר על ה"אטצ'מנט" (נשברתי מהאנגלית).
גם לידלוף כתבה את ספרה, עקרון הרצף, רק לאחר שלמדה באוניברסיטה, בין היתר את ספרו הנ"ל של בולבי (אז היה רק הכרך הראשון). כפי שכתבתי כבר לפחות בדף אחד פה, אני יכולה (ויום אחד אף אעשה זאת במדוייק) להצביע על קטעים שלמים מספרה שמבוססים כמעט מלה במלה על עמודים בספרו.

יותר שאב מבולבי לדעתי, לא? לקח את התיאוריה והניסויים וניסה להעביר לפרקטיקה
בדיוק, ותוך שני שינויים מרכזיים: האחד, ניסה לפשט את זה ולעשות את זה יותר קל ובלי תיאוריות עבור המשפחה האמריקנית. והשני, עם דגש חזק על הנקה, מה שבולבי עושה כמיטב יכולתו להתחמק מלדבר עליו (הזכיר לי את שפינוזה: יש דברים שהם כל כך טאבו בחברה שלך, שאתה לא מעז אפילו לכתוב אותם בפה מלא, רק ברמז בפרק אחד, אבל מייד מטשטש אותם ומבטל את ערכם בפרקים הבאים, כי אתה חייב לאפשר פתח מילוט לקוראים שלך).

"Creative Parenting: How to Use the New Continuum Concept to Raise Children Successfully from Birth Through Adolescence by William Sears (Paperback - Jan 1983)" Amazon:0396082645

לדעתי זה מראה די בבירור שסירס שאב מלידלוף. כנראה שאחר כך הוא הבין שמשתלם יותר להיתלות בבולבי ולא בלידלוף.

אני בחרתי ב"הורות מקרבת" בכל פעם שיצא לי לתרגם או לכתוב על זה בעיתונים שונים. העדפתי את הניסוח הזה, למרות ש"הורות מקשרת" או "הורות מקשרת" קרוב יותר לאטצ'מנט המקורי. בעברית זה פשוט נשמע טוב יותר ככה, לטעמי.

בעברית יש מעט מאוד ספרות הורות טובה ועוד פחות מזה ספרות שכתובה באופן נגיש. מהבחינה הזו עקרון הרצף ענה על לא מעט צרכים, והיה הדבר הנכון בתקופה שאנשים היו פתוחים לשמוע אותו. אני לא יודעת איזו תגובה הוא עורר בארה"ב כשיצא - בשנות השבעים. זה המון זמן.

בהריון הראשון שלי, הייתי חלק מרשימת תפוצה של נשים שכולן היו אמורות ללדת באפריל 1997, ורובן היו מארה"ב ומקנדה. היו שם אלפי דיונים על דרכים שונות ובחירות שונות בהורות, ושם הכרתי לראשונה את המושג אטצ'מנט פרנטינג, שנטחן לאורך, לרוחב ולעומק. על עקרון הרצף לא שמעתי שם מעולם עד שיצא בארץ בעברית, ואז התברר שיש שם אכן כמה מחנכות בבית/יולדות בבית/מניקות גם בחוץ וכו' שמכירות אותו.

עקרון הרצף הרבה יותר קשה לעיכול מ-AP. הוא כתוב בשפה מאשימה ומפחידה, הוא מספר על חברה זרה. AP פשוט, בהיר, נוסחאות ברורות וקלות יותר לשימוש בחברה המערבית. אין "לשאת את התינוק גם במקלחת" או לתת לילדים להסתובב לבד ולטפס לכל מקום ללא השגחה. העקרונות ליישום AP הם פשוטים (לפחות על הנייר

) או אם לא פשוטים - ברורים, ונכתבו לחברה המערבית של ימינו - לידה טבעית, הנקה, נשיאה, שינה משותפת, תקשורת מקרבת. הספרות בעניין כתובה בשפה אוהדת ומכבדת. אין פלא שהקונספט הזה, הקל יותר להבנה, לעיכול וליישום - תפס

בהריון הראשון שלי, הייתי חלק מרשימת תפוצה של נשים שכולן היו אמורות ללדת באפריל 1997, ורובן היו מארה"ב ומקנדה.

יו! גם אני הייתי בפורום כזה של מאי 2001. משהו של iVillage. גם אני שמעתי שם על אטצ'מנט פרנטינג אבל לא על עקרון הרצף, וגם על babywise המנוגדת, ועל cry-it-out השימושי כל כך שהיה לו קיצור (cio)... אוח, איזה פרץ נוסטלגיה עוררת פה...

שמחתי לקרוא את כל ההסברים.

בקבווצה אלף היתה לי תחושה ממוקדת בתוצר. אם נעשה א-ב-ג, יצאו לנו ילדים נהדרים. בקבוצה בית התחושה היא שהמיקוד הוא בחופש לגדול באופן טבעי, הן כהורים והן כילדים... ומתוך זה, הרבה בוחרים באותם מעשים. אבל זה מרגיש אחרת לגמרי.
ניצן, תודה. זה די מסביר לי.

לידה טבעית, הנקה, נשיאה, שינה משותפת, תקשורת מקרבת.
האם השיטה הזו של 'הורות מחוברת'/'הורות מקרבת' קשורה לשיטה הידועה של 'תקשורת מקרבת' ?

אבל איפה הדף Attachment Parenting שהיה פעם? אחד הדפים הוותיקים. לא מצאתי אותו. אני זוכרת שפתחה אותו אחת הירושלמיות.

Attachment]נמחק Parenting[/po]&version=20071127231934. ממילא כל מה שהיה בו זה דיון על תרגום המונח.

חוזרת על שאלתי:
האם השיטה הזו של 'הורות מחוברת'/'הורות מקרבת' קשורה לשיטה הידועה של 'תקשורת מקרבת' ?

האם השיטה הזו של 'הורות מחוברת'/'הורות מקרבת' קשורה לשיטה הידועה של 'תקשורת מקרבת' ?
לא כל כך. אבל קשורה ל-TCS - כבד את ילדיך

אני זכרתי משהו אחר, אבל כנראה שטעיתי.

האם השיטה הזו של 'הורות מחוברת'/'הורות מקרבת' קשורה לשיטה הידועה של 'תקשורת מקרבת' ?
לא - הורות מקרבת זה תרגום מ-attachment parenting, ותקשורת מקרבת - non-violent communication.

אבל קשורה ל-TCS - כבד את ילדיך
מההתרשמות שלי, הורי TCS הם גם AP, אבל להיות AP אין פירושו בהכרח להיות TCS

מההתרשמות שלי, הורי TCS הם גם AP, אבל להיות AP אין פירושו בהכרח להיות TCS
תודה על זה. זה מה שניסיתי להגיד בסיפור שלי על הקבוצות פה.
קבוצת הAP לא היתה בהכרח TCS, ולא הומסקולינג, ולא לא דוחפים מאד מאד...
קבוצת האנסקולינג, להתרשמותי בלבד, היו AP, TCS ועוד כל מיני אותיות נחמדות.

אני יכולה להעלות בדעתי שמישהו יהיה TCS אבל לא יעמוד בסטנדרטים של AP. במיוחד אני חושבת על תינוקת שהכרתי שפשוט לא אהבה להיות על הידיים אלא העדיפה לשכב על הגב ולצפות בסביבתה.

נו, זה משהו אחר

מה, נכריח אותה?