הולכת להציע נישואין צריכה רעיון למתנה

[אני*]

אני רוצה להציע נישואין לבן זוגי.

אני מחפשת רעיון מה לתת לו. במקום הטבעת המסורתית שהגבר נותן לאישה.
טבעת, לא מתאים, גם לא שום תכשיט אחר.

חשבתי, אולי חולצה. אולי ספר. אבל אני מחפשת משהו מיוחד, משמעותי, וכמובן - פשוט. אה, מוסיקה גם לא מתאים (לא שומע מוסיקה, כל הדיסקים שהבאתי בעבר שוכבים מוזנחים).

רעיונות???

[ש_י_ר_י*]

אולי משהו שמסמל את הקשר בינכם? משהו שמזכיר אירוע חשוב שעברתם יחד?

[רעיון_נחמד*]

זוג שאני מכירה - הגבר הציע נישואין בדרך הזאת. לקח אותה לאינטרנט קפה ושם הושיב אותה מול המחשב והיה לה שם שאלון שהכין לה מראש. שאל אותה כל מיני שאלות לגבי התפריט שהיא רוצה ועליה לבחור. בסוף בסוף הוא שאל אותה (במצגת יפה עם תמונות וכו') אם היא תינשא לו. היו לה שתי אפשרויות - האחת כן והשניה לא. היא בחרה כן כמובן ויצא לה תמונה שהיא אוהבת. משהו כזה. מאוד רומנטי. לפחות כמו שהיא סיפרה אחר כך, זה הפתיע אותה וריגש אותה.
מזל טוב!

[אמא_נמרה*]

עוד הצעות -
לכתוב שיר אהבה (אני כתבתי בזמן החיזור שלנו ואספתי למחברת פשוטה ויפה כל שנה אני מוסיפה לפחות שניים, אחד ביום הנישואין/ט"ו באב השני ביום ההולדת שלו. עוד מעט נוכל להוציא ספר...).
שעון - נשמע פשוט ושמאלץ, אבל בעיני שעון מסמל את הזמן שלנו ביחד. אנחנו החלפנו שעונים (הוא נתן לי ואני נתתי לו), ובעיני בזה נתנו זה לזה את זמן החיים שלנו שיהיה משותף.

שיהיה במזל טוב!

[ג'ינ_ג'ית*]

אם הכרתם במקום מסוים או ניתן לחזור למקום שיצאתפ אליו בדייט הראשון, אולי אפשר לקחת משם מזכרת מהמקום ההוא ולעשות איתה משהו יצירתי, אפילו כוס של בית הקפה שהייתם בו הנושא את שם בית הקפה ולמלא במשהו, וכן הלאה.

[אני*]

קודם כל תודה לכולן, קראתי את הרעיונות של אתמול,
והסיפור קיבל תפנית מפתיעה (?) שאחלוק אתכן.

קודם כל הרקע לרצוני להציע לו נישואין:
למעשה כבר החלטנו להתחתן - הוא הציע לי כבר לפני כמעט שנתיים, והסכמתי. זה היה רגע מאוד מרגש, למרות שהיה לי קשה עם חלק מהמרכיבים שלו, הדברים שהוא אמר באותו מעמד - אמר משהו כמו "מכיוון שאנחנו כבר X שנים ביחד ועוד לא הרגנו אחד את השני, אני רוצה שתחשבי על חיים משותפים", טוב, למען ההגינות חייבת לומר שהוא הוסיף "בגלל שאני מאוד, מאוד אוהב אותך". היו עוד כמה מרכיבים שהפריעו לי, כמו שנראה מאוד חושש ומוטרד בעת ה"טקס", יותר מאשר נרגש ובטוח בעצמו. (ובאמת היו לו סיבות גם לחשוב שאגיד "לא").
בכל אופן, מאז עברו כמעט שנתיים, החיים הזוגיים במקום אחר לגמרי (במובן הטוב), הקשר העמיק והתבסס, טוב לנו יחד. טקס החתונה עצמו עוד לא בתכנון מעשי, בעיקר מכיוון שלאף אחד מאיתנו זה לא דחוף, ואנו מרגישים למעשה כאילו כבר התחתנו.
אבל כן מדברים על הטקס, ואני מדגישה עד כמה חשוב לי שהטקס יהיה שיוויוני, לא כזה שהאישה שותקת בו (כמו הטקס הרבני).


אז אתמול בבוקר, בעת צחצוח השיניים, הוא אומר לי - את יודעת, זה שהאישה אומרת בטקס הנישואין רק "כן", זה בגלל שגם בהצעת הנישואין היא אומרת רק "כן" והגבר עושה את הכל. אם את רוצה להגיד יותר מזה בנישואין, את צריכה גם להציע נישואין. כל זה נאמר בסבבה, בקריצה, בחיוך.

אמרתי, ואללה. יש לו נקודה. החלטתי להרים את הכפפה. צודק!!
מה עוד, שאני היא זו שמפזרת ספקות בקשר שלנו (פחות מפעם ולא על פני השטח, אבל כן). זה המקום שלי להביא את הביטחון.
מה עוד, שיש כאן הזדמנות לעשות תיקון להצעה שלו, להביא מעצמי את הדברים שהיו חסרים לי שם, להביא את השמחה וההתקדשות אל פני השטח.

התלבטתי קצת. החלטתי לעשות את זה וזהו, לא להיכנס לתכנונים ארוכים. היה לי קצת זמן אתמול. בערב, לפני שהוא חזר הביתה, ישבתי וחשבתי עם עצמי, מה ואיך אני רוצה להגיד. אח"כ הלכתי לקניון הקרוב למקום מגורי וחיפשתי מתנה, הלכתי על ספל יפה לקפה, שיהיה הספל שלו. (הוא אוהב קפה ואוהב להתעסק בהכנה שלו). החלטתי על מקום. איפשהו בטבע לא רחוק ממקום מגורינו. (למעשה קרוב מאוד)

הגעתי הביתה קצת אחריו, לקראת תשע בערב. אחרי שהסתרתי את המתנה במקום המתוכנן.

אמרתי לו, אני רוצה שנלך למקום ההוא, להראות לך משהו. הוא אמר, אני לא הולך לשם בחושך. אמרתי, בבקשה. אמר, לא. אמרתי, בסדר. אז נלך לשם בבוקר, לפני העבודה? אמר, בסדר.
בבוקר, ויתרתי על זה. פתאום הרגשתי שלא נכון להוציא אותו מהמיטה בשביל זה. בכלל בוקר זה לא זמן טוב אצלנו. הלכתי לאותו מקום, כדי לראות אם המתנה עוד שם, ובדרך חזרה, ראיתי אותו מגיע. הוא אמר, הנה, באתי.
הלכנו לשם. התיישבנו. הבאתי אותו לפינה שפחות רגיל להיות בה, היה צריך טיפה לטפס. (זה נשמע רחוק אבל למעשה זה מאוד קרוב). אמר, אני לא עולה מעבר לזה. אמרתי לו, בבקשה. אמר, לא. בסוף שכנעתי אותו, אמרתי שיש לי סיבה, שהוא לא יודע אותה. כשהגיע לשבת מולי, הוצאתי את המתנה, שהיתה מוסתרת שם, אמרתי לו - הבאתי אותך לכאן, כדי לשאול אותך האם תינשא לי. עכשיו, תכננתי להגיד - כמה משפטים יפים שחשבתי עליהם, על אהבתי אליו ועל הרצון לחיות את חיי לצידו, לבנות חיים משותפים.... לא הספקתי לומר אותם, כי הוא מייד אמר - כן - וזה מאוד מטריד, איך שאת לוקחת דברים ברצינות. בסך הכל התכוונתי בצחוק, ואת עושה מזה עניין, וזה מאוד מטריד.

התחלתי לבכות.

עכשיו, אני גם כועסת על עצמי, כי בעצם תכננתי לומר את "האם תינשא לי" בסוף, אחרי שאגיד את כל ההקדמה על הרצון שלי לחיות איתו.
ואז כמובן שהוא ניסה לפייס אותי, ואמר, והדגיש, שהדבר הראשון שהוא אמר זה - "כן", ושחשוב שאני אזכור ואשים לב לזה, ואני אמרתי - אבל זה מטריד אותך שאני עושה את זה, זה הדבר השני שאמרת מייד אחר כך, ולא נתת לי בכלל צ'אנס לומר את מה שרציתי, ואתה בכלל לא שמח, אתה מוטרד! ובסופו של דבר הגעתי ל - זה לא יילך. אני לא יכולה עם הציניות הזאת. ואתה לא יכול עם הרצינות.

הניסיון לתיקון הפך לעוד חוויה מעפנה.

אמרתי לו, רציתי לומר דברים שמדברים על רצון לחיות יחד ממקום יותר חיובי מזה ש"אנחנו לא הורגים אחד את השני". ולא נתת לי. הוא בסוף אמר שהוא מצטער, שהוא לא התכוון לצער אותי, שהוא מרגיש רע שהוא מצער אותי, שהוא אוהב אותי ומוקיר ומעריך ומכבד, ושמח איתי. ואז היה כבר ממש חייב ללכת לעבודה.

אז זהו, אם הגעתן עד לכאן, תודה על הקריאה.

אני עוד לא יודעת איך אני ממשיכה מכאן, עם שתי הצעות נישואין הדדיות ששתיהן לא היו הכי מוצלחות שבעולם, ועם ההבנה שלי שהציניות שלו פשוט הורסת לי חלקים מהנשמה, ומצד שני, שאני גם לוקחת דברים ברצינות מדי, ולא בגלל שלקחתי את מה שאמר אתמול ברצינות (שאני צריכה להציע לו נישואין), אלא בגלל שאחרי שהבוקר אמר שזה מטריד אותו, לא השתקתי אותו פשוט והמשכתי לומר את מה שתכננתי, בלי לשים עליו בכלל.

בכל מקרה הוא לקח את הספל לעבודה, שזה כבר נחמד (הרבה מהמתנות שהוא מקבל שוכבות ללא הופכין).

[לוטם_מרווני*]

תראי, מה שחשוב באמת זו לא הצעת הנישואין. זה החיים המשותפים ביחד והאהבה הדדית. אם היא נמצאת אז יופי. נשמע לי שיש לך שם איש אוהב ומקסים והתבלבלת קצת עם כל המילים. מה שחשוב זה מה שאת מרגישה...

[נועה*]

בתור אחת שהציעה לבעלי להתחתן איתה המתנה הכי יפה שאני מציעה היא לתת לו להציע לך....
לגבי הטקס היהודי ממליצה ללמוד קצת בנושא האישה בטקס היא הרבה יותר משותקת....
לא הלאה בנושא אבל למדנו לפני החתונה ונדהמנו מבורותינו ומדעות הקדומות שלנו
מזל טוב

[אני*]

לוטם, תודה. שלח לי מקודם הודעת סמס מולטימדיה, תמונה של פרח, עם כיתוב שהוא אוהב אותי. שלחתי בחזרה

נועה, האישה בטקס היא הרבה יותר משותקת.... דווקא מאוד אשמח לשמוע וללמוד, מזמינה אותך בחום לפרט ולספר. ברצינות.

מזל טוב
תודה

[לוטם_מרווני*]

עוד משהו. מעמד נתינת מתנות הוא מביך בהרבה מובנים. הרבה יותר קל לדבר על פרקטי- איפה, מתי, את מי נזמין...

[tאמא*]

מזל טוב! קלו לולו לו לו.........(רציתי להוסיף חמודה- כי כך את נישמעת לי אבל אני חוששת שזה ישמע מתנשא וזו לא הכוונה).
אספר לך סיפור קטן, כשהיתי בת 12 נולדה לי אחות. עד אז אני היתי הקטנה של המשפחה.
אני זוכרת שקמתי בבוקר לאחר לילה שהרגשתי את אמא שלי מסתובבת בבית. לאמא לא בבית, רק דודה שבישרה לי שנולדה לי אחות. ושלחה אותנו אותי ואת אחותי הגדולה לבית הספר.
אני זוכרת את עצמי יושבת בשולחן עם ראש מורכן... בדיכדוך משהוא... ואז החברה הכי טובה שלי שואלת אותי מה קרה לך היום ? ואני עונה : נולדה לי אחות. החברה.."מזל טוב" קולו...לו...ולו... לו.. וכו..
וכל הכיתה איתה שרה מזל טוב! הופס נפל לי האסימון. נולדה לי אחות וזה משמח...הדיכדוך הפך לשמחה והשמחה הפכה לאהבה לאחות הקטנה... שהיום כבר גדולה ועוד מעט בעזרת השם נגיד גם לה מזל טוב על הולדת בן/בת.
את חיה בזוגיות וטוב לך בזוגיות הזאת לא הכל מושלם , את לא אוהבת את הציניות שלו והוא רואה בך יותר מדי רצינית. אבל טוב לכם ביחד אתם אוהבים אחד את השניה. ואתם עומדים לחגוג את האהבה הזאת - בטקס נישואין כזה או אחר.
מגיע לכם לשמוח ויש על מה (יתכן שה"שינוי" בסטטוס שלכם גורם מעט לחששות - ולכן הסימפוטם הוא הצעות נישואין בדרך "מעפנה"). אבל הסתכלי על הזוגיות שלכם על האהבה, על המיכלול השלם ותביני שיש לכם על מה לשמוח!
אני קוראת לכיתה הוירטואלית לשיר לך סימן טוב ומזל טוב..... ואולי גם לך יפול האסימון.

[אני*]

מעמד נתינת מתנות הוא מביך בהרבה מובנים. הרבה יותר קל לדבר על פרקטי
כמה נכון

טי אימא, תודה רבה! עשית לי טוב עם הסיפור והברכות (וגם לוטם)

[נועה*]

מצטערת בדיוק ילדתי כך שקצת אני לא פנויה וגם כמובן לא רוצה להטעות אומנם למדנו ביחד עם רב אך אני לא זוכרת הכל וגם ההנקה מחקה לי כמה תאים במוח...
תגידי איפה את גרה ואשמח לברר על מישהו "מקצועי" שיכול להעביר את החומר
זה בהחלט עורר אותנו לעשות את החתונה ממקום יותר מבין ולא אוטומט (וזה היה אחרי כמה וכמה שנים ביחד וילדים ומאה טון התנגדות)

[שם_במרחקים*]

קודם כל כל הכבוד על היוזמה והמון מזל טוב ובהצלחה לשניכם.
אני כותבת עכשיו אחרי שכבר ניגבתי את הדמעות שניגרו להן מקריאת הסיפור שלך. כל כך מזדהה!
גם הצעת הנישואין שאני קיבלתי לא היתה בדיוק מה שחלמתי עליו. וכך בכל הרגעים שהובילו אל השאלה (כולל בתגובה לשאלה) אמרתי רק: לא לא לא לא לא......
אבל אחרי שעתיים בקשתי ממנו לבקש שוב (ואמרתי לו בדיוק איך) ועניתי כן!
אז זהו הצעת נישואין ממש לא מושלמת ( והוא כמובן תמיד זוכר לי איך שאמרתי לו לא), אבל הזוגיות מופלאה ורק הולכת ומשביחה עם השנים (19).
מה שחשוב לזכור הוא שגם ברגע ההוא של ההצעה היו גלומים הרבה מן ההבדלים ביננו כבני אדם וזה הדבר שמביא לאיזון ביחסים ביננו.
אני מקווה שבקרוב הרגעים האלו יפסיקו להיות מעציבים ויהפכו לסיפור מצחיק לנכדים.
העיקר האהבה!

[ג'ינ_ג'ית*]

אני קראתי את העניין של שתי ההצעות המעפאנות ולמרות הכאב ועוגמת הנפש שנגרמה לך לא יכולתי שלא להתפוצץ מצחוק. עוד עשרים שנה אחרי שתספרי את זה כל שנה ביום נישואין, וכל שנה תתעצבני את תסיימי את הסיפור בחיוך. הצעות נישואין לפי הספר הן קיטשיות וטרוויאליות. כאלה מעקשים ועניינים זה המ שהופך את הסרט לשונה ומיוחד ולא לעוד סאגה סוחטת דמעות.
מה שכן, אני כמוך, אוהבת למצות רגע רומנטי כהלכתו ואם הקדשת לזה כל כך הרבה מחשבה וכל כך רצית תיקון וכו' - והתאכזבת לא מאורח לתקן ולבוא ולומר לו בבירור שאת רוצה הצעת נישואין קיטשית במלוא מובן המילה, ורומנטית ורצינית כי זה חלק ממך ושאת יודעת שהוא מכבד אותך והטקס הזה הקטן ביניכם כל כך משמעותי לך שחלק מהכבוד שלו אלייך יכול להתבטא בזה. את יותר מיכולה לרמוז לו שבעידן הטכנולוגי יש רעיונות ברשת ושיקיש וימצא רעיונות אם הוא לא ממש מתחבר לזה לבד. אני הייתי דורשת ששום ציניות לא תהיה שם. לא במעמד הזה. אגב עשו מחקרים וגילו שיש כמה נקודות בחיים הזוגיים של נשים שהן כל כך משמעותיות שברגעי משבר נשים חוזרות ונאחזות בהן כעוגן, כזכרון מחזק, וכיסוד לקשר טוב. אז למרות כל ההסברים על זה שיש לך בן זוג אוהב וזה, נשמע שמאוד חשוב לך הטקס הזה של הצעת הנישואין ואת לגמרי אל צריכה לוורת עליו בגלל שהבן זוג לוקה ביתר ציניות.

לא רק זאת, אלא שלדעתי העובדה שמיד אמרת לעצמך, אחרי התגובה הצינית שלו, שזה לא יעבוד שאת תמיד תהיי רצינית והוא תמיד ציני מצביעה על זה שבמקום הרגיש הזה יש בעיה הרבה יורת עמוקה שעולה. שזה אל עניין חד פעמי, שאת צוברת תסכולים וכנראה תצברי עוד. זה חלק מלהתפשר בחיי זוגיות. מצד שני, דווקא בגלל שסך הכל מדובר על הצעת נישואין שזה אקט קצר תחום בזמן נקודתי, לערב אחד נגיד, זה משהו שהוא יכול לעשות, הוא יכול לצאת מעורו יום אחד ולקלף כמה שכבות לרגע ולהיות שם בשבילך. יש מקום לבוא ולהבהיר שזה חשוב לך בבחינת ייהרג ובל יעבור. כל שורה שלך בדף הזה צועקת את המשמעות של הנושא וזה מטריד שהוא לא יורד לסוף דעתך. או לפחות לא ירד עד להצעה שלך ולשיחה שלכם. לדעתי את חייבת לבצע שיחת המשך שתבהיר שהתגובותה אמוציונליות שלך לעניין המחשבות שלך וכו' מבהירות כמה זה חשוב לך ואת רוצה את זה ממנו.

,הוא הזכיר לי אקס שלי. בדיוק. וכשהכרנו אפילו זימזמתי בדייט הראשון את השיר של אתה ג'יימס "לבסוף אהובי מגיע.." שיר שמדבר על מישהי שמרגישה שהאהוב האמיתי שלה הגיע ושהיא יכולה להתרפק ולהתמסר לאהבה, כולי מזמזמת את השיר אפילו התמוגגתי ואמרתי לו משהו כמו, "מעניין שמתחילת הערב אני מזמזת אותו, כאן שנינו ביחד" (זה לא רמז זה, זה נבוט!) וכל מה שהוא אמר זה, "אני לא סובל את אתה ג'יימס, יש לך טעם ממש גרוע !" זה אפיין את כל הקשר שלנו, היכולת שלי להנות מהאווירה, והרצון להיסחף, להתרומם מהפרקטיות, ומן הצד השני - הסטופים שהוא הציב, גם כשהוא מאוד נהנה ורצה ואהב, תמיד הערות ציניות (גם אני צינית וסרקסטית אבל לא בשיא האינטימיות ההשתפכות, ההתרגשות - תמיד דווקא שם מופיע ירום הודו ומנחית את כל ההתלהבות מטה) וכל מה שתארת שם, שלא בא לו לעבור למעלה, ולא בא לו ללכת לטבע בחושך והוא לא רוצה כך ולא אחרת, זה בדיוק האקס שלי. מאוד טכניים, מאוד לא מנסים לרצות, מאוד לא מתעקשים על התמונה הכללית. אבל זה משהו שחיית איתו ואת אוהבת למרות ואף על פי (אני אישית התחרפנתי מזה, אבל היו הרבה דברים אחרים שגם הטריפו וסגרו את הקשר הזה מאחור), ולכן שווה לבוא מעמדה של "אנחנו שונים ואני רוצה שתכבד את השונות הזו ולא תזלזל בה או תתעלם ממנה, או תפגע ותביע צער". הוא לא יוכל להעלים את ההתנהלות שלו לחיים שלמים ואת גם לא מבקשתא ת זה ממנו. הוא כן יכול לארגן ערב אחד קסום של הצעת נישואין ורומנטיקה באויר ולעשות אותך מאושרת המילה הזו אושר היא חזקה, ודרמטית לאנשים בכלל ולשכמותו בפרט, אבל כדאי שתשמשי בה, תגידי לו שזה מסוג הארועים המכוניים שמרימים את הסוגיות למעלה המאפרוריות היומיומית . נדמה לי שאחרי כל הנאום הזה שכתבתי בו, הוא יבין.

גם הזכרת לי את הפרק ההוא בחברים, כשמיקי חבר של פיבי רצה להציע לה נישואין. הם הלכו למשחק פוטבול ועל המסך הגדול הופיעה הודעה שביקשה מכלה קהל הלסתכל למעלה וקריין שמבקש שקט, במקביל פיבי אמרה למייק, בטח איזה מטומטמם רוצה הלצעי נישואין לחברה שלו. מייק כמובן התייבש והסצנה נגמרה במבוכה.
אחרי שפיבי סיפרה לחברים איך היא הרסה אתה צעת הנישואין שלה הם הציעו לה להציע לו נישואין באותה הדרך. שוב הלכו למשחק פוטבול, שוב ישבו מול המסך רק שתדמייני מה זה אומר שגבר מקבל הצעת נישואין מבחורה באולם מלא טסטוסטרון שוביניסטי במשחק פוטבול???!
שוב עוגמת נפש ומייק מתייבש בכסאו.

בפעם השלישית שהיה ניסיון כזה, הם ישבו במסעדה, מייק ביקש מנגן הפסנתר להשמיע את השיר "שלהם" ופיבי התחילה לאכול, בשלב מסוים הגיעה חתיכת עוגת שוקולד גדולה, ואני לא זוכרת איך התנהלה השיחה אבל פיבי זרקה משהו על זה שזו נראית כמו עוגה שטומנת בתוכה משהו, כשהיא אומרת את זה בזלזול, ומוסיפה, כמו אלו הדפוקים שטומנים בפנים טבעות... מייק מתייבש ואז פיבי אומרת לא לא שוב הרסתי? אני לא רוצה להרוס את ההצעה הזו, ומייק לוקח את הטבעת רוכן על הברך ומציע לה נישואין (כמובן שכל האצבעות שלה מלאות טבעות ולוקח לה זמן להסיר אותם וכל הסיפור מגוחך ומרגש בו זמנית

[פלוני_אלמונית*]

תודה.
8 שנים אחרי שטרפדתי את תכנוני הצעת הנישואין שלו, אני מבינה שהוא באמת רצה את זה.
אציע שוב... רק שלא תהיה עוד חתונה אח"כ.

[הרגע_שלפני*]

שעון - נשמע פשוט ושמאלץ, אבל בעיני שעון מסמל את הזמן שלנו ביחד. אנחנו החלפנו שעונים (הוא נתן לי ואני נתתי לו), ובעיני בזה נתנו זה לזה את זמן החיים שלנו שיהיה משותף.
יפה. לא חשבתי על זה ככה. אני מכירה מישהו שקיבל שעון מחמיו לעתיד, לאחר האירוסין. אבל לא חשבתי על המשמעות של זה.

[אני*]

אני כותבת עכשיו אחרי שכבר ניגבתי את הדמעות שניגרו להן מקריאת הסיפור שלך. כל כך מזדהה!

אני קראתי את העניין של שתי ההצעות המעפאנות ולמרות הכאב ועוגמת הנפש שנגרמה לך לא יכולתי שלא להתפוצץ מצחוק

טוב, אז עשה לי טוב לשמוע, ובזכותך ג'ינג'ית גם אני יכולתי לצחוק על זה (וגם התגובות שיותר למעלה עזרו) , הסיפור על פיבי קרע אותי מצחוק.

לא מאוחר לתקן ולבוא ולומר לו בבירור שאת רוצה הצעת נישואין קיטשית במלוא מובן המילה
תודה, נשמה, אבל עכשיו אני לא הולכת לגעת בנושא במקל במשך החמש שנים הקרובות, לא לוקחת סיכון

_תודה.
8 שנים אחרי שטרפדתי את תכנוני הצעת הנישואין שלו, אני מבינה שהוא באמת רצה את זה. _אציע שוב...

זה מרגש!!! תספרי לנו על זה אם יתפתח מזה משהו?

והחדשות אצלנו - התחלנו לדבר על לעבור לפסים מעשיים. תאריך, מקום, ארגוניזציה וכל הג'אז הזה.
זה באמת חדשות מסעירות.
זה אגב שוב התחיל בשיחה נוקבת וכואבת (שהתגלגלה בהפתעה משיחה תמימה בנושא אחר) אבל הסתיים טוב

ושוב תודה לכל המאחלות