הבכור מקנא ההורים מחפשים מענה

הורים_נבוכים*
הודעות: 9
הצטרפות: 06 פברואר 2011, 22:41

הבכור מקנא ההורים מחפשים מענה

שליחה על ידי הורים_נבוכים* »

אני כותבת הפעם בשם בדוי, על מנת לשמור על פרטיות משפחתי ומבקשת לכבד זאת , תודה.

רקע: זה התחיל בשני הורים עליזים וצעירים...
טוב, אנחנו כבר לא כ"כ צעירים ובימים אלו מאוד לא עליזים :-P
בן כמעט חמש ובן שנה. אנחנו בבית. מבינים שזה כבר לא עוד יום קשה אלא תקופה כזו. קשה לנו. תחושת משבר.
אנסה לעשות סדר כדי שהתמונה תהיה לכם בהירה עד כמה שאפשר.

קיווינו שאנחנו מוכנים לילד השני במובן של ההתמודדות עם קנאת בכור אפשרית ברמה כזו או אחרת.
ראינו מסביבנו קנאה מסוג זה ברמות שונות ושהמופע שלהן שונה ממשפחה למשפחה ומילד לילד.
הבנו שזה לפנינו. קראנו את "אחים ללא יריבות"... ושוחחנו על כך מראש.
מה שאני מנסה לומר הוא, שאנחנו לא מופתעים מעצם התופעה .
ההפתעה היא חוסר האונים שלנו ואיך שזה מטלטל את חיינו.
כל אחד מאיתנו מגיב לזה אחרת , אבל שנינו מוטרדים, מותשים, מבולבלים, מבואסים, ולא בטוחים אם תגובותינו נכונות ומיטיבות עם המצב.
הורים_נבוכים*
הודעות: 9
הצטרפות: 06 פברואר 2011, 22:41

הבכור מקנא ההורים מחפשים מענה

שליחה על ידי הורים_נבוכים* »

אני שוב מזכירה שאני רוצה להישאר כאן אנונימית. אני בטוחה שרבות תדענה מי אני אבל חשוב לי לכבד את הבן שלי ולא לחשוף אותנו.

הגדול מתנהל באופן שמעיד על קושי ומצוקה גדולים.
לפני הולדת אחיו, היה ילד עצמאי באופן מיוחד. חברותי מאוד וניתן לומר שאף בוגר לגילו.
תמיד הפתיע את הסביבה באישיותו התקשורתית באופן מיוחד לגילו (ומאז גיל שנתיים בערך ), בביטחונו העצמי, בשמחת החיים הבלתי נלאית שלו. מלא מרץ ורצון לעשות הרבה דברים, ילד ש"שיחרר" אותנו בגיל מאוד צעיר והיה להוט להיפגש עם חברים, שמח לקראת כל מיפגש של חבריו בחינוך הביתי ולקראת כל פעילות שהוצעה לו.
מכאן ניתן להבין שהקושי שלנו כרגע גדול, גם בשל העובדה שחווינו עד לא מזמן ילד שההתנהלות איתו ומולו היתה מאוד פשוטה, יחסית. לא חווינו משברים מיוחדים. על כל בעיה יכולנו, מגיל צעיר, לדבר עימו ולמצוא מענה ופיתרון משותף.
גם היום נושא הקואופרטיביות אינו הבעיה, אלא שמאז שנולד אחיו, הרבה דברים השתנו.

אנחנו מתקשים להסביר. נמשיך לנסות.

השינוי הדרמטי חל לפני כחודשיים, במקביל לצעדיו הראשונים של הקטן (אנחנו מציינים זאת מכיוון שחברה אמרה לנו שזוהי עשוייה להיות נק' מפנה משמעותית).
מופעי הקנאה שלו, אשר היו חלק טבעי ומינורי יחסית מאז נולד אחיו, הפכו לדרמטיים . "התהפך" לנו הילד (אנחנו מכירים את הדפים הרלוונטיים של קרוטונית ואחרים) .
מופעים אלו לא היו בעבר בעלי גוון אלים כלפי האח או כלפינו. הוא הביע את רצונו "להיות רק איתך" והשתדלנו למצוא זמנים מיוחדים לכך. הובעה קנאה בכך שהקטן יונק (הוא הפסיק לנוק ממש עם היוולדו, ביוזמתו).

עכשיו הוא נצמד אלינו באופן קיצוני ושלא פגשנו מעולם. מבקש שלא ללכת למפגשים, לחוגים וסיורים, ובמהלכם (אספר בהמשך על ההתלבטויות שלנו אם להגיע אליהם או לא) הוא לא מוכן שנתרחק ממנו, עד כדי שהוא מחזיק לנו בשרוול ויושב עלינו. לא מוכן ש"נעלם" לו - למשל שניגש רגע לתיק להביא לו כריך בזמן חוג, או שנתרחק ממנו מטר בתוך חנות וגם בבית מחפש את נוכחותנו הפיזית, הן בקשר עין והן במגע.
הוא מתוסכל באופן כמעט תמידי ומביע זאת , לשמחתנו, באופן ברור . "למה אתה מרים אותו"? "למה הוא הולך לישון אחרי"? והרבה מחוות פיזיות שמנסות פשוט להציק :-( כמו לתפוס את אבא ברגליים שלא יילך לאן שרוצה (סתם למטבח למשל) לאחוז את אחיו שוב ושוב כאילו הוא חפץ ולא לשעות לבקשותינו להפסיק.
בכלל, כל נושא הבקשות שלנו - אם בעבר היה שם שיתוף פעולה, הקשבה ורצון שלו להענות לנו , כעת זה הפך להיות שדה קרב במובן מסויים. כמעט כל בקשה נענית בתגובה פרובוקטיבית.
במקביל קיימת ירידה ברצונו לתפקד ברמת העצמאות המוכרת ובקשות שנגרוב לו, ננעל לו, נאכיל וכו'... שברור לנו מה מקורן.

אם אצל משפחות רבות הפרידה מאחד ההורים היא טבעית לילד, אצלנו שנינו נוכחים במשך רוב היום וזה מאפשר לו ולנו הרבה תשומת לב ומגע. יתכן שבגלל שהוא רגיל לכך,נוכחות שנינו לא מהווה פיצוי. ועדיין, הסטנדרטים שיש כאן מבחינת נוכחותנו הם לא רעים בכלל וזה מותיר אותנו עם התהייה והתיסכול של איך אלו אינם נותנים מענה לצרכיו.
הורים_נבוכים*
הודעות: 9
הצטרפות: 06 פברואר 2011, 22:41

הבכור מקנא ההורים מחפשים מענה

שליחה על ידי הורים_נבוכים* »

אנחנו מנסחים ונשמעים לעצמנו מקטרים על דברים פשוטים . קשה לנו לכתוב באופן שיבטא וישקף את המציאות שלנו, היומיום, איך הרגעים שמרכיבים את הללו נהיו מתישים ועצבניים ולא כיפיים, כמו שהיה קודם. זה הכי מתסכל - הכל הולך קשה, הטונים גבוהים, אין רוגע ואין מוצא מהדינמיקה הזו. וזה, לא פעם, מוביל לתהייה (הלא פשוטה גם ככה) אם הבחירה בחינוך הביתי רלוונטית ומיטיבה עימו, עימנו.
זה לא העיניין העיקרי, כמובן, אבל אני מציינת זאת בגלל שאותי באופן אישי זה מאוד מפעיל לכיוון הזה. למחשבות על כך שיתכן ונוכחותו של אח קטן והצרכים שלו ונסיונותינו לתת להם מענה - שכל אלו אינם מיטיבים כרגע עם הגדול ועם צרכיו.
אני לגמרי לא סגורה על מה שכתבתי, אבל זה שם, אז נתתי לזה דרור גם על הדף.
הורים_נבוכים*
הודעות: 9
הצטרפות: 06 פברואר 2011, 22:41

הבכור מקנא ההורים מחפשים מענה

שליחה על ידי הורים_נבוכים* »

אין לנו תמיכה מהמשפחות, מלבד שעתיים שלוש בשבוע מדוד אהוב מאוד מאוד. כשהוא מבלה עימו הוא שמח וטוב לב. רגע אחרי שהוא חוזר, הוא שב לאותה דינמיקה. כלומר - זה איתנו ומולנו. זה ברור ובאופן מסויים גם מנחם וטוב, שהוא יכול להרשות לעצמו להטיח בנו את רגשותיו. אבל אנחנו לא בטוחים כרגע שאנחנו מצליחים לתת לאלו מענה ראוי.
חוששים שהתקופה הזו תותיר בו חותם. כזה שיפגע בו באופן מסויים. כלומר, היינו רוצים לתת לו מענה שיעזור לו להתמודד ולעבור את התקופה בצורה מחזקת . אנחנו לא יודעים איך לעשות זאת. לתת הרבה אהבה , תשומת לב ומגע זו ססמא...ביטויה ביומיום מתערבל ומתערפל בינות התגובות הספונטניות שלנו למעשיו, שלפעמים אינן כ"כ רגועות... ויש ימים שהכעס שולט בהתנהלות שלנו מולו ואיך כל זה מתיישב עם הרצון להיטיב עימו.
הורים_נבוכים*
הודעות: 9
הצטרפות: 06 פברואר 2011, 22:41

הבכור מקנא ההורים מחפשים מענה

שליחה על ידי הורים_נבוכים* »

אמשיך מחר zzz
הורים_נבוכים*
הודעות: 9
הצטרפות: 06 פברואר 2011, 22:41

הבכור מקנא ההורים מחפשים מענה

שליחה על ידי הורים_נבוכים* »

קראתי שוב את הפיסקה האחרונה והבנתי שחסרה שם מילה - והתכוונתי ל

לתת הרבה אהבה, תשומת לב ומגע זו ססמא, אם ביטויה ביומיום וכו'...

גם אם אנחנו מלאי סבלנות בתוך כל הקושי הזה, היא לא אינסופית ואז, כמוהו, אנחנו מאבדים את זה :-/ והתחושה היא שאין לנו את הכלים\ היכולת להכיל את זה. ואז מרגישה חרא אמא.
אינדי_אנית*
הודעות: 1097
הצטרפות: 26 אוקטובר 2006, 22:38
דף אישי: הדף האישי של אינדי_אנית*

הבכור מקנא ההורים מחפשים מענה

שליחה על ידי אינדי_אנית* »

גם אצלנו נורא קשה עם הקנאה.
אולי יעזור לך להבין שפשוט ממש קשה לו ואי אפשר להצליח לתקן את הכל אלא להבין שאנחנו לא מושלמים והוא לא מושלם.
אין לי עצות יותר טובות, בעצמי מתמודדת עם זה יום יום כבר שלוש שנים @}
יוטי_בעיר*
הודעות: 907
הצטרפות: 05 אפריל 2009, 21:21
דף אישי: הדף האישי של יוטי_בעיר*

הבכור מקנא ההורים מחפשים מענה

שליחה על ידי יוטי_בעיר* »

יש לי הרגשה שיש לך הרבה ציפיות מהילד שלך שמגבירות את התחושה שקשה איתו, כי הוא כבר היה כזה ילד מושלם אז איך הוא כבר לא?
אני יודעת שזה בא ממקום של דאגה כלפיו ובכל זאת:
זה הוא, ככה הוא מתמודד כרגע וחוסר שיפוטיות כלפיו (או כלפי עצמך) יעזור.

הייתי גם בודקת כמה דברים מסביב כמו מים באזניים, למשל, או משהו אחר פיזי שאולי מפריע לו.
עורכת_קהילתית*
הודעות: 171
הצטרפות: 29 אוגוסט 2008, 20:59

הבכור מקנא ההורים מחפשים מענה

שליחה על ידי עורכת_קהילתית* »

קנאה באח חדש
קינאה בין אחים
להכיל את קשיי הבכור

אולי לאחד עם אחד מהם? הם ממש בדיוק בנושא זה (לא רצוי לפתוח דף חדש בנושא שכבר קיים)
הורים_נבוכים*
הודעות: 9
הצטרפות: 06 פברואר 2011, 22:41

הבכור מקנא ההורים מחפשים מענה

שליחה על ידי הורים_נבוכים* »

יש לי הרגשה שיש לך הרבה ציפיות מהילד שלך שמגבירות את התחושה שקשה איתו, כי הוא כבר היה כזה ילד מושלם אז איך הוא כבר לא?

הוא מושלם, לגמרי :-) והוא בעיקר הילד המאוד אהוב שלנו. פשוט אכן קשה, לו ולנו.
אני מזדהה עם מה שכתבת לגבי הקושי לקבל כרגע את המצב, גם זה חלק מהעיניין. חלק משמעותי יותר הוא הקושי להתמודד עם התופעות החדשות לנו.
בעיקר לשם כך אני כאן, אולי אקבל, מעבר לפרספקטיבה, גם הארות ועצות שיעזרו לנו. .
אני חושבת שאנחנו לא עושים את זה כ"כ טוב או לא מספיק טוב וזו חובתנו (וכמובן רצוננו) לעשות את זה הכי נכון
בעיקר עבורו וגם עבור כולנו.

האם התקופה הזו חייבת להיות לא נעימה?
יתכן שבחלקה, אבל אני בטוחה, או שהייתי רוצה להאמין שאפשר אחרת. אנחנו רוצים אחרת.
מיניקה..אז מקלידה אט אט ובקצרה ביד אחת.
הקוסמת_מארץ_עוץ*
הודעות: 2444
הצטרפות: 01 יוני 2005, 21:40
דף אישי: הדף האישי של הקוסמת_מארץ_עוץ*

הבכור מקנא ההורים מחפשים מענה

שליחה על ידי הקוסמת_מארץ_עוץ* »

מה שיש לי להגיד לך שנראה לי שאתם ממש בסדר איתו ואין לכם הרבה מה לעשות.
אם הוא מקבל חום אהבה וזמן אישי מידי פעם ובכל זאת יש עיניינים אז פשוט יש עיניינים.
את לא "אמא חרא" אלא אמא לשני קטנים שאחד מהם חווה קושי וזהו.
תאמיני לי שבד"כ אני שופעת עיצות אבל במקרה שלכם אתם נקראים מאוד מודעים והוא עוד בחינוך ביתי...אז מה נותר???
אולי הייתי הולכת על כיוון אנרגטי - פרחי באך, פאנג שוואי, הומאופטיה..דברים כאלו...
עורכת_קהילתית*
הודעות: 171
הצטרפות: 29 אוגוסט 2008, 20:59

הבכור מקנא ההורים מחפשים מענה

שליחה על ידי עורכת_קהילתית* »

שוב שואלת

_קנאה באח חדש
קינאה בין אחים
להכיל את קשיי הבכור
מכות לאח חדש

אולי לאחד עם אחד מהם? הם ממש בדיוק בנושא זה (לא רצוי לפתוח דף חדש בנושא שכבר קיים)_

אנא אל תתעלמו :-(
פלוני_אלמונית*
הודעות: 43436
הצטרפות: 19 אוגוסט 2001, 22:52
דף אישי: הדף האישי של פלוני_אלמונית*

הבכור מקנא ההורים מחפשים מענה

שליחה על ידי פלוני_אלמונית* »

אין לי כרגע הרבה זמן אבל - מאד מאד ממליצה על פרחי באך,
הסיפור אצלנו היה מאד דומה, עם גוונים אחרים (נו, ילדים אחרים),
אבל היתה כמו אצלכם מצוקה גדולה, קושי ענק לנו ולו וחוסר אונים
בתקופה שגם ככה אוביקטיבית היתה קשה קשה.

פרחי באך עובדים עמוק, ותהליכי.
מהנסיון שלי העבודה שלהם עם ילדים מהסוג של בנך היא נפלאה.
בהצלחה
דניאלה*
הודעות: 1197
הצטרפות: 21 ינואר 2002, 15:27

הבכור מקנא ההורים מחפשים מענה

שליחה על ידי דניאלה* »

אנא אל תתעלמו
אני חושבת שזה כרגע בגדר סוג של דף תמיכה וככזה אפשר לתת לו לחיות קצת לפני שמאחדים אותו עם דף אחר.
(ככה ממה שקראתי, אולי פותחי הדף חושבים אחרת?)
דניאלה*
הודעות: 1197
הצטרפות: 21 ינואר 2002, 15:27

הבכור מקנא ההורים מחפשים מענה

שליחה על ידי דניאלה* »

"התהפך" לנו הילד
עכשיו הוא נצמד אלינו באופן קיצוני ושלא פגשנו מעולם.

מאוד מזדהה.
אצלנו בעקבות שינויים אחרים חלה רגרסיה גדולה במובן הזה וזה מאוד קשה, מעיק ומתסכל.
גם אצלי מה שהכי קשה לי זו התגובה שלי, שאני לא תמיד מסוגלת פשוט לקבל את הקושי.
הרבה פעמים אני מרגישה שאם רק אנחנו יכולנו להגיב "כמו שצריך" כל הזמן,
זה היה עוזר לה הרבה יותר וגם מקדם את המצב ומקל על כולנו.
אבל אני מזכירה לעצמי שזה לא ככה, זה לא ייתכן, אני בהשתדלות ויש ימים גרועים יותר וגרועים פחות.
כרגיל, דווקא כשאני שוכחת להיאבק בקושי, לנתח כל צעד, להרגיש אשמה ולהצטער על כל דבר, דווקא אז פתאום אנחנו חווים שחרור והתקדמות.

כאמור אצלנו הקושי לא נבע דווקא מהקנאה בקטנה אבל גם זו קיימת.
ואני יכולה להעיד שככל שעובר הזמן הן מצליחות לחזק את הקשר ביניהן באופן עצמאי, לשחק יחד בדרכים יותר ויותר מורכבות ובכלל ליהנות זו עם זו.
הן אפילו יוצרות "חזית אחידה" מולנו ובשלב הזה זה מסוג הדברים המבורכים (-:
בקיצור ככל שהקטן יגדל, כך יש יותר סיכוי לשיפור ביחסים ביניהם.

זה קשה אבל זה עובר @}
מגיבה*
הודעות: 23
הצטרפות: 04 מרץ 2008, 13:36

הבכור מקנא ההורים מחפשים מענה

שליחה על ידי מגיבה* »

מסכימה עם הקוסמת מארץ עוץ.
מה שהייתי מציעה לכם זה להגיע לאיזה טיפול כדי לעבד את התגובות שלכם לבכור ואת השיפוט שלכם על עצמכם בעקבות התגובות, לעבד את הציפיות שלכם מעצמכם,
את העמדות הריגשיות שלכם לגבי כעס וקינאה. זה יכול לרווח קצת את ההרגשה במשפחה. מניסיון...
פלון*
הודעות: 1
הצטרפות: 07 פברואר 2011, 19:51

הבכור מקנא ההורים מחפשים מענה

שליחה על ידי פלון* »

הורים נבוכים יקרים

בעיקר לשם כך אני כאן, אולי אקבל, מעבר לפרספקטיבה, גם הארות ועצות שיעזרו לנו.
אני אנסה מהזוית שלי לראות אם תהיה לי הארה ואולי זה יתאים לכם ..
הבכור שלך בן כמעט 5 , ילד עצמאי לכל דבר, בוגר וחברותי,
( נראה שמישהו היה שם ואיפשר לו...:) )

_על כל בעיה יכולנו, מגיל צעיר, לדבר עימו ולמצוא מענה ופיתרון משותף.
גם היום נושא הקואופרטיביות אינו הבעיה, אלא שמאז שנולד אחיו, הרבה דברים השתנו._
יש לו התנסות חדשה, אח צעיר שמשנה את פני המשפחה כפי שהוא הכיר וכפי שכולכם הייתם לפני.

אתם דאגתם מראש בעניין הקנאה, והכנתם את עצמכם
קראנו את "אחים ללא יריבות"...
ועוד הכנתם את עצמכם
השינוי הדרמטי חל לפני כחודשיים, במקביל לצעדיו הראשונים של הקטן (אנחנו מציינים זאת מכיוון שחברה אמרה לנו שזוהי עשוייה להיות נק' מפנה משמעותית).

אתם עם יד על הדופק ושמים לב שזה לא קשור לסביבה
כלומר - זה איתנו ומולנו

אבל בתוך המצב המבלבל
איך הרגעים שמרכיבים את הללו נהיו מתישים ועצבניים ולא כיפיים, כמו שהיה קודם. זה הכי מתסכל - הכל הולך קשה,

ואז עולות תהיות
למחשבות על כך שיתכן ונוכחותו של אח קטן והצרכים שלו ונסיונותינו לתת להם מענה - שכל אלו אינם מיטיבים כרגע עם הגדול ועם צרכיו.

יתכן שבגלל שהוא רגיל לכך,נוכחות שנינו לא מהווה פיצוי.


אולי מרוב הדאגות היטשטש העניין שבעצם יש המון ברכה באח, זה כיף לא נורמלי שאפשר לשחק עם מישהו כל היום, לריב, להשתולל וכו'
ואם זה בעתיד בכל מקרה כדאי להאמין בזה כבר עכשיו. אח קטן זה לא אסון, אלא אם כן זה המסר שמועבר בדרך של דאגה והכנה גדולה
מראש שהנה הנה זה קורה הקנאה וכו'
ילד שאפשר לדבר איתו מגיל צעיר ויודע מה הוא רוצה ויודע להסביר ,כלומר הוא חכם ועצמאי, אולי אפילו קצת "נעלב" מעצם המחשבה ש" במקרה הזה צריך להיות מוכנים למצב שלילי,
במקרה הזה הוא לא יכול, הוא צריך פיצוי..."
זה קצת מסר מבלבל- מצד אחד אוהבים שאני עצמאי ובוגר ומצד שני אני מסכן וחלש ולא מסוגל למצב החדש.

צריך המון אורך רוח, זה נכון, אבל תאמינו שהוא יכול ( ואתם מאמינים ויודעים לפי מה שכתוב פה) ותעצימו את המקום הזה. תתעלמו קצת מהדאגה שלכם
תגידו לו שהוא חזק (לאו דוקא פיזית) ושיעזור וילמד את אחיו, שתמיד ישמח ללמוד ממנו. {@
הורים_נבוכים*
הודעות: 9
הצטרפות: 06 פברואר 2011, 22:41

הבכור מקנא ההורים מחפשים מענה

שליחה על ידי הורים_נבוכים* »

תודה תודה לכל המגיבות,
קראתי את הכל אבל במהירות, כשהגדול יישן אקרא שוב ואגיב.
בין המילים שלכן מסתתרים כמה עיניינים חשובים,כמו דברים שהציפה אצלי לידת האח.
אין ספק שיש לנו מה לעבד.
אם זה בסדר, אז זה אכן דף תמיכה ובעתיד יוכל להיטמע באחרים.
קרוטונית_מהמרק_הגדול*
הודעות: 8400
הצטרפות: 25 יולי 2004, 19:10

הבכור מקנא ההורים מחפשים מענה

שליחה על ידי קרוטונית_מהמרק_הגדול* »

קשה קשה (())

_האם התקופה הזו חייבת להיות לא נעימה?
יתכן שבחלקה, אבל אני בטוחה, או שהייתי רוצה להאמין שאפשר אחרת. אנחנו רוצים אחרת._
השאיפה שלכם מובנת לגמרי. אבל אני גם מסכימה עם דניאלה:
_דווקא כשאני שוכחת להיאבק בקושי, לנתח כל צעד, להרגיש אשמה ולהצטער על כל דבר, דווקא אז פתאום אנחנו חווים שחרור והתקדמות.
כאמור אצלנו הקושי לא נבע דווקא מהקנאה בקטנה אבל גם זו קיימת.
ואני יכולה להעיד שככל שעובר הזמן הן מצליחות לחזק את הקשר ביניהן באופן עצמאי, לשחק יחד בדרכים יותר ויותר מורכבות ובכלל ליהנות זו עם זו._

כלומר, יש קונפליקטים, יש היצמדות, נו בסדר, ככה זה בחיים לפעמים. זו סיטואציה שנועדה לכישלון מראש - זה די דרעק להרחיק את הגדול כל הזמן, ומצד שני גם הזדהות עם רגשותיו כלפי הקטן (מישהו שאני מכירה ניסח זאת "תחזור לכו##&@%אמא שלך") היא בעייתית כי היא מובילה בעיקר להדרת הקטן ומדגישה את ה"קיפוח" לכאורה במקום את מה שיש.

אינטואיטיבית הייתי מנסה לתת פחות מקום להיותו הבכור שלכם, ויותר מקום להיותו האח הבכור של אחיו. לתת מרחב נפרד לאחאות של שניהם. הקטן כבר בן שנה! (מדהים איך הזמן עובר). הוא בטח מעריץ את אחיו הגדול, הוא יכול כבר לקחת חלק כמעט בכל פעילות איתו. אפילו אם הגדול יצ'פח אותו פה ושם (מה שאצלנו קורה לא מעט, למרות שהם חברים בלב ונפש ומסתדרים נהדר), הקטן כבר לא שביר, הוא ישרוד. וצאו מהחדר! פנו את המקום המודאג שאתם תופסים, ותנו לשניהם להיות יחד ולעשות את הדבר שלהם.
ניחוש פראי: מרוב שהוא מתרכז ב"אני רוצה להיות כמו התינוק החדש" הוא אולי לא הספיק לשים לב ל"התינוק החדש רוצה להיות כמוני". זה צריך להיות חלק מההבנה בסיסית בין שניהם.
אהבת_עולם*
הודעות: 5866
הצטרפות: 12 ספטמבר 2008, 01:17
דף אישי: הדף האישי של אהבת_עולם*

הבכור מקנא ההורים מחפשים מענה

שליחה על ידי אהבת_עולם* »

עבדתי אצל משפחה עם בת שנה ובן ארבע, והילד היה מקנא נורא ומחטיף לה מכות על ימין ועל שמאל, לפעמים ממש מפחידות.
אחרי שהכרתי אותו כמה חודשים כאלה, ההורים טיפלו בו בהומאופתיה - והילד ממש השתנה. נהיה הרבה יותר רגוע ומשתף פעולה. מדי פעם נותן לאחותו איזו דחיפה, אבל לא משהו נורא כמו קודם.
לקראת סוף העבודה שלי שם כבר כמעט לא זכרתי איך הוא היה בהתחלה. זה היה כמו זיכרון רחוק.

אז אולי שווה לכם לנסות גם.
דניאלה*
הודעות: 1197
הצטרפות: 21 ינואר 2002, 15:27

הבכור מקנא ההורים מחפשים מענה

שליחה על ידי דניאלה* »

ניחוש פראי: מרוב שהוא מתרכז ב"אני רוצה להיות כמו התינוק החדש" הוא אולי לא הספיק לשים לב ל"התינוק החדש רוצה להיות כמוני". זה צריך להיות חלק מההבנה בסיסית בין שניהם.
אצלנו היא כבר זמן מה מחקה באופן מודע ומקסים כל דבר שהבכורה אומרת ועושה.
זה מקור לגאווה גדולה בשביל הבכורה, שמתמוגגת מזה, מרגישה מודל לחיקוי וגם מוקסמת מהקטנה כי היא באמת מתוקה שקשה להאמין.
גם זה עוד לפניכם.

מסכימה גם שצריך אולי לזכור כמה שהאח הקטן הוא מתנה גדולה בשבילו וכמה זה יעשה לו טוב לגדול עם אח.
וגם מה שקרוטונית אמרה, "לצאת מהחדר", לנסות לתת להם לפתח את הקשר ביניהם בלי הפרעה
תפוח_אדמה*
הודעות: 1235
הצטרפות: 01 יולי 2008, 21:51
דף אישי: הדף האישי של תפוח_אדמה*

הבכור מקנא ההורים מחפשים מענה

שליחה על ידי תפוח_אדמה* »

גם מה שקרוטונית אמרה, "לצאת מהחדר", לנסות לתת להם לפתח את הקשר ביניהם בלי הפרעה
גם אצלנו, כשיוצאים מהחדר יש שיפור ביחסים בין הילדים. קשה לא להתערב, אבל כשהפסקתי אוטומטית להתערב לטובת הקטן והחלש (למרות שהוא צורח באותה מידה) , הגדול התחיל להרביץ לו הרבה פחות. אז גם שמתי לב, שהקן גם מציק לגדול הרבה פעמים, וכשהגדול מגיב, הקטן צורח בצורה כזאת שאני חשה מחוייבת להתערב. אז הפסקתי להתערב.

_אולי מרוב הדאגות היטשטש העניין שבעצם יש המון ברכה באח, זה כיף לא נורמלי שאפשר לשחק עם מישהו כל היום, לריב, להשתולל וכו'
ואם זה בעתיד בכל מקרה כדאי להאמין בזה כבר עכשיו. אח קטן זה לא אסון, אלא אם כן זה המסר שמועבר בדרך של דאגה והכנה גדולה
מראש שהנה הנה זה קורה הקנאה וכו'_
זה מזכיר לי את סבתא שלי, שאחרי לידת הקטן כל הזמן שאלה אם הבכור כבר מקנא. ואמא שלי שמראש קנתה לו את ספר הפילפילים. אחרי שהוא כבר קינא, זה היה נחמד לקרוא. אבל מה הטעם להתכונן למשהו שעוד לא קרה? אולי זה לא יקרה? אח זו מתנה גדולה מאד. זה חבר שנמצא שם לתמיד.
בנוסף, כדאי להתבונן על השאיפה הזו לשלמות. מותר לו לקנא. מותר לכם להרגיש חסרי אונים. זה בסדר. חבל להרגיש חוסר אונים ואשמה בגלל שאתם מרגישים חסרי אונים. רק אל תרגישו אשמה כי אתם חשים אשמה בגלל החוסר אונים! תתבוננו בזה. תתנו לעצמכם חסד. מהתבוננות לרוב מגיעה קבלה, ומשם הכל מסתדר בעצמו.
בלה_שנדמה_לה*
הודעות: 784
הצטרפות: 20 דצמבר 2005, 05:55
דף אישי: הדף האישי של בלה_שנדמה_לה*

הבכור מקנא ההורים מחפשים מענה

שליחה על ידי בלה_שנדמה_לה* »

אני בדיוק מעבירה מחר מפגש על יחסי אחים בקבוצת ההורים שאני מנחה, וקנאה הוא אחד הנושאים וכל הנגזרות שלו.
אני רוצה להציע - אולי אתם קצת מתגעגעים לילד שהיה לכם עד לפני לידתו של השני (או קצת אחר כך)? אולי אתם מעבירים לו (בלי כוונה, בטוח שבלי) מסר כועס שאומר משהו כמו: "למה אתה לא יכול לחזור להיות הילד הנוח, החברותי, הנעים, החביב והזורם שהיה לנו קודם?"
אני בטוחה שזה לא קל. לא רק שקיבלתם ילד שקשה איתו, זה גם בא על חשבון הילד החביב שהיה.... הפסד שהפסד בצידו (-:
{@
פלוני_אלמונית*
הודעות: 43436
הצטרפות: 19 אוגוסט 2001, 22:52
דף אישי: הדף האישי של פלוני_אלמונית*

הבכור מקנא ההורים מחפשים מענה

שליחה על ידי פלוני_אלמונית* »

מעבר לכל מה שכבר אמרו מעלי - אולי למצוא פעילויות משותפות.
להראות לו בתכל'ס שאפשר להנות אמא+אבא+2 ילדים ביחד.
בלי הפרדה בינהם.
כלומר מילוי צרכי אח אחד לא בהכרח באים על חשבון השני.
אצלנו לפחות בילויים משותפים עשו הרבה הרבה טוב בהרבה מאד רמות...
תזמורת_הים*
הודעות: 2900
הצטרפות: 22 אוגוסט 2003, 11:13
דף אישי: הדף האישי של תזמורת_הים*

הבכור מקנא ההורים מחפשים מענה

שליחה על ידי תזמורת_הים* »

כמה נקודות
  • אתם מתארים משבר אח קטן ממש קלאסי לדעתי. הבן שלכם ממש לא מקורי ולא ממציא שום דבר. אולי רק התזמון שלו קצת מקורי- לרוב האסימון נופל לפני גיל שנה, אבל יש הגיון רב גם בתזמון שלו, כי תחילת הליכה זה השלב שבו התינוק הופך לפעוט ומתחיל לתפוס יותר "נפח" בבית, בעיסוקים של המשפחה וכו' ולכן גם יותר מתחרה על שטח המחיה של הגדול, מפריע לו יותר במשחקים וכדומה.
  • לי עזר מאד להבין שלא כל דבר צריך להכיל. ילד בן חמש הוא לא פעוט בן שנתיים ולא כל התנהגות שלו היא לגיטימית. לדוגמה: הוא יכול לרצות להיות צמוד אליכם ואפשר וצריך לאפשר לו את הצמידות הזאת- אבל זה לא אומר שצריך לאפשר לו למשל למשוך לכם במכנסיים כשאתם הולכים לרגע לחדר השני. הוא יכול לרצות שיתיחסו אליו כמו אל תינוק- אבל הוא צריך להבין שלא תמיד זה מתאים ואפשרי. צפריר ניסח את זה נפלא באיזה דף ישן - משהו כמו "אכן אתה קטן, אך יש קטנים ממך". אצלנו עזר מאד כשהבהרתי איזה סוג של התנהגות לגיטימי ואיזה לא. ובאותו ענין- מותר לכם להתחרפן. אפילו רצוי לדעתי. יש משהו לא טבעי בהכלה האינסופית, גם כשהילד מתנהג בצורה בלתי נסבלת בעליל. אני חושבת שזה שיעור חשוב ללמוד עבור הילד- יש להתנהגות שלו השפעה על הזולת, ואם הוא מתנהג בצורה לא נעימה הוא עלול לקבל תגובה לא נעימה.
  • חשוב לתת לו מטלות של אח גדול. למשל לנעול לקטן נעליים/לגרוב לו גרביים, לקחת אותו ממקום למקום, להביא לו חפצים, כל דבר שעולה בדעתכם והגדול מסוגל לבצע (אפילו בצורה חלקית) אפשר ורצוי להטיל עליו. הכי טוב לצאת מהחדר ולהטיל עליו בלי הרבה כרכורים להשגיח על הקטן ("אני הולכת רגע לשירותים. תשמור על שמוליק שלא יעלה במדרגות"). אין דרך טובה יותר להמחיש לו את היתרונות באח גדול, את ההבדלים בינו לבין אחיו, ואת העובדה שסומכים עליו ושיש לו תפקיד במשפחה.
  • אצלנו הלידה של הקטן הוותה טריגר להתחלה של ביקורים של הגדול אצל חברים בלי ליווי שלנו. היה לו מאד כיף, הוא הרגיש ככה גדול ועצמאי, והיתה לו אפשרות לשחק ולהשתולל בלי שצריך להיות בשקט כי אח קטן ישן, ובהמשך בלי שאח קטן זוחל ולוקח/הורס/מפרק/מפריע. גם כשחברים באים אליו חשוב בעיני ליצור אפשרות לשחק (גם) בלי אח קטן ברקע.
תזמורת_הים*
הודעות: 2900
הצטרפות: 22 אוגוסט 2003, 11:13
דף אישי: הדף האישי של תזמורת_הים*

הבכור מקנא ההורים מחפשים מענה

שליחה על ידי תזמורת_הים* »

לאן נעלם מותה של האמא המושלמת?????
:-(
יוטי_בעיר*
הודעות: 907
הצטרפות: 05 אפריל 2009, 21:21
דף אישי: הדף האישי של יוטי_בעיר*

הבכור מקנא ההורים מחפשים מענה

שליחה על ידי יוטי_בעיר* »

חשוב לתת לו מטלות של אח גדול
נכון, גם אנחנו עשינו את זה עם הבת הבכורה והיא בשמחה נכנסה לתפקיד האחות הגדולה והאחראית.
זה נתן לה מקום בחיי הבית, לדעתי, שאולי נעלם כשאח חדש מגיע.
עפרה_שחר*
הודעות: 593
הצטרפות: 11 אוקטובר 2007, 23:10
דף אישי: הדף האישי של עפרה_שחר*

הבכור מקנא ההורים מחפשים מענה

שליחה על ידי עפרה_שחר* »

את קינאת כשנולדה לך אחות חדשה? הקנאה הזאת עובדה, או נשארה לך תקועה בגרון? זה מהפך מלהיות האחד ללהיות עוד אחד, שמלווה באבל על הפנטזיה האומניפוטנטית (אני הנסיך הכל יכול של אבא ואמא), ועכשי קשה לשלושתכם.
ואתה, אבא'לה- אתה בכור במשפחה? מרגיש אחראי תמיד על כולם? קשה לך לסמוך (נניח בעבודה) ולפזר סמכויות? פרפקציוניסט? איך זה להיות 3 זכרים בבית? היתה לך תחרות עם אח שלך?
לא מכירה אותכם- אבל תנסו לחקור בכיוון כזה- אולי תגיעו למשהו מעניין.
חוה_בת_חיים*
הודעות: 977
הצטרפות: 12 מאי 2005, 22:58
דף אישי: הדף האישי של חוה_בת_חיים*

הבכור מקנא ההורים מחפשים מענה

שליחה על ידי חוה_בת_חיים* »

הדף ברובו הגדול מפרש את 'ההתהפכות' של הילד הבכור לאור עובדת קיומו והתפתחותו של האח התינוק .
כן , נכון אבד לכם המפתח , אך נראה לי שאתם מחפשים את המפתח מתחת לפנס .
חפשו אותו במרחב החשוך , בחושך שנמצא מעבר לעיגול האור של הפנס .(קנאת אחים )
אתם מתארים במדויק את המקום החשוך :
_ההפתעה היא חוסר האונים שלנו ואיך שזה מטלטל את חיינו.
כל אחד מאיתנו מגיב לזה אחרת , אבל שנינו מוטרדים, מותשים, מבולבלים, מבואסים, ולא בטוחים אם תגובותינו נכונות ומיטיבות עם המצב._
אני מתבוננת בילדכם הבכור ורואה איך חוסר האונים והטלטלה שלכם משתקפת בהתנהגות שלו .
אתם בפניקה והיא מדבקת .
אתם סובלים . (())
גם לכם פרחי בך , הומיאופתיה , זה טוב מאוד + קחו את עצמכם בידיים . אתם המנהיגים של המשפחה ושניכם חייבים להתעשת .
הילד סובל מחוסר מנהיגות שלכם .
עם התקרב גיל 5 זו תקופה שמאופיינת בהתנהגות קונפליקטואלית גם כשאין אח קטן .
ילדים עושים בגיל זה המון דברים 'לא מתאימים' - בעצם בודקים אם "אפשר" . אחרי שעד עכשיו קבלו די בהכנעה את מה שאסור לעשות עכשיו קוראים על כך תיגר .
אתם טועים לחשוב שכל ההתנהגויות ההפוכות שלו נובעות מקנאה . וכנראה מרחמים עליו .
בפשטות סמכותית יש להסיר אותו מן הרגליים עת הוא נתלה עליכם .
בפשטות סמכותית יש לקחת אותו ביד ולהזיז אותו ממקום בלתי רצוי .
אם הוא מכה את אחיו , או את אחד מכם יש לקחת אותו ביד חזקה הצידה ולהפנות אותו לעניין אחר . לא צריך לרחם עליו .
הוא בודק מה אפשר עם הרבה יותר כוח ודמיון ממה שהיה לו עד כה פשוט מפני שהתבגר ומתקרב לגיל 5 .
חודש -חודשיים אחרי גיל 5 הכל יירגע .הוא יפנים את הציוויים והחוקים שהחברה מטילה על האדם וימשיך הלאה.
האם זה נעים להיות הורה סמכותי ? - לא . זה לא כל כך נעים - אבל אתם חייבים את זה לילד שלכם . תתאמצו.
להיות סמכותי זה לא אומר להיות כועס!! זה אולי לא פופולרי ובגלל זה לא כל כך נעים . אבל ברגע שזה נעשה בפשטות הילד נרגע.
אני מסכימה עם עפרה שחר שהטלטלה שעוברת עליכם קשורה להיסטוריה הפרטית של כל אחד מכם . וטוב יעשה כל אחד מכם אם יתבונן פנימה .
אבל אין לכם המון זמן כרגע . החיים של הבכור הם עכשיו .
יחד עם זאת
ברצוני לפתח גישה כלפי הבכור שכתבתי עליה כבר במקום אחר באתר :
הבכור זקוק באמת להמון תמיכה ועידוד .יש לשפוט לטובתו ולא להיבהל ממה מההתהפכות שלו.
הבכורים הם אלה שכל סדרי העולם שלהם השתנו .
זה משהו הרבה יותר גדול מאשר "קנאה" . לבכורים , כל סדרי העולם משתנים .
כשהעולם כפי שאני מכיר אותו סובב כולו סביבי , וההורה שלי נעשה פתאום מעורב רגשית , עסוק , עייף ובלתי מתפנה..
ובמקרה שלכם ההורה גם נעשה מאוכזב ממני וחסר אונים .. - זאת ממש מהפכה .
לילד השני והשלישי לא צפויה מהפכה כזאת .. הם כבר נולדים למציאות שונה . גם בה קיימת קנאה אבל סדרי העולם ידועים כבר.
בגלל זה צריך לכמה זמן להלביש אותו , ולהנעיל לו , ולהאכיל אותו ולקחת אותו על הידיים כאילו הוא חולה במשהו . כי כן הוא חולה כרגע וצריך עזרה.

(())לכולכם
אום_אל_קיצקיצ*
הודעות: 1231
הצטרפות: 21 ינואר 2007, 22:53
דף אישי: הדף האישי של אום_אל_קיצקיצ*

הבכור מקנא ההורים מחפשים מענה

שליחה על ידי אום_אל_קיצקיצ* »

נאמרו כאן דברים נפלאים בדף. אני הייתי רוצה להוסיף שהמחשבה שכאילו "אתם גורמים לו נזק בלתי הפיך" קשורה לדעתי לרצון ליצור סביבו איזושהי מציאות מושלמת (זה מה שאני קוראת מכם בין השורות). גם אני התפקחתי מהאשליה שזה אפשרי, והבנתי שלא רק שזה לא אפשרי, זה גם ממש לא רצוי. "בועת השלמות" הזאת מנותקת מהחיים האמיתיים. אתם חוששים שקיומו של האח הקטן אינו משרת את טובתו של הבכור. ואם זה נכון, אז מה? הוא משרת את קיומו שלו עצמו שהוא בהחלט זכאי לו. הוא עובדה קיימת שהגדול ישלים עם קיומה בחייו. לא כל דבר בבית נעשה במטרה לשרת את עושרו של הילד הראשון שנולד. ואני לא אומרת שהוא לא יהיה מאחיו או שזה בסופו של דבר ישתלם. אני רק אומרת שגם אם זה לא "ישתלם" לו, זה לא משנה את העובדה שזכותכם להביא עוד ילד לעולם ואתם לא צריכים לתת לו דין וחשבון על זה או ללכת על ביצים בגלל זה.
קשור או לא, אני רוצה לספר שגם לנו היו קשיים כשנוספה עוד חברה במשפחה. היה המון בכי. לקח לי זמן להבין שאני באיזשהו מקום לא מאפשרת לקושי להתקיים, כאילו שידרתי לגדולה: איך את מעזה להיות בקושי, הרי אני מניקה את שתיכם, את בבית איתנו, אני עושה הכל כדי שתהיי מאושרת אז אין לך זכות לכאוב. ברגע שהבנתי שזכותה לכאוב גם אם עולמה מושלם וקיבלתי את הכאב שלה, העניינים השתפרו מאוד. הפסקתי להגיב בפניקה לקושי שלה ופשוט קבלתי אותו.
דניאלה*
הודעות: 1197
הצטרפות: 21 ינואר 2002, 15:27

הבכור מקנא ההורים מחפשים מענה

שליחה על ידי דניאלה* »

רגע שהבנתי שזכותה לכאוב גם אם עולמה מושלם וקיבלתי את הכאב שלה, העניינים השתפרו מאוד. הפסקתי להגיב בפניקה לקושי שלה ופשוט קבלתי אותו.
מזדהה.
הרבה פעמים התגובה הראשונית שלי למצוקה של מי מהילדים היא התחושה הזו של "אוי! מה עושים1 הילד במצוקה ומתפקידי לעזור!" וכו'.
מאוד עוזר לי להיזכר שזה בסדר שיש קשיים, אלה החיים, ואני שם כדי לתמוך ולעזור. מותר שיהיה קשה, מותר לכעוס, מותר להיות עצובים.
הורים_נבוכים*
הודעות: 9
הצטרפות: 06 פברואר 2011, 22:41

הבכור מקנא ההורים מחפשים מענה

שליחה על ידי הורים_נבוכים* »

תודה.קוראים.חושבים ובעיקר חיים :-)
יש לי הרבה להגיב ולספר ורצון להתייעץ. בקרוב.
שליחת תגובה

חזור אל “דיונים/ויכוחים על עריכות והתנהלות באתר”