סעיף2 לחוק הגנת הפרטיות:
- ". 2 פגיעה בפרטיות מהי
(1) בילוש או התחקות אחרי אדם, העלולים להטרידו, או הטרדה אחרת;
(2) האזנה האסורה על פי חוק;
(3) צילום אדם כשהוא ברשות היחיד;
(4) פרסום תצלומו של אדם ברבים בנסיבות שבהן עלול הפרסום להשפילו או לבזותו;
(5) העתקת תוכן של מכתב או כתב אחר שלא נועד לפרסום, או שימוש בתכנו, בלי
רשות מאת הנמען או הכותב, והכל אם אין הכתב בעל ערך היסטורי ולא עברו חמש
עשרה שנים ממועד כתיבתו;
(6) שימוש בשם אדם, בכינויו, בתמונתו או בקולו, לשם ריווח;
(7) הפרה של חובת סודיות שנקבעה בדין לגבי עניניו הפרטיים של אדם;
(8) הפרה של חובת סודיות לגבי עניניו הפרטיים של אדם, שנקבעה בהסכם מפורש או
משתמע;
(9) שימוש בידיעה על עניניו הפרטיים של אדם או מסירתה לאחר, שלא למטרה שלשמה
נמסרה;
(10) פרסומו או מסירתו של דבר שהושג בדרך פגיעה בפרטיות לפי פסקאות (1) עד
(7) או (9);
(11) פרסומו של ענין הנוגע לצנעת חייו האישיים של אדם, או למצב בריאותו, או
להתנהגותו ברשות היחיד."* (תודה לעו"ד דורון זיסו, שעוסק בדיני אינטרנט, היי-טק, וקניין רוחני. הובא בפורום ב"תפוז")
ממה שהצלחתי לדלות ברשת,
בשטח ציבורי אין דרישה בחוק לקבל אישור לצלם, בוודאי לא מכ"א שנכנס לפריים.
גם במקומות פרטיים כדוגמת סופרמרקט וקניון שמטיבעם הם מעודדים כניסת הציבור לתוכם.
עקרון מרכזי מראה כי הגדרת "רשות היחיד" יכולה להיות גמישה - לשני הצדדים:
"המבחן בו נקטו בתי המשפט לעניין רשות היחיד שם את הדגש על הציפייה הסובייקטיבית של האדם בדבר זכותו לפרטיות. למעשה ניתן ללמוד מהפסיקה כי העיקר הוא השמירה על הפרטיות בעוד רשות היחיד הינו מושג אשר בפרשנותו יש לפעול לשם שמירה על המטרה העיקרית והיא – הגנת הפרטיות. ברור כי פרשנות המונח רשות היחיד תתפרש על הרקע של מה ביקשם אותו אדם להצניע. ככל שהצפייה של האדם לפרטיות תהא גדולה יותר כך תגדל הנטייה לראות את המקום כרשות היחיד." מהאתר של חכם את אור-זך, עורכי דין)
כלומר, זוג המצולם בחורשה מבודדת יוכל לטעון להפרת פרטיותם, אף שהחורשה ציבורית ופתוחה.
אבל אם צולמת באולם אירועים פרטי, בשעת אירוע, לא, כי יכולת לצפות שתצולם.
א-מ-מה?
למה לא לנסות לפנות למפרסמת הסרטון, להסביר יפה ולבקש לערוך החוצה כמה שניות פה וכמה שניות שם, בהן את מופיעה?
יש לי הרגשה שזה יעזור יותר כרגע. (-:
שיהיה בשמחה
צוויל