דרושות עצות מאמהות מנוסות

[שימשי_ג'ה*]

הילדונת בת החצי שנה כבר הגיעה למצב של לישון בלילה שש שעות רצוף
אך בעקבות צינון שהיא עברה לפני כחודשיים היא חזרה לקום בלילה כל שלוש שעות בדיוק
כדי לינוק והחמור מזה הוא שלא כמו פעם היא לא צונחת חזרה לישון
אלא צריך להרדים אותה כאילו שאמצע היום.
(שזה כשלעצמו סיפור מההפטרה, כל העניין הזה שהיא לא יודעת ולא מצליחה להירדם לבד אפפעם)
אשמח לישמוע טיפים כיצד להחזיר אותה לשינה רצופה כי אנחנו פשוט
בהתמוטטות
וכמאמר השיר המפורסם: את לי לילה את לי יום את לי ל י ל ה

[אף_חצוף*]

הרבה תינוקות שישנו שינה רציפה עד גיל חצי שנה מתחילים בגיל הזה להתעורר יותר. אם לא בגיל חצי שנה, אז בטווח של עד 10 חודשים בערך. בגיל הזה הם משתנים מאוד, עוברים תהליכים התפתחותיים, מגיבים לגירויים, והשינה מושפעת מכל השינויים שמסביב.
אני לא מכירה מתכון להחזרה לשינה רציפה, אצלי הוא לא הגיע לשלב הזה בכלל. גם הוא עכשיו בשלב שהוא מתעורר יותר מהרגיל, אבל זה גם אחרי מחלה, ואולי אולי מגיעות שיניים בקרוב. עם הגדולה, לקח כמה חודשים, והיא מצאה שוב את הרוגע שלה.

יש כל מיני דפים שעוסקים בנושא, תראי אם משהו שם עוזר לך
שינה של תינוקות
לישון בלי לבכות
ובכלל מדור שינה .

בהצלחה, תחזיקי מעמד! @}

[אמא_של_א_א_א*]

לפעמים הם מגדילים כמויות יניקה.כדאי לראות עם היא עדין רעבה .כדי להגדיל כמות הם יונקים יותר פעמים שיהיה לנו יותר חלב, ואז יש כמה ימים של בלגן.

[שימשי_ג'ה*]

הקטנה יונקת המון לאחרונה אבל גם פולטת המון
לפני חודש יצאו לה שתי שיניים תחתונות ואני מבינה
שרוב הבלאגן נובע משם אבל לא ניראה לי הגיוני שהילדה ישנה לאורך
היום כולו חצי שעה בבוקר וחצי שעה אחה"צ וגם בלילה השינה שלה לא רצופה או עמוקה
אני מתלבטת אם לקחת אותה להומיאופט כדי לתת לה משהו להרגעה
היא כל הזמן עייפה

[תבשיל_קדרה*]

אני מתלבטת אם לקחת אותה להומיאופט כדי לתת לה משהו להרגעה
נשמע לי רעיון טוב.

הבקשה המקורית שלך היא ל טיפים כיצד להחזיר אותה לשינה רצופה כי אנחנו פשוט בהתמוטטות
אני מעדיפה, במקרים כאלה, להתחיל מלטפל בשינה של עצמי: למצוא זמנים לנוח צהריים - בעזרת בייביסיטר או סבתא, ללכת לישון מוקדם בתורות (אצלינו יכולתי ליפול לישון אפילו ב 9 בערב, הייתי מקבלת את היונקת להנקת-הרדמה, וחוזרת לישון), להשלים שנת בוקר בריאה בשישי ובשבת, וכמובן גם שנ"ץ בתורות בסופי שבוע.
אם מקפידים (את ובן זוגך) לנצל לשינה כל הזדמנות שכזו, לפחות לא תהיו בהתמוטטות.
כבונוס, תהיו יותר מפוקסים (מחשבתית), ויהיו לכם רעיונות איך לעזור לתינוקת, תהיו רגועים יותר בהרדמות שלה (יום ולילה) ותצליחו להרדימותה בקלות, תקבלו התעוררויות שלה בהבנה גדולה יותר - כל העולם נראה הרבה יותר בהיר אחרי השלמות שינה.

[שימשי_ג'ה*]

קדרה את כל-כך צודקת לגבי הפלאות ששינה טובה מחוללת
אבל את מכירה את התחושה שעד שהילד הולך לישון זה הזמן בשבילך לקצת חיים שמעבר לו?
הקטנה ילדה מתוקה ואינטנסיבית ורוב שעות העירות שלה (כל היום) אני סביבה
(בדיוק בימים אלה אני מעדכנת אותה שהשלב הבא בעיקרון הרצף הוא לרדת מהמנשא)
ובקשר להומיאופט אני מתה על הטמפרמנט החי והעירני שלה ולתת לה "תרופת הרגעה"
נדמה לי לפעמים כאילו יותר בשבילי מאשר לעזור לה

[נהר_זורם_ביניהם*]

מנסיון של שנתיים וקצת, אני יכולה להגיד שמה שהכי עוזר לי זה שאני באמת, אבל באמת אף פעם לא התרגשתי מהתעוררויות הלילה, וממש (ועדיין)לא לוקחת אותן קשה. באופן כללי היא ישנה לילה שלם מגיל 4 חודשים, אך במהלך השנתיים האלו היו כל מיני תקופות באמצע שבהן היא התעוררה לפעמים גם 4-5 פעמים בלילה, לפעמים פעם אחת ולפעמים חזרה לשנת לילה שלמה ורציפה. וזה נגרם מכל מיני סיבות שלא תמיד הכי ברורות לנו (מחלה, מתח בבית, שינוי בשיגרה , שיניים וכו') אני משתדלת להסתכל כל פעם מחדש על הילדה ועלינו ולנסות להבין מה השתנה או קרה בתקופה הזו, וגם כשאין לי תשובה אני תמיד יודעת שהתקופה הזו תעבור, ואחריה תגיעה תקופה רגועה יותר, ואז גם היא תעבור וכולי וכולי...
וכדי שיהיה ברור אני מאוד מאוד אוהבת לישון וגם מאוד זקוקה לשינה שלי, אבל איכשהו אולי בזכות זה שאני אל לוקחת את זה קשה, אלא בהבנה, השלמה וקבלה, הנושא הזה ממש לא קשה לי גם בתקופות הקשות.

אני מבינה אותך מאוד לגבי הרצון לנצל את זמן השינה לזמן איכות עם עצמך ועם הבעל. אני לרוב הולכת לישון סביב 12 בלילה למרות שפיצי ישנה כבר מ- 20:00-21:00 בלילה. רק בחודשים האחרונים , ובגלל שאני בהריון התחלתי לנצל את שנת הצהריים שלה לשינה גם בשבילי.
מה שכן בסופי שבוע אנחנו בד"כ משתדלים לאפשר אחד לשני להשלים שעות , בעיקר בבוקר, נגיד בשישי הוא קם מוקדם ובשבת אני. וכמובן כשהורי מתארחים אז אנחנו מנצלים את זה גם להשלמות שינה.

ולגבי הטיפות ההומאופטיות, גם אני ברגעי משבר נעזרתי בהן, הן ממש לא שינו את הטמפרמנט שלה , אלא עזרו לה בשעות השינה להתכנס קצת יותר ולהגיע לרגיעה שמובילה לשינה, ודרך אגב גם כשלי קשה להירדם, וזה קורה גם בשיא העייפות , אני לפעמים נעזרת בהם (במידה וספר טוב לא עושה את העבודה לפני כן).

בהצלחה
ואל תקחי את זה קשה מידי בסוף זה באמת עובר, ולפעמים גם באמצע.

נהר

[תבשיל_קדרה*]

ובקשר להומיאופט אני מתה על הטמפרמנט החי והעירני שלה ולתת לה "תרופת הרגעה" נדמה לי לפעמים כאילו יותר בשבילי מאשר לעזור לה
הומאופאת זה לא "תרופת הרגעה". זה, רק אם יש צורך, לעזור לה איפה שקשה לה (יכול להיות שראית נכון - יש קושי עיקרי בהרדמות).

[תזמורת_הים*]

עצה מאמא מנוסה בחודשיים יותר ממך:
כל מה שאת כותבת נשמע לי נורמלי לחלוטין לגיל הזה.

• שינוי דפוסי שינה בלילה (לטוב ולרע)- נורמלי לגמרי, קורה כמעט לכל תינוק שאני מכירה.
• פחות שינה ביום- כנ"ל. היא יותר גדולה, יותר עסוקה, יותר חזקה, יותר מתענינת בעולם. בתגובה- היא זקוקה לפחות שינה ביום, ומתקשה יותר להפרד מהעולם המענין וללכת לישון וכבונוס סובלת מהשיניים (אולי השתיים הבאות כבר בדרך) וזה מציק בעיקר בלילה.

אני חושבת כמו הקדירה- את צריכה לטפל בעצמך ולא בה. היא בסדר
אבל השלב הראשון, בעיני, לפני שמתחילים עם הפתרונות הטכניים של איך להשלים שעות שינה, הוא להשלים עם המצב הקיים, לקבל אותו באהבה, לא להתעצבן, ולא לחשוב כל הזמן איך את משחזרת את המצב הקודם, כי אין מה לעשות- הילדה גדלה ומשתנה וכבר לעולם לא תהיה תינוקת בת חודשיים שנרדמת תוך שניות וישנה שעתיים רצוף.
גם שלי ישן פחות ביום, ולא קל לי עם זה... לעומת זאת בלילה הוא מעולם לא ישן רצוף, אז אם קורה שיש לילה של התעוררות אחת בלבד אני אומרת יפה תודה ולא מצפה ליותר .

[שימשי_ג'ה*]

קבלה הוא השם השני שלי
אבל
לפעמים לוקח להרדים את הקטנה קרוב ל45 דק' וכשזה קורה באמצע הלילה
רק מתחשק ל...כיד הדמיון הטובה עליכן
אני חוששת שבגלל שהיא לא יודעת להרגיע את עצמה כשהיא כבר תיזחל זו תהייה מלחמה כפולה
שמעתי לאחרונה שיעור על כיפור שה' עוזר לנו להתגבר על יצר הרע
אבל זה לא אומר שהוא עושה את העבודה בשבילנו. האדם עושה השתדלות ומקבל עזרה
אני מרגישה שאני עושה את כל עבודת ה"הרדמה" והיא נאבקת לה להנאתה עד שאני מצליחה להכניע אותה לתוך שינה
אולי באמת הומיאופט
אוף, 500 ש"ח

[בשמת_א*]

לפעמים לוקח להרדים את הקטנה קרוב ל45 דק'
אצלי במשך שנים ההרדמה לקחה לא פחות משעה. שעה לקח לשניהם כל שלב המעבר לשינה. לפעמים יותר.
לגבי אמצע הלילה:
אם יש כאבי שיניים או משהו מציק כזה, אז לא מפליא. מה עושים כשילד חולה? סובלים איתו, אין ברירה.
אם יש לך רסקיו רמדי, תנסי במשך כמה ימים פטנט קצת יותר זול מהומיאופת: במשך היום, להתיז/לטפטף עליה כמה פעמים (טיפה, שתיים, או התזה אחת, על הבגדים, בחלק העליון של הגוף, כדי לא להציק לה). אחר כך, במשך הלילה, כשהיא ישנה, גם, כל פעם שאת בסביבה - לטפטף (כשעשיתי את הניסוי הזה החזקתי את הבקבוקון קרוב אלי בלילה).
תראי אם זה עוזר לה.

[מיכל_צמות*]

אני חוששת שבגלל שהיא לא יודעת להרגיע את עצמה כשהיא כבר תיזחל זו תהייה מלחמה כפולה לאו דוקא. זה כמו האמירה שאם נושאים במנשא / על הידיים - הם יהיו מפונקים.
עכשיו היא צריכה עזרה להרדם. קשה לה עכשיו מכל מיני סיבות - מחלה, מתח בבית, שינוי בשיגרה , שיניים וכו' ועכשיו היא צריכה את העזרה הזו. כשהיא תזחל - מה שמציק לה עכשיו, לא בהכרח יהיה שם.
קשה למצוא את האיזון בין הזמן לעצמך / הצורך במנוחה ובשינה. אני מאמינה שאם תראי את המצב כמו שהוא - כזמני - ותשלימי עם זה שזה מה שיש עכשיו - יהיה לך יותר קל ליצור את האיזון הזה.

שולחת לך אנרגיות של אור ואהבה לכח ושלווה. .

[הקוסמת_מארץ_עוץ*]

גם אצלי בסביבות הגיל הזה התחילה לקוםכל חצי שעה (אני לא מגזימה) אחרי שישנה לילות שלמים....
לדעתי אין ממש פיתרון לזה מלבד הזמן....

[שימשי_ג'ה*]

כמובן שאיך שפתחתי את הדף הקטנה ישנה 5 שעות ברצף
כדי להראות לי שהיא עדיין מסוגלת ומיד אח"כ חזרה לסורה
מאוד מאוד עוזר לדעת שהעניין שכיח, שכולם עוברים את זה, שזה בסדר
ועוד ועוד אישורים לכך שהכל בגדר הבריאות
אז תודה על ההיענות

[בשמת_א*]

כמובן שאיך שפתחתי את הדף הקטנה ישנה 5 שעות ברצף
אהה. העלית את העניין למודעות שלך, ושלחת לחלל העולם החלטה נחושה שיקרה שינוי - ומייד קרה שינוי. המממ.

ומיד אח"כ חזרה לסורה
המממ. צריך לחשוב על זה. ראשית, אני מציעה, בזהירות ככה, להחליף ביטוי שלילי כמו "חזרה לסורה" במשהו אחר, סתם בשביל לא לשלוח מחשבות מתוסכלות
ומה שהייתי חושבת עליו הוא על מערכת היחסים שבין הצרכים שלה ומה שעובר עליה - לבין הרגשות והדאגות שלך, המחשבות והמשאלות שלך.
כלומר, אני רוצה למשוך תשומת לב לעובדה, שהפקטור כאן הוא לא רק "מה עובר עליה" אלא גם היחס שלך ללילות הלא שקטים, וההשפעה של היחס שלך וההחלטות הפנימיות שלך, עליה.

[שימשי_ג'ה*]

שאלה נוספת:
מאז שנולדה, באופן קבוע ומדוייק כמו שעון שוויצרי הקטנה מתעוררת
כל 3 שעות ע"מ לינוק. היום כבר בת 8 חודשים ועדיין כל 3 שעות בדיוק
(בהנחה ששום דבר אינו מפריע לה והיא ישנה רצוף)
השאלה היא האם היא מתעוררת כי בגיל הזה עדיין רעבים בתדירות גבוהה כ"כ או שמתעוררת כי צריכה מגע וחום.
מיזרונה צמוד לזה שלנו

[POOH_והתוספות*]

_שאלה נוספת:
מאז שנולדה, באופן קבוע ומדוייק כמו שעון שוויצרי הקטנה מתעוררת
כל 3 שעות ע"מ לינוק. היום כבר בת 8 חודשים ועדיין כל 3 שעות בדיוק
(בהנחה ששום דבר אינו מפריע לה והיא ישנה רצוף)
השאלה היא האם היא מתעוררת כי בגיל הזה עדיין רעבים בתדירות גבוהה כ"כ או שמתעוררת כי צריכה מגע וחום.
מיזרונה צמוד לזה שלנו_
אין לי תשובה לגבי האם היא רעבה או לא.
יודעת רק לספר שהגדולה שלי עד גיל שנה וחודשיים התעוררה כל שעתיים לינוק בלילה.
ואז יום אחד [הייתי בתחילת ההריון השני] גמלה את עצמה מהנקות לילה תוך פחות משבוע.

את הקטן אנחנו גמל"נו. אבא התחיל להרדים אותו והנקות כל שעה שעה וחצי [בגיל שנה וחודש]
כשאבא קם אליו בלילה הוא אכל פחות מ- 200 בלילה [ולפעמים בכלל לא אכל].
אז הבנו שהוא לא רעב.
ובאמת השינה שלו השתפרה והגענו אפילו ל- 5 -6 שעות שינה רצופות.
[בנתיים אבא נסע לנסיעת עבודה לחו"ל וחזרנו להיות ערים רוב הלילה.. ]

[שימשי_ג'ה*]

פו, לא כ"כ הבנתי, שאבת ואבא נתן לו?
ואם לא אכל פשוט אבא הרדים אותו והקטן חזר לישון לעוד מס' שעות?
ומסכנונת שכמוך, כמה קשה ללכת אחורה בעניינים האלה. עד שהיו לך "בידיים 5 שעות רצוף"
ואווופס, נלקח
בקיצור אבאל'ה תחזור הביתה

[POOH_והתוספות*]

_פו, לא כ"כ הבנתי, שאבת ואבא נתן לו?
ואם לא אכל פשוט אבא הרדים אותו והקטן חזר לישון לעוד מס' שעות?_
בערך..
לא שאבתי..
הוא מקבל חלב אורז. נמאס לי משאיבות וגם ככה לא הצלחתי לשאוב מספיק.
וכן לרוב עם אבא הוא לא רצה לאכול בכלל פשוט חזר לישון.

וכן שוב.. מחכים שאבא כבר יחזור! [עוד שבוע..]

ומאחלת לך לילות ארוכים ושלווים בקרוב..

[שימשי_ג'ה*]

ושוב אני ושוב קשה לי להבין מה שקורה לי מול העיניים
או מה לעשות ואם לעשות ומה שלי ומה שלה ומה לא בשליטתי
ובקיצור לא פשוט להיות אמא מתחילה
הקטנה המתוקה והחייכנית שלי כבר כשלושה שבועות במצב רוח נוראי!
רוטנת ועצבנית ובוכייה. הגוף שלה מלא מתח. כל היום היא מטפסת עלי מתחפרת בי ורוצה על הידיים
אם אני יוצאת לה מהפריים המצב הרבה יותר טוב כי פתאום היא משחקת לבד ומתקשרת בכיף עם מי שנמצא בסביבה ונראית כאילו הרבה יותר טוב לה
רוב הזמן אני מתמודדת עם המצב פשוט בלקבלו כתקופה שהיא עוברת ושאני צריכה לעזור לה לעבור הכי טוב שאפשר אבל יש פעמים שבהם אני נבהלת שמא ההתנהגות המעצבנת והמציקה הזו שאני רואה נרשמת לה במערכת והופכת לשלה ואולי זו בכל לא "משהו שהיא עוברת" אלא פשוט היא.
רוצה לשאול האם מישהי חוותה כזו תקופה שהתינוקי המתוק שלה הפך פתאום לבלתי נסבל
???

[ענן_בעננים*]

האם מישהי חוותה כזו תקופה שהתינוקי המתוק שלה הפך פתאום לבלתי נסבל

כן, ועדיין חווה...
זוכרת שאחרי הלידה הראשונה ניסיתי כול הזמן להחזיק את התינוקת שלי במצב שמח, והכי חשוב, במצב עקבי ויציב. ניסיתי למצוא איזושהי חוקיות שתתן לי כאמא בטחון ויציבות במצב החדש והלא מוכר הזה. לקח לי זמן להבין שתינוק זה יצור מתפתח ומשתנה, ושאין טעם לחפש עקביות או חוקיות.
.
היום כאשר אנו מגדלים את התינוקת השניה אנחנו פשוט נותנים לדברים לעבור. היא ישנה נהדר למשך כמה חודשים והיתה מאושרת באופן כללי, ואז היתה לה תקופה שהיתה עצבנית וגם היתה מתעוררת בלילה, ועכשיו חזרה לישון, אבל מי יודע איזה ימים (או לילות) יביאו עלינו השיניים לכשיבקעו.
עצבנות הרי יכולה לנבוע מכול מיני גורמים ובדרך כלל אנחנו למדים רק אחר כך מה גרם לתינוק להיות כזה. החשש הזה שהתינוק שלי הופך להיות משהו אחר ממה שהכרתי מוכר לי ואין לי נוסחת קסם, אלא באמת להגיד לעצמך שהתינוקת שלך בעצמה עוד לא יודעת מה היא תהיה. גם הבת שלי (בת 8 חודשים) עברה כמה שבועות של נודניקיות , בייחוד אחר הצהריים. לא ידענו למה, אבל לא התרגשנו והנה זה עבר והיא שבה ומחייכת. אולי צריך לקבל את זה שלא הכול אנחנו מבינים?

דרך אגב, הנוכחות של האמא 'בפריים' כהגדרתך באמת יכולה לגרום לה להיות יותר נודניקית, אחרי הכול בשביל זה מחזיקים אותנו
והערונת קטנה:
לדעתי בגיל הזה כבר כן חשוב להציב גבולות, בשבילך ובשבילה. בעדינות כמובן, אבל להציב. למשל כתבת שהיא קמה כול 3 שעות לינוק - אז במידה והיא עדיין עושה את זה, את יכולה להציב את גבולות ההנקה מחדש (ואני יודעת שיש כאן אימהות שלא יסכימו איתי, אבל אני באופן אישי הפסקתי להניק בלילה את שתי בנותיי בגיל 6-7 חודשים, ואני מרגישה אמא ואדם הרבה יותר מאושר ומסור כאשר אני ישנה כפי שצריך...). מנסיוני אין לתינוק שגם אוכל מוצק שום סיבה לקום בלילה. אני מכירה כאלה שממשיכות להניק בלילה עד גיל שנה ואף הרבה יותר. אני רואה איך ההתעוררויות התכופות הללו מתישות אותן (ובגיל מאוחר יותר הרבה יותר קשה להפסיק כי זה הופך להרגל).

איך אנחנו הפסקנו הנקת לילה? בהתחלה הצענו מים כאשר התעוררה , ובהמשך לא הצענו כלום, פשוט החזרנו לישון בעדינות. כן, היו כמה רגעי בכי, וזה לקח מספר שבועות, של עליות ומורדות אבל כאמור היום זה שווה את זה כי כולנו ישנים טוב בלילה ובעיקר המלאכית שלנו שישנה לילה שלם וקמה מחייכת לכולנו ולא עצבנית (כי לדעתי גם תינוקות רוצים בשלב הזה לישון כול הלילה) (ולכי תדעי אולי בגלל זה התינוקת שלך עצבנית במשך היום? - סתם השערה שלי)

יווו, איך יצא לי מכתב כזה ארוך....
בהצלחה!

[אילה_בשדה_הדגן*]

הי שימשי ג'ה ,
אני לא אמא מנוסה , כי יש לי שני ילדים (עוד מעט 5 והקטנה בת שנה ו4 חד'), אז אני יודעת את מה שאני יודעת ובטח שיש פה אמהות שחוו יותר ובקיאות ברזים יותר.

קראתי את הדף שלך , קראתי את מה שאת כותבת ויש משהו שלא ברור לי : מה את עושה ביום ? , מה הילדה עושה ,איפה אתן נמצאות.

אני זוכרת במעומעם שהבכור ישן כמה שעות רצוף בלילה בגיל פחות מחצי שנה. אבל יש לציין , שאז עבדתי . אומנם חלקיות משרה, אומנם נשאר עם אבא/סבתא שטיפלו בו במסירות , אבל לא איתי .
נראה שגם הינו הרבה פחות עסוקים מעכשיו .
זה אחרת לגמרי עם תינוקת שמגיעה למפגשים , נוסעת בדרכים , פוגשת קהילה תומכת ואוהבת , עם אמא 100% משרה.

והתינוקת הזו קמה די הרבה לינוק.
אבל ככה זה וזה בסדר. אם היא צריכה את זה , היא תקבל. אני לא חשה ממורמרת, או משהו כזה.
יש לי את הפריווילגיה של לקטר : " היא עושה לי מהלילה קציצות ", אבל מעבר לזה , אנחנו מתאפסות בבוקר ביחד , אני נשכבת להניק אותה בצהרים וזה מאושש אותי , יש ימים שאני מראש יודעת לזוז פחות ולהעמיס על עצמי פחות .

אני לא מכירה את התינוקת שלך ולא ראיתי אותכן , אולי יש מקום לבדוק אותה (אצל רופא , מאבחן אלטרנטיבי כל שהוא שמבין בתינוקות , הכיוון של המיטה בה אתן ישנות , אני מושפעת מאוד מיעוץ פנג שווי שעשיתי).

לי בכל אופן נראה שהילדים משקפים לנו כהורים קשיים שלנו עם עצמנו.כשאת כותבת 'בלתי נסבל ' , אני חוששת לשאול , אבל אולי יש משהו בלתי נסבל אחר במערכת שלכם?

[שימשי_ג'ה*]

איילה, תודה על התגובה אבל לצערי לא כ"כ הבנתי את הרעיונות שלך
את טוענת שבאמת עם אמא במשרה מלאה הילד ישן פחות? יונק יותר? איך ולמה את יודעת להסביר?
בקשר לפניה לעזרה היא מטופלת אצל הומיאופט שזה כשלעצמו סיפור ארוך כי די "הסתבכנו" עם הטיפול
בכל מקרה, את החלק המודגש כמובן וכמובן שהבנתי.
יש ויש מקום לבדוק את עצמנו קודם כל אבל בפועל מסתובב לי יצור בכייני ומקטר המון המון שעות בין הרגליים ואני כאמא
אין לי יכולת לשנות את המציאות הזו אלא לקבלה. הפחד שלי, חוזרת ומדגישה לעצמי הוא שמה שאני רואה הוא האופי של המתוקה שלי
אבל במחשבה צלולה יותר בתוך יום שפוי יותר אני אומרת שהכל בר/תלוי חינוך ואומרת שכיום אחרי 9 חודשים איתה באמת יכולה לראות דפוס חוזר ונישנה של שינויי תמידי.
משתדלת להיות על מקומי. משתדלת לא להתערבב בשדה העומס שלה ולא לערבב אותה בשלי
ומקווה שה' יתן לי כוח להיות בשבילי ובשבילה ומקווה שתירגע ותחזור לחייך

[אינדי_אנית*]

שימשי.. מה אתן עושות במשך היום? אולי משעמם לה?
עוזר מאוד גם לשינה וגם לעצבנות לצאת מהבית, לטייל בחוץ, לפגוש אנשים.
נשמע שהיא מאוד עייפה לפי התיאורים שלך ואולי זה מה שגורם לעצבנות.(או שהשלב של העייפות עבר כבר?)
הבת שלי גם לא היתה ישנה בצורה נורמלית עד שהתחלנו לצאת כל בוקר באופן קבוע לגן שעשועים לכמה שעות ואז היא התחילה לישון צהריים מסודר.
בכלל סדר יום קבוע מאוד עוזר לשינה.
בהצלחה..

[שימשי_ג'ה*]

הקטנולה באמת עייפה כי מתעוררת בלילה מס' פעמים לינוק ולא נרדמת אח"כ בקלות
ואינדיאנית, תודה על החומר למחשבה כי באמת נדמה לי שיש מקום להעשיר לה את היום בפעילויות שמתאימות לגילה ולטמפרמנט הסוער-מתוק שלה

[עורכת_קהילתית*]

מיכל, ההודעה שלך הועברה ל{{}}ככר השוק. אנא הוסיפי הודעות במקומות המיועדים לכך. תודה