בתי ספר לאורך ההיסטוריה

[אהבת_עולם*]

_{אם כבר יש דף בנושא אנא הפנו אותי. חיפשתי ולא מצאתי, והשאלה מטרידה אותי כבר כמה שנים...}

שאלה ליודעי דבר על ההיסטוריה של בתי הספר:

עד כמה שזכור לי, קראתי כבר כמה פעמים באתר שבתי הספר הם המצאה של ה200 שנים האחרונות.
זו טענה שנאמרה שוב ושוב כנראה כדי להראות שהחינוך הביתי הוא הדבר הטבעי, בעוד שבתי הספר הם המצאה חדשה (ולכן מן הסתם פחות טבעית).

הייתי רוצה לדעת שזה נכון, אך זה לא מסתדר לי עם דברים שידועים לי או קראתי.

קודם כל, עד כמה שידוע לי, היו סוגים של בתי ספר, או בתי לימוד כאלה ואחרים אצל היהודים כבר מקדמת דנא. (ממתי באמת?)

ויותר מזה, קראתי לאחרונה בספר מדהים שנקרא 'קיצור תולדות האנושות' (ספר חובה!) - שכבר בשנת 3000 לפני הספירה (!!!) (כלומר, לפני 5000 שנה), היו בתי ספר בשוּמֶר הקדומה (שם למדו קריאה וכתיבה, לבלרות, ספרנות וראיית חשבון).
(וכיוון שכך, בטח היו עוד הרבה כאלה לאורך ההיסטוריה מאז? ואולי גם לפני כן?)

לכן אשמח לשמוע ממי שיודע,
איך באמת התחילו בתי הספר? איך הם התפתחו לאורך השנים?
מה אתם יודעים על ההיסטוריה של בתי הספר ביהדות?
האם ידוע לכם על עוד בתי ספר שהיו קיימים בתרבויות שונות במהלך ההיסטוריה?

וגם, היכן ניתן למצוא מידע מהימן בנושא (בעברית)? (בויקיפדיה משום מה לא מוזכר דבר על ההיסטוריה של בתי הספר)

כמו כן, אולי אם נתייחס לסוגים שונים של בתי ספר - מבחינת התוכן הנלמד, גיל התלמידים, או הגישה,
אז אולי יהיה ניתן לומר שסוגים מסוימים כן היו קיימים כבר לפני אלפי שנים, וסוגים אחרים הם חדשים?
(אולי זה יוכל להסביר את הסתירה לכאורה בין האמירה שבתי ספר הם דבר חדש לבין בתי הספר הידועים בהיסטוריה?)

בכל מקרה, ברור שגם אם היה בית לימוד כלשהו בעבר, כתת לימוד או כל כיוצא בזה, גם אם לא דומה לבית הספר של היום - עדיין אפשר לקרוא לזה בית ספר, לא?

אשמח לשמוע כל מידע, דעה או רעיון....

[הרגע_שלפני*]

וגם, היכן ניתן למצוא מידע מהימן בנושא (בעברית)? (בויקיפדיה משום מה לא מוזכר דבר על ההיסטוריה של בתי הספר)
אולי בביבליוגרפיה של "קיצור תולדות האנושות" יהיו רעיונות איפה אפשר לקרוא על כך עוד.

[הרגע_שלפני*]

דרך אגב, זכור לי שהטענה על 200 השנים האחרונות היא לגבי חינוך חובה, לא לגבי בתי ספר בכלל.

[עולם_חדש_מופלא*]

חוק חינוך חובה בארץ הוא רק מאחרי '48 כמובן...
(יש לי עוד דברים לכתוב בנושא, אבל עכשיו עייפה, אז מקווה שמחר)

[פלוני_אלמונית*]

אני חושבת שיש חומר רלוונטי בספר אבדן הילדות של ניל פוסטמן. בכל מקרה אני ממליצה לקרוא את הספר אם את מתעניינת בנושא כי הוא מכניס את בתי הספר לתוך תופעה חברתית רחבה יותר של היווצרות הילדות כתקופת חיים מובחנת.

[גוונים*]

דרך אגב, זכור לי שהטענה על 200 השנים האחרונות היא לגבי חינוך חובה, לא לגבי בתי ספר בכלל.
עד כמה שידוע לי עיקר החידוש לפני 200 שנה פחות או יותר היה התפתחות מערכת החינוך הציבורי (לא בטוחה שה'חובה' היה כבר בשלב הראשון אבל אולי, לא זוכרת כרגע) שהיא בעצם בתי הספר בצורה שהם קיימים כיום (פחות או יותר) מערכת חינוך מפוקחת ומאורגנת לכל המדינה. זו התפתחות שהתרחשה כחלק מתהליכים גדולים יותר: המהפכה התעשיתית, התפתחות הרציונליזם, ההשכלה והנאורות ובעיקר התפתחות הלאומיות ומדינות הלאום, שבנו את מערכת החינוך הציבורית והשתמשו בה ככלי מרכזי להעברת והנחלת ערכים ומסרים (לאומיים).
לפני כן מסגרות החינוך היו פרטיות, מקומיות, נקודתיות וכו' (היו אוניברסיטאות שבהן למדו תחומים ספציפים, היו לימודי דת, היו לימודים מקצועיים לרוב שוליות של אנשי מלאכה שלמדו מקצועות ספציפים וכד', אצל היהודים היו בתי מדרש ו'חדרים' ועוד).
אני עייפה וכותבת מאד בכלליות ומהזיכרון, וכמובן בהכללות, אנסה מחר לחפש הפניות למקורות מידע שמסבירים קצת יותר טוב (קצת בעיה בעברית).

[אהבת_עולם*]

או, הנה מצאתי קישור ממש מוצלח על העניין - קיצור תולדות בית הספר מאת טל גלעד.
מופיע באתר של הסתדרות המורים בישראל.
(שזה קצת מפליא, כי יש במאמר דעות קצת מהפכניות על בתי ספר, ומציג אותם באור לא בהכרח מחמיא. ובכל זאת הוא מופיע באתר של הסתדרות המורים ).

המאמר הזה באמת כנראה מקיף חלק גדול מההיסטוריה של בתי הספר.
אני מצטטת חלק מהמאמר, כפי שמצאתי אותו בקצרה באתר מס"ע (מדגישה את מה שנראה לי רלוונטי):

_בית הספר מהווה חלק כל כך בלתי נפרד מחיינו עד שקשה לתאר אותם בלעדיו. מעטים האנשים שלא בילו בו כמה שנים, ורוב קוראיו של מאמר זה אף עובדים בו. אולם הצצה אל העבר מלמדת שלאורך רובה של ההיסטוריה האנושית היה בית הספר שונה מאוד ממתכונתו המוכרת והיה נחלתם של מעטים בלבד. הנטייה לראות את השהות בבית הספר כרכיב הכרחי בחינוכו של כל אדם היא תוצר של הדורות האחרונים.
במאמר , שהתפרסם ב"הד החינוך" מנסה ד"ר טל גלעד להבין כיצד הלך בית הספר ותפס מקום כה מרכזי בתרבות של ימינו. מהסקירה הקצרה עולה שאף על פי שמוסדות שעיקר עיסוקם היה הפצת התרבות הכתובה קיימים כבר משחר ההיסטוריה, הקשר בינם ובין בית הספר המודרני רופף בלבד. ספק אפילו אם נכון לראות את בית הספר המודרני כממשיכם. מה שברור הוא שבית הספר כפי שאנו מכירים אותו היום הוא תולדה של תנאים היסטוריים מיוחדים.
בית הספר במתכונתו הנוכחית נועד לענות על צרכים חברתיים, פוליטיים וכלכליים מוגדרים, ובראשם הצורך בשליטה חברתית.
בית הספר הותאם לדרישותיה של החברה המודרנית כפי שבאו לידי ביטוי במאה התשע עשרה ובמאה העשרים. אולם לנוכח השינוי שחל בדרישות אלה, שינוי שאת ניצניו אנו כבר רואים היום, אין מניעה שבית הספר המוכר לנו, כמו רבים ממוסדות הלימוד שקדמו לו, יאבד את מקומו לטובת מוסד לימודי אחר שמותאם טוב יותר לצרכיה המשתנים של החברה._

[אהבת_עולם*]

למרות שקראתי את זה באתר כבר כמה פעמים בעבר, בכל זאת רק עכשיו אני חושבת על זה לעומק:
זה ממש מקומם לחשוב שבית הספר (במתכונתו הנוכחית לפחות) נועד כדי לשלוט בנו.
אם כדי להשתיל בנו רעיונות.
ואם כדי שנלמד להיות חלק מהמערכת הכלכלית המשומנת.
ואם כדי שההורים שלנו יוכלו להיות פועלים חרוצים בזמן שהם מפקידים אותנו בידי המערכת.

ואחרי כל זה אנשים חושבים שהמדינה הקימה את בתי הספר לרווחתם, וכדי לקדם אותם.

וברור שבזכות בתי הספר מתאפשרים הרבה דברים שאולי לא היו מתאפשרים אחרת. (הרבה אנשים משכילים. התפתחות מחקרים מדעיים וכו').
אבל אם לפחות היה רק 'חוק חינוך חינם' ולא 'חוק חינוך חובה'.
ה'חובה' כאן זה מה שמקומם.
זה התחיל עוד לפני שאנשים ידעו שהם יכולים להתעקש על אופציה של חינוך ביתי. (כבר מתחילת המאה ה-19).
אז פשוט בלית ברירה הם היו הולכים והופכים לחיילים של המדינה, אנשים בלי מחשבה עצמאית. (טוב, הם בטח גם חשבו שזה טוב להם...)

[אהבת_עולם*]

בכל זאת, למרות הפירוט המקיף הייתה חסרה לי סקירה של 'קיצור תולדות בית הספר בעם היהודי'.
אני משערת שההיסטוריה קצת שונה.

[אהבת_עולם*]

גוונים, נראה לי שמה שכתבת די דומה למה שכתוב במאמר.

אני חושבת שיש חומר רלוונטי בספר אבדן הילדות של ניל פוסטמן. בכל מקרה אני ממליצה לקרוא את הספר אם את מתעניינת בנושא כי הוא מכניס את בתי הספר לתוך תופעה חברתית רחבה יותר של היווצרות הילדות כתקופת חיים מובחנת.

תודה על ההמלצה. אולי אחפש את הספר הזה בהזדמנות.
אשמח אם בינתיים תוכלי להרחיב קצת על הספר, ועל התופעה שהזכרת.

[סבטקסט_כפול*]

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%9C%D7%9E%D7%93

[בשמת_א*]

על רגל אחת:
בתי הספר עד לפני כמאתיים שנה לא היו לילדים.
אלה היו מקומות להכשרה מקצועית. למעטים שהתאימו למקצועות הקשורים בכתיבה ובקריאה.

"בית הספר" כמוסד שנועד לכל הילדים וכחלק בלתי נפרד מתהליך גידולם הוא המצאה מודרנית ביותר. תחילתם במאה ה-18 בעקבות תפיסות חינוכיות ומוסריות חדשות, שלמעשה תבעו "חינוך" של הילד; כלומר - עיצוב מודע, מכוון וקשה מתוך תפיסה שיצר לב האדם רע מנעוריו ושאם נותנים לילדים לגדול "באופן טבעי" בחיק המשפחה והחברה הם יוצאים מקולקלים כי הוריהם הם האנשים הגרועים ביותר להפקיד על חינוכם P-: כמובן שמי שעמד מאחורי התפיסות החדשות היו גברים שהיו אנשי מוסר ודת...
בתי הספר הראשונים היו מוסדות דת. הם הוקמו ע"י הכנסייה או ע"י אנשים שהיו קשורים בחוגי הכנסייה.
הרעיונות האלה הצטרפו לרעיונות תנועת ההשכלה והובילו לשינוי בקרב האצולה השלטונית. כך בזה אחר זה הנהיגו קיסרי אירופה ומלכיה, וגם הרפובליקות שבה, "חינוך ציבורי" ו"חינוך חובה" בארצותיהם במהלך המאה ה-19. כך הפך בית הספר לחלק בלתי נפרד מעולם הילדות במאה ה-19.
אחד הספרים הידועים ביותר שנועד לשווק את רעיון בית הספר לילדים היה "הלב" של ד'אמיצ'יס. ספר מסוף המאה ה-19 (כמובן לצד ערכי הלאומיות האיטלקית).

החינוך היהודי הוא סוגיה מעניינת וייחודית לעצמו. ראשית עקב עתיקותו והמשכיותו ההיסטורית ללא כל הפסקה בכל הקהילות היהודיות לאורך כל הדורות. חינוך זה היה חינוך שבטי קהילתי, במובן זה שמטרתו היחידה היתה להפוך את הילד - רק את הבנים - לבן הקהילה, ליהודי, באמצעות בית הספר. המטרות אינן חופפות את מטרות בית הספר המודרני ואכן גם כיום יש התנגשות בין "החדר" שעדיין ממשיך בעולם החרדי בישראל לבין "בית הספר". ומי שלומד את תולדות החינוך העברי בארץ ישראל במאה ה-19 יכול להיתקל בגילויי אלימות וחרם קשים ביותר מצד החרדים למיניהם נגד "בתי הספר".
החינוך היהודי נועד לבנים בלבד.
מטרתו היתה ללמד בעיקר קריאה בכתבי הקודש: התמצאות בסידור התפילה ובכל מה שצריך לקרוא בבית הכנסת. האשכנזים למשל לא למדו תנ"ך במשך דורות על דורות. רק קראו את פרשות השבוע, וישר קפצו לסוגיות במשנה ובתלמוד, שהיו "נחשבות". למדו את התלמוד, שמהווה למעשה פרוטוקולים של דיוני חז"ל במשך כחמש מאות שנה לגבי סוגיות הלכתיות ובעיקר משפטיות שונות.

[מיכל*]

תודה, בשמת א . מעניין לשמוע עוד.

[אמא_של_יונת*]

בשמת,

האם רק בעם היהודי היה לימוד-לכל (לא כולל בנות, ובכל זאת..) מגיל רך?
לא ידוע על שום עם אחר שהתפתח אצלו משהו דומה?

[אילה_בשדה_הדגן*]

לא ממש בקיאה בזה ,אבל מקריאה ידוע שרוב המשפחות האמידות בכל התרבות המערבית וגם מוסלמים,סינים וכ' היו שוכרים שירות של מורה פרטי שחי כחלק מהמשפחה .אצל הסינים היו נהגות בחינות לשירות המדינה ,כך שנדרש על המועמדים להיות בקיאים בכתיבה וקריאה ,חישובים והגותו של קונפוסציוס.

לפעמים המורה היה קפדן מאוד,דרש התקדמות בחומר הלימוד והכה או הילל.הבנים היו אמורים ללמוד מאומן סייף/פרשות ,הבנות למדו נגינה וריקמה וכמובן את עיקרי הדת .המורה נטה ל'חיים הטובים' ,כפי שאיפשרה הטירה ואולי אחת הבנות הבוגרות מצאה חן בעיניו,היה יכול להשאר לצד תלמידיו כיועץ בשעה שהתבגרו והיה תורם לנהל את העינינים בקיצור, אנשים..

מהספרות ניתן ללמוד הרבה על תהליכי למידה של ילדים בדורות העבר,על השוליה,למשל:הנער הצעיר היה קונה באמצעות עבודה קשה ושחורה את המקצוע.
בכלל לא נתנו לו להתקרב לכלים עצמם עד שהוא לא התחזק בחודשים ואף שנים של הכנת חומרי הגלם,סידור המחסן,קישוש ענפים לאש ,למד את המושגים בלי שמישהו הסביר לו , אלא מהקשבה ומתשומת לב בלבד.למד להיות שקט ויעיל עם הזמן ואולי גם עם השוט.
הילד או הנער היה צריך לבצע את המלאכה עד שהחונך שלו היה מרוצה מהתוצאות.מתרגל ומתרגל כדי לזכות באישורו.אחר כך גם היה צורך לקבל את אישור הגילדה ,לעמוד בסטנדרטים מסוימים.

לדעתי , לנו , משפחות הח"ב יש הרבה יותר מה לחפש בכיוון הזה , מאשר בכל מה שקשור לבי"ס(פרט אולי להתענינות אקדמית).הילדים בגיל הצעיר נמצאים עם האמהות ותוך כדי כך הם גם חווים סדנה שאפשר לקרוא לה 'אחזקת הבית',חשיפה ראשונית לתרבות שהמשפחה חלק ממנה וחשיפה לכל מני אפשריות .
בגיל יותר מבוגר (אני חושבת שגיל עזיבת הבית לצורך רכישת מקצוע היה סביב גיל 10-13,אלו שלמדו עם מורה פרטי עברו באותו שלב את המבחנים או טקסי מעבר)עולה צורך לעשות משהו ולא רק לחיות תחת לסינר של אמא.הנער שואף לבטא את הכישרונות שלו ולהענות לאתגרים ומה שיתרום לדימוי חברתי ולקשרים חברתיים.

[אבישג_א*]

לגבי לימוד בנות בעם ישראל - יש התייחסות לכך במקורות, בימי חזקיה מלך יהודה למשל דובר על לימוד של כלל הנשים . מעבר לכך היו נשים יחידות שלמדו או לימדו בכל הדורות. אין ספק שהלימוד של הבנים היה משמעותי ותדיר יותר (גם מכיוון שבתקופות רבות המצב הכלכלי היה קשה ולא ניתן היה לאפשר לימוד לכולם, לכן הייתה קיימת העדפה ברורה לגבי לימוד לגברים). חכמים התירו לנשים (בשונה מגברים) ללמוד חוכמה יוונית .

[בשמת_א*]

_האם רק בעם היהודי היה לימוד-לכל (לא כולל בנות, ובכל זאת..) מגיל רך?
לא ידוע על שום עם אחר שהתפתח אצלו משהו דומה?_
לא.
וחלק מהעניין היה גם הכתב: לפני המצאת הכתב העברי הקדום, הידוע גם בשם כתב דעץ-רעץ, עניין הכתיבה והקריאה היה מסובך ודרש שנים של לימוד (כמו הכתב הסיני עד עצם היום הזה).
שיטת האלף-בית היתה קלה ונגישה.
ואף על פי כן היתה ידיעת הקרוא-וכתוב נדירה בקרב כל העמים חוץ מהיהודים.

בקרב המוסלמים ברוב התקופות היתה ידיעת הקרוא והכתוב נפוצה יותר מאשר בקרב נוצרים. וגם פה, תלוי בתקופה. באירופה נמצאו גם אצילים ועשירים שחתמו בטביעת אצבע עד תקופת הרנסנס...

[אבישג_א*]

אהבת, בעיקרון השאלה שלך מאוד מעניינת אותי בתקופה האחרונה, ניסיתי להעמיק מעט בעניין ואין לי תשובות מוחלטות.
ברור שבתי ספר היו קיימים אלפי שנים, השאלה באיזו מתכונת, לאיזו אוכלוסייה, לאילו גילאים, באילו תחומים וכן הלאה.
אני חושבת שצריך קודם להגדיר מה משמעות המונח בית ספר - כי ללא ספק יש הבדל רב בין בית הספר במתכונתו הנוכחית (שלא השתנתה כמעט במאה השנים האחרונות) למה שהיה קיים בעבר הרחוק.
אז למה את מתכוונת במונח בית ספר ? חינוך בכפייה ? חינוך אחיד לכלל הציבור ? לימוד המנותק מהמציאות ?
חוק חינוך חובה בכל אופן די חדש יחסית, בישראל נחקק ב-1949, בארצות הברית אני חושבת שנחקק בשנת 1918 (לא לגמרי בטוחה). בכל מקרה למיטב זכרוני ברוב המדינות הוא נחקק בתחילת עד אמצע המאה העשרים.
וחינוך מסודר בבתי ספר מוזכר בחברה היהודית החל מסוף ימי בית שני.

[אבישג_א*]

יש פירוט די מעניין בנושא בספר שנקרא : לקסיקון החינוך וההוראה
בערך : בית הספר
מעט ציטוטים משם :
בית הספר היה קיים כבר בעת העתיקה, במצריים, במסופוטומיה, ביוון וברומא. לאחר התפוררות האימפריה הרומית ומערכת החינוך שלה, במאה החמישית, הקימה הכנסייה מס' מצומצם של בתי ספר שנועדו להכשיר אנשי כמורה. מערכת החינוך הכנסייתית נותרה דלה ובלתי מפותחת עד המאה ה-12, בה הביאה התפתחות ערי המסחר לידי גידול במספרם של בתי הספר והעלאת רמתם. בתי הספר ה"עממיים" בימי הביניים נועדו לגילאים שבע עד עשר או שתים עשרה... בבתי הספר ה"תיכוניים"שנקראו בתי ספר לדקדוק למדו את השפה הלטינית ואת כתבי הקודש, והחלו בלימוד שלש האמנויות המילוליות (דקדוק, לוגיקה ורטוריקה), וגם חלק מארבע האמנויות המתמטיות (אריתמטיקה, גיאומטריה, אסטרונומיה ומוסיקה). הלימודים בבית הספר לדקדוק הסתיימו בין הגילים שש עשרה ושמונה עשרה, ואחריהם היה התלמיד אמור להיות מסוגל להתקבל ללימודים גבוהים באוניברסיטה.
בקיצור, לא אעתיק כאן את כל הערך, אבל כתובים שם דברים מאוד מעניינים ומפורטים על ההיסטוריה של בתי הספר החל מהעת העתיקה, למי יועדו הלימודים ואילו תחומים נלמדו.
בכל אופן, הרעיון של לימוד מתוך הקשבה לילד, לימוד ללא כפייה, מה שמכונה חינוך חופשי (Unschooling), כרגע להבנתי ולמיטב ידיעתי הוא רעיון חדש למדי (כמובן שיש מקורות שיכולים לחזק את הכיוון הנ"ל כמו "חנוך לנער על פי דרכו" ועדיין אני בספק אם יש לכך ביסוס היסטורי ואם הכוונה הינה לחינוך חופשי כפי המקובל כאן)

[בשמת_א*]

לגילאים שבע עד עשר או שתים עשרה
בגיל שתים עשרה האדם היה כבר בוגר בחברה הזאת. בעל מקצוע.
צריך כל הזמן לזכור שהשימוש במלה "בית ספר" שונה מאוד בימינו לעומת מה שמתואר. בימינו אלה מוסדות לימוד לילדים - בימים עברו אלה היו מוסדות לימוד להכשרה מקצועית (להיות כומר, לבלר, עורך דין, רואה חשבון וכדומה).
הניסוחים שציטטת מתוך הלקסיקון מטעים ביותר. אם לא מבינים במה מדובר, אפשר לקרוא בהם בדיוק את ההיפך.

[אבישג_א*]

קראי מה שכתבתי בהמשך, הלימודים לא הסתיימו בגיל 12

[טוהר_אהבה*]

הרצאה של אייל הרצוג: על החינוך בביה"ס שמדכא למידה, על the trivium- אנטי וירוס של המוח : היכולת שלנו לסנן מידע
http://shinuytodaati.co.il/forums1/view ... ?f=8&t=178

[אהבת_עולם*]

בשמת, כתבת על החינוך בעם היהודי לאורך הדורות: המטרות אינן חופפות את מטרות בית הספר המודרני.
את מתכוונת מבחינת תוכן הלימוד (לימודי קודש לעומת לימודי חול), או שהתכוונת למשהו אחר?
אם התכוונת למשהו אחר, אשמח לשמוע יותר מה מטרות בית הספר המודרני, ומה מטרות הלימוד היהודי, ובמה הן שונות לדעתך.

***********

בתי הספר עד לפני כמאתיים שנה לא היו לילדים.
כשאת אומרת 'ילדים' למה את מתכוונת? איזה גיל נחשב מבחינתך ל'ילדים'?
בקישור שהבאתי יש תיאור התפתחות בתי הספר לאורך ההיסטוריה, אך מהקריאה לא הצלחתי ממש להבין מאיזה גיל התחילו הילדים ללכת לאותו בית ספר בכל תקופה ותקופה.
אז, מאיזה גיל התחילו ללכת לבית הספר בתקופות עברו עוד לפני ה-200 שנה האחרונות?
האם את יודעת מה הגיל הכי מוקדם שקבעו אי פעם לכניסה לבית ספר? (שוב, לפני לפני שהתחילו עם החינוך חובה. ולא ביהדות - כי אצלם אני יודעת שהתחילו מגיל ממש מוקדם).

ומרגע שהתחילו עם החינוך חובה - מה היה הגיל הכי מוקדם אז?
ראיתי בקישור שכתוב שפרוסיה (לימים גרמניה) הייתה הראשונה. שבתחילה נקבעו 3 שנות לימוד חובה, ואח"כ שינו ל-7.
אבל מאיזה גיל?

***********

לגבי לימוד בנות

לפי מה שהבנתי, בימים עברו היה נדיר שבנות הלכו לבית ספר.
האם החינוך חובה בתחילתו היה גם לבנות, או רק לבנים? אם לא היה לבנות, מתי זה השתנה?

***********

_אני חושבת שצריך קודם להגדיר מה משמעות המונח בית ספר - כי ללא ספק יש הבדל רב בין בית הספר במתכונתו הנוכחית (שלא השתנתה כמעט במאה השנים האחרונות) למה שהיה קיים בעבר הרחוק.
אז למה את מתכוונת במונח בית ספר ? חינוך בכפייה ? חינוך אחיד לכלל הציבור ? לימוד המנותק מהמציאות ?_

אני בפשטות מתכוונת למקום שאליו הולכים ילדים או נערים באופן קבוע במיוחד כדי ללמוד.

***********

חוק חינוך חובה בכל אופן די חדש יחסית, בישראל נחקק ב-1949, בארצות הברית אני חושבת שנחקק בשנת 1918 (לא לגמרי בטוחה). בכל מקרה למיטב זכרוני ברוב המדינות הוא נחקק בתחילת עד אמצע המאה העשרים.

לפי הקישור - חוק חינוך חובה התחיל בתחילת המאה ה-19. בפרוסיה (שאח"כ הפכה לגרמניה) חקקו חוק זה בתחילה ל-3 שנות לימוד ואח"כ שינו ל-7.
לאט לאט נוספו עוד ועוד מדינות. ועד סוף המאה ה-19 זה הגיע כמעט לכל מדינות המערב.

***********

בימים עברו אלה היו מוסדות לימוד להכשרה מקצועית (להיות כומר, לבלר, עורך דין, רואה חשבון וכדומה).
בקישור שהבאתי כתוב: "לאורך מרבית ההיסטוריה, כפי שראינו, היה ייעודו המרכזי של בית הספר הוראת התרבות הכתובה".
אז מי צודק? היעוד המרכזי של בתי הספר היה הוראת התרבות הכתובה, או הכשרה מקצועית?

[אהבת_עולם*]

הקישור שהביאה סבטקסט כפול הוא הערך מלמד בויקיפדיה
(הוא המורה בחדר המסורתי היהודי).

מתוך הערך:
"לפי המסורת, הראשון שמיסד את ה"חדר" כמוסד עממי הקיים בכל עיר ועיר והושיב בו מלמדי תינוקות, היה רבי יהושע בן גמלא. מובא בתלמוד: זכור אותו האיש לטוב, ויהושע בן גמלא שמו, שאלמלא הוא נשתכחה תורה מישראל. שבתחילה מי שיש לו אב - מלמדו תורה, מי שאין לו אב - לא היה למד תורה. התקינו שיהיו מושיבין מלמדי תינוקות בירושלים... התקינו שיהיו מושיבין בכל פלך ופלך.... עד שבא רבי יהושע בן גמלא ותיקן שיהיו מושיבין מלמדי תינוקות בכל מדינה ומדינה ובכל עיר ועיר, ומכניסין אותם כבן שש, כבן שבע".

[אהבת_עולם*]

עוד ערכים לעיון:
תלמוד תורה - ויקיפדיה
%D7%A9%D7%9C_%D7%94%D7%97%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%9A[/u]%D7%94%D7%9E%D7%A2%D7%A8%D7%91%D7%99]היסטוריה של החינוך המערבי - ויקיפדיה ׁ(התחלתי לקרוא. מרתק)
חינוך - ויקיפדיה (עדיין לא התעמקתי)

[פלוני_אלמונית*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

איפה ניתן למצוא הסבר לחלוקה החד- גילאית של כיתות ביה"ס? האם יש באיזה שהוא מקום הסבר פידגוגי/ פסיכולוגי/סוציולוגי שמסביר את יתרונותיה של החלוקה הזאת (אם בכלל יש לה יתרונות...)?
נועה

[פלוני_אלמונית*]

איזה דף חשוב. סוג של עיון משמעותי בעיצוב החיים החברתיים והתרבותיים ילד שפגש את הבן שלי שלא הולך לגן נותר בתדהמה שיש ילד שאינו במסגרת. הוא שאל : "אז איך , אז איך , אז איך אתה יודע לרוץ" ? והמתוקי שלנו ענה בביטחה: "כי אני ילד" ...