בעל מתעלל צריכה עצה

[פלוני_אלמונית*]

בניגוד לכל הסטיגמות הרווחות התברכתי בשוויגר נהדרת
היא האשה המושלמת שמוכרים לנו בעיתונים:
קריירה מדהימה, השכלה גבוהה, חריצות וניהול בית ברמת בית מרקחת של נקיון וסדר, גזרה דקה ופנים נעימות
בנוסף, היא בן אדם מקסים, מעניין ולא שתלטן
אבל בעלה (אביו של בעלי) הוא הכי רחוק מזה שאפשר
אדם אלים, מתפרץ וחסר בטחון
מעולם לא נקף אצבע בבית ולא עזר עם הילדים. משפיל אותה לעיניהם בכל הזדמנות אפשרית.
אמא שלו גרה אתם בבית למרות שחמותי ממש לא אוהבת אותה ויש להם את הכסף לקנות לה 10 בתים בנפרד מהם. יש להם דירה כפולה שיכולה בקלות להפוך להיות שתי דירות והוא מסרב אפילו לבנות ביניהם קיר ולתת להם לגור בשכנות.
הוא לא נותן לה לחיות, לא לצאת עם חברות (אני ואמי ניסינו לקחת אותה לסרט לערב בנות ביום ההולדת שלה פעם אחת והוא התקשר כל 10 דקות, אמר לה לעזוב באמצע והיא עזבה וויתרה על הסרט)
היא נורא רצתה חיות מחמד כל השנים, בסוף הסכים שתגדל עכברים ושלשם היא הגיעה אליי הביתה בוכה שהוא לקח את העכברים ליער ו"שחרר" אותם למות שם. לא רצה להגיד לה אפילו איפה כדי שתיסע לנסות להציל אותם בעצמה. הוא כל הזמן זורק לה את כל החפצים שלא נראים לו. הדבר היחיד שעושה עם הילדים זה לחנך אותם במכות מהחגורה כל פעם שהם עוברים את הגבול לדעתו. חשבתי שדברים כאלה כבר לא קיימים בימינו עד שאחיו הקטן של בעלי סיפר לי על זה יום אחד.
היא אשה כל כך טובה והישגית. פשוט לא מגיע לה. היא מקבלת הכל, הצעתי לה ללכת לייעוץ זוגי אבל היא פוחדת אפילו להעלות את זה בפניו.
נמאס לי לראות אותה סובלת. אני שוקלת ברציות ללכת למשטרה ולדווח על ההתעללות בבעלי חיים או על המכות לילדים. כל דבר שיזעזע אותו. פשוט נמאס לי מהמצב הזה ביניהם.
איך אפשר לעזור לבן אדם שלא מוכן לעזור לעצמו?

[נקודות_ורודות_אגדיות*]

לפלוני אלמונית,
אני מאוד מבינה לליבך, מאוד קשה לראות דבר כזה מן הצד, אבל לא נראה שיש פה "קייס" להגשת תלונה. יש אפשרות שתתקרבי אל האישה ותשכנעי אותה להוציא את עצמה מהמקום הקורבני? שתשקפי לה את המציאות בה היא חיה? למה היא נותנת לזה לקרות? למה היא מרכינה ראש?
סך הכל יש פה שני צדדים שמשחקים את המשחק, הוא אלים ומשליט טרור והיא בפאסיביות שלה נותנת לזה להתמשך.

[בשמת_א*]

סך הכל יש פה שני צדדים שמשחקים את המשחק
לא נכון וזו טעות מרושעת ומסוכנת.

אמנם לא התכוונת ולכן לא היתה כוונת זדון, אבל ההפצה של האמונות השגויות האלה גורמת נזק אדיר.

אשה מוכה היא אשה מוכה.
יש לה דפוסים של אשה מוכה, במיוחד שהיא חיה רמוסה ומוכה כל כך הרבה שנים. היא לא "פאסיבית". היא מוכה, רמוסה, איבדה את הערך העצמי והבטחון העצמי שלה לחלוטין, היא בעצם לא באמת מאמינה כבר שזה לא מגיע לה.
בני כמה הילדים?
כדאי להתייעץ באנונימיות עם המשטרה, לא להזדהות, לטלפן מטלפון לא ניתן לזיהוי שלא קשור אלייך, לתאר מה קורה ולשאול מה לעשות. מה הם יעשו אם תתלונני, הואיל ואת יודעת בוודאות שהיא מפחדת ממנו מדי והיא לא תתלונן.

לגבי "התעללות בבעלי חיים" - הואיל ומדובר בעכברים ואין שום הוכחות (להבדיל למשל מכלב עם סימני אלימות, אוקיי?) כי כשיבוא שוטר הוא יכול להגיד לו שאשתו משקרת ובודה דברים מליבה והוא פשוט לא היה מסוגל לסבול עכברים בבית ומסר אותם - אז לא יתייחסו לתלונה כזאת ברצינות. גם "שיחרור לטבע" לא תמיד ייתפס כאכזריות.

כדאי לך להתקשר לער"ן וגם למרכז למניעת אלימות במשפחה של נעמ"ת ולשאול אותם מה את יכולה לעשות כדי לחזק אותה.

תני לה לקרוא את "מלים הורגות".
תנסי לדובב אותה לגבי ילדותה: האם מישהו התעלל בה בילדותה? האם גם אותה היכו בחגורה?

היא לא מגינה לא רק על עצמה, אלא גם על הילדים שלה. הוא מכה אותם בחגורה והיא לא עושה כלום? לא אומרת כלום? לא עוצרת אותו?

[פלוני_אלמונית*]

היי בשמת,
תקון קטן. היא לא אשה מוכה, רק מושפלת. היא מבלה את חייה בנסיון לרצות אותו
אני לא יודעת עד כמה היא מאמינה שזה מגיע לה. היא כועסת כל פעם ובוכה אבל היא לא מעזה לקום ולעשות משהו דרסטי,
כנראה פוחדת שזה יכניס אי נעימות לחייהם (כאילו שהמצב הקיים נעים)
היא אשה בלי גב. הוא בילה שנים בלנתק אותה ממשפחתה. הם עלו לארץ מרוסיה. היא לבד מכל המשפחה והוא עם כל המשפחה שלו
אין לה גב. ההורים שלה לא מספקים לה אחד. בעלי ואחיו הקטן יותר גדלו עם המון חוסר בטחון עצמי בגלל הסיפורים האלה. הקטן ביותר ניתק את עצמו מהכל וגדל בסדר.
בעלי כבר גדול ועזב את הבית. למעשה עזב את הבית בגיל מאד צעיר בגלל הרודנות של אבא שלו
האחים הקטנים יותר בגילאי בית ספר
אף אחד לא התעלל בה בילדותה. המשפחה שלה נהדרת
בעלה מסווה טוב מאד את האלימות שלו רוב הזמן
הוא פסיבי בבית, מרוחק. בחיים לא נקף אצבע ולא אומר מילה על איך שהיא מנהלת את הבית.
כשמשהו לא מוצא חן בעיניו הוא מרשה לעצמו להעיף אותו מהבית ובזה חסל. לא טורח אפילו לדווח אבל גם לא אכפת לו שידעו
ממנה הבנתי שברוסיה נהוג להרביץ לשם חינוך למרות שלדבריה היא היתה ילדה טובה ולא עלה מעולם הצורך, הילדים שלה מקסימים ותלמידים טובים. אני לא רואה צורך להרביץ גם להם. אני לא קונה את זה שככה זה ברוסיה אבל מצד שני אני לא מכירה את התרבות. מכות לילדים והתפרצויות זעם זה לא דבר שקורה אצלו יום יום, אבל כשכן הוא מסוכן. ההרגשה בבית היא שכולם הולכים על קצות האצבעות כדי לא להרגיז אותו. ולאף אחד אסור לפתוח פה ולא מדברים שם על דברים כי הוא מעדיף שלא. לאף אחד שם אין תמיכה וגב ויש שם הרגשה כללית שכל אחד חי לעצמו. כמו כל בן אדם חסר בטחון עצמי קל מאד לשלוט בו. צריך לדעת לשים לו גבולות. אליי הוא מתייחס בכבוד, וגם לאמא שלו. אבל עד שאשתו לא תשים לזה סוף ותפסיק לפחד לעצבן אותו מצבה יהיה רע. אבל כמו שכתבתי, היא מסרבת לעזור לעצמה. אני רוצה לעזור לה אבל לא יודעת מה לעשות. היא מודעת למצבה אבל כנראה לא לרמת החומרה שבו

[בשמת_א*]

תקון קטן. היא לא אשה מוכה, רק מושפלת. היא מבלה את חייה בנסיון לרצות אותו
"אשה מוכה" זה מושג שמדבר על כל אשה שחיה בצל התעללות קשה - פיזית, מילולית, רגשית, כלכלית וכו'. אין הכוונה דווקא להיבט הצר של מכות פיזיות.

אם כי, גבר שמכה בחגורה ילדים קטנים - אני לא הייתי חותמת על זה שאין אלימות פיזית גם כלפיה. אולי היא לא מגדירה אותה ככזאת, מפני שזה לא נראה כמו סצינת חבטות מהסרטים. נשים לא מעטות סובלות מאלימות פיזית ולא קולטות שזה קורה להן. אחת מהן אפילו כתבה פה דף מדהים באתר (אוי, לא זוכרת את הדף הראשון של מתחילה להבין )-: מי ימצא?). רק אחרי ששלחתי אותה לקרוא חומר היא קלטה, למשל, שהעובדה שבעלה הפיל אותה בכוונה מהמיטה על הרצפה בחודש השמיני להריונה - היוותה אלימות פיזית. עד אז היא טענה בתוקף שלפחות אלימות פיזית, היא לא סובלת.

אני לא יודעת עד כמה היא מאמינה שזה מגיע לה
את שוב ושוב מדברת איתי ברמה פשטנית.
אני מנסה להסביר את המבנה המנטאלי שאשה במצב כזה נקלעת אליו.
היא לא מודעת לאמונות העמוקות שלה בדרך כלל! זה לא שאם תשאלי אותה "את מאמינה שזה מגיע לך?" היא תבין בהכרח על מה את מדברת!

הוא בילה שנים בלנתק אותה ממשפחתה
טקטיקה ידועה ומקובלת על מתעללים לשליטה מוחלטת בקורבן שלהם.

אין לה גב. ההורים שלה לא מספקים לה
אני מוכנה להתחייב לך, שאילו היו לה הורים אוהבים, היא לא היתה נשואה למתעלל. המשפחה שלה "נהדרת"? הרשי לי להטיל ספק.

כל המתעללים מסווים טוב מאוד את האלימות שלהם.

ואחת התוצאות של זה היא שהקורבן חיה בתעתוע קשה. ומכחישה את חומרת המצב. אבל היא רמוסה לחלוטין. אין לה כוחות.

ראי העצות שרשמתי לך. ותני לה לקרוא את "מילים הורגות".