בית ספר דמיוני אידיאלי

[עוד_אמא_מהורהרת*]

הי, טוב חלקכם כבר מכירים. הילדה בת 5 וחצי בחינוך ביתי "עם אישור". עירוניים ולילדה חברים וחברות שהם תלמידי גן ובית ספר, רובם בכתות א-ה, ואנחנו גם שייכים לאחת מקבוצות החינוך הביתי איתה אנחנו נפגשות אחת לשבוע. מיום ליום אנחנו משוכנעים יותר שבחירתנו נכונה, ונראה שגם הילדה מרוצה ממנה. אנחנו בחרנו בשיטה של לימוד מסודר (אני מלמדת אותה) שנמשך בין שעה ל-3 שעות ביום, כשכל "שיעור" נמשך בין 5 דקות לרבע שעה, ובשאר הזמן בשיטת "הלימוד החופשי". עד כאן הכל נהדר.

מה בכל זאת הבעיה? מידי פעם חברותיה של בתי (בעיקר אלו שבכתה א) שואלות אותה "באיזו כתה את?". מחד היא מסבירה להן בגאווה שהיא בחינוך ביתי, מבחינת הגיל אמורה להיות בגן חובה, אבל לומדת גם חומר מתקדם יחסית. מאידך השאלות הללו מעלות בה געגועים לבית הספר. אבל כשאני מבררת איתה איך נראה בעיניה בית הספר ומסבירה לה איך הוא מתנהל בפועל ושואלת אותה מה היא מעדיפה, היא שוב מעדיפה את הבית. אבל זה מציק לי לשמוע אפילו לזמן קצר: "אני רוצה בית ספר". מה אם היא תפלוט את זה באזני גורמים לא רצויים והם לא יתעמקו להבין איך היא מדמיינת את בית הספר ומה גישתה כלפי בית הספר המציאותי? מה אם זה יקרה ליד העו"ס שנושפת בערפנו? כשהיא תתבגר יותר ותבין טוב יותר מהו בית הספר במציאות, אם תבקש ללכת לבית ספר נדון בכך ברצינות ואולי נסכים, אבל עכשיו, כשהיא רוצה דבר שלא קיים, איך מונעים ממנה לדבר על זה (לפחות לא במקומות בהם מסוכן שהיא תדבר ככה) ? ...

בית הספר בעיני בתי הוא מקום בו מתנהלים שיעורים כמו ה"שיעורים" בבית, נמצאות בו החברות שלה והן תהיינה איתה באותה הכתה, כל המורות נעימות ומקסימות, כל ילד לומד בקצב האישי שלו, השיעורים קצרים וההפסקות ארוכות. בית ספר מציאותי שהכי קרוב לזה הוא בית הספר הדמוקרטי, אבל אחד כזה לא קיים במקום נגיש עבורנו, לנו נגישים רק בתי הספר הממלכתיים שאת דרך התנהלותם גם היא לא אוהבת.

[עוד_אמא_מהורהרת*]

משום מה הדף נבלע ונעלם, אשמח לדעתכם

[תמרוש_רוש]

האם זה מעשי לבקר אתה בבית ספר ממלכתי כלשהו, ולהזכיר לה שככה נראים בתי ספר, כל בתי הספר בארץ? (את יכולה בשלב הזה לא לספר לה על בתי ספר אלטרנטיביים).
או אולי שהיא תתפוס שיחה עם תלמיד, ותעזרי לה לשאול אותו שאלות מנחות? כמו: כמה שיעורים יש ביום, כמה הפסקות, האם צריך לשבת בשקט כל הזמן, איך שואלים שאלות, מי מחליט מה לומדים עכשיו, ומה קורה אם אני רוצה לעשות משהו אחר....

[מהרהרת_איתך*]

תבדקי איתה למה היא רוצה בית ספר.
ברגע שתביני לעומק מה חסר לה (חברה, להיות כמו כולם, שיהיו לה הפסקות, לשחק גומי - כל דבר) תוכלי לספק לה אותו בתוך מסגרת החינוך הביתי שבניתם לכם.
זה לא שהיא רוצה "בית ספר". היא רוצה משהו שמתקשר אצלה לבית ספר. בררי מהו, וספקי זאת בדרך אחרת.
כך, יעלם הצורך, ועימו המשפט הזה שלה. כי היא תהיה מסופקת.

[עוד_אמא_מהורהרת*]

תמרוש, אמנם לא ביקרתי איתה בבית ספר כלשהו, אבל מחברותיה היא בהחלט מכירה מהו בית ספר אמיתי ובהחלט לא רוצה בו.
מהרהרת איתך, ידוע לי מה רצונה. להשוויץ בפני מבוגרים נוספים בידע שלה. יש לה הרבה מאוד אפשרויות לזה, אבל כמה שלא יהיו הרבה היא לא שובעת.

אגב, אתמול היינו בפגישה עם היועצת לביקורת על התקדמותה השנה, והיועצת שאלה אותה אם היא יודעת שבני גילה הולכים בשנה הבאה לכתה א. כמובן שענתה כן. השאלה הנוספת הייתה אם גם היא רוצה לבית ספר, תשובתה הייתה מיידית וחד משמעית לא כי הבית הוא בית הספר הטוב ביותר וגם כי היא אוהבת שאמא היא המורה שלה.

[ארני_ש*]

גם אצלנו עניין דומה. אנחנו גרים בקיבוץ וביתי רוב הזמן בבית אך רשומה לגן המקומי והולכת אליו לפי בחירתה בתדירות שהיא בוחרת (נע בין ארבע פעמים לפעמיים בשבוע לכחמש שעות) .
לגבי כיתה אלף אנחנו בחרנו חינוך ביתי אבל היא רוצה לנסות כיתה א ולראות על מה ההתרגשות , וכמובן להיות עם החברות ובעיקר לפגוש חברים שלא רואה כמעט ביומיום כי הם בבית הספר כבר וגרים רחוק , אבל בבית הספר תוכל לפגוש כל יום .
לאחר התלבטות החלטנו לרשום אותה , שלא תרגיש שהיא מפסידה מי יודע מה שם מתוך אמירה שבבית הספר אי אפשר ללכת לפי בחירה , היא תלך עד חנוכה ואז תחליט שוב אם חוזרת מהחופש לבית הספר או שנעשה מסיבת פרידה ונתחיל בחינוך ביתי .
בהתחלה די לחצתי עליה וגם מצאתי את עצמי מפחידה אותה מבית הספר אבל אז הבנתי שאני לא עושה טוב כי אני לא רוצה שתהיה בחינוך ביתי מתוך פחד מבית ספר אלא מתוך בחיר שתהיה שלמה איתה .
היא יודעת שהבית פתוח ומחכה שתחזור אבל אם בכל זאת היא תבחר בבית הספר נחכה בסבלנות עד שתמצא את החוויה .

[עוד_אמא_מהורהרת*]

ארני, כנראה שלא הבנתי אותי נכון. כשבתי צריכה להחליט בין הבית לבית ספר אמיתי, כבר היום היא בוחרת ללא שום ספק בבית. כשהיא מדברת על רצונה בבית ספר, לא מדובר באחד כזה שקיים. אז אין לי חשש לאכזב אותה, החשש שלי הוא שהיא תאמר לאחרים את מה שהיא אומרת לי והם לא יבינו למה כוונתה ויחשבו שהיא כן מעדיפה בית ספר אמיתי

[גתית_בועזסון*]

מה רע בלהקים "דמוי בית ספר" דימיוני אידאלי, עם קבוצת חברים מהאיזור (כן, אני יודעת, די קשה למצוא אותם), וללמוד מספר מצומצם של שעות ביום ביחד?
בשביל הילדים זה בית ספר, אפשר לקרוא לזה בית ספר (כמובן שבשביל משרד החינוך דבר כזה לא קיים). נראה לי שזה פתרון שעונה על צורך אמיתי לחלק מהילדים בחינוך הביתי. אני בעצמי מנסה לעשות דבר כזה באיזור ירושלים.

[עוד_אמא_מהורהרת*]

גתית, מה שאת מציעה זה בדיוק מה שבגללו הילדה לא אוהבת את בתי הספר האמיתיים. אנחנו נוקטים בשיטה של למידה מסודרת, יש לנו הרבה "שיעורים" ביום, אבל כל אחד נמשך בין 5 ל-10 דקות בלבד, וסה"כ הלמידה המסודרת היומית בין שעה ל-3 שעות ביום. מה שאת מציעה ידרוש למידת פחות נושאים כל יום, בזמנים מאוד מסודרים ו"שיעורים" ארוכים בהרבה. ממש לא מה שהילדה מבקשת.