בלוג הילדים על הגבעה

[אמא_שלהם*]

היום נסענו ליום סידורים. ניצלנו את ההזדמנות גם לנסיעה באוטובוס. בדרך חזרה פתאום נזכרתי איך בכל מקום שהיינו בו, המבוגרים התרגשו מנוכחות הילדים: נהגי האוטובוס שהתמוגגו כשהילדים התעקשו לשלם בעצמם, הבנקאית שנזכרה שיש טופי, זקן שהלך כפוף ברחוב פתאום התיישר, חייך, עיניו אורו והוא התחיל לדבר עם הילדים כשחלפנו על פניו, האישה בחנות האלקטרוניקה ששאלה בני כמה ומה ומי, למרות שתוך כדי ההתרוצצות הם הפילו מהמדף איזה קומקום, האנשים בתחנות האוטובוס...
ואז נזכרתי שזה בעצם תמיד ככה: גם בסופרמרקט, גם ברכבת (נהג הקטר אפילו הזמין אותם לצפור מרוב התרגשות! גם אני צפרתי!)...
ופתאום זה היכה בי - כמה הרחובות, הבנקים, האוטובוסים - כל העולם - ריק מילדים!
קראתי לאחרונה ספר שנקרא "ילדי המחר" (יצא לפני כמה שנים גם סרט). הוא מתאר עולם בו הפסיקו להיוולד תינוקות אנושיים לפני 28 שנים. האווירה של הספר מאוד אפילה, אנשים עצובים, חסרי חיות. רק היום הבנתי באמת את הרעיון של האווירה. זה לא טבעי עד כמה שהילדים חסרים בכל מקום! אנשים מבוגרים פשוט נפעמים ומתרגשים מנוכחות של ילד באזור, מאחר וזה מבליט עד כמה הילדים לא נוכחים בשאר הזמן. עצוב

אני לא יודעת אם אני באמת הטיפוס של בלוג. פשוט הייתי חייבת לכתוב את זה איפשהו, ואני לא יודעת אם יש דף מתאים. אולי שווה לפתוח דף שלם על של עולם בלי ילדים או משהו כזה? או שלמישהו יש רעיון לדף שההודעה תתאים בו?
אם לא, בבקשה שתפו בחוויות ומחשבות דומות

[אילה_א*]

כל כך נכון
לפעמים אני הולכת בארבע אחר הצהריים ברחוב ואומרת לעצמי איפה החביאו את כל הילדים האלה כל היום ואחרי חצי שעה הם שוב נעלמים .
באנגליה זה אפילו עוד יותר גרוע בהרבה.

[נקודות_ורודות_אגדיות*]

נו אם את בעניין ספרים מדכאים בנושא, את "עולם חדש מופלא" של אלדוקס האקסלי, קראת?
זה ספר שבא להתריע על אפשרות של תרחיש חברתי נוראי (מן המשך ל-1984) ובו אין יותר אמהות. הילדים נולדים בבקבוקים כאשר החברה מחולקת למעמדות.
הכי הרבה ילדים נולדים מפגרים: הם העובדים המנוצלים, וכך הלאה עד ראש הפירמידה.
את הילדים מגדלים בבתי גידול כאלה:כמו תרנגולות (אולי קצת גם כמו בקיבוץ...)
העם מקבל מהממסד סם, שנקרא בספר : סומא(!), כדי שיהיו שקטים ומאושרים. הבנות המקובלות הן קפיציות
(לא מזכיר כבר קצת את עולמנו??)
וכמובן שיש בספר שמורה של אנשים שחיים כמו פעם ויש שם סצנה של לידה-אבוי ואבוי.
בקיצור כדאי לקרוא לא בשביל להיכנס לדיכאון, אלא בשביל להבין תרחישים אפשריים ולחזק את הפעולות הנוגדות.

כן, בהחלט חסרים ילדים. בכלל יצא לך לשבת במעגל בו יושבים כל הגילאים? מילד ועד זקן? יש בזה משהו מפעים. מן תחושה של שלמות. תחושה נהדרת.

[שרית_אמיר*]

איפה הילדים? נו...אתן באמת לא יודעות (-: הילדים במחשב/טלוזיה/ חוגים/ שיעורי בית - חושבת שבסדר הזה.
שעברנו למעלות מהקיבוץ זה אחד הדברים שקפץ לי לעין- שחוץ ממגרשי ספורט לא רואים ילדים, אט אט למדתי איפה למצוא אותם.
לקראת ל"ג בעומר צאו לרחובות תראו אותם בהמוניהם ואיך שנגמר סאשן המדורות שוב מתחפרים בעולם המודרני.

[סוסת_פרא*]

למה בעצם קראת לדף בלוג הילדים על הגבעה? זה קשור לספר 'הילדים על הגבעה'? (לא קראתי ת'ספר אבל קראתי פעם דיון עליו...)

[פלוני_אלמונית*]

דף למחיקה ?
לאיחוד?

[טלי*]

דף למחיקה ?
דווקא ממש מעניין הנושא, נראה יותר כמו דף להחייאה


יצא לך לשבת במעגל בו יושבים כל הגילאים? מילד ועד זקן? יש בזה משהו מפעים. מן תחושה של שלמות. תחושה נהדרת.
לי יצא, יש משהו הרבה יותר שלם בחברה מעורבת, הרבה יותר מעניין לי במקומות בהם אני יושבת עם בני עשרים ובני שלושים (כמוני) וגם עם בני חמישים ויותר וגם עם ילדים. חברה שבה כולם בערך בגילי ובמצבי המשפחתי (רווקה) הרבה יותר משעממת למרות שיש דברים שהיא מאפשרת לטווח קצר.
אני מאוד אוהבת את הריינבו ומקומות דומים בהם יש חברה רב גילאית, כייף לראות את הילדים מעורבים בהכל, גם נרדמים בלילה ליד המדורה ומשרים על כולם את האנרגיה הרגועה והמדהימה של ילדים ישנים.