בלוג ברווזון בלי חיתולים

אנונימי

לילה שני בלי חיתול.
רקע:
הקטן בן 5 חודשים. חודשיים בלי חיתולים, בהתחלה חלקית מאד (הורדתי לפשפוש והחזרתי), לאט לאט נשאר בלי חיתול לפרקי זמן ארוכים יותר ויותר, לפני 3 שבועות הורדנו את החיתול לגמרי כל היום, כולל במנשא ובשינות היום.
החיתולים, אגב, היו ועודם חיתולי בד. כמעט מההתחלה.
החלטתי להוריד חיתול בלילה משום שראיתי איך שנת הצהריים במיטה הפכה להיות יבשה אחרי 2-3 פעמים שעשה תוך כדי הנקה, רגע לפני שהתעורר. מרגע שהתחלתי להשאיר אותו בעקביות לישון בלי חיתול הפסיק להשתין בהנקה והיום ישן שעתיים ויותר יבש ועושה בכיור כשהוא מתעורר סופית.

בלילה הראשון היו שני פיפי במיטה, אחד באמצע הלילה, שהוא עשה אחרי נסיון סרק לקחת לכיור (לא משתמשת בקערה, לא מסוגלת לקלוע). בכיור התעצבן ולא עשה ואחרי ההנקה הבאה עשה במיטה. הפיפי השני היה כבר בבוקר, אחרי סדרת התפתלויות. לא לקחתי לפשפש כדי לא לעצבן אותו לשוא אבל מיד כשראיתי שעשה לקחתי אותו להמשיך בכיור, ושם יצאה עוד כמות נכבדה.

בלילה השני רק הפיפי של אמצע הלילה הגיע למיטה. שוב לא לקחתי לפשפש, למרות שראיתי אותו מתפתל, ורק החלפתי את הסדין והשמיכה שלו. בבוקר כשהתחיל להתפתל לקחתי לכיור לפני שהתעורר ועשה במיטה. הוא התעצבן מזה שהתעורר אבל עשה המון פיפי בכיור ומיד חזרנו למיטה לינוק ולהרדם.

קצת קשה לי עם זה שאני מעירה אותו לפיפי והוא מתעצבן. מצד שני קשה לי גם לראות אותו מתהפך ומתהפך ולא ישן טוב בגלל הפיפי שמציק לו. הוא מסוגל למשוך המון זמן עד שבורח לו במיטה.

לגבי הפיפי באמצע הלילה- אני חושבת להמשיך לתת לו לעשות במיטה בינתיים ולא להעיר, לאור נסיון השווא בלילה הראשון (היו גם נסיונות קודמים לפשפש בלילה, כשהיה בחיתול, ואף פעם לא הצלחתי). אני רק לוחשת לו שעשה פיפי ומחליפה את המצעים שלו. אני מקווה להגיע למצב שהוא יבקש בעצמו ללכת לכיור, או יצליח למשוך עד הבוקר.

הבעיה העיקרית היא שאני ישנה ככה הרבה פחות טוב. כל הזמן דרוכה אליו, שולחת יד לבדוק אם הוא רטוב, מתלבטת מה לעשות כשהוא מתחיל להתפתל... זה משתפר?

וגם, הוא התעורר לעתים קרובות יותר להנקות בשני הלילות האלו. יכול להיות שיש קשר?

_שמתי לב, שכשאמא שקועה בשינה עמוקה, התינוק פחות מתעורר להנקות.
וכשאמא לא ישנה טוב, מתעוררת הרבה, ובמיוחד מוטרדת - התינוק מתעורר הרבה להנקות._
נכון! בשבוע שעבר היה לי וירוס וישנתי נורא לילה אחד, והוא באמת התעורר המון. מדהים.

תוותרי על הדריכות.
קל לומר...

נקווה שהעייפות תפיל אותי.

ככל שמורידים יותר חיתולים, וככל שעושים את זה בגיל יותר צעיר, ומוכנים יותר לקבל את הפיספוסים שהם חלק מהעניין, כך בסך הכל הכללי התינוק נעשה בשל יותר מהר, ויותר משתף פעולה.
זה ממש ככה, ונוכחתי בכך במו עיני. ברגע שהורדתי את החיתול לגמרי, הפספוסים התמעטו בצורה מדהימה. לא אפרט כדי לא לעורר את מר מרפי מרבצו

טוב, אז ככה:

ישנתי טוב, תודה. המתח נרגע.
הילד התעורר לפיפי!!!!!!!!!!!!!!!!! נחת, נחת, רק נחת הילד הזה

עשה פיפי אחד במיטה. אחרי שעתיים התעורר, פקח עיניים והתחיל לדבר לעצמו (רגוע לגמרי). מיד לקחתי אותו לכיור ואכן- פיפי! הידד! פשפוש לילי מוצלח ראשון! מיד אחר כך ציצי וחזר לישון. בחמש בבוקר היה פשפוש סרק- התפתל, חשבתי שצריך, לקחתי אבל בכה ולא עשה. החלטתי סופית שלא מפשפשת יותר בכיור אלא אם כן הוא מתעורר ממש. בשש וחצי התעורר סופית, ינק, הלכנו לכיור ואז עשה פיפי ע נ ק של בוקר. זהו.

אגב, הוא לא עושה פיפי בזמן ההנקה, אלא זמן קצר אחריה.

עברו בינתיים 5 לילות.
כל לילה יש פיפי אחד במיטה באמצע הלילה. הלילה לא החלפתי את הסדין שמתחתיו כי ראיתי שהוא ישן טוב והחלטתי ללכת לפי עצתה של בשמת ולא להפריע לו. אני לא בטוחה שזה ישנה משהו, כי הוא רגיל לישון מגיל שבועיים עם חיתולי בד ומעולם לא הפריע לו כשהיו רטובים.
בבוקר, או לפנות בוקר, הוא כבר מתעורר לפיפי, אם כי הבוקר התעורר בבכי ובכה גם תוך כדי השתנה בכיור. אני חושבת שעצבן אותו שהוא התעורר, אבל אחרי הפיפי הוא נרדם מיד חזרה וישן טוב בלי ההתפתלויות המתישות.
אני מקפידה להציע קודם ציצי ולקחת אותו רק אם גמר לינוק ולא נרדם חזרה.

עדכון:
עברו 3 לילות נוספים.
כמות הפיפי בלילה עומדת כרגע על 2-3 (למעשה אחרי כמעט כל הנקה). הפיפי הראשון מגיע בסביבות 1-2 בלילה.
פשפושים ליליים מוצלחים עדיין שואפים לאפס. הלילה עשה במיטה את שניהם (שלושתם? לא ברור). אתמול בלילה עשה את הראשון במיטה, את השני עלי, ואת השלישי בכיור אבל תוך כדי בכי. לקחתי אותו כי הפיפי הפריע לו והוא התחיל לבכות תוך כדי התפתלויות במיטה. אתמול בבוקר היה צריך פיפי בשעה שבה בדרך כלל הוא מתעורר סופית, אבל אתמול רצה להמשיך לישון, ומה שקרה זה ששלוש פעמים במהלך שעה אחת (!) הוא התפתל לפיפי, עד שהתחיל לבכות, לקחתי לכיור, עשה בבכי וחזר לישון מיד וקם סופית בשעה מאוחרת בהרבה מהרגיל (בדרך כלל יש באמת 3 נגלות של פיפי-קקי מיד אחרי שהוא מתעורר, רק שבדרך כלל הוא כבר ער לגמרי ומשתף פעולה ושולח אלי חיוכים ענקיים במראה), כלומר אתמול היו למעשה 6 פיפי עד שהוא גמר את הלילה

.
היום בלילה כאמור עשה במיטה- שזה עדיף בעיני מהתעוררות בבכי והשתנה בכיור בבכי, אבל העלה בי הרהורים, אם אין טעם שיחזור להרטיב את חיתול הבד במקום את הסדינון והשמיכה שלו. הוא גם לא ישן כל כך טוב (אני דווקא כן).
בבוקר, לעומת זאת, היתה תפנית חיובית- בשעה הרגילה הוא התחיל להתפתל, לא עשה במיטה, התחיל לבכות, הרמתי אותו- וראה זה פלא, הוא הפסיק לבכות, בא ברצון לכיור, השתין, הספיק לחייך אלי במראה את חיוך הבוקר המסורתי ומיד נרדם- כשעודו בזרועותי בתנוחת הפשששש.... חזר לישון לעוד חצי שעה וקם סופית.
פשפוש הבוקר הזה גרם לי להחליט לתת ל בלי חיתולים גם בלילה עוד צ'אנס. מקווה להתפתחויות חיוביות יותר בלילות הקרובים.

וזה כנראה חייב לעבור דרך פעמים שהם עושים פיפי, מרטיבים לעצמם את המיטה, רושמים את זה במוח, לא אוהבים את זה, ובהדרגה מתחילים לבחור אחרת, מעצמם.
אני לא בטוחה. אצל הצוצון הקטן נראה שנרשם לו במוח שהוא לא אוהב לקום לעשות פיפי, והוא בוחר להרטיב את המיטה...
הלילה עשה במיטה שני פיפי, ולהפתעתי גם את הפיפי הראשון של הבוקר. כשלקחתי אותו לכיור נשאר רק הקקי... הוא התפתל הרבה פחות וישן יותר טוב. לא יזם שום פשפוש עד שפקח עיניים והתחיל את הבוקר.
בעצם כשאני חושבת על זה גם עם החיתול היו לילות שקטים שבהם השתין בחיתול בלי להתפתל הרבה, ולילות אחרים שבהם התפתל ואפילו התעורר ובכה. גם את הפיפי הראשון של הבוקר היה לעתים עושה בחיתול ולפעמים בכיור. כך שבעצם הסרת החיתול לא ממש שינתה משהו מבחינת הגברת המודעות.
אין ספק שהוא לא רוצה להתפשפש בלילה, והוא עדיין רחוק מלהיות מסוגל לא לעשות פיפי בלילה, על פי תדירות הפיפי הנוכחית.
אני מתלבטת מאד ביחס להמשך. מבחינה לוגיסטית, אין לי בעיה להשאיר אותו ללא חיתול, גם ככה החיתול היה דולף ומרטיב את הפיג'מה והסדינון לעתים קרובות ובלאו הכי כלי המיטה שלנו לא נרטבים כמעט והמזרון ממילא מוגן. יש קצת יותר כביסות ככה אבל לא משהו דרמטי.
מה שמטריד אותי זה שהוא ילמד לעשות פיפי במיטה, אחרי שכבר הגענו למצב שביום אני שמה אותו לישון במיטה בלי שום הגנה מתחתיו, ואין בכלל פספוסים. לפני יומיים, אחרי הרבה זמן שלא עשה זאת, התחיל להשתין תוך כדי הנקה כשהתעורר משנת הצהריים, ואני קצת חוששת שאולי הבלי חיתולים בלילה בלבל אותו. היום היו לי גם הרבה פספוסים (נדיר מאד שיש יותר מאחד-שניים ביום) אבל יכול להיות שזה בגלל שאני הרגשתי פחות בטוחה עם כל העסק.
עכשיו השכבתי אותו לישון בלי חיתול אבל אני מאד מתלבטת. עד עכשיו הבלי חיתולים הלך מאד חלק, כל פעם שהתקדמתי צעד נוסף (בלי חיתול במנשא, במיטה ביום, אצל סבא, וכן הלאה) הוא קלט מיד מה קורה ושתף פעולה צ'יק צ'ק. זה שהוא לא משתף פעולה עם החיתול בלילה מעורר בי סימני שאלה. להמשיך בלי חיתול ולא לצפות להתקדמות בזמן הקרוב? או להחזיר את החיתול ולהוריד שוב כשיתחיל להיות יבש? להמשיך עוד קצת כדי לראות אם יש באמת נסיגה גם ביום? ואם תהיה- זה יהיה הפיך?
אשמח לתובנות.

לא, הוא לא טיפוס ששובת.
כבר ברור לי שפשפושי לילה הם אאוט כרגע. השאלה היא רק האם להניח לו להשתין על עצמו בתוך חיתול או ישר על הסדינון.
הלילה היו שוב 2 פיפי בלילה, אבל את הפיפי של הבוקר הוא עשה בכיור אחרי שהתעורר (יבש ומחייך) בשעה מאוחרת יותר מהרגיל (כמעט 4 שעות אחרי הפיפי האחרון במיטה!

). זה מעודד אותי להשאיר אותו בכל זאת בלי חיתול- חוץ מאתמול הצלחתי לתפוס את הפיפי הראשון כל בוקר, וזו בעצם כבר התקדמות לעומת קודם.

ביטוי של בילבול
זהו, שעד עכשיו לא היה שום ביטוי כזה, למרות שמדי פעם הוא מחותל, בעיקר כשאני נוסעת ליום שלם להורים או לסידורים ואז הוא מחותל די הרבה זמן. שמתי לב בימים כאלה הוא לא עושה כמעט קקי בחיתול, ולפעמים גם לא פיפי- מסוגל להחזיק שעה-שעתיים ויותר עם חיתול יבש בלי פשפושים (שלא תמיד אפשריים). לכן אני דואגת שהביטוי הראשון של בלבול הופיע דווקא עכשיו.
בכל אופן כרגע אני חושבת להשאיר אותו בלי חיתול כל עוד מזג האוויר מאפשר ונראה מה יקרה.

גם אנחנו הגענו לשלב השביתות -- כתבתי ב-שביתת פשפושים.

רושמת לפני את יותר חשוב לחכות שהוא יגיד, מאשר לתפוס את כל הפיספוסים, במיוחד על הבטן. הרבה פעמים הוא אומר ואני לא מבינה, או שאני מחזיקה אותו בתנוחה דומה מדי לתנוחת הפשפוש

ואז הוא פשוט עושה בלי להודיע (צודק!). הבעיה היא כשהוא מקטר בגלל משהו אחר ואני חושבת שזה פיפי

.
אפשר גם לנסות ללמד אותו לעשות תנועה, או להגיד "פי-פי" כשהוא צריך המממ. הוא אמנם מדבר הרבה (נאומים שלמים

) אבל לא חורג מצלילים של אאאאא, גה ונה (וגם מגוון מרשים של צווחות שאי אפשר לשעתק

). לא חושבת שהוא קרוב אפילו לבטא מלה ממש. אנסה לחשוב על תנועה...

היום השתדלתי להוריד לחץ וגם היינו עם חיתול חצי יום (אירוע משפחתי) ובכל זאת היתה תקשורת טובה, עשה את הרוב מחוץ לחיתול ואחרי שחזרנו הביתה לא היו יותר פספוסים בכלל.
מה שכן, הוא קצת חולה, ועבר עלינו אתמול לילה קשה מאד, אז היום בשנ"צ שמתי חיתול והוא אכן עשה בו (סימן מובהק למחלה, אם הבנתי נכון). גם עכשיו השכבתי אותו לישון עם חיתול, עד יעבור זעם.

אנחנו עדיין חולים (לא משהו רציני, וירוס קטן) אבל היום היו רק שני פספוסים, שניהם כשהוא לא היה עלי (אחד על אבא ואחד על אורחת מהצפון

) ושניהם קרו כשהוא היה בתנוחה הדומה לתנוחת הפשפוש (ופתאום נפל לי האסימום שהוא מפספס בה יחסית הרבה, וכנראה רואה בה כבר תנוחת פשפוש לכל דבר

). בשנ"צ החיתול נשאר יבש וגם היו פחות פשפושי סרק.

עדכון:
אחרי שבועיים בלי חיתולים גם בלילה הקטן חטף נזלת נוראה ועברו עלינו כמה לילות טרופים, וחזרתי לחיתול אחרי הלילה המנוזל הראשון (אחרי שתינוק מותש ובוכה עשה את הפיפי הענק של הבוקר עלי

).
בשני הלילות האחרונים סו"ס ישנו שנינו כמו שצריך (תענוג...) ואני התלבטתי מתי והאם להוריד שוב את החיתול, ובסופו של דבר החלטתי להשאיר (בינתיים).
נוכחתי שאנחנו פשוט ישנים יותר טוב ככה. בתקופה האחרונה הוא התחיל להתעורר פחות ופחות (מדובר בילד שעד לא מזמן היה יונק כל שעתיים בלילה) וכבר קרה שהתעוררתי בבוקר ולא זכרתי אם בכלל התעוררתי להניק במשך הלילה. אבל בשבועיים בלי החיתול הוא בפירוש התעורר יותר ואני, גם אם ישנתי טוב בין התעוררות להתעוררות, הייתי מתעוררת כל פעם לגמרי ולא רק מניקה מתוך חצי שינה. פתאום נפל לי האסימון- הרי בלילה הראשון בלי החיתול הוא עשה רק פיפי אחד כל הלילה, ואחרי כמה ימים הגענו ל 2 ואפילו 3 פיפי בלילה- פתאום שאלתי את עצמי אם זה שהוא התעורר יותר לא גרם לזה שהוא ינק יותר ולכן עשה יותר פיפי. בקיצור, נראה לי שהדרך ללילה יבש היא דווקא להשאיר את החיתול (כאמור זה חיתול בד, כך שאת הרטיבות הוא מרגיש בכל מקרה) ולאפשר לו (ולי!

) לישון היטב עד שיפסיק להתעורר מעצמו (וכמובן גם להשתין).
בשני הלילות האחרונים הוא לא עשה בחיתול את הפיפי של הבוקר אלא חיכה לכיור והבוקר החיתול אפילו לא היה ספוג לגמרי- רטוב, אבל מפיפי אחד או שניים לכל היותר. כלומר את ההישג של פיפי הבוקר בכיור לא הפסדנו

.

כשהיא מקטרת, ננסה קודם לפשפש ורק אח"כ לתת ציצי (נכון?...)
אין פה חוקים- שלי בדרך כלל רוצה קודם ציצי ואחר כך פיפי. פשוט תקשיבי למה שהיא אומרת לך (וקחי בחשבון שהיא עשויה לשנות העדפה בכל רגע).

אבל איך להלביש אותה ביום? מה מומלץ בעיניכן - חיתול בד, חיתול ר"פ, בלי חיתול בכלל, רק מכנסיים?
זה תלוי עד כמה את מוכנה לספוג פספוסים (תרתי משמע

). יהיו לך די הרבה בהתחלה. אני גם התחלתי בגיל הזה, ולא ישר הורדתי חיתול- הייתי מורידה, מפשפשת ומחזירה. לאט לאט השארתי אותו כל פעם קצת יותר זמן בלי. אחרי חודש ומשהו הגיע יום שבו כל היום הורדתי והחזרתי את אותו חיתול שנשאר יבש- ואז אזרתי אומץ והתחלתי להשאיר אותו בלי כל הזמן. כמובן שאפשר להוריד את החיתול מיד כל הזמן- זה גם יקצר תהליכים, משום שהיא תודיע יותר- אבל זה ממש תלוי באיך שאת מרגישה.
היום הוא לפעמים עירום, לפעמים עם מכנסיים בלבד, כי זה ממזער נזקים כשיש פספוס- מונע מהפיפי להגיע רחוק (מדובר בבן) וסופג חלק, וגם ככה יותר נעים לו על הרצפה (נראה לי), ובסיטואציות שלא מתאים לי שיהיה פספוס- באוטו, אצל סבא, במקומות כמו קניון שבהם אין לי איפה לפשפש אותו, או סתם כשאני מרגישה צורך לצאת קצת מהקשב (נדיר מאד אבל קרה)- הוא עם חיתול בד (אין לי ח"פ).

תדירות הפשפושים מאד גבוהה בגיל הזה, והם גם עושים בחלקים (בגיל הזה אחרי שהיה קם בבוקר היו לו בערך 4 נגלות של פיפי קקי בטווח של פחות משעה), אבל ככל שהיא תגדל, וככל שתפשפשי אותה יותר, המרווחים יגדלו בצורה דרמתית. אצלי היום בגיל 6.5 חודשים יש מרווחים של בין שעה לארבע שעות (רק בבוקר הם יותר צפופים).

אני גם לא משתפת את כל העולם. בהתחלה לא ספרתי לאף אחד. לאט לאט, ככל שאני תפסתי יותר בטחון, החיתול ירד יותר ויותר, והפסקתי לחשוש מ "מה יגידו".
בהתחלה פשפשתי רק בבית, אחר כך העזתי גם מחוץ לבית בתחומי היישוב, אחר כך בבית של הורי (זה לקח הרבה זמן, בעיקר כי הוא לא הסכים להתפשפש שם עד ממש לא מזמן. בכלל, שמתי לב שאיפה שלי לא נוח לפשפש, הוא לא עושה). עכשיו אני מפשפשת בעקרון בכל מקום, אלא אם כן ממש אין תנאים (למשל בבניין סגור- אין מצב שהוא יעשה בכיור של שירותים ציבוריים ולדעתי זה גם לא לעניין). לפעמים כשהוא עם חיתול ואני עם מישהו שלא יודע על זה בכלל באמת לא בא לי להתחיל להסביר, אז או שאני מאפשרת לו לעשות בחיתול, או שאני רואה שהוא מסמן ואז אני לוקחת אותו באמתלה כלשהי והולכת לפשפש בצד, או בחוץ ("הוא רוצה לצאת לטיול קטן"). לפעמים אני פשוט מפשפשת בלי להסתתר ובלי להגיד כלום ואם שואלים משהו אני עונה בהתאם לאופי השאלה ומידת הענין הכן להבין מה אני עושה.
בדרך כלל, מנסיוני, מספיק לזוז טיפה הצידה, לא צריך להתרחק ממש, אנשים לא קולטים שזה מה שאת עושה, רק רואים שהלכת שניה הצידה עם התינוק והתעסקת קצת עם להלביש ולהפשיט אותו. אין שום שאלות ושום מבטים.
ולפעמים התגובות ממש מפתיעות לטובה

מגניב!!
נראה לי שבתינוקי הבא (שצפוי להגיח בינואר) אני גם מנסה.
עם הילד הראשון הייתי קונבנציונלית להגעיל.

באופן טבעי

באופן טבעי