בית לשבט בחיפה

אנונימי

החלום שלי הוא על בית לשבט, שיתפקד כמקום להורים ומקום לילדים, ויהיה בעצם המודל שלנו לשבט הקדום.
המטרה הראשונה- מקום להיות בו בשעות הגן ובית הספר, מקום לילדינו אבל בנוכחותנו.
מקום שבו נוכל להפעיל סדנאות וחוגים לכל הגילאים, מקום לחיות וליצור במקביל עם ילדינו ושאר ילדי השבט.
"כמו גן" אך בניגוד לגן, יהיה כמו בית, ולא מותאם רק לילדים. הילדים יהיו בכל מיני גילאים.
זהו דף התייעצות- ובו אתעד את התהליך- מהרעיון ההולך ונרקם אל (הלוואי) היישום והקמת המקום הזה.
הלוואי ויקומו עוד מקומות כאלו ויאפשרו לנו להיות חלק רקמה חיה ונושמת בחינוך הביתי-שיתופי.

יש לנו הרבה שאלות והרבה מחשבות, זה לא רק רעיון שלי, זה רעיון שצמח והתפתח מתוך מפגשים באזור חיפה , מתוך המשתתפות.
אילו כללים היית מנסחת, מהם התנאים להיות חלק - יש הרבה דילמות למשל-האם ילד שהוריו עובדים משמונה עד שמונה יכול להיות חלק או שלא? האם ההורים, לפחות הורה אחד, צריך להיות נוכח במקום X שעות או שלא? כמה אנשי צוות?
עם או בלי תוכנית לימודים כלשהי?
אני לא ממש בעד אנסקולינג מוחלט, אלא בכ"ז איזשהי תוכנית, איזשהי מסגרת בעלת פוטנציאל פתוח וחופשי. יש הרבה מחקר לעשות, ללכת ללמוד מגני הילדים של בית הספר הפתוח, של דני.

רוצה לצטט את דבריה של טללית עבור בעניין:

מקום לגדול
אני רוצה לשנות קצת את תמונת החיים המקובלת.
אני רוצה לגדול ולהתפתח בקירבת המשפחה שלי ובשיתוף עם חברים ומשפחות אחרות.
אני מדברת כרגע על עצמי.
כל מה שאני רוצה זה פינה חמה ונעימה לגדל את עצמי ומשפחתי.
אדמה טובה, מים צוננים ונקיים, קצת שמש קצת צל ומעט דשן טוב לא יזיק בכלל.
היום רק בשביל "עציץ" נאות צריך להיכנס לחובות ולהתחיל להיות משועבד.
הכל קשה.
אני רוצה לבנות מקום שאליו יוכלו להגיע אנשים גדולים ואנשים קטנים, מקום שבו יוכלו לשחק, ליצור, לדבר, להקשיב, לחוות וסתם להיות...
המקום בעיני רוחי צריך להיות כמו בית, שאנשים יוכלו להרגיש בו כמו בבית.
מה יכול לגרום לאנשים להרגיש כמו בבית ? זאת שאלה גדולה.
אולי.... שיהיה מקום לשבת, לישון...וגם להתקלח ולהתפנות...
אולי.... שיהיה מקום להכין משהו לשתות, ולאכול
אולי... שיהיה מקום ליצירה ועבודה
אולי.... שיהיה מקום להבעה עצמית
אולי..... שיהיה מקום לחברה והעשרה.
משהו כזה.
לא קטן מדי כדי שיוכל לפתוח עבורנו עוד אופקים, לא גדול מדי כדי שלא נלך בו לאיבוד, משהו באמצע.
אנשים גדולים וקטנים שיגיעו למקום הזה, ירגישו שהם רוצים שהוא יהיה חלק מהחיים שלהם. למה ?
כי יש להם המון מה לתת ובעזרת כל מה שהם יקבלו בתמורה, הם יגדלו.

ענבל - עולות לי המון שאלות מהרעיון הזה. איך מגיעים להסכמות? מה יוצר את השיחה בין המבוגרים? האם השיתוף הוא רק סביב המקום הזה? זה נשמע כמו משהו שיהיה מאוד יקר להחזיק אותו - אני מבינה שאתן חושבות על משהו פשוט אבל גם הדברים הפשוטים האלה הם מנסיוני עולים כסף בצורה זה או אחרת ואז מה אם מי שהוא מאוד בתוך העניין אבל לא יכול לשלם? איך מתגברים על מתחים שיעלו? איך יוצרים פשטות בעולם מסובך?

אני הייתי רוצה לראות מקום כזה כהמשך לבית.
כזה שבזכותו ניתן יהיה לגור בבית קטן יותר (זו גם תשובה (חלקית?) לשאלת המימון, חוה (-:), ניתן להחזיק בבית פחות צעצועים, פחות חומרי יצירה.
החלום שלי - קבוצה של משפחות שגרה בשכנות, כך שהמקום הזה הוא המרחב הציבורי, ומהווה "עוד חדר בבית".

מסכימה עם גילה. המשך לבית. בעצם בית אבל שיש בו לא רק משפחה אחת אלא יותר.

יש אצלנו בית כזה שמשמש את הקיבוץ שלנו לכל מיני פונקציות ועכשיו עם פרוץ הילדים לחיינו הוא בשלבי התהוות והתאמה למשפחות. עכשיו פתחנו שם את הפעוטון שלנו ועוד בנושא זה בדף חינוך ביתי וקיבוץ עירוני
<חוה במשבר עם צורת החיים הקיבוצית ומוצאת שזה מאוד מוזר לספר עליה ממצב צבירה זה>

בדיוק לקטע כזה הקימה מירב את בית פתוח בגן שומרון שכרגע מתפקד פעמיים בשבוע, אם תהיה דרישה יתפקד יותר. אתן יכולות לדבר איתה (אין לה מחשב) ולהתייעץ בענייני הפרדות, החלטות וכו'.

משהו לגבי חוגים, המחברת היא ענתש:
לפחות פעמיים בשבוע חוג "הולכים לסופר מרקט עם אמא" - חוג המפתח את יכולת הבחירה, ההתאפקות. זהו חוג המספק המון אפשרויות להתעמל (בעיקר בענף הספורט "ריצה בין מדפים") גם לאמא וגם לפעוט.
לפעמים יש לו אלמנטים של פיתוח קול ("לאאאא לא לפתוח את כל החבילות של הדובונים שעל המדף" או "רוצה ש-ו-ק-ו-ל-ד !!!!! רוצה !!! רוצהההה !!!") ביחד עם אלמנטים מובהקים של מחקר ופיתוח (איך גורמים למרשמלו מהמדף הגבוה להגיע אליי למטה ? אולי בעזרת מקל של מגב שנלקח מהמעבר ליד ?).
האמת שזה חוג מאד חינוכי - לומדים שמות של פירות, ירקות, חטיפים וגבינות ומדברים המון עם אמא וכל עובדי הסופר (שכבר מכירים אותנו היטב).

פעם בשבוע אנחנו מאתגרות את עצמינו עם החוג הבאמת קשה לגיל שלה "ללכת לסיפריה" שם מתאמנים בעיקר על לא לצעוק (קשה), לדחות סיפוקים מידיים (כמו להוריד לעצמך על הראש את כל מדף הספרים או לתלוש את כל האותיות הצהובות שתלויות מתחת לכל מדף... קשה מאד) ולשבת בשקט במקום אחד (קרוב לבלתי אפשרי).
בסוף לומדים גם לבחור רק אחד מתוך כל מה שרוצים ומבינים שאת השאר אפשר לקחת בשבוע הבא.

לעיתים יש לנו חוג מדע וטבע. בעיקר בגינה שלנו שם אפשר לקטוף ולהריח את כל הפרחים, ללכת אחרי הנמלים לקן שלהן (וללמוד למה לא הורגים נמלים בחוץ, כי זה הבית שלהן... ורק מגרשים אותן כשהם באות לבית שלנו), רודפים ג'וק או חיפושית שעוברים ובעיקר תולשים דשא ומעבירים אותו מקום למקום (למה ? ככה...).

החוג הכי אהוב עלינו הוא חוג בישול לקטנטנים שעיקרו להפריע לאמא לבשל. זה חוג שנערך בעיקר בימי שישי (אמא עצלנית) וכולל הרבה מאד שבירת ביצים, עירבוב ובחישה וטעימות של דברים לא מבושלים בעיקר (וחוסך ארוחת צהרים לפעוט הפעלתן שכבר התפוצץ מרוב טעימות).

טוב, הבנתם את העקרון...

היום בחוג הבישול שלנו: תינוקת נמרחת בשליש גביע יוגורט, ואמא, במהירות המירבית, מקלפת-קוצצת-מתבלת-מכניסה לתנור. לסיום: מקלחת משפחתית. טוב שהיו אורחים - היה מי שניקה את היוגורט מהרצפה בזמן שאמא ניקתה את היוגורט מהתינוקת. יצא טעים. היוגורט.

ה"חוג" שהכי הפתיע אותי עד עכשיו: חוג ריקודים, אני כבדה וחרשת ממש לא בקטע של לרקוד ונולדה לי ילדה שזאת אחת האהבות שלה, אז אני רוקדת איתה ונהית קלה ושומעת יותר.

איזה יופי של רעיון,
אני חני, אין לי ילדים משלי, אני עובדת בגן בקרית טבעון הפועל בשיטת מונטסורי, לומדת חינוך ואמנות ומתענינת מאד במסגרות חינוכיות קהילתיות (אבל על אמת)
אם הרעיון ימשוך לכיוון המציאות, אשמח להיות חלק.
למה בעצמנו התרחקנו מהשבטיות?
למה אמא שאני מכירה אומרת שבשביל לגדל ילד אחד דרוש שבט שלם - שאין לה??
למה אנחנו כבר לא גרים עם עוד שני דורות מעלינו ואחד מתחתינו?

רעיון מאוד יפה אבל לא מציאותי כי אתן חושבות רק בהיבט הנשי.
נו מה לעשות, אנו נשים:-D
הרעיון שלך לא, רע בכלל- אולי תפרסם בלוח המודעות של האתר? ויש את קהילת אדמה, שיתכן ותמצא בה את מבוקשך. 2 סוסים=מכוניות?

ל חני יצחקי - נשמח שתטלי חלק!

היו דיבורים כאלה. חפש אותם באחד הדפים העוסקים ב-קהילה לא וירטואלית.

אני שמחה שעדיין יש פה רוח חיים, גם היא לא רלוונטית למקור @}

אם נגיע לארבעה מפגשים קבועים בשבוע- כל שנותר לנו הוא לשכור גננת נודדת וחצי מהעבודה- כבר כאן.

כל שנותר לנו הוא לשכור גננת נודדת
לשם מה גננת?
אם אמא רוצה לצאת פעם בשבוע, אמהות אחרות לא יוכלו לגבות אותה?

לא נעים להפיל...

מה ההבדל בין פיל , פסנתר, ומשפחה? (-;

למה אתן לא יכולות להתחלק ובכל יום אמא אחרת תשמור על כל הילדים
זה מתחיל מהמחשבה שפעוט זקוק לאמו (מחשבה זו היא אחד מעמודי התווך של האתר).
אם הוא גדל עם אמו בסמוך לעוד אנשים, הוא יכול להסתדר מעט זמן בלי אמו, אבל עם אחרים שהוא מכיר היטב (אבא, סבתא, או מבוגר קרוב אחר).

ובכל יום אמא אחרת תשמור על כל הילדים
מה, ותניק חמישה ילדים? הציצים יגיעו לה עד הברכיים:-P
אבל שעה-תיים שאמא תלך והילד ישאר עם שאר האימהות- זו אכן אופציה שוות דיון, בטח נדבר על זה ביום ראשון אצל טללית.

נו, דיברתן?

I just wanted to share:

Here (in Japan

) there are mother groups which works like what you have been discussing. The mothers run it by taking turns. It intergrates ages 0-6. Moms who nurse stay all the time, those who don't take turns (I think it is 2 moms for 5 kids). They meet in a big park and work-out a head of time what kind of activities to do. Once a week they go on the train on a field trip and the rest of the time they do local stuff. If it rains, they go to a special building that is provided for children by the local city.
Every day they meet at 9:00 and finish around 2:00. The moms provide obento (lunch box)
Each mom pays the equivillent of 50$ a month to cover costs

.

איזה כיף לשמוע שזה קורה במקומות אחרים בעולם

לא הבנתי על מה גובים כסף? איזה הוצאות יש?

I am not really sure. Perhaps it is like a KUPA where money is drawn for craft's materials, snacks, birthday and other holiday parties, travel expences etc.

באתי לבדוק אם יש התפתחויות?!
נו, שויין לפחות שיקפוץ ל מ_ חדש אולי יש "קונים" חדשים...

רק השם של הדף קנה אותי.
איפה הייתן כשהייתי יותר חולמת?

והנה ההתפכחות הגדולה.
יש בית אבל השבט כבר אינו אותו השבט.
אנחנו נפגשות פעמיים בשבוע למפגש מוסדר, פעם אחת בשבוע יש גננת שבאה לשעה פלוס של הפעלה לילדים שלנו. פעם אחרת יש שיעור לאמהות, ריקודי בטן. בזמן שבין לבין ובתוך- האמהות יוצרות, מקשקשות, מפעילות לפעמים את הילדים ובעיקר נהנות מהחברה ומהחיים. ומלבד זאת- אנחנו חיות, יוצרות ולומדות.

מה, זה סוף הדף?
לא תמשיכי לחלום?

אני בכל אופן חשבתי השבוע איך פעם האימהות שלנו היו נפגשות אחר הצהריים עם אמהות אחרות.
זה היה קורה בדר"כ עם השכנים. היום זה כבר אחרת.....למה???

תות שדה

למה את חושבת שכיום אמהות לא נפגשות עם אמהות אחרות אחה"צ?
את מוזמנת להתארח בביתי, מבטיחה לך מפגשים מענינים עם אמהות רבות ומגוונות.

מפגשים של אמהות וילדים אחר הצהריים מעניינות גם אותי.
וגם קורות אצלי בבית פעם בכמה ימים.

אחרי הצהריים שלנו הוא בבית בימים אלו.
משתיים עד ארבע חמש ישנים, אח"כ מעבירים את הזמן בנעימים עד שאבא בא. אני מניחה שעם הזמן זה ישתנה.
שלא תבינו לא נכון. טוב לי מאוד עם מה שיש כרגע, Zה תפור לפי מידותיי בדיוק מושלם. דווקא קשה לי עם המחויבות (שחייבים לצאת לפעילות לפעמים נעים למזמז את הבוקר בבית) נראה לי שבחורף אני מתחפרת לי בתוך המאורה ונהנית מפעילות שקטה. אנחנו משחילות חרוזים, משחקות בבצק ודאס, מציירות בכל מיני חומרים. הזמן עובר נעים וקשה לצאת מהבית.

באופן טבעי

באופן טבעי