רציתי להתייעץ בסוגיה \ בעיה שמטרידה אותי, ואולי פה יהיו הצעות חכמות.
הנוכחים: אני (אמא) והיא (בת חמישה חודשים)
הזמן: אחה"צ- לפנות ערב
הלוקיישן: בית קטנטן וחצר ענקית
וזה הולך ככה:
אני איתה בבית כל הזמן, במשך הבקר שפר גורלנו וגם אבא בד"כ נמצא והכל יותר קל, אבל בלי קשר לאבא, שעות הבקר והצהריים הן השעות הטובות שלה והכל זורם ונעים. אחה"צ הפתיל שלה מתקצר,
והיא נוטה לקוטריות ולחוסר סבלנות.
הפיתרון שלי עד כה היה פשוט לצאת החוצה, אם זה לחצר שלנו ששם היא ישר נרגעת, מסתכלת על העצים, מדברת עם הכלבים ובאופן כללי מבסוטית, או שלפעמים אנחנו קופצות לחברה או להורים או שמבקרים אותנו או סתם מטיילים קצת ברגל ואני מצליחה למשוך די טוב עד שש-שבע שאז כבר עושים אמבטיה ואוכל ולישון.
בימים האחרונים אני מפתחת דאגות מהחורף.
כבר עכשיו בערך בחמש מתחיל להיות קריר וחשוך ועוד שניה אופצית החצר לא תהיה קיימת ונהיה שתינו "תקועות" בבית הקטנטן שלנו שלמרות שהוא מקסים וכייפי אין בו הרבה מרחב ואני רואה אייך אפילו עכשיו כשהכל פתוח היא מאבדת בו סבלנות די מהר.
יש לנו חדר שינה שאני דואגת לסדר כל בקר כדי שיהיה נעים וישמש אותנו לשהיה ויש את המרחב הכללי של הבית שהוא בעצם חדר אחד לא גדול שאליו מחובר מטבחון וזהו..
היא בד"כ על הרצפה עם צעצועים ועינינים, כשאנחנו מבשלים אנחנו עושים את החיתוכים וכד' על שרפרף נמוך כך שהיא יכולה להיות "שותפה" אבל בעצם אין פה מספיק מקום לכלום.
ואני דואגת.
אז נכון שאפשר קצת לטייל גם בחורף ולנדוד בבתים של אחרים אבל..למישהו יש רעיון איך אני מעבירה את התקופה הקרה והרטובה עם בת חמישה חודשים מקסימה בחלל קטנצ'יק בלי ששתינו נתחרפן?
וחוצמזה רציתי להגיד שלום ותודה, אני "נוסעת סמויה" באתר הזה כבר כמה זמן ובאופן בלתי מוסבר מרגישה מאד בבית אז שלום ותודה
(הלוואי ויצא פה חיוך...זה לפחות מה שניסיתי).
משתמשת