אמהות לפגים

[אמא_של_בובון*]

לא מצאתי אף דף שעוסק בחוויות של אמהות לפגים. לאוו דווקא ענייני הנקה ופגיות אלא תכלס החיים עם תינוק שנולד פג. בני כבר בן שבעה חודשים כמעט וככל שהזמן חולף אני מבינה יותר ויותר את ההבדל בינו לבין תינוקות שנולדו בזמן. ההתפתחות מתרחשת אבל הכל בקצב איטי. כל שלב שהוא עובר נמשך ונמשך ונראה שלא יסתיים לעולם. לפעמים זה קצת מייאש, במיוחד כשהוא סובל ולא נראה שיש לזה סוף (למשל הגזים שנמשכו המון זמן). אני אשמח לשמוע חוויות מאמהות יותר ותיקות בנושא.

[ענבר*]

הי אמא של בובון. רעיון נפלא לדבר על אמהות לפגים.. זה באמת חוויה אחרת ואם יורשה לי לומר, לא פשוטה , ועל אחת כמה וכמה אם זה הילד הראשון. לא סיפרת באיזה משקל נולד בנך ובאיזה שבוע וככה קצת על ההתחלה. יכולה לשתף אותך בחוויות שלי מאימהות לבתי הבכורה שהיום היא כבר בת 7(ברוך השם). היא נולדה במשקל 1735 גרם בסוף שבוע 37. לא בדיוק מוגדרת פגית אבל גם לא ממש לא. היא פחות או יותר הורעבה ברחם וההתפתחות שלה ברחם היתה לא תקינה. כשהשתחררנו מבית החולים אחרי שעשו לה צילומי מוח ובדיקות נוספות, אמרו לי שאי אפשר לדעת אם הכל בסדר אצלה. אם עוד שנה אגיע לביקורת עם תינוקת מחייכת אז טוב ואם לא..אז אני כבר אדע. ככה השתחררתי מבית החולים איתה. השנה הראשונה איתה זכורה לי כשנה השרדותית ומוטרפת, גם פיזית לראות שהיא יכולה לגדול, לבטוח בטבע ובגוף שלה,ולדאוג שתקבל את כל מה שהיא צריכה, וגם החשדנות שלי, האם הכל בסדר אצלה. זה היה נורא קשה.
יכולה לספר שגם אצלה הכל התפתח לאט, חייכה לראשונה בגיל 8 שבועות. לזחול החלה בגיל 10 חודשים שזה קצה גבול הנורמה. וזה קשה כשרואים את כל התינוקות של החברות שלך עם ילדים שזוחלים כבר בגיל 4 חודשים, זריזים וערניים. לבת שלי היה קצב אחר, אנרגיה אחרת, פנימית יותר, פחות מוחצנת, מתבוננת יותר מאשר פועלת.שקטה,שלווה. התחילה לדבר מוקדם יחסית, מילים ראשונות בגיל 9 חודשים אבל ההמשך היה איטי, כמה שזה היה מבטיח זה לא רץ מהר, וגם המופנמות הזאת, עד היום הנטיה שלה היא לא להכביר במילים. אולי זאת האישיות שלה בלי קשר לחויות שעברה, אך לעולם לא אדע. הגידול שלה לווה בהרבה ספקות, וזה נורא לגדל ככה ילד עם כלכך הרבה ספקות.
היום היא ילדה מקסימה ומפותחת, מיוחדת בדרכה שלה. יש לה את הקצב שלה וההתנהלות המיוחדת שלה. החלטנו להשאיר אותה שנה נוספת בגן חובה בעיקר כי הרגשתי שמבחינת העמידה שלה מול העולם, הביטחון העצמי, היא שנה אחורה, וגם החברות שלה היו משנתון אחורה. זו היתה החלטה מצוינת היא התחזקה מאוד, ועוד חלקים פנימיים נחשפו והשתחררו וכיף לראות את זה.בשנה הבאה היא עולה לכיתה א ואני מאוד נרגשת, לא מאמינה שהפיצית הזאת כבר כזאת גדולה.
אני רואה שכבתי המון, מקווה שלא יותר מדי, ואם יש לך שאלות נוספות אשמח לענות

[ענבר*]

נזכרתי פתאום בגזים שהיו לה, ואיך היתה נוהמת ממש במיטה מתוך הקושי לעכל, ואיך הייתי מחזיקה אותה שעות במאונך כי אם היתה שוכבת היתה מקיאה את הכל. עד שמערכת העיכול הבשילה וגדלה והצליחה להכיל ולספוג את כמויות המזון שהיתה זקוקה להם.

[רחל_אש*]

תכנסו לרדיו חיפה 107.5 fm יש כתבה על הילד שלי שנולד ב2.2.11 ושוחרר רק אתמול מהפגיה.
גם כתוב משהו וגם יש בשמיעה משהו יש גם תמונה