אל תעשו ביניהם השוואות

אנונימי

אל תעשו ביניהם השוואות
מאת: תבשיל קדרה

הופיע בגליון 44 של באופן טבעי (באופן 44) שיצא לאור בחודש ינואר 2003

דף זה מתוייג כ- דף עלון

תגובות למאמר נא לכתוב בדף תגובות לגליון 44.

זו אחת העצות הכי נפוצות שקיבלנו מאז שנודע שבקרוב נהיה הורים לתאומים.
עצה (שנשמעה לנו) מאוד חכמה: כדי לא ליצור ציפיות לא סבירות, כדי לא להפעיל לחץ, כדי לא לגרום לתחרות, כדי שכל אחד יהיה ישות נפרדת ובעל אופי משלו.
אבל במציאות, אני כלל לא בטוחה שניתן ליישם עצה זו כלשונה.
כבר באולטרה-סאונדים של ההריון, יש לכל אחד משקל שונה, הבדל שנשמר באופן עקבי לאורך ההריון, כל אחד ממוקם אחרת, ואנחנו מדמיינים תמונה של שניים, מציירים מערכת יחסים ברחם, ממציאים סיפורים על שניהם יחד: הוא עושה כך, והיא עושה אחרת. הוא אומר דבר אחד, והיא אומרת דבר אחר. לא משווים. רק מציירים את שניהם זה לצד זה. לא משווים?
וכך גם אחרי שנולדו. הוא יונק, והיא לא. הנה גם היא יונקת. הנה יש לה סופסוף המבט המיוחד השמור לשד, שלו יש מיום שאני זוכרת אותו. או - יש לה שפעת. ומה שלומו? הוא נדבק? הוא לפניה?
אחריה?
די מהר מגלים שלכל אחד יש אופי משלו.
אופס! איך גילינו את זה? - השווינו.
וזה ממשיך עם כל שלב התפתחותי: עמידה, צעד, מילה, קונץ...
בהתחלה, ניסיתי להימנע מהשוואות. לקח לי זמן להבין שזה קשה עד בלתי אפשרי. יום אחד, אפילו אמרתי את זה למישהי. אבל לקח עוד זמן עד שנפל האסימון:
כל מה שאנחנו קולטים בחושים, הוא על סמך השוואה. לא רואים צבע, אלא על רקע של צבע אחר. לא מבינים מושג עד הסוף לפני שמחדדים את ההבדלים בינו ובין מושגים חופפים לו חלקית )שכנים?(. לא מזהים פנים של אדם, אלא לפי ההבדלים בינו ובין השאר.
לא רואים ייחודיות בלי שמציירים את שניהם זה לצד זה.
משווים!

אני יודעת שזה דף עלון
מותר בכל זאת להקפיץ למה חדש?

< רלוונטי לי כרגע, בלי תאומים, אני בטוחה שרלוונטי לעוד כמה >

(אם אסור, שמישהו ימחק אותי)

אבל יקירתי, אם רלוונטי לך, תכתבי כמה מילים

.

אני יכולה לכתוב מה שעולה בדעתי.

לנו אין תאומים, יש בן חמש וחצי, בן רבע לארבע ובת חודשיים וחצי. כל הזמן יש השוואות. של היכולות הפיזיות עכשיו, של היכולות הפיזיות והקוגניטיביות של האמצעי לעומת איך שהבכור היה כשהיה בגילו, של התינוקת לעומת שני אחיה כשהיו בגילה. כפי שכתבה תבשיל, לא נראה לי הגיוני לגדל ילדים בלי השוואות ביניהם.

מה שנראה לי BIG NO-NO, ואני בטוחה שגם לך, זה לעשות את ההשוואות בקול רם, לידם. "תראה איך X עושה Y, למה אתה לא יכול גם?" גם לא קשה לי, זה לא שאני צריכה להתאפק מלומר את זה. אין לי צורך לומר את זה.

היתה תקופה שהיה נראה לי שאצל האמצעי כל-כך הרבה דברים הולכים הרבה יותר בקלות מאשר עם הבכור (אני תמיד טוענת שכל הילדים צריכים להיוולד שניים:-)). אבל אז התחלתי לראות את כל הדברים שהולכים בקלות עם הבכור, ונתקעים אצל האמצעי. בקיצור, הם שונים, לכל אחד יש נקודות קושי אחרות, כל אחד מהם אוהב דברים שונים, מצטיין בדברים שונים.

אני מרגישה שההשוואה ביניהם, אם וכאשר היא נעשית, נעשית בצורה שמשרתת אותי ולא מזיקה להם.

דווקא התכוונתי רק להקפיץ, בלי להוסיף כלום לקטע המקסים הזה