איך מלמדים ילד להרגע לבד

[יסכו_נט*]

טוטי הכי גדול במעון, והוא לא עייף.. גילינו שהמטפלת היקרה משכיבה אותו בחדרון קטן, וחשוך, עם ספר אחד במשך שעה, כמו הגדולים האחרים שעלולים להפריע לקטנים. וזה עד שנבוא לקחת אותו. כי אותו לוקחים "מוקדם" באחת. אז כעסנו מאוד, והתחלנו לקחת אותו ב12:10.
והמטפלת שהיא באמת אישה טובה,( רק חבל שהיא לא סיפרה לנו והתייעצה.) אומרת חבל, ואנחנו לוקחים לו זמן שהוא חשוב, שאין לו שום בעייה איתו, ובו הוא משקיט מנוע, ונרגע. (כשיש לו בעייה הוא בדכ אומר, ובקול.).
הוא באמת פועל המון במשך היום. אבל הייתי רוצה ללמד אותו לנוח, הוא לא יודע. (הוא מסוג הילדים שבחיים לא יסכימו לשון צהריים גם אם הוא קרוע מעייפות). נשמע לי שלחייב אותו לשבת על מזרון זה לעשות ממנו כנוע, ולא רגוע.
איך מלמדים להרגע??? חושבים שיש משהו בדברי גברת מטפלת, או שהיא חושבת ככה כי אין לה ברירה אלא למצוא צידוק הגיוני לחוסר זמן שלה לתת לו לשחק?

[טליה_טקאוקה*]

איך מלמדים להרגע???
לדעתי לא מלמדים!!
מנסים לקבל את המצב. או קודם כל להרגע בעצמנו (לזכור לנשום וכו. אם אני באמת רגועה יותר קל לי אם הילד לא רגוע.)
אותי באופן אישי זה מצמרר להכריח ילד לישון...P-:

[טליה_טקאוקה*]

טוב שאתם לוקחים אותו מוקדם!@}

[אילה_א*]

השם של הדף לא ממש מעביר את הסוגיה שבא את דנה (לעניות הבנתי)
נראה לי שכדאי לפני שמתחילים להגדיר מנוחה כי מנוחה יכולה להיות גם רק לשכב או רק לשבת בשקט לא חייבים ממש לישון
וגם לא כתבת בן כמה הילד שזה מאוד משמעותי

[יסכו_נט*]

בן שלוש וקצת

[טרה_רוסה*]

את חושבת שהוא צריך לישון צהריים? לזה את מתכוונת?
את יכולה ללמד אותו להירגע על ידי זה שתעשי אתו משהו רגוע, כמו להקרוא ספר, או להסתכל בתמונות ביחד.

[אילה_א*]

כן בדיוק המחשבה שעברה לי לתת לו מגזין עם ציורים או תמונות מעניינות
ולקרוא בעצמך
שידע שזאת שעה של שקט

[יסכו_נט*]

אני לא חושבת שהוא צריך לישון. פשוט המטפלת טוענת שאני עושה עוול בכך שאני מוציאה אותו מוקדם ולא נותנת לו לשבת בשקט חצי שעה על המזרון. השאלה היא אם ילד זקוק לזמן כזה. אם יש דרך אחרת לתת לו זמן מעין זה. הוא ילד, אני יכולה לתת לו ספר ולהשרות רוגע בבית, אבל הוא ירצה לשחק במקלות..

[טרה_רוסה*]

השאלה היא אם ילד זקוק לזמן כזה.
לדעתי, לא.

[יוטי_לונדון*]

אני יכולה לתת לו ספר ולהשרות רוגע בבית, אבל הוא ירצה לשחק במקלות..

אז אולי הוא לא רוצה את השעת רוגע הזאת באותו הרגע (ובגן הוא פשוט מסתגל למצב).

יש סיבה שאת חושבת שצריך ללמד אותו להרגע?

אנחנו בערב עושים בחדר השינה, שלה או שלנו, עם אור קטן ונעים, משחק דמיון (עפים על פרפר גדול, למשל) או מדיטציה (קנינו עכשיו ספר מדיטציות מגניב לילדים). היא לא יושבת כל הזמן רגועה אלא זזה הרבה בהתאם לגילה (3.5) אבל זה בהחלט מרגיע אותה.

[מחשבות*]

השאלה היא אם ילד זקוק לזמן כזה.

תלוי בילד. הילדים שלי - כן. כשהם היו בגיל הזה, הגדרנו "זמן שקט", שהיה קדוש כמעט. נמשך שעה וחצי, החל מארוחת הצהרים. בזמן הזה אני גם הייתי נחה לידם, והם שיחקו בשקט. השקט שלי הגדיר את שלהם, הנוכחות שלי הרגיעה את שלהם. הם היו בוהים על המיטה או משחקים במשחקים שקטים, בדרך כלל במין הילוך איטי כזה. זמן השקט נגמר בצורה ברורה (שנקראה "הנשנוש", ולהלן - אמא עוד כמה זמן נשאר לנשנוש?) ומיד לאחריו הם היו פורצים בצהלות בקולי קולות שקשה לתאר בכלל וחוזרים למוד הקבוע והמופרע שלהם

[מחשבות*]

אני יכולה לתת לו ספר ולהשרות רוגע בבית, אבל הוא ירצה לשחק במקלות..

אז שישחק במקלות. הרוגע נובע מהחוץ, מזה שאת לא משתתפת במשחק, לא מציעה גרויים, לא נענית לדרישות הפעלה אבל כן מוכנה להתכרבלות שקטה, למשל. במצב כזה, אם מה שהוא זקוק לו זה משחק במקלות אז תפדל, להקשיב לו. איך הוא בשעות הערב?

[ניצן_אמ*]

אהמ.
אולי אני תמימה, כי לא שלחתי ולא מתכוונת לשלוח את הילדים לגן.
זורקת רעיונות לחלל האויר:

• להבהיר לגננת שזה לא מה שאת רוצה שיעשו עם הילד (אפשר לתת חלופות אם אין לה רעיונות טובים)
• להוציא את הילד מהגן הזה או בכלל...
• להיות שם איתו בשעה הזאת אם חשוב לך שהוא גם יהיה שם וגם ינוח (אם אין לך ילדים אחרים, או שאלה שיש, זה לא מפריע להם)
• בטוח יש עוד. אמרתי כבר שאני לא מנוסה.

יש מצב כלשהו בגן שבו הטיפול בילד שלך לא מקובל עלייך.
מה שאני לא מבינה זה איך זה שאת החלטת שאת משתמשת בשירותי הגן, משלמת כסף כדי שיהיו לך השעות האלה (אם זה בשביל הזמן שלך) או שיהיו לו השעות האלה (אם זה בשביל הקטע החברתי שלו) אז למה את צריכה להוציא אותו מוקדם? כאילו, למה לברוח מאי ההסכמה עם מישהי שאת מפקידה בידיה את היקר לך? אולי יש עוד אי הסכמות שאת לא יודעת עליהן? אולי יותר חשוב לפתוח פה ערוץ תקשורת על פני האופציה הזאת?

תקני אותי אם אני טועה, אבל אני רואה בלקחת את הילד שעה מוקדם יותר בגלל אי הסכמה עם הגננת פתרון לא מאד פרודוקטיבי לבעיה הראשונית שתיארת... את "מפסידה" שעת גן (בתשלום?), הוא """מפסיד""" שעת גן, הגננת/מטפלת רואה שאת מעדיפה לברוח מאשר להעמיד אותה על מקומה בטיפול בילד שלך...

ולעניין הדף, אז הוא שונה מאחרים בענייני מנוחה (אני מתארת לעצמי שגם בדברים אחרים ) למה צריך להכריח אותו ליישר קו?
זה מזכיר לי שאוסקר ויילד אמר פעם בתגובה לשאלה אם הוא לא אוהב פרחים "אני אוהב פרחים. אני גם אוהב ילדים, ובכל זאת אני לא קוצץ להם את הראש ושם באגרטל."

[ילדת_טבע*]

תקני אותי אם אני טועה, אבל אני רואה בלקחת את הילד שעה מוקדם יותר בגלל אי הסכמה עם הגננת פתרון לא מאד פרודוקטיבי לבעיה הראשונית שתיארת... את "מפסידה" שעת גן (בתשלום?), הוא """מפסיד""" שעת גן, הגננת/מטפלת רואה שאת מעדיפה לברוח מאשר להעמיד אותה על מקומה בטיפול בילד שלך...
כמה מוכר... כשהחיפושית שלי היתה בגן (זמן קצוב מאוד) היא היתה אמורה להיות עד אחת בצהריים אבל אז פתאום הגננות לא הצליחו להחזיק אותה עירה וכל שאר הילדים בגן ישנו בשעה הזו. לי היה חשוב שהיא תחזור הביתה ותישן צהריים בבית ולא תישאר עד ארבע (מעניין למה). הייתי מגיעה לגן ומוצאת אותה ישנה. מתוך נסיון למצוא פתרון אמרתי להם שיתקשרו אלי אם הם רואים שהיא לא מחזיקה מעמד ואז יצא שהיו מזעיקים אותי כל יום לקחת אותה בשתים עשרה, שעה פחות ממה שאני גם ככה משלמת במחיר מופקע. אחרי כמה ריבים איתם ועוד כל מיני עניינים שלא מצאו חן בעיני הגעתי לאותה המסכנה-חינוך ביתי כאן ועכשיו (גם ככה הגן היה לתקופה קצובה-עד שנתאזן כלכלית ואני אוכל להיות איתה ולא לצאת לעבודה).
לא שאני אומרת שזה הפתרון אבל מה שניצן אומרת זה נכון מאוד.
בשורה התחתונה את צריכה לבדוק מה זה עושה לילד. יכול להיות שבגן הוא כן מצליח להרגע וזה לא בא לו רע אלא עושה לו טוב? הוא סובל מזה? או שרק לך בקונספט זה נראה רע? כי הנה, למשל הבת שלי כשהיא אצל הסבתא שלה היא מאוד אוהבת לעשות אמבטיה ולשטוף את השיער בעוד בבית אין מצב לשטיפת שיער והסבתא לא עושה את זה בכוח או באיומים או מותירה משקעים. אם זה לא עושה לו טוב והוא פגוע מכך אז מיד להפסיק ולא משנה מה ולא, לא להגיע לקחת אותו מוקדם יותר, או שימצאו סידור אחר (שאחת המטפלות תשב איתו בחצר עסוקה בענייניה בעוד הוא משחק במקלות וככה כולם עשויים לצאת נשכרים למשל, בטוח שיש כל מיני סידורים עניינים פה שם שאפשר להוציא החוצה בזמן מנוחת הילדים) או שבייביי. לא? ככה אצלי בכל אופן, למדתי כמה דברים מאז.

[יסכו_נט*]

התגובות שלכן עוזרות לי לחשוב.. תודה.
הייתי מאוד רוצה להוציא אותו מהמעון, וקצת אני שמחה שאני מוציאה אותו מוקדם. ככה הוא קצת עם חברים, ואז שוב איתי. יש פיצית איתי בבית, ואני פשוט חייבת שעות בלעדיו, בשביל השפיות שלי ושל הקטנטונת. וגם אנחנו גרים בעיר וכל החברים חוזרים ב4 מהגן, אז גם ככה המון שעות בלי חברת ילדים.
כן אני צריכה לא לברוח מהגננת, פשוט יש לי תקשורת ממש דפוקה איתה. אני לא יודעת להסביר את זה. היא ממש אישה טובה, אבל איך שהוא אנחנו לא מבינות אחת את השנייה אף פעם.
אני מנסה בימים האחרונים להרגיע את עצמי ואותו לשעה, בה אני קוראת ספר לידו, והוא משחק בשקט לידי. אני תוהה אם הוא צריך השקטת מערכות כזאת, (שילדים אחרים מקבלים בזכות השינה,) ותניח ליצירתיות, והאנרגיות הבלתי נדלות שלו.

[ילדת_טבע*]

בקשר להרגעות, אני מניחה שאם תתני לו אחת כזו יש סיכוי שהוא דווקא ינצל אותה בשמחה. כמו שאמרו תכניסי לשגרה זמן שקט בעיקר בשבילך למילוי המצברים והוא במשך הזמן יזרום איתך לכיוון הזה. אצלנו למשל החיפושית (גם אחת עם קוצים במקום שעליו נהוג לשבת) ממש לוקחת לעצמה זמן שקט, אני מאפשרת לה ומורידה גירויים למינימום והיא בוחרת לעצמה את הזמן מעצמה ולפעמים אפילו נרדמת לאיזה עשרים דקות/חצי שעה. לי זה מאוד חשוב כי אני איתה ועם אח שלה כל היום בבית וככה זה נותן גם לי זמן מילוי מצברים.
ואני פשוט חייבת שעות בלעדיו, בשביל השפיות שלי ושל הקטנטונת
מנסיון, זה עניין של שבועיים עד חודש שאם תוציאי אותו מהגן אז תתחרפנו לכם מעט ותוך הזמן הקצוב הנ"ל פתאום תגלי שהוא דווקא הרבה יותר מאפשר והרבה יותר רגוע ממה שחשבת. חלק מהתופעה שגורמת לכך היא העובדה שהוא בגן. אבל אני חלילה לא מטיפה לכך שתוציאי אותו מהגן. סתם רוצה שתדעי.

[ניצן_אמ*]

אני עם ילדת טבע.
רציתי רק להבהיר שמה שכתבתי למעלה, בנוסף לכל הדברים האחרים, כלל בתוכו גם את המסר הלא אמור הבא:
את כבר משלמת סכום לא קטן כדי לקבל שירות והשירות הזה הוא לא כמו לטפל במזגן (כלומר, חשובה מאד הדרך ולא רק התוצאה) אני חושבת שזה מאד חשוב לכבד את עצמך מספיק כדי לתבוע שתקבלי את תמורת כספך במלואה. אני מאמינה שאם עושים את זה לא מתוך לוחמנות אלא מתוך כבוד עצמי, זה לא יוצא תוקפני וכן יוצא פרודוקטיבי. ואם את לא מקבלת את תמורת כספך על השירות, הפסיקי את השירות! (זה אומר שאת יכולה להוציא אותו מהגן לגמרי או להעביר לגן אחר)

אם את תבואי לשיחה מתוך מקום פנימי בטוח וברור עם עצמו, זה ייראה אחרת. גם אם לא תובני, לפחות את מבינה את עצמך.
וזו עוד דוגמה לאיך הסוגיות שהילדים מביאים לפתחנו מעמתות אותנו עם דברים שלנו ומאפשרות לנו לגדול.
@}