אד הומינם
-
אנונימי
אד הומינם
אד-הומינם היא שיטה ברטוריקה, בה תוקפים את הטוען במקום את הנטען. לדוגמא, איציק טוען שכדור הארץ הוא כדור מושלם, ובועז עונה לו: "אתה לא גמרת תיכון, אז אתה לא מבין בזה". בועז מבצע התקפה נגד-האדם (אד-הומינם), כשההנחה החבויה היא שלקות בטוען אכן מעידה על לקות בטיעון.
אד-הומינם נתפס ברטוריקה ככלי דמגוגי, ובדרך כלל משתדלים להמנע ממנו בדיונים דיאלקטיים, המתמקדים בטיעון. יחד עם זאת, זו שיטה נפוצה מאד בדיונים שמטרתם לאו דווקא בירור הטיעון, כגון דיונים פוליטיים.
אד-הומינם נתפס ברטוריקה ככלי דמגוגי, ובדרך כלל משתדלים להמנע ממנו בדיונים דיאלקטיים, המתמקדים בטיעון. יחד עם זאת, זו שיטה נפוצה מאד בדיונים שמטרתם לאו דווקא בירור הטיעון, כגון דיונים פוליטיים.
-
רועי_שרון*
- הודעות: 1691
- הצטרפות: 13 יוני 2001, 18:34
- דף אישי: הדף האישי של רועי_שרון*
אד הומינם
איך שיבוא.
-
אורה_גבריאלי*
- הודעות: 500
- הצטרפות: 22 אוגוסט 2004, 08:36
- דף אישי: הדף האישי של אורה_גבריאלי*
אד הומינם
בעבודה שלי עם הדמויות שבתוכנו אני נתקלת בזה לעיתים קרובות.
הדמות הביקורתית, למשל, מומחית (אצל רבים רבים) בטיעונים מסוג זה.
'אתה אדיוט' היא אומרת (ואנחנו מאמינים ונכנסים לדכאון) ולא משהו כמו 'לדעתי, להכנס למיטה עם לימור היתה טעות'.
כלומר היא תוקפת אותנו ולא את המחדל הספציפי (מזווית הראייה שלה כמובן).
הדמות הביקורתית, למשל, מומחית (אצל רבים רבים) בטיעונים מסוג זה.
'אתה אדיוט' היא אומרת (ואנחנו מאמינים ונכנסים לדכאון) ולא משהו כמו 'לדעתי, להכנס למיטה עם לימור היתה טעות'.
כלומר היא תוקפת אותנו ולא את המחדל הספציפי (מזווית הראייה שלה כמובן).
-
עומר_ס*
- הודעות: 493
- הצטרפות: 20 פברואר 2004, 11:51
- דף אישי: הדף האישי של עומר_ס*
אד הומינם
אד-הומינם נתפס ברטוריקה ככלי דמגוגי, ובדרך כלל משתדלים להמנע ממנו בדיונים דיאלקטיים, המתמקדים בטיעון
יש מקומות שדווקא טיעון כמו "אתה לא עמדת במקום זה / במצב זה" הוא הנכון:
לדוגמה כשמישהו שלא היה במלחמה / סכנת חיים מציע הצעות למישהו שנלחם. או כשאדם ללא ילדים מייעץ לאנשי חינוך ביתי איך לנהוג. גם לגבי אורח חיים - כשאדם חילוני תוקף את צורת חייו של אדם דתי, הרבה פעמים הוא לא יכול להבין את כל תפיסת העולם, פשוט כי הוא לא חי כך.
ברוב המקרים, כמובן, ניתן לענות לעניין. אבל לפעמים יש נקודה בדיון שאתה יודע - בגלל שהמתעמת איתך לא היה "שם" - הוא לא יכול להבין. ובנקודה כזו עדיף להתרכז באדם ולהסביר באופן אישי למה לא יבין, במקום להמשיך בוויכוח עקר בין שתי פרדיג'מות שלעולם לא ייפגשו.
יש מקומות שדווקא טיעון כמו "אתה לא עמדת במקום זה / במצב זה" הוא הנכון:
לדוגמה כשמישהו שלא היה במלחמה / סכנת חיים מציע הצעות למישהו שנלחם. או כשאדם ללא ילדים מייעץ לאנשי חינוך ביתי איך לנהוג. גם לגבי אורח חיים - כשאדם חילוני תוקף את צורת חייו של אדם דתי, הרבה פעמים הוא לא יכול להבין את כל תפיסת העולם, פשוט כי הוא לא חי כך.
ברוב המקרים, כמובן, ניתן לענות לעניין. אבל לפעמים יש נקודה בדיון שאתה יודע - בגלל שהמתעמת איתך לא היה "שם" - הוא לא יכול להבין. ובנקודה כזו עדיף להתרכז באדם ולהסביר באופן אישי למה לא יבין, במקום להמשיך בוויכוח עקר בין שתי פרדיג'מות שלעולם לא ייפגשו.
-
רועי_שרון*
- הודעות: 1691
- הצטרפות: 13 יוני 2001, 18:34
- דף אישי: הדף האישי של רועי_שרון*
אד הומינם
הממ. גם אם זה נכון במקרים מסוימים שלקות בטוען גורמת ללקות בטיעון שלו, הניסיון שלי לפחות מראה שהצבעה על הלקות בטוען גורמת לו להיות פחות פתוח לשמוע את זה, ובדרך כלל שימוש בטיעונים כאלה גורמת לדיון להיות פחות אפקטיבי.
כמו כן, אפשר לצפות שבמצבים כאלה תוכל להסביר את הדבר שנעלם מעיניו של הטוען השני, בלי להדרש להגיד לו: אתה לקוי.
כמו כן, אפשר לצפות שבמצבים כאלה תוכל להסביר את הדבר שנעלם מעיניו של הטוען השני, בלי להדרש להגיד לו: אתה לקוי.
אד הומינם
שבמצבים כאלה תוכל להסביר את הדבר שנעלם מעיניו של הטוען השני
או בעצמך להיות פתוח לאפשרות שמשהו נעלם מעיניך
או בעצמך להיות פתוח לאפשרות שמשהו נעלם מעיניך
-
אורה_גבריאלי*
- הודעות: 500
- הצטרפות: 22 אוגוסט 2004, 08:36
- דף אישי: הדף האישי של אורה_גבריאלי*
אד הומינם
השאלה היא באמת מה המטרה שלנו: לנצח בוויכוח, לגרום לצד השני להרגיש טיפש או מנוצח, לפתוח דיאלוג אמיתי שבו גם אנחנו מוכנים להקשיב באמת שלא מתוך וודאות לגבי צדקתנו, להכיר את הצד השני ולהבין את עמדתו ומשהו ממהותו?
ההצבעה על הלקות בטוען לא רק מקשה עליו להקשיב לנו ולדברינו להיות פחות אפקטיביים. לעיתים קרובות היא מהווה או נחווית כאיון של הלגיטימיות הכללית של הטוען. "מי אתה שתגיד משהו בכלל".
ככזו היא מאיינת כל סיכוי לדיאלוג אמיתי, להקשבה לא רק לטיעון אלא לטוען עצמו.
אני מסכימה שיכולה לפעמים להיות טענה לגיטימית כנגד הטוען. למשל, "אני דוקטורנט לפיזיקה. אתה לא יודע דבר בתחום, מעולם לא חקרת, לא קראת ולא התעניינת בו, ואתה מתווכח איתי על משהו שבאמת אין לך מושג לגביו. אתה לא חושב שזה מוזר?"
כאן הניסוח והטון של המשפט מבהירים (יש לקוות) כי בכל זאת אין כאן דה-לגיטימציה של הטוען כאדם אלא רק בהתייחס לנושא הספציפי. והדיאלוג יכול להמשך אם רוצים בכך.
ודרך אגב, לאנשים שלא יודעים כלום לגבי נושא מסויים יכול בהחלט להיות משהו מעניין להגיד עליו - ודווקא משום שהם לא יודעים עליו דבר.
לפעמים ידיעת החומר יכולה לעוור לא פחות מאי ידיעת החומר.
לדעתי כדאי גם לזכור, שברגע שאנחנו בטוחים מדי בטענה כלשהי - משהו אצלנו טעון בדיקה: האם לא התגבשה דעתנו עד כדי נוקשות ועיוורון?
ההצבעה על הלקות בטוען לא רק מקשה עליו להקשיב לנו ולדברינו להיות פחות אפקטיביים. לעיתים קרובות היא מהווה או נחווית כאיון של הלגיטימיות הכללית של הטוען. "מי אתה שתגיד משהו בכלל".
ככזו היא מאיינת כל סיכוי לדיאלוג אמיתי, להקשבה לא רק לטיעון אלא לטוען עצמו.
אני מסכימה שיכולה לפעמים להיות טענה לגיטימית כנגד הטוען. למשל, "אני דוקטורנט לפיזיקה. אתה לא יודע דבר בתחום, מעולם לא חקרת, לא קראת ולא התעניינת בו, ואתה מתווכח איתי על משהו שבאמת אין לך מושג לגביו. אתה לא חושב שזה מוזר?"
כאן הניסוח והטון של המשפט מבהירים (יש לקוות) כי בכל זאת אין כאן דה-לגיטימציה של הטוען כאדם אלא רק בהתייחס לנושא הספציפי. והדיאלוג יכול להמשך אם רוצים בכך.
ודרך אגב, לאנשים שלא יודעים כלום לגבי נושא מסויים יכול בהחלט להיות משהו מעניין להגיד עליו - ודווקא משום שהם לא יודעים עליו דבר.
לפעמים ידיעת החומר יכולה לעוור לא פחות מאי ידיעת החומר.
לדעתי כדאי גם לזכור, שברגע שאנחנו בטוחים מדי בטענה כלשהי - משהו אצלנו טעון בדיקה: האם לא התגבשה דעתנו עד כדי נוקשות ועיוורון?
-
בר_עדש*
- הודעות: 992
- הצטרפות: 31 אוגוסט 2004, 15:16
- דף אישי: הדף האישי של בר_עדש*
אד הומינם
אני דוקטורנט לפיזיקה. אתה לא יודע דבר בתחום, מעולם לא חקרת, לא קראת ולא התעניינת בו, ואתה מתווכח איתי על משהו שבאמת אין לך מושג לגביו. אתה לא חושב שזה מוזר?
מתוך ניסיון, אני הייתי מנסח לעצמי את הטענה של השותף לדיאלוג כשאלה. ככזו היא לגיטימית גם אם אין לשותף ידע בתחום, והתשובה שאני אתן תוכל להבהיר לו מה שגוי בטיעון שלו.
באופן כללי, בתחום המדעים אין לאף אחד סמכות, בלי קשר לכמות הידע שלו (בניגוד לדת, למשל).
מתוך ניסיון, אני הייתי מנסח לעצמי את הטענה של השותף לדיאלוג כשאלה. ככזו היא לגיטימית גם אם אין לשותף ידע בתחום, והתשובה שאני אתן תוכל להבהיר לו מה שגוי בטיעון שלו.
באופן כללי, בתחום המדעים אין לאף אחד סמכות, בלי קשר לכמות הידע שלו (בניגוד לדת, למשל).
-
סוסת_פרא*
- הודעות: 2750
- הצטרפות: 29 ספטמבר 2007, 21:16
- דף אישי: הדף האישי של סוסת_פרא*
אד הומינם
דף מעניין.
אד הומינם
מתקשר ל{{}}טעות הייחוס הבסיסית . ניתן להגדיר כזווית אחרת לאותה הסוגיה.
זה מתוך השדה הסמנטי של הרטוריקה, וזה מתוך הפסיכולוגיה החברתית וההטיות הקוגנטיביות.
זה מתוך השדה הסמנטי של הרטוריקה, וזה מתוך הפסיכולוגיה החברתית וההטיות הקוגנטיביות.
אד הומינם
מה, עכשיו שתיכן עלי???!!! גוועלד!!! קואליציית "אושיות" נפלה עלי!!! אני זועק חמס, דורסים את חופש הדיבור שלי, מכופפים את מחשבתי ומככפיפים אותי לדעתם של קובעי האג'נדה (להלן האג'נדארים, עם קריצה לז'נדארמים) כאן באתר הטוטאליטארי הזה שמתהדר בנוצות לא לו. אני מוחה בתוקף, בכל כוח המחאה של הממחה המוכה. כל זה בגלל שאני לא מתיישר עם דעת הרוב הדורסני שהוא בכלל מיעוט שמרעיש הרבה מעבר למשקל הסגולי שלו הן בביטים והן בדציבלים. מאיפה יש לי הכח עכשיו להבין בכלל על מה אתן מדברות? זה בטח פוליטיקה כל זה, אז יאללה, החוצה !!!
<צל הימים קצת איבד כיוון מכל השיחות העצבניות מהעת האחרונה>
<צל הימים קצת איבד כיוון מכל השיחות העצבניות מהעת האחרונה>
-
תמי_גלילי*
- הודעות: 2628
- הצטרפות: 17 מרץ 2006, 17:18
- דף אישי: הדף האישי של תמי_גלילי*
אד הומינם
ז'ראר, D-: (וסליחה שאני צוחקת כשאתה במצוקה כזו!)
העברתי את הדיון לדף פרשנות מניעים ורגשות בדיון .
העברתי את הדיון לדף פרשנות מניעים ורגשות בדיון .