שיווק בבית חולים

אנונימי

שלום בנות,
לגבי קשיים בהנקה, אחד הקשיים הגדולים שאני נתקלתי בהם היה הימצאות האבקות בבית. קיבלתי אותן בביה"ח והן שכבו בארון מס' חודשים. במשך 7 חודשים נאבקתי כדי להניק את איתי ובסוף עליתי על הבעיה. אבל היו רגעים שאמרתי לעצמי שזהו, די, זה מוגזם ומימלא יש אבקה בארון.

בית החולים עצמו לא נותן את התחליפים, הוא מאפשר לדיילות של החברות להסתובב במחלקות הלידה ולחלק מוצצים, בקבוקים, דוגמיות של חיתולים ואבקות לרוב. כל חברה כמעט שולחת דוגמית ככה שהיולדת יוצאת מהמחלקה עם מזוודה של ציוד. לאחרונה העבירה או ניסתה להעביר תמר גוז'נסקי חוק בעניין הזה ונתקלה בביקורת, מישהיא יודעת באמת אם החוק עבר?

והדיילות גם רושמות את פרטי התינוק (שם, תאריך לידה, שם האם, מקום יישוב), ואחרי כמה שנים פתאום הבנות מקבלות מכתבים הביתה עם הזמנה לנסות תחבושת הגיינית X או טמפון Y. האמת היא שהשיא הגיע אלינו לא מזמן, בדמות מכתב מקופת חולים כלשהי שהזמינה את בננו הבכור (6) למפגש מיוחד של הורים וילדים בו "נספר, נדגים וניצור בנושאים שונים כמו: נשיאת ילקוט, שינה, היגיינה, בטיחות, תזונה, יציבה, שיניים ועוד." כמו כן הם ביקשו שם "את האחים תשאיר בבית" וגם "אל תשכח להביא את אחד ההורים, יש לנו מה לחדש גם להם!!!" (סימני ההדגשה במקור). תגידו, אתם חושבים שיש סיכוי שיאפשרו למשתתפים במפגש גם להצטרף לקופת החולים הזו?

גם בית החולים מעביר מידע לחברות ששולחות מכתבים "נחמדים" כאלו. בבית החולים רשמו את שם המשפחה שלנו בשגיאה - וקיבלנו הרבה מכתבים עם השגיאה הזו.

החוק של גוז'נסקי עבר בקריאה טרומית ולפני שבועיים/שלושה היה דיון בועדת חוק חוקה ומשפט שהצטרפה אליו יועצת הנקה למצגת בנושא.

ישראל חתומה על הקוד הבינלאומי לשיווק תמ"ל, שמתנגד לשיווק בבית החולים.
ראו למשל http://www.ibfan.org/english/codew00.html

בדיוק רני שלי עושה על זה עבודה סמינריונית. מצאתי לו שורה של לינקים רלבנטיים.

כשילדתי במשגב לדך לפני יותר משנתיים הייתי קורבן לדיילת כזאת שחלקה ערכה של מתנות ורשמה את פרטיי, אז אכן קיבלתי מתנה מוצץ, אבקת תמ"ל שמפו וקרם וחוברת של הורים, אבל חודש אחרי הלידה צלצלה מישהי ואמרה לי 'מזל טוב' והתחילה לשווק ביטוח לילד או איזה חיסכון.. אני לא זוכרת כי מייד טרקתי את הטלפון, אחרי זה הגיעו עוד טלפונים למנוי לעיתון של הורים ועוד... המזל הוא שעברנו דירה אז עכשיו הם מטרידים מישהו אחר. אני למדתי לא לקבל מתנות ממי שלא מכירים ובטח לא למלא פרטים, בלידה האחרונה השתחררתי ישר מחדר הלידה ולא הייתי במחלקת יולדות כך שאני לא יודעת אם גם בלניאדו זה קורה...

שליחה על ידי מור* » 25 דצמבר 2002, 23:33

בזמן שביקרנו יולדת בבי"ח, נכנסה לתומה אישה בלונדינית ושאלה אם היא מכירה את עתון "הורים וילדים" כשתשובתה היתה כן, שאלה הבלונדינית אם היא מנויה, וכהתשובה היתה לא, שאלה הבלונדינית למה? וכשההסבר ניתן, היא החלה, בלי להתבלבל, לנסות לשכנע אותה..........
בבי"ח... לאחר נתוח קיסרי.......!!!!! איזו חוצפה!!!!!!! כאילו, אין איזשהו גבול??????????

אלינו הם התקשרו הביתה, ומעין בלי להתבלבל אמרה להם שהיא לא מנויה כי הכתבות שלהם שטחיות ולא מעניינות. שיווק בבית חולים זה באמת מרגיז. בשמת - את יכולה לדווח לרני שבבית חולים רמב"ם עדיין נותנים פליירים של מזון תינוקות ושבנוסף קיבלנו "רמדיה" הביתה...

מישהו שם לב אם ראה ציוד - בתינוקיה וכדומה - מתנת חברות הפורמולה?

מוביילים נחשבים? אז כן. בתינוקיה של אסה"ר

בטיפת חלב שלנו ראיתי מובייל, אבל לזכותם ייאמר שהם הדביקו מדבקה על הלוגו של החברה.

ט"ח שלנו (קופ"ח כללית) מחלקים מדבקות של רמדיה (פרסים אחרי חיסון, בדיקת רופא וכיו"ב), וראיתי גם חוברות תזונה בהריון/הנקה של מטרנה.

שליחה על ידי ש* » 29 דצמבר 2002, 21:45

והאחות "תומכת הנקה" (לפחות כך התג שלה אומר) שלימדה אותה מסאז' תינוקות חילקה לנו דוגמיות של נובולאק או השד יודע מה.
סירבנו בנימוס.

לעומת זאת, בטיפת-חלב שלנו יש את פוסטר ההנקה של באופן.

שאלה לכל מי שמתמצא או שילדה לאחרונה:

האם עדיין מחלקים דגימות פורמולה בבתי החולים?
האם עדיין יש נשות שיווק של חברות הפורמולה שבאות לבתי החולים?

דחוף.

התשובה היא כן.
לפחות ב"מאיר" כפ"ס.

אני ילדתי לפני 8 חודשים בליס.
חילקו חומר אבל לא דוגמיות של פורמולות.
כן חילקו דוגמיות של חיתולים ח"פ.
(בלי קשר, כששיחררנו את הנסיכה מהתינוקיה ביקשנו וקיבלנו כמה בקבוקונים כאלה של תמ"ל מוכן)

חילקו חומר אבל לא דוגמיות של פורמולות
ב"חומר" יש לפעמים שובר לפחית פורמולה.

חברה שלי שילדה בליס קיבלה שוברים לרכישת פורמולה. הייתי שם כשהדיילת ניגשה והציעה, וניסתה להשיג את פרטיהם האישיים. כשאמר לה האב המאושר שהם לא צריכים, כי הם מתכוונים שהתינוקת תינק, הם קיבלו תשובה "כן, אבל השובר תקף עד דצמבר 2003!!" אז היה אוגוסט 2003. כלומר, נראה לכם שתניקו 3 חודשים?!

וכאן בארה"ב מספרים שחברות התמ"ל שולחות דוגמיות הביתה במועדים המדוייקים של קפיצות הגדילה.

כן, ב'מאיר' בכפ"ס מחלקים חבילה שכוללת חיתולים של האגיס (מאד מפתה לאימהות צעירות) + מגבונים+ משחה 'נגד פריחה' לישבן ודוגמיות של פורמולה.

אני לא לקחתי את החבילה בגלל הדוגמיות, כי הן לא מוכנות לתת רק חלק ממנה.

אני לקחתי את החבילה. היה שם בקבוק שמפו קטן של ד"ר פישר.
אני משתמשת בו עד היום. אני ממלאת אותו כל פעם מהבקבוק הגדול, ונותנת לילדים לשחק באמבטיה. אם הם שופכים אותו - זו רק כמות פיצפונת.
זו המתנה הטובה ביותר שהיתה שם. לא התרגשתי מכל השאר.

אנא אל תתנפלו עלי, אבל קראתי את הדף ואני לא מבינה משהו ממש בסיסי.
בגלל הימצאות פורמולה בבית תחליט מישהי לא להניק? זה השיקול?.
אם אעמוד בתור בסופרמרקט ואתקע מול המדף של הסיגריות, אז "על הדרך" אתחיל לעשן ??! פשוט כי זה שם?
אגב, אני לא הנקתי וגם לא השתמשתי בדוגמיות. קניתי פורמולה אחרת.

יכול להיות שאני לא רואה משהו שאתן כן, אז אני שואלת.
ואגב, המתלוננים לגבי אנשי שיווק שמצלצלים הביתה.
גם אצלי (ב"ליס") התנו את קבלת המתנות (שהיו שוות בעיני) בלתת להם את מספר הטלפון.
מילאתי את כל הטופס בלי הטלפון ובכלל לא שמו לב.
חברה שלי מילאה מספר לא נכון אז גם לה לא הציקו.
כלומר- אם תיתן לדיילת שיווק את מספרך, מן הסתם היא תצלצל. זאת העבודה שלה.
בנ"ל מובייל של חברת פורמולה... במה זה לא חוקי? זאת פירסומת. והיא לגיטימית. מובייל אינו שטיפת מוח ואני חוזרת ואומרת: מי שבוחרת להניק (וגם מי שלא) לא תהיה מושפעת מדברים כאלה.

באותה מידה שפוסטר עם זוג ציצים ועליהם תינוק לא היה משכנע אותי כן להניק.

אני לא מנסה לרדת על אף אחד, חס וחלילה. זאת באמת שאלה.

חגית, כן.
דמייני סיטואציה:
חזרת מבית חולים בשוק מעצם העובדה שיש לך תינוק. אמצע הלילה, אחרי הנקה של שעה וחצי רצופה הוא בוכה. עכשיו יש כמה אפשרויות:

את לוחצת ולא יוצא כלום (אין לך מושג איך ללחוץ כי אף אחד לא הראה לך. אולי במקרה ילדת בליס וממש במקרה אסתר הראתה לך איך לעשות את זה אבל כשאת מנסה לא יוצא כלום). אין חלב!
הפטמות פצועות רצח, גם ככה הכל כואב. נעשה הפסקה קטנה עד הבוקר וניתן בקבוק אחד. מה כבר יקרה? והוא אומלל. כל כך סובל. מת מרעב.

לא ברור שתשתמשי בשרותיה של הקופסה בארון (החינמית יש לומר)??
ותאמיני או לא יש כאלה שמראה הבקבוק בפיו של התינוק והבעת שביעות הרצון על פניו הקטנטנות גורם להן אושר. שבוע שעבר הלכתי לעזור לחברה שילדה. לא כל כך הלך ולימדתי אותה לשאוב ("לא יוצא לי כלום בשאיבה, אני לא חושבת שיש חלב. ואם ממילא ניתן לה בקבוק מה זה חשוב אם זה חלב שלי או סימילאק?") וכשנתנו לתינוקת את הבקבוק היא היתה כל כך מאושרת וראיתי על הפרצוף שלה שתמה לה ההנקה.

חגית, כשמחלקים סיגריות בחינם לאנשים במצב רגיש (בני נוער) - הם מנסים, ומתחילים לעשן.
כנ"ל לגבי תמ"ל.
יש מחקרים על כך שחשיפה לפרסומים של תמ"ל בזמן ההריון מקטינה את שיעור ההנקה ואת משכה.

בגלל הימצאות פורמולה בבית תחליט מישהי לא להניק? זה השיקול?.
בתשובה פשטנית קצרה: כן.

עשו על זה כמה מחקרים, וגילו שזה מקצר את משך ההנקה, או גורם להפסקת ההנקה מוקדם בקרב נשים שלא היו "נעולות" על הנקה (הרוב המכריע של הנשים...). השוו בין קבוצת נשים שקיבלו דוגמיות לנשים שלא קיבלו, ועוד כמה מחקרים. התוצאות ברורות.

חגית - אם זה לא היה גורם לאנשים להשתמש בפורמולה, את חושבת שמישהו היה נותן מתנות-חינם?

זה גורם בעיקר להתקבע על מוצר , באיזו חברה להשתמש .

לא, גם וגם.
ארני, נעשו על זה מחקרים. יש לנו תוצאות בדוקות.
וזה אפילו מתחת לידי, כי בעלי בדיוק עושה על זה עבודה סמינריונית בכלכלה וניהול (על שאלת האתיקה של הפרת הקוד הבינלאומי ע"י חברות הפורמולה).
רק שתסלחי לי, אני עמוסה וכל מראי המקום באנגלית אז אני מתעצלת קשות להעתיק את שמות המחקרים... (אי אפשר לתרץ שהמוח נוזל עם החלב כי זה פה בערימה מימיני...).
אולי אעתיק עוד כמה ימים מהרשימה הביבליוגרפית שהוא יכין

(ממילא זו אני שמגיהה).

בארץ רוב הנשים מתחילות להניק בבית החולים. יש מיעוט קטן שמהתחלה אינן רוצות להניק - חלקן עקב נסיון רע בעבר, וחלק עוד יותר קטן מסיבות אחרות. אבל הרוב מתחילות. תוך שבועיים אחוז ניכר כבר נותנות תוספות. מה קורה כאן? אז נכון - יש קשיים שונים. אבל אין כמעט תינוק שלא עובר באחד הלילות הראשונים בבית לילה שבו הוא יונק שוב ושוב ושוב, ואין כמעט הורה שלא חולפת במוחו המחשבה שאולי התינוק המסכן רעב. יש הורים שלמדו הרבה מאד על הנקה, איך היא פועלת ומה צפוי עוד לפני הלידה. הם יודעים שזה חלק מהעסק, ויהיה בסדר. אבל הרוב הניכר באמת מודאגים. כאשר יש דוגמיות פומולה לרבים מאד קשה לעמוד בפיתוי לפתוח את אחת האריזות הקטנות והנוחות, להכין לבקבוק ו"לבדוק" - אולי התינוק רעב? ואין כמעט תינוק שלא ישתה 20-40 סמ"ק, למרות שינק כבר חמש פעמים בשלוש שעות שחלפו. והרי הוכחה ניצחת שהתינוק המסכן היה רעב. למחרת, ההורים לא יחכו שלוש שעות, אלא יתנו את החלב המלאכותי כבר בשלב מוקדם יותר - כי הרי התינוק המסכן סובל. וכך חברות הפורמולה משיגות עוד לקוח מרוצה. כאשר ההורים מנסים באותו לילה את הדוגמית, הם כבר הופכים ללקוחות של המותג הזה - כי התינוק שלהם הרי כבר "מכיר" את הפורמולה הזאת. כאשר ילכו לחנות יקנו שוב את הסוג הזה, אלא אם כן יש בעיה רצינית איתו. הורים חוששים להחליף בין סוגי תמ"ל, למרות שלמעשה זה בכלל לא משנה. אבל נוח לחברות לתת את הרושם שהתינוק מתרגל לסוג מסוים. מסיבה זו החברות גם מספקות לבתי החולים את התמ"ל בחינם - כי הסיכוי הטוב הוא שההורים ישתמשו בהמשך באותו סוג שראו בבית החולים.
למעשה שווק התמ"לים בבתי היולדות מגיע לאשה ברגע של חולשה רבה, ואין ספק שחלוקת הדוגמיות משפיעה על השימוש בהן - אחרת החברות הרי לא היו משקיעות בכך כל כך הרבה כסף.

בשמת, טיפ לגבי הרפרנסז - מה שאני עושה זה לחפש חלק מכותרת המאמר בגוגל, וכמעט תמיד אמצא את ההפניה המלאה, ואז נשאר רק לעשות קופי-פייסט.

הייתי בישיבה בכנסת בשבוע ההנקה הבנלאומי, והנושא עלה. נציגי בתי החולים העלו את הנושא שיגיע לחקיקה בכנסת לאסור הכנסה של המוצרים האלה לבתי יולדות אלא במקרים של מצוקה, ולא כדרך שיווקית. עכשיו קדימה נראה מה גילה גמליאל יודעת לעשות אן רק פקה פקה או באמת אכפת לה.

המתנות האלו התקבלו אצלי בברכה. את העיתונים האלו קראתי שלא יהיה לי משעמם.. את הדוגמיות השוברים לתמ"ל והתיק הבאתי הביתה ונתתי את התיק והתוכן שלו לחברה שלי שנותנת תמ"ל לתינוק שלה. גם קיבלתי שוברים לחיתולים וחיתולים לדוגמית שזה היה שימושי. קיבלתי בדואר בזמני קפיצת הגדילה ארגזי דוגמיות תמ"ל ושוברים וחילקתי אותם בנדיבות לחברות שלי ששמחו עליהם.
מה איכפת לי? החברה שמחה על המתנות הקטנות ממני ואני מנצלת את החברה כשאני מקבלת עיתונים חינם וחיתולים

בשמת א - לשאלתך :
חזרתי כרגע מביקור יולדת בבי"ח כרמל בחיפה. המקום טראומטי במיוחד עבורי, גם היום, שנה וחצי אחרי הלידה, הרגשתי שאני יכולה בקלות לחנוק שם מישהו מהצוות, על מה שעוללו לי בזמנו. למזלי, בסיפור שלי הסוף הוא טוב, הודות למאמצים אדירים ועזרה מקצועית אמיתית, שכמובן שלא ניתנה לי בין כתלי בית החולים.
לעניינינו. היא (היולדת) הראתה לי בגאווה את ה"פטנט" החדש של מטרנה. זאת לא שקית אבקה אלא בקבוקון קטן וחד פעמי עם אבקה שכבר מעורבבת במים. הכל כבר מוכן. צריך רק לתת. כמובן שהיא קיבלה את זה בחינם.
אני נשברת כל פעם מחדש כשאני רואה אמהות עיוורות כל כך. זה הילד השני שלה, ובגלל שאני יודעת שעם הראשון היו לה בעיות ("לא היה לי מספיק", "יש לי פטמות שקועות" ושאר הבלים) ניסיתי כבר לפני חודשים לדבר איתה ונתתי לה את הטלפון של המלאכית (הדי הרפז) שעזרה לי להקשיב לעצמי בימים הראשונים לאחר הלידה. בדיעבד, כבר כשעשיתי את זה ידעתי שאתבדה.
בקיצור, צר לי להיות נושאת הבשורה (כן, מחלקים בחינם) וכ"בונוס" שמעת על עוד מקרה עצוב מיני רבים, של יולדת שמאמינה באמת ובתמים שמטרנה דואגת לאיכות חיי ילדינו.

שרה ק
הייתי רוצה להציג לך אלטרנטיבה לזוית הראיה שלך. לדעתי, הרבה יותר משאת מנצלת את השימוש במוצרים שניתנו לך בחינם לשימוש חברותיך, הארגון שמייצר מוצרים אלה מנצל אותך כמשווקת מצויינת, שעושה את עבודתה בהתנדבות. האם את יודעת שבארגונים רבים תחום השיווק הוא תחום מאוד מתוגמל - אולי לפחות תשקלי לבקש אחוזים, בשביל שלא תרגישי פריירית ?

דפנה יקרה, ראשית אני מצטערת על מה שעברת בבי"ח (אני מבינה ממה שכתבת). אבל אנא כבדי כל אמא ובחירתה, כמו שהיית רוצה שיכבדו את בחירתך.

אני לא מתכוונת לגולל את הטראומה האישית שלי בנסיון להניק כי אני יודעת שלא משנה מה אגיד, לעולם יהיה "אמא עיוורת" כדברייך.

אבל אנא, זה מאוד פוגע לקרוא כאן ובדפים אחרים מה אנחנו בעיניכם.
ואם בעיני מישהו אני אמא פחות טובה כי בתי האומללה והמוזנחת לא קיבלה ציצי, אז תנחומי הכנים לאותו אדם.

צר לי אם פגעתי בך. ממש לא התכוונתי וגם לא התכוונתי לפגוע באף אחת אחרת. קבלי את התנצלותי הכנה.
ראשית אני לא שייכת לשום קבוצה, לא מדברת בשם אף "אנחנו" אלא בשם עצמי בלבד.
חזרתי וקראתי שוב את דברי והסתבר לי שחסר בהם פרט בסיסי : היולדת שאני מדברת עליה טוענת שהיא רוצה להניק עכשיו ורצתה להניק בעבר (עם הראשון). לכן, בעוד אני מכבדת את חופש הבחירה כעיקרון, אין לזה שום קשר לדברי. אין לי שום בעיה עם מי שבוחרת לא להניק. יש לי בעיה עם כאלה שנותנות לחברה ולתרבות לבחור עבורן.

ודבר נוסף. אין לי שום בעיה עם מי שבוחרת לא להניק למרות שסביר להניח יהיה לי קשה למצוא איתה מכנה משותף. לעומת זאת לגבי מי שרוצה להניק ונתקלת בקשיים אני מגלה הרבה אמפתיה כי פשוט הייתי שם וזה עניין אמוציונלי עבורי. אם את לא מרגישה שהחל מרגע שנהית אמא ארגוני ענק ניסו לעוור/לסנוור/לבלבל אותך באמצעות מוסדות רשמיים (רופאים, אחיות ושאר נציגי הממסד שלא מבינים בנושאים מסויימים אבל מתנהגים כאילו כן), אז אני שמחה מאוד בשבילך. אני כן הרגשתי ככה בימים הראשונים שלאחר הלידה.

הטראומה האישית שלי בנסיון להניק
חגית, זה בדיוק העניין:
באשמת מי עברת את הטראומה הזאת? לא באשמת חברות הפורמולה והשיווק שלהן?

באשמת חברות הפורמולה נעלמה מחברתנו תרבות הנקה בת מליוני שנים, לפני כמה עשרות שנים בלבד.
באשמת המיתוסים והשקרים שהפיצו וממשיכות להפיץ חברות הפורמולה, נשים רבות שרוצות להיניק עושות טעויות בהנקה, שעולות במחיר ההנקה, בכלל בלי שהתכוונו.
באשמת חברות הפורמולה (מכמה וכמה בחינות) מחלקות היולדות בבתי החולים בנויות נגד הנקה ובעד פורמולה בבקבוק, למרות "המלצות משרד הבריאות" וכל הפסאדה של "אנחנו תומכים בהנקה" (לא רק באשמתן, חייבים לומר ביושר, אבל גם ).
באשמת חברות הפורמולה אנחנו מוקפות באמהות, חמיות, גיסות, חברות ושכנות שמשיאות לנו עצות רעות מאוד בהנקה ומקלקלות לנו את הבטחון ואת האמונה ביכולתנו להניק (אם אין לנו נחישות של בולדוזר בדיוק אחרי הלידה, שזה הזמן שאנחנו הכי חלשות והכי זקוקות לתמיכה).

וכן הלאה וכל הלאה.

הבורות חוגגת, חברות הפורמולה חוגגות, והאמהות "אוכלות אותה".
לא אלה שבאמת לא רוצות להניק - אלה מיעוט, ואיתן אין בעיה.
אלה שכן רצו להיניק אבל לא הצליחו - מי אשם?

לא חברות הפורמולה?
לא בתי היולדות שעושים איתם יד אחת, נגד האינטרסים של היולדות ושל התינוקות?

דווקא בבי"ח בו ילדתי מאוד דיברו אתי על החשיבות, אבל לא בדרך נעימה.
למשל אמרו לי שלילדים לא יונקים יש IQ נמוך יותר ושהם סובלים מבעיות רגשיות (!!!).
לא היה צריך לשכנע אותי, אבל זה פשוט לא הלך.
בדיבורים הם היו מוצלחים, אבל לא במעשים. יועצת הנקה בבי"ח הקדישה לי בערך שתי דקות מזמנה, וכשזה לא הלך (מה שידעתי עוד קודם), אמרה שיש אחוז מסויים שלא מצליח להניק.

אבל לא היה קשר לפורמולות. משם דוקא שיכנעו אותי לשאוב ולתת לה חלב אם בבקבוק. ואכן החזקתי מעמד כשבועיים, אבל כשחזרתי לשיגרה זה היה פשוט בלתי אפשרי פיזית, נפשית, טכנית.

"לא אלה שבאמת לא רוצות להניק- איתן את בעיה".
האמנם? אם תבוא מישהי ותגיד שהיא פשוט לא רצתה (מסיבותיה שלה) באמת תתקבל כאן בשוויון נפש ובלי דעות קדומות ושאט נפש?

אני מניקה את בתי בכייף כבר שנה וחצי, אבל-
לא כולן רוצות או מצליחות. וזה בסדר.
באותו אופן שבתי החולים מיסיונרים בעיניכם, ככה אתם מיסיונרים כאן בעד ההנקה.

מה הסיפור עם השיווק? יש נשים שזה עוזר להן.
אם מישהי יודעת שהיא הולכת להתעקש ועלול להיות לה פיתוי עצם הימצאות הפורמולת-מתנה בבית, היא יכולה גם לא לקבל אותה או לזרוק אותה לפח בהגיעה הביתה.
נו, ברצינות!!

חגית
בדיבורים הם היו מוצלחים, אבל לא במעשים.
זה בדיוק העניין. אמא בת שעה, יום, שבוע או חודש, לא צריכה הטפות מוסר והרצאות - אני באופן אישי הגעתי לשלב בו הייתי מסוגלת להתמודד עם הנושא באופן "אקדמי" לאחר כמעט שנה. ימי האמהות הראשונים צריכים להיות מלווים בתמיכה מקצועית אמיתית, שפשוט לא קיימת בבי"ח. הנורא הוא שלא רק שהם לא מוצלחים במעשים, הם גם גרועים מאוד בדיבורים, רק הפוזה מתיימרת להיות מוצלחת, כי היא מאוד פוליטיקלי קורקטית (ראי למשל אמרו לי שלילדים לא יונקים יש IQ נמוך יותר ושהם סובלים מבעיות רגשיות - נו, ולך המשפט הזה עזר להניק ?). את זה אני הבנתי כאמור כשנה אחרי לידה, אבל בפועל זה לא ממש משנה. גם אם הם היו מדברים לעניין (מה שלא קורה, מיד אדגים מתוך דבריך שאת מחזקת את טענתי), זה לא היה מספק את הסחורה.
ועוד בעניין מעשים :
יועצת הנקה בבי"ח הקדישה לי בערך שתי דקות מזמנה
מזל גדול נפל בחלקך. אני "ביליתי" בבי"ח 5 ימים לאחר הולדת בני. משמרות על גבי משמרות של אנשי צוות חילקו לי עצות ביד נדיבה, כנראה מסוג העצות שאת קיבלת במהלך שתי דקות בלבד. אני יכולה להוסיף שלל עצות מעוותות שקיבלתי, אבל אם להשתמש בחוויות המשותפות לי ולך :
משם דוקא שיכנעו אותי לשאוב ולתת לה חלב אם בבקבוק.
נסי להתייעץ עם יועצת הנקה אמיתית, ולא עם אחת שמתהדרת בכינוי הזה, ותגלי כי השיטה הנהוגה בבי"ח לאבחן את כשירותך להנקה על ידי בדיקת כמות החלב הנשאבת אינה אמצעי לגילוי בעיות אמיתיות ואינה מעידה למעשה דבר.
העצה שקיבלת היא עצה גרועה ביותר לאמא ש
א. תשושה פיסית, והדבר האחרון שהגוף שלה מעוניין בו זה להתחבר למכונות מתכת במשך זמן רב ולפמפם. מה שגוף של יולדת כן צריך זה ילוד צמוד, מנוחה, שתיה, מזון. משאבות בימים הראשונים "טובות" לזירוז דיכאון שלאחר לידה בדיוק מהסיבה הזו, הרבה פחות (=בכלל לא) חשובות לסיפוק צרכי האם והילד.
ב. מוקפת בסבתות ונשות צוות (אחיות) השייכות לדור הסבתות שרואות את תוצאות הפמפום ורומזות מתוך בורות שזה לא מספיק לילד כי הוא קטן/גדול מידי (תבחרי את מה שמתאים לתינוק שלך).
אמרה שיש אחוז מסויים שלא מצליח להניק.
יופי. אז אמרה. היא אמרה לך כמה שייכות לאחוז הזה ? אני יכולה להגיד לך - עשרות רבות של אחוזים. הביטי סביבך. היא אמרה לך למה הן לא מצליחות ? אני יכולה להגיד לך - בעיקר בגלל בגלל אינטראקציה עם אנשים כמותה, שאומרים משפטים שהתכלית היחידה שלהם היא לשייך אותך למחנה הרוב (מה שלא קשה במקרה ההנקה) ומכך לתת לך להרגיש בסדר עם עצמך, כי את הרי כמו כולם. כולם אוהבים את הילדים שלהם.
כמו שאת מבינה מדברי, עולה הדמיון על ההבדלים בין (התחלת) חווית ההנקה שלי לבין שלך. אני מקווה מאוד שלא נפגעת משום דבר שכתבתי, וכדי לחדד את המסר אני רוצה להוסיף עוד דבר. השיח על כאלה שאינן מעוניינות בהנקה (לעומת כאלה שרצו אך לא הניקו בפועל) אינו רלוונטי. כאלה שאינן מעוניינות בהנקה יקנו את מוצרי התמל לסוגיהם גם ללא שיווק כלל, וזה הרי הנושא הנדון. גם כאלה שרוצות ומצליחות בקלות אינן רלוונטיות לעניין השיווק. אנחנו פה מדברות על כאלה שרוצות, מנסות וחוות קשיים. זה לא משנה אם הן מתייאשות אחרי שבועיים, חודש, חודשיים, חצי שנה או שנה (משנה מאוד לתינוק, לא משנה לצורך הדיון). הסיכוי שידה הארוכה של ...(שימי פה כל שם של חברת תמל שעולה על דעתך) תצליח להכניען עולה על הסיכוי שיוכלו להתמיד בדרך בה בחרו. ולראיה - שוב, רק הציצי סביבך. והמסר האישי והקטן שלי לנשים שחוות קשיים או שיחוו בעתיד הוא לשים את העבר עם נסיונותיו הלא מוצלחים מאחור, ולדעת שעם רצון ועזרה מתאימה זה אפשרי בקלות. הדבר האחרון שאני מעוניינת בו זה לתת תחושה רעה למי שניסתה ולא הצליחה, אלא לשתף אותה בחוויה האישית שלי ולתרום לה מניסיוני בניהול קשיים.

אם תבוא מישהי ותגיד שהיא פשוט לא רצתה (מסיבותיה שלה) באמת תתקבל כאן בשוויון נפש ובלי דעות קדומות ושאט נפש?
יש אחת לפחות שאני זוכרת, שכתבה את זה בגלוי. אם למישהו יש דעות קדומות ושאט נפש, הם שמרו אותם לעצמם. לא ראיתי מלה אחת שביטאה שאט נפש או דעות קדומות. גם במפגשים שבהם הייתי אף אחת לא נדרשה להציג "פנקס מניקה" או לדווח על משך ההנקה או גיל הגמילה.
ואני חושבת שאת צריכה לקחת לעצמך את הקרדיט על שבועיים של שאיבות. כמו שכתבו כאן קודם, השבועות הראשונים לאחר הלידה הם קשים גם בלי השאיבה. ומכל השנים שבהן אפשר להניק, השבועות הראשונים הם הקריטיים ביותר. ויש יתרון גם במתן חלב אם במשך שבועיים.

מהסוף להתחלה:
אני מסכימה לגמרי עם המסעדה, וגם אני זוכרת שכמה אמרו בגלוי שלא רצו להיניק. ואני מכירה אישית כמה כאלה, ואני מקבלת אותן ואת החלטתן בשלמות.
תודה לדפנה ש שכתבה כל כך טוב. אני כל כך מסכימה.

חגית,
אני מתחילה להבין מתגובתך שגם היום את לא מבינה איך הטעו אותך ואיך קלקלו לך את ההנקה כבר בבית החולים, ואיך העלו אותך על הדרך שהיתה כמעט חייבת להוביל לתמ"ל. אני מקווה שאחרי דבריה של דפנה את כבר מבינה.

אמרו לי שלילדים לא יונקים יש IQ נמוך יותר ושהם סובלים מבעיות רגשיות (!!!)

לגבי מנת המשכל, זה נכון. אבל מדובר ב-עד 8 נקודות.

אז אם צפוי לך ילד עם מנת משכל 100, הוא יירד כבר לפיגור קל בגלל אי הנקה (92). זה משמעותי כשמדובר בילד עם סיכון כזה. אבל אם במקום מ"מ של 134 תהיה לו רק 130, נגיד, אז זה לא נראה לי קריטי.

סובלים מבעיות רגשיות? נו, זה כבר נורא נורא פשטני להגיד דבר כזה. יש בזה משהו, אבל, נו, באמת...

יועצת הנקה בבי"ח
כמו שדפנה אמרה, זו בכלל לא היתה יועצת הנקה. זו היתה מישהי שהחזיקה מעצמה "מבינה" ובעצם $%^&&* (אני מנסה להיות מנומסת, כן

)

"הקדישה לי בערך שתי דקות מזמנה, וכשזה לא הלך" -
אילו היתה בן אדם הגון , אז גם לא היתה מציגה את עצמה בצורה שקרית כיועצת הנקה, וגם היתה אומרת לך במקום השטויות ("יש כאלה שלא מצליחות" - זה מה שיש לה לומר לאמא במצבך! זה כמו להגיד לכלה טריה שהרגע גילתה שבעלה לא מושלם: "טוב, יש אחוז מסוים שלא מצליחות בנישואין") והטעויות (דפנה כבר הסבירה איזו טעות קולוסאלית היא השאיבה הזאת) משהו כמו "תראי, זה מעבר למומחיות שלי, אני מציעה שתצרי קשר עם יועצת הנקה מוסמכת".

אבל לא היה קשר לפורמולות. משם דוקא שיכנעו אותי לשאוב ולתת לה חלב אם בבקבוק
והנה ככה סידרו לך בעיית הנקה אמיתית (גם בגלל השאיבה וגם בגלל הבקבוק) גם אם קודם לא היתה שום בעיה באמת (לא אמרת מה היתה הבעיה, אז אין לנו מושג אם היא פתירה או לא).
והבעיה האמיתית שסידרו לך המטומטמות (סליחה) מבית החולים, מובילה בכל המקרים - למעט אצל אמהות משוגעות-לדבר - ישר לפורמולה.
והסיבות שזה קשור לפורמולה הן, שכל מי שייעצו לך באותם שבועיים ראשונים היו אנשים שהבנתם והכשרתם, נסיונם ולבם נטועים עמוק עמוק בתרבות הפורמולה, וחברות הפורמולה כבר שטפו להן את המוח היטב, במחלקות יולדות שחיות על תרומות מחברות הפורמולה, בתינוקיות שבהן נותנים כל הזמן פורמולה. בהנקה הן לא מבינות פסיק.

אני בכלל מעריצה אותך שהצלחת לשאוב שבועיים. אני לא מסוגלת אפילו לחשוב על משאבה בלי לקבל צמרמורת. כל הכבוד לך, אני אומרת מכל הלב.

אבל לטובת אחרות (וביניהן בתך, ואולי אפילו את אם תרצי עוד ילד) - נורא חשוב לי שיהיה ברור שהכשילו אותך בעצות גרועות מאוד. הייתי מתה לראות אמא שתתבע את בית החולים על החוצפה שבהתחזות ליועצת הנקה במחלקת יולדות, ועל זה שעצות גרועות מפי מישהי לא מקצועית הרסו לה את ההנקה!
זה כאילו מישהו יתחזה לרופא מיילד והעזרה שלו בלידה תגרום למות היילוד!
אותן אחיות מכשילות אמא אחרי אמא, ואף אחד לא יכול לעצור אותן! )-:

על החוצפה שבהתחזות ליועצת הנקה
למעשה, בשמת, גם המתדלק שאין לו ילדים בתחנת הדלק הקרובה יכול לקרוא לעצמו יועץ הנקה. החוק לא אוסר עליו.
מזכיר לי שד"ר ג'יי גורדון אמר, שאם מנתח לב היה מתבסס על ידע מיושן, הוא היה מועד לתביעות; אבל רופאים שנותנים מידע שגוי על הנקה - לא.

בשמת, מה בדיוק אומר המחקר על הנקה ומנת משכל?
האם הקשר שנמצא הוא להנקה או לתזונה של חלב אם?

עוגיה, אברר את הפרטים ואחזור לענות (אם לא יקדימו אותי חברותי הזוכרות בעל פה...) D-:

בשמת,
"סובלים מבעיות רגשיות- יש בזה משהו".
סליחה??!!!
הבה ואתאר לך שני מצבים:
1- חגית, אמא צעירה שניסתה , לא הצליחה והחליטה לא לשקוע ולהתייסר בזה, ישנה עם בתה התינוקת במיטה משפחתית, נשאה אותה במינשא עד אחרי גיל שנה (שהילדה התחילה ללכת וסירבה למינשא).
גם ההאכלה בבקבוק היתה רחוקה מלהיות מכנית. התינוקת שקועה בחיקה, יש ביניהן קשר עין ומגע של נשיקות, ליטופים וחיבוקים.
2- X, גם היא אמא צעירה שמודעת ליתרונות ההנקה והולך לה די טוב.
אבל התינוק רוב היום בלול מול צעצועי הפלסטיק, אמא צריכה לעשות כל מיני סידורים וכבד לה ולא נוח על הידיים ובכלל- מה זה הפינוק הזה?!. בגיל שלושה חודשים הוא ילך לוי"צו אבל זה בסדר, אמא תמשיך להניק ככל שתוכל.

עכשיו תספרי לי על IQ ובעיות רגשיות ובריאותיות ושאר.

לטעמי, ההנקה היא רק חלק (ואפילו לא ההכי משמעותי) מגידול התינוק, ממהות האמהות, ממהות קשר אם-תינוק.
יש עוד כל כך הרבה.
ואני לא מתייסרת. יש בלבי החמצה אבל אני לא מסתכלת אחורה ומתבעסת מנושא ההנקה. לא הלך, זה בסדר. אם יהיו לי עוד ילדים אדע במי להיעזר הפעם ואני מקווה שילך. ואם לא, זה בסדר.
ואני גם לא מתכוונת לספר ולהוכיח על הילדה החכמה שלי (לטעמי הרבה יותר מילדים אחרים שאני מכירה, ואני מכירה כי אני עובדת בחינוך בגיל הרך) ואם מישהו אי פעם יגיד לי על הIQ שלה או בעיות שהאי-הנקה, כביכול, גורמת להם, אני פשוט מגחכת.

ואל תשכחו שבאותה מידה שמביאים לכם מחקרים על סיכון של לינה משותפת ואתם מוצאים מחקרים נגדיים, כך אני סמוכה ובטוחה שגם בנושא זה יש מחקרים לכאן ולכאן.

שוב, הכל ברוח טובה ולא ב"בעד ונגד". אני מסיימת בזאת להתנצל.

לדפנה,
_שרה ק
הייתי רוצה להציג לך אלטרנטיבה לזוית הראיה שלך. לדעתי, הרבה יותר משאת מנצלת את השימוש במוצרים שניתנו לך בחינם לשימוש חברותיך, הארגון שמייצר מוצרים אלה מנצל אותך כמשווקת מצויינת, שעושה את עבודתה בהתנדבות. האם את יודעת שבארגונים רבים תחום השיווק הוא תחום מאוד מתוגמל - אולי לפחות תשקלי לבקש אחוזים, בשביל שלא תרגישי פריירית ?_
פסססס... לא חשבתי מהכיוון הזה. אז לדעתך זה גם נקרא שיווק לתת את זה לחברות שבמילא משתמשות בתמ"ל ולא מניקות? חשבתי שזה הפסד לחברה, מפני שבמקום לקנות הן מקבלות ממני את הדוגמיות. אז זה שיווק או לא?

חגית
להערכתי לא הבנת את הנימה הסרקסטית בה בשמת "דיברה" - אפשר להאשים בזה רק את צורת התקשורת הכתובה. לכן ניסית לשכנע שטיעונים בדבר מנת משכל ובעיות רגשיות לא מדברים אליך. אין צורך לשכנע. אני איתך לחלוטין. נדמה לי שגם בשמת. זאת אומרת, איני פוסלת טיעונים כאלה על הסף, אני רק טוענת שהם טובים לצורך דיון אקדמי בלבד, ולא מסייעים בפועל לאף אחת להניק (אולי אף מקלקלים). מאוד 'מעניין' לשוחח עליהם זמן רב לאחר שהגוף והנפש מתאוששים, אפשר "אפילו" לדבר על זה גם עם הגברים שבחבורה (ושאף אחד לא יעלב לי פה:-)). אבל אנחנו מדברות פה על התכלס, על קשיים והתמודדות איתם. ופה אם יש בכלל מקום לנימוקים תיאורטיים, הוא שולי. אני ש"הצלחתי" להניק לא עשיתי זאת בזכות טיעונים כאלה, ואת ש"לא הצלחת" בוודאי ובוודאי (אני יכולה להעיד על עצמי שברגעי האמת טיעונים כאלה עשו את ההפך - העלו את רמת ההתנגדות שלי).
ואל תשכחו שבאותה מידה שמביאים לכם מחקרים על סיכון של לינה משותפת ואתם מוצאים מחקרים נגדיים, כך אני סמוכה ובטוחה שגם בנושא זה יש מחקרים לכאן ולכאן.
שוב. זה לא המחקר שמדבר אליי. זאת אינטואיציה שנובעת ממחשבות על האם אני יכולה להיות אמא טובה לילדי לפחות כמו שכל כלבת רחוב היא אם טובה לגוריה (ואני בכלל לא בטוחה שזה אפשרי). זה שיש סבירות מסויימת לכך שהילד שלי יהיה בעל תכונה מסויימת גבוהה יותר מהילד שלך בזכות ההנקה, הגנטיקה, המקריות או אלף סיבות אחרות - לא צריך לעניין את שתינו. יש לנו בבית ילדים ולא משתנים סטטיסטיים.
אבל התינוק רוב היום בלול מול צעצועי הפלסטיק, אמא צריכה לעשות כל מיני סידורים וכבד לה ולא נוח על הידיים ובכלל- מה זה הפינוק הזה?!. בגיל שלושה חודשים הוא ילך לוי"צו אבל זה בסדר, אמא תמשיך להניק ככל שתוכל.
אני ממש לא מבינה את הטיעון הזה. לשיטתך אמא X היא אמא "הרבה פחות טובה" ממך (אני אגב מסכימה אם זה משנה לך - היא לא מחבקת, את כן. היא עסוקה בסידורים, את עסוקה בילד). אבל למה לך להשוות את מה שהילד שלך מקבל ממך עם מה שהילד של אמא X מקבל מאימו ? ואם יורשה לי להשתמש בדמגוגיה זולה אך מתבקשת, קיימת אמהות רבות בעולם שמכות את ילדיהם - כאידיאולוגיה חינוכית (חוסך שבטו...) רבת שנים. במובנים מסויימים הן טובות יותר מאמא X. יש להן אידיאולוגיה. הן לא "עסוקות במקרה בסידורים" אלא דבקות במה שהן מאמינות בו. למה את לא משווה את מה שהילד שלך מקבל ממך עם מה שהילדים האלה מקבלים מאימותיהן ? ואפשר להרחיק עוד צעד אחד קדימה. לכיוון אמהות שכמו אמא X אין להן אידיאולוגיה. הן לא עסוקות בסידורים אלא בהתמכרויות קשות ומכבות על הילדים שלהן סיגריות בוערות. שאמשיך ? כי גם בשבילי זה כבר נהיה קשה פתאום.
אני טוענת שאת צריכה לעשות מה שטוב לך ולילד שלך. ואת המושג "טוב" את מגדירה, ולא אמא X, ולא דפנה, ולא אף אחד אחר. בשביל להגדיר מה זה טוב צריך קודם כל להסתכל עמוק פנימה. חוץ מזה אפשר גם לשמוע על ניסיונות של אחרים ולהחליט מה לקחת מהם אליך ומה להשאיר להם.

שרה
החברה ממש לא מפסידה מזה. אם היא הייתה מפסידה מזה היא לא הייתה מפיצה את הדוגמיות, זה הלוא בשליטתה, נכון ? אני חוזרת שוב למען הסר כל ספק - את לא סתם משווקת, את משווקת מצויינת, ובחינם. צר לי על הגילוי. אם זה מנחם אותך, גם אני פעם הייתי מאוד תמימה.

בשמת
אני חייבת לשתף אותך בהמשך הסיפור על היולדת. אני בטוחה שתשלחי לי חיבוק חזרה (אף פעם לא קיבלתי חיבוק באינטרנט, מעניין איך זה מרגיש

). אז ככה. ביום הלידה היא לא הניקה כי הרופא שלה עדיין בדק אם היא "יכולה" להניק. הבדיקה היא כי יש לה איזה וירוס בדם. העניין הוא שזה וירוס שהיא חיה איתו כל חייה (למה הרופא לא יכל לבדוק את זה לפני יום הלידה ?). יום לאחר הלידה זה היום בו ביקרתי אותה. היא השתמשה בבקבוקונים האלה שסיפרתי לך עליהם לתזונת התינוק, כי, את יודעת, יוצאות לה רק כמה טיפות וזה לא מספיק. אבל הכל "יהיה בסדר", אמרה לי. "מחר בבוקר לפני שאשתחרר קבעתי עם יועצת הנקה של בי"ח ואלמד להניק". נכון, אמרתי לעצמי בעצב. אתמול היה התינוק בן שלושה ימים והם יצאו הבייתה. ובערב, טלפון אלי. היא אומרת לי שהיא התקשרה למחלקה בבי"ח בשביל לקבל יעוץ בענייני גודש והנקה, כי יש בעיות ("במפתיע"). שתביני - היחסים ביני ובינה מאוד מאוד רחוקים. אני לא חושבת שאי פעם לפני אתמול דיברנו בטלפון. אני חושבת שהטלפון אלי היה זעקה לעזרה. שאלתי אותה למה היא התקשרה לבי"ח ? הסברתי לה כבר בעבר שהם לא מבינים בזה כלום. ניסיתי להיות עדינה (לא חראם, רק שלשום עברה לידה) ונתתי שוב (בפעם השלישית) את הטלפון של הדי הרפז (יועצת הנקה "אמיתית"), למרות שבעלי עשה לי פרצוף של "תפסיקי להטיף לה". למרות זאת היא מצאה לנכון להגיד לי שאני צריכה להבין שהיא אמא לשניים (אני רק לאחד בינתיים), וכשלי יהיה עוד אחד אני אבין את מצבה, ושהתינוק שלה גדול (כמעט 5 קילו) ולכן יכול להיות שאין לה מספיק (בניגוד אלי, שהרי לי היה תינוק קטן, "רק" 3 קילו). ממש לא רציתי להכנס איתה לויכוח, אבל אני מתוסכלת, כי אני מרגישה שלא סתם היא טלפנה אלי מבין כל מכרותיה הקרובות שיכלו בקלות ליעץ לה איך לפתור בעיות גודש (לשים הרבה כרוב). אני מרגישה שהיא טלפנה כזעקה לעזרה, וכי היא ציפתה שאייצג עבורה קולות שהיא משתיקה אצלה. ואני לא טובה בזה. אז אני מתוסכלת.

עכשיו תספרי לי על IQ ובעיות רגשיות ובריאותיות ושאר
אמרתי שיש בזה משהו,
לא אמרתי שזה נכון, אלא "נו, באמת...",
אז אל תתנפלי עלי.
אני מסכימה איתך לגמרי.
ה"יש בזה משהו" מתייחס באופן סטאטיסטי וקישורי לכך, שאמהות לא מיניקות נוטות להפרד מהתינוק יותר לעומת אמהות מיניקות, ושההנקה מזמנת יותר מגע פיזי צמוד עור-לעור מאשר מתרחש ברוב המקרים של המאכילות מבקבוק, אבל הרי כל אחד מבין שיש מיניקות שמשאירות תינוק כל היום בעריסה ויש מאכילות מבקבוק שהן "באופן טבעי".
ו זה מה שגורם להבדל הרגשי, לא ההנקה כשלעצמה.

ויש גם עוד גורמים, אני אפילו לא רוצה שוב להיכנס לזה (הנה דפנה כבר הזכירה, את עניין האלימות למשל)

מישהו אי פעם יגיד לי על הIQ שלה או בעיות שהאי-הנקה
פה קצת נעלבתי, מפני שנראה לי שלא קראת את דברי אם זו תגובתך.

אז אנסה שוב: לבת שלך בטח יש מנת משכל מעל 140 (משהו כמו גאון). אז בואי נגיד, שאילו היית מיניקה אותה, היו לה עוד 4, 5, 6, 7 או 8 נקודות מנת משכל.
אני לא חושבת שזה משנה , בגובה כזה.
אבל בכל זאת המחקרים מראים, ש אותה ילדה , עם הנקה תקבל יותר, ובלי הנקה - פחות.
ואם תקראי שוב את דברי כמו שביקשתי, תראי שאני כבר הנחתי מראש לגבייך, שבתך תימצא במספרים הגבוהים, שבהם ההבדל באמת לא נראה קריטי. לפחות, לא לי.

זה לעניין שני הטיעונים.
אבל אני חוזרת ומדגישה את הסבריה של דפנה:
כמובן וברור ובטח ובוודאי שאני חושבת שזאת שאמרה לך את זה היתה מטומטמת גמורה וגם לא הגונה.
כל מה שהיא אמרה - ואני מדגישה כל - היה חסר טעם ולא לעניין. וההטפה להנקה היתה הכי לא לעניין. לא מבינה איך אפשר לפספס את כוונתי: ממש הגזמתי והאשמתי אותה במפורש בטימטום ובחוסר יושר כבר בהודעתי המקורית.

בית החולים הוא לא המקום לזה. אפשר לדון דיונים מדעיים על הקשר בין הנקה למנת המשכל, או על היתרונות הרגשיים של ההנקה. מה לזה וליולדת טרייה?

היולדת הטרייה צריכה לקבל עזרה רבה בטיפול בתינוק/ת, אוכל ומים למיטה שבה היא נחה עם התינוקת, ויועצת הנקה שנמצאת 24 שעות בסביבה ויכולה לשבת איתה ולהקדיש לה זמן בהנקה הראשונה, וגם בהנקות נוספות (כך שצריכות להיות כמה במקביל במחלקה כל הזמן).
לבדוק תנוחה, ללמד היצמדות נכונה לשד, לראות הנקה שלמה, לחזור שוב ולראות איך האמא מרגישה ואיך היא מסתדרת, להיות בלילה, כשנתקעים בחצי חושך ולא מצליחים לחבר את התינוקת לשד והתינוקת בוכה וצורחת והאמא לחוצה ולא יודעת מה הבעיה ולמה זה לא הולך (קרה לי בבית החולים בלידה ראשונה).
וזאת צריכה להיות יועצת הנקה מוסמכת, אמיתית, לא זיוף שלא למדה את השיעור כמו שצריך.

דפנה,

גדול!

באמת קשה. יש לי עכשיו מקרה דומה. אני סותמת את הפה. עם זאת שיש לי, כל הנקה שהתינוק יקבל היא רווח נקי.

בבית חולים פוריה אין שיווק וזה חבל הייתי שמחה להיתנסות במוצרים טרם קנייתם, לקבל קופוני הנחה זה רע?
חוץ מזה הבנתי שטלפון זו לא חובה. אולי צריך להעיר את תשומת לב החברות פירסום שיבינו אנחנו אימהות לתינוקות, לעיתים אין יום ואין לילה אז מספיקה שיטת שיווק שקטה דרך הדואר בואו נוותר על הטלפונים.
ותחלקו גם בפוריה.

פלוני, לקבל מתנות וקופוני הנחה זה נחמד אבל לא שווה את המחיר כאשר מטרידים בטלפון בלי סוף. אני כשילדתי נתתי מספר טלפון מוטעה ולמרות הכל איתרו אותי ב- 144 (לפי שם והעיר שכתבתי).
ההטרדות היו ללא הפסקה בכל שעה ושעה וגם בצהריים ובערב.
אחרי הלידה את חיה לפי השעוןהביולוגי של התינוק וכשהוא נרדם גם את הולכת לישון ובדיוק אז מתחילים הטלפונים וההטרדות זה ממש נוראי!! הייתי מעדיפה אז, בזמנו לוותר על המתנות (וזה מה שעשיתי בלידה השניה).

ועוד משהו, נניח שבאמת הייתי רוצה לפתוח לתינוק תוכנית חסכון ללימודים גבוהים,
הייתי עושה זאת בדיוק לאחר הלידה?
בדיוק כשאני סובלת מחוסר שינה מובהק?
בדיוק כשברקע התינוק צורח מכאבי בטן וגזים?
ככה על רגל אחת מבלי לשבת בניחותה וליבדוק דברים?!

בבית חולים פוריה אין שיווק וזה חבל הייתי שמחה להיתנסות במוצרים טרם קנייתם, לקבל קופוני הנחה זה רע?
שיווק בבית חולים עלול לתת את הרושם המוטעה שאיכות המוצר נבדקה ע"י בית החולים (כי אם מחלקים את זה בבית חולים... הם בטח בדקו), ובנוסף זה עניין די מטריד. באנו לבית החולים בשביל ללדת, לא בשביל שיידחפו לנו דברים. יש גם צורך להזכיר את המניפולציות של חברות התמ"ל?

_חוץ מזה הבנתי שטלפון זו לא חובה. אולי צריך להעיר את תשומת לב החברות פירסום שיבינו אנחנו אימהות לתינוקות, לעיתים אין יום ואין לילה אז מספיקה
שיטת שיווק שקטה דרך הדואר בואו נוותר על הטלפונים._
ברוכה הבאה לעולם האמיתי: הם לא שואלים אותך. אחרי שתתני להם את פרטייך הם יעשו איתם מה שהם רוצים. שיווק בטלפון תמיד יהיה יותר יעיל ועדיף מבחינתם (את המכתב זורקים בצד ושוכחים ממנו, אבל כשאת מדברת עם נציג שרות בטלפון את חייבת לנקוט פעולה).

אני לא אשכח שעם בתי הראשונה הייתה לי התחלת הנקה קשה עם כאבים. ממש נמנעתי מהנקות בהתחלה. הילדה לא עלתה במשקל. האחות בטיפת חלב ישר אמרה לי לתת תוספות. "זה עלול להרוס את ההנקה" אמרתי לה. "מה פתאום. תראי אותי. שי לי 4 ילדים ואת כולם גם הנקתי וגם נתתי תוספות" ענתה לי. היא כמובן לא אמרה מילה על לפנות ליועצת הנקה מוסמכת. ואני בטוחה שאם היו שואלים אותה היא הייתה אומרת שהיא בעד הנקה.

ועוד משהו. ישבתי בתינוקיה עם בתי הראשונה (הם התעקשו לשים אותה מתחת למנורה ואני התעקשתי שאני אהיה שם. היה לילה אז הם לא התווכחו הרבה). וגם תינוקות "הנקה בלבד" קיבלו בקבוקים. לזה אני קוראת מדיניות עידוד הנקה. בטח דאגו לאמא שתשן טוב וכך יהיה לה הרבה חלב בבוקר...

עבדתי בחברה לשיווק ישיר. הרשימות שנאספות ע"י הדיילות בבתי חולים נמכרות אחר כך כמאגר מידע לכל המרבה במחיר. הדיילות אינן של חברות הפורמולה אלא של חברה עצמאית שהעסק שלה בנוי על שיווק בבתי חולים. ישנן כמה חברות כאלה בשוק וכל חברה קשורה עם חברת פורמולה אחת וחיתולים אחת. אנחנו היינו צוחקים ואומרים ששלב הבא הוא בניית רשימות גם של חולים במחלקות אחרות...

הכי מחריד זה אנשי השיווק של המוהלים ואולמי השמחות. הם נכנסים לך לחדר כמו חתנים של איזה פטריארכיה מאוסה, וזורחים לך את המזלטובים תחת איצטלה סמי אלוהית. הייתי שולחת עליהם דוברמן. רעב.

חברה הייתה חברה ששמה "צעד ראשון" והיא פשטה רגל , עכשיו נישארה חברה אחת בשיווק בתי חולים שמה "טנא קט" והשמועות אומרות שהפשיטה קרובה מאוד אליה.
דרך אגב כדיילת לשעבר: שולם בעבור כל שם עם פרטים מלאים בלבד 3 ש"ח, זה אומר להתרוצץ בין יולדות ולשכנען לימסור פרטים תמורת השכר.
ודרך אגב לבית חולים אסור לימסור פרטים אך אם לקחו בעבורך שי וחתמו והפרטים לא היו ברורים יכולתי לבוא עם מסמך חתום ואז לבקש ליבדוק את פירטי היולדתוגם זה לא בשיגרת יום.
בקיצור ללכת לב"ח 4 פעמים בשבוע ו 3 ש"ח בעבור יולדת שמסרה פרטים. האים זה מישתלם? כשאין כסף? אולי כן

האים זה מישתלם? כשאין כסף? אולי כן
אולי. בכל אופן הטענה כאן אינה נגד הדיילות המשווקות, שהן בדרך כלל צעירות שרוצות להתפרנס, אלא נגד בתי החולים שמאפשרים את זה.
אישית נראה לי, שכמו שלא הייתי עובדת בשיווק סיגריות, למעט אם הייתי מגיעה לפת לחם, כך גם לא הייתי עובדת בשיווק תמ"ל. אבל זה באמת עניין אישי, ואילו הבעיה כאן אינה אישית אלא ציבורית.

מעניין מאד. אני לא חתמתי על כלום ולא קיבלתי כלום מבית החולים ובכ"ז התקשרו לנדנד. אולי מבית החולים מסרו פרטים?ואני מבינה בהחלט איך הורים ממשיכים לקנות את מה שהיה בבית החולים. בעלי הלך לקנות חיתולים ח"פ. איזה פירמה יקנה?את מה שהיה בבית החולים כמובן כי השם היה לו מוכר. ואז כבר ממשיכים מכוח האנרצייה...........

אולי מבית החולים מסרו פרטים? (מונו נוקי)

לא אולי, בטוח. הם לא יודו בזה כמובן, אבל זה מה שהם עושים.

עוד דבר מעצבן - כשילדתי (בתל השומר) הועברתי מיד אחרי הלידה למחלקה. בכניסה יש שלט גדול המציין את שעות הביקור, וכתוב שחל איסור מוחלט להיכנס למחלקה מחוץ לשעות הביקור. אם אני לא טועה, יש שם גם שומר שלא מאפשר לאורחים להיכנס. ובכל זאת, כל חמש דקות נכנסו אלי אנשים לחדר כדי למכור לי משהו.
אני הייתי בסה"כ שעה אחרי הלידה, עייפה ותשושה. בהתחלה זו היתה דיילת שהגיעה עם שקית מתנות (דוגמיות של תמ"ל, מוצצים, דוגמיות של טיטולים) - רשמתי פרטים פיקטיביים ולקחתי את השקית, אחרי כמה דקות עוד דיילת שחילקה במתנה ירחון בנושא לידה והורות (וניג'סה שאעשה מנוי), וכשכבר סוף-סוף הצלחתי לעצום עין ולנמנם קצת, נכנס לחדר איש שהכריז: "שלום! רציתי להציע לך דיל מאוד משתלם לאולם שמחות לברית/בריתה - רק XX כסף למנה..."

את דודה שלי השאירו בחוץ, אבל כל המשווקים האלה מקבלים כניסה חופשית, כמובן כדי שבית החולים ייהנה מההטבות שאותם משווקים מרעיפים עליו. פשוט חוצפה.

עוד דבר שצריך להיזהר ממנו: כל שבוע בערך נערך איזשהו "כנס הריון ולידה", כל פעם בבית חולים אחר. עשיתי טעות והתקשרתי להירשם לכנס כזה (בסוף לא הלכתי בכלל), ומאז קיבלתי טלפון כל שבועיים בערך מהחברה המארגנת, כל פעם כדי למכור לי משהו אחר. נאלצתי לאיים עליהם בתביעה כדי שיגרעו אותי מ'רשימת הלקוחות' שלהם. בקיצור, למי שכן רוצה ללכת לכנסים כאלה, מומלץ לתת מס' טלפון פיקטיבי כדי להימנע מהטרדות.

אולי מבית החולים מסרו פרטים?
למיטב ידיעתי, המידע מגיע דווקא מ... קק"ל!
כן, קק"ל שותלים עץ לכל ילד שנולד בישראל. את הפרוייקט הזה ממנות חברות הביטוח, ובתמורה הן מקבלות את הפרטים של הילדים.

לגבי שיווק דרך הדואר.
צריך תמיד לזכור את המחיר הסביבתי שכולנו משלמים על השיווק הזה.
אם נחשוב שכל קטלוג ממוכתב כזה היה פעם עץ, ועוד כזה שהוסיפו לו צבע ורעל כדי להפוך אותו לכרומו, ועוד שולחים לנו את כל זה בלי לשאול אותנו, זה מאוד מאוד מעצבן.
כרופא אני מקבל המון דואר מכירות מחברות תרופות שאין לי צל של מושג מאין קיבלו את כתובת הדואר שלי.
אני חושד במעסיק שלי שמעביר את הכתובות.
הפתרון שלנו כאשר זה עובר כל גבול הוא להחזיר את דבר הדואר לשולח ולהוסיף פתק בסגנון של "איננו מעוניינים בחומר מסחרי מחברתכם". אני מוסיף לחברות התרופות גם - בנוסף משפט כמו "אני מבטיח מהיום והלאה להשתדל בכל דרך לרשום תרופות של יצרנים מתחרים שלא מציפים את הדואר שלי". לרוב זה עוזר.

יש את פוסטר ההנקה של באופן
טוב, באיחור של שנה ומשהו - יש פוסטר הנקה של באופן?
יש מצב שאני אוכל לתלות אחד כזה אצלי בחדר בעבודה?

יש מצב שאני אוכל לתלות אחד כזה אצלי בחדר בעבודה?
פני ל-רני כשר.

נדמה לי שיש אצלי כמה עותקים! שרון ג , לבדוק לך?

לבדוק לך?
כן, כן!

בדקתי. יש לי כמה עותקים. איך אני מעבירה לך? את מגיעה לאוניברסיטת תל אביב לפעמים?

את מגיעה לאוניברסיטת תל אביב לפעמים?
נגמלתי לפני כמה שנים מזה...
יש לי חברה באוניברסיטה הפתוחה. נדמה לי שהם עברו ללמקום אחר לאחרונה, אבל אני אבדוק אם היא מגיעה עדיין לאזור.
זה גדול מדי לדואר?

יש עוד מעט מפגש חורף, לא?אני יכולה להביא מאיזור האוניברסיטה.

האוניברסיטה הפתוחה עברה לרעננה.
זה קצת גדול וגם עלול להתקמט בדואר, לכן חבל לי.
מונו נוקי, זה יהיה נפלא. את יודעת את הטלפון שלי?

בואי נחכה שהמפגש יתקרב אם שרון ג או תמר ס יבואו אעבור דרכך בשמחה

כותבת גם כאן
a1372]מדהים איך מתעלמים מהנחיות משרד הבריאות mr60 03[/po].pdf
את הקישור נתנה מישהי בפורום הנקה בתפוז

רציתי להעתיק לכאן את הטקסט ולא הצלחתי. בכל אופן, אני די בטוחה שכבר היתה התייחסות פה באתר בדיוק למסמך זה. לא זוכרת איפה (אולי בדף הזה ??)

את לא יכולה להעתיק את הטסטס כיוון שנראה שנסרק כתמונה ואינו קובץ שהפך לPDF.

מצאתי את הדף שהתכוונתי. הממסד מעודד הנקה
לא נראה לי שבדיוק אותו דבר.

השבוע בלניאדו:
על עריסת התינוק יש מדבקות עם פרטי התינוק, מדבקת "הנקה בלילה" ומדבקת "ביות מלא". בחלק העליון של המדבקה, מתנוסס ללא בושה הלוגו של "מטרנה". כל פעם שהאמא דוחפת את העגלה עם התינוק, זה מה שנקלט לה במוח "מטרנה", "מטרנה", "מטרנה".

תגידו, חוקית, מותר לשווק תמ"ל בטיפות החלב?

חוקית, כן.
מדינת ישראל חתומה על אמנה שמונעת את זה, אבל האמנה לא התקבלה כחוק בארץ.
חלם. אני יודעת.

למה את מתכוונת, סמדר? בט"ח יותר קל לאכוף את התקנות מאשר בבתי"ח. ז"א, אפשר לומר לאחות שזה נוגד את הנחיות משרד הבריאות, ואם היא עצמה לא תוריד מה שצריך להוריד מהמדף או הקיר, אפשר לפנות הלאה.

זה הרבה יותר מהמדף או מהקיר. זו נציגה שלפעמים מסתובבת שם.
בביקור האחרון, בשבוע 38, היא התחילה לקשקש עם האחות ואז הוצגה בפנינו כ"נציגה של מטרנה". ואנחנו לא ילדנו אפילו.
תהיתי אם לומר משהו -- עד כה יחסי עם טיפ"ח (תיפח רוחי...) היו טובים. אבל לפני שאני בכל זאת אומרת משהו בפעם הבאה -- רציתי לדעת אם יש לי כיסוי.

סמדר - סתם מתוך סקרנות - לאיזו את הולכת? בזאת שאנחנו הולכים אליה אני לא חושב שיעלה על הדעת דבר כזה (מתוך הכרות בת שלוש שנים כבר).

ואם כבר להוסיף על הנושא של שיווק בבי"ח - בלידה האחרונה, לפני שבועיים, נציגת מכירות הגיעה לאשתי ב-30:07 בבוקר, עוד לפני שעות הקבלה (כשלי אסור היה להיות שם!!!) כ-5 שעות אחרי לידה בניתוח קיסרי. ניסיתי להתקשר לנציגת תלונות הציבור של ביה"ח (רמב"ם) אבל היא בחופשה... ננסה שוב כשתחזור.

איתי -- רק עכשיו ראיתי את השאלה (לא פלא, כשכתבת את זה הייתי בתחילת צירים...).
הטיפה היא טיפה של משרד הבריאות בנו"ש (מימון).
מקווה שתחזור לראות את התשובה...
>סמדר ממחשב אחר<

לא הייתי פונה לאחות בכלל, במקרה כזה. ישר להנהלת הקופה + משרד הבריאות. זה לא מנוגד לחוק אבל בהחלט מנוגד לתקנות. להציג אותה בפני נשים בהריון?!

איתי, יצרתם קשר עם רמב"ם?

תלונתי לא היתה מספיק חשובה כדי להשמע בטלפון, אבל קיבלתי כתובת לשלוח אליה את תלונתי. מכיוון שזה חשוב אני גם אושיב את עצמי לעשות את זה בימים הקרובים

.
סמדר - זו אותה טיפה שגם אנחנו הולכים אליה... אנחנו אצל פסיה ועד עכשיו היינו מרוצים ביותר. אמנם יש שם כמה מוביילים וכאלה של מטרנה, אבל הם טרחו להסתיר את הלוגו במדבקות.

אנחנו אצל פסיה ועד עכשיו היינו מרוצים ביותר.
גם אנחנו כנ"ל. (הידעת כי פסיה נשואה לפקולטה?)
אבל הם טרחו להסתיר את הלוגו במדבקות.
נכון, אבל כשכתוב "אף פעם לא נהיה טובים כמוך..." וגו', כל אחד יודע של מי הפרסומת. וגם אם לא -- ברור שזו פרסומת לתמ"ל.
גם אני הופתעתי כשראינו את הנציגה. נראה לי קצת בוטה. מצד שני, לא ברור לי מה היא עושה שם, ואם היא עוסקת ישירות בשיווק להורים.

גם אנחנו כנ"ל. (הידעת כי פסיה נשואה לפקולטה?)
ודאי! היא נתנה לנו פטור ממסיבת הפורים

(שבועיים אחרי שמעיין ילדה...).
בכל מקרה אנחנו ממש מרוצים. היא מאוד נחמדה, ואף פעם לא העירה לנו על דברים שאחיות טיפת חלב "אמורות" להעיר עליהם (למשל בנושא חיסונים)
נכון, אבל כשכתוב "אף פעם לא נהיה טובים כמוך..." וגו', כל אחד יודע של מי הפרסומת. וגם אם לא – ברור שזו פרסומת לתמ"ל.
אני חושד שאצלם מדובר בתמימות, ולא באיזה שת"פ נסתר, ככה התרשמתי. פעם גם אני הערתי לה על זה והיא כמעט נפגעה מהרעיון שהם מעודדים תמ"ל או משהו כזה.
בכל מקרה - עניין הנציגה של מטרנה נראה לי ממש מוזר. אין לי הסבר סביר לעניין...

האם אפשר לשווק מוצרים שעוזרים להנקה בבית החולים? כרית הנקה לדוגמא תה שומר וכ'ו?

מאיזו בחינה "אפשר"?
חוקית או מנהלתית -- אין לי מושג.
מזווית מאד אישית שלי -- כל שיווק בבית החולים, למי שזה עתה ילדו (ובעצם -- לכל מי שמטופל שם, בכל מחלקה) הוא בעייתי. זה לתפוס לקוחות במצב חלש, כשלא בטוח שזה הזמן הכי טוב בשבילם להחלטות כלכליות מושכלות (הרי אפשר להיניק נהדר גם בלי כרית הנקה ובלי תה שומר). ואיפהשהו זה גם קצת מעליב להיות יעד שיווקי כשאת מוצפת כל כך פיזית ורגשית.
אם כי אני מסכימה שזה פחות בעייתי משיווק תמ"ל.