קליטת משפחות חדשות בחינוך ביתי

אנונימי

הנה דברים שאפשר לעשות. אם אתם מוכנים לעזור, עברו על הרשימה ובחרו ממנה משימה אחת או שתיים. אם יש לכם עוד רעיונות, אתם מוזמנים להוסיף אותם.

אבנגליזם:

מאמר בהד החינוך – משהו מנקודת מבט אקדמית אבל בסגנון קריא. ארי נוימן התנודב לכתוב.

דף באתר של משרד החינוך. צריך לנסות להגיע למי שאחראי על האתר שם, ולשלוח לו כמה פסקאות עם מידע בטון נייטרלי וכמה קישורים. אני מוכנה לתרום את המידע והקישורים. אבל צריך מישהו שיעשה את "עבודת הרגליים" בשביל לגרום לזה לעלות לאתר שלהם. הטלפון של צוות האתר הוא 02:5888618.
"לארוב" בפורומים שונים שאנשים עשויים לשאול שם על חינוך ביתי, ולהפנות אותם למידע מתאים. זה אומר לבקר בפורומים האלה כל יום, ולהכיר כמה קישורים בנושאים העיקריים שאנשים שואלים עליהם (ואם לא יודעים אז אפשר לבקש ממישהו אחר לענות). רשימת פורומים שכדאי לסקור ככה יש למטה, בהודעה של שגית.
לארגן באופן שוטף את הדפים על חינוך ביתי כאן באתר, ובמיוחד את הדף חינוך ביתי -- להעביר מה שאפשר ל-מצב סיכום, לעשות פירוק לגורמים, לגייס אומץ למחוק דברים שכבר לא רלוונטיים, לקשר דפים שעוד לא מקושרים, וכו'. ככה יהיה אפשר להפנות אנשים שמחפשים מידע לדפים כאן.
להתראיין לתקשורת. כאן צריך גם משפחות שיהיו מוכנות להתראיין בעת הצורך (עדיף עם ילדים מעל גיל 6) וגם מישהו שיחזיק רשימה של המשפחות האלה וטלפונים שלהן. ככה כל פעם שמחפשים משפחות לראיין, הוא יוכל ליצור את הקשר. צפריר שפרון שמח להתראיין. נם נאוה פרנס (לפעמים) מי עוד? מי מוכן לרכז את הנושא?
הכנת flyer עם מידע בסיסי על חינוך ביתי, שיהיה אפשר לחלק באירועים או לתת לאנשי משרד החינוך (הידידותיים מביניהם) שיתנו למשפחות שפונות לבקש אישור. כמו זה שבאנגלית, רק מותאם לארץ.

יש גם את מכתב ישיר להורה ולמורה של צפריר.

קליטה:

עוד מישהו שיעזור עם ה טלפונים בשביל הרשימה הלבנה. אני (יונת) מתביישת לומר שכבר עכשיו אני מתרשלת בזה, ואם פתאום יהיו הרבה פונים אז המצב עלול להתדרדר יותר. ציפור דרור הסכימה לטפל במחוז מרכז, ונראה לי שבינתיים זה יספיק.

תמיכה למשפחות חדשות. אני לא בטוחה מה זה אומר, אבל נראה לי שרני וחדוה ואורנה וצפריר עושים את כבר שנים... אני אשמח אם מישהו יערוך ויכתוב יותר ברור מה צריך לעשות כאן, וכמובן אם יהיו מתנדבים. אולי אפילו חונכות או אימוץ? (בסגנון "בית ראשון במולדת")

עזרה:

לרכז את כל החומר המשפטי והבירוקרטי. זה אומר להתקשר לכל משפחה שהיה לה איזשהו מגע עם משרד החינוך ולבקש מהם עותק של הניירות שלהם. ואחר-כך זה אומר לדעת לשלוף את המסמכים הרלוונטיים למי שמבקש עזרה -- למשל לצבור אוסף בקשות ל-אישור לחינוך ביתי שהתקבלו, שמות של אנשים במשרד החינוך ותחומי אחריותם, מידע לגבי איך התהליכים קורים בתכל'ס וכו'.

תרמו: ציפור דרור, ענת גביש, צפריר שפרון, יונת שרון, נאוה פרנס.

סיכמתי למעלה את מה שאמרו כאן, והוספתי רעיונות שעלו לי במהלך הלילה. עכשיו צריך:
א. מתנדבים לעשות את כל הדברים האלה,
ב. עוד רעיונות.

תפוז

חינוך ביתי וחלופי -- יונת בינתיים שם, וכמובן גם נאוה פרנס ו חגית פ שיכולות להפנות

חינוך לגיל הרך -- נעה גל שם

חד הוריות - נאוה פרנס ו חגית פ שם

מערכת החינוך - מנהלת הפורום גולשת בפורום חינוך ביתי וחלופי בתפוז

נענע

הורים וילדים

חינוך אחר -- יונת שם

ליקויי למידה

וואלה

forum]הורים לילדים id[/po]=1846&cat id=305

YNET

גלים

משרד החינוך

forum]כללי id[/po]=1279&cat id=16
forum]חינוך מיוחד id[/po]=1504&cat id=16

למה אתם מרגישים צורך "לגייס" כוחות לשורות החינוך הביתי?

מי שזה מתאים להם, ימצאו את הדרך, לא?

זהו שלא . יש דברים שעד שהם לא נקרים על דרכך אתה לא מעז אפילו לדמיין שהם קיימים.
ובדיוק שאלו אותי גם, "אז מה, את רוצה שהמחנכים מן הבית יהיו משהו כמו תנועה המונית בארץ?"
שאלה אותי מחנכת מן הבית, שגם לא הבינה מה הקטע.
ובכן, לא . לי באופן אישי הכי סוציומטי לא כל כך משנה. אני מסתדרת עם השלוש וחצי משפחות שאני מכירה בסביבתי המיידית, ואם יהיו עוד עשרות רחוקים ממני זה לא ישפיע עלי, ביום יום הרגיל שלנו.
אבל אם זו תהיה תנועה המונית, ילדים ואנשים בארץ יהיו יותר מבסוטים. ולחברה יהיה סיכוי להיות יותר שפוייה.
ואז זה כן ישפיע עלי, ביום יום הרגיל שלנו . או שלא . מה זה משנה . יהיו עוד המוני אנשים מבסוטים. לא שווה?
גיוס כוחות משתמע כפעולה לחיזוק הגוף הקיים, ובמקור רעיון זה עלה במטרה לחזק את מי שעולמם קצת יחרב עליהם כשהמערכת תנטוש אותם.
(צפריר אני לא מאמינה , ערכתי את הפסיקים.)

אני לא מרגישה צורך לגייס, אבל נראה לי חשוב

ליידע את מי שלא שמע על זה
לתמוך במי שרק מתחיל

אני פשוט חושבת על עצמי לפני חמש, שש או שמונה שנים -- מה היה קורה אם הייתי שומעת על חינוך ביתי כבר אז?

ענת, סחתיין!

נאווה,
מטבע הדברים, בתחילה, כאשר היו רק משפחות בודדות אשר בחרו במעשה החינוך הביתי, נתפש החינוך הביתי כאיזו גחמה של בודדים. התרחבות התופעה התרחשה מאליה, מתוך כך שהגיעה העת לצורת חינוך זו ומתוך פעילות שקטה המזמינה מחשבה מחודשת וביטוי מעשה החינוך באופן אישי ובלבדי על ידי ההורים.
הצורך של תנועה זו, דרך זו של החינוך הביתי (אשר לעולם יהיה מעשה פרטי) להתבדל וליחד את החינוך הביתי נבע משתי סבות עיקריות: האחת, על מנת להתגבש כתנועה לגיטימית יש צורך להצביע על הדרך הייחודית, והשניה היא תגובה לחשדנות ולהתנגדות העולה מהממסד החינוכי אשר מייצג את תפישת החינוך הקולקטיבית (ברוב המקרים החשדנות וההתנגדות הרבה יותר חריפים מהשטח - משרד החינוך וחוק לימוד חובה מעוגנים כאידיאה אצל רבים).
מתוך הצורך להתבדל נמצאו רבים מהמחנכים בבית מרחיקים מעליהם את תפישת החינוך הקולקטיבית הראויה במדינתנו המתפתחת. כלומר, אצל רבים מהמחנכים בבית עלתה גישה של: "אנו איננו מתעסקים ברמה הקולקטיבית, אנו מאמינים שדרך זו מתאימה לנו ותו לא". גישה זו מגדירה את החינוך הביתי כתופעה (הגב' רונית תירוש אפילו הגדירה את החינוך הביתי כ"תופעה שולית").

אבל, בפועל, אין תנועת החינוך הביתי "תופעה" או סימפטום בעייתי למערכת בבחינת "גידול" או "פרונקל", תנועת החינוך הביתי מהווה פלח לגיטימי בתוך מערכת החינוך הכוללת. כך בפועל וכך מעצם הנסיון להתקין תקנות מצד המערכת.

כאן, הגיע הזמן להתחיל להשפיע על המערכת ולהניח בפניה את יתרונות החינוך הביתי כהצעה. במובן זה "המערכת" אליה מופנים הדברים כוללת את אנשי הממסד ותפישת החינוך הכללית, וחשוב מכך את ציבור ההורים.
שהרי ברור וגלוי כי לילדים רבים המתקשים לקבל את עול הממסד ומבטאים קושי זה בהתמרדות כלפי המערכת - היפר אקטיביות, לקות למידה, קשיי התנהגות, דיסלקציה, דיסגרפיה ועוד כהנה וכהנה, במידה והוריהם יחליטו כי דרך החינוך הביתי היא אופציה בעבורם, יהיה פתרון זה מושלם ויאפשר לילדים אלה צמיחה בריאה ומאושרת.
כמו כן, ברור וגלוי כי יש לחינוך הביתי מה לתרום למערכת החינוך התעשייתית על מגוון צורותיה. מבתי הספר הפתוחים והדמוקרטים ועד לתפישות השמרניות ביותר של לימוד וחינוך הילד.
ומעבר לכל זה, במחשבה על הקהילה והחברה בישראל, הרי האינטרס הברור הוא שיהיו כמה שיותר מחנכים בבית, מתוך "צדקת הדרך" ומתוך הרצון להשפיע.

נמצא תפקיד זה - העמקת תפישת החינוך הביתי באוכלוסיה ובממסד עולה הן מאינטרס אישי והן מהרצון להשפיע על הקהילה והחברה בישראל.

למעשה, מארג החינוך הביתי הקיים שולח את מסריו הלאה ומתפקד במעשה זה כארגון לכל דבר.

והנה, רצונך להתארגנות מתקיים, יש מטרה, יש עניין, ויש מי שמתגייס לעניין ללא הקמת ארגון או מוסד. מלמטה.

למי אתה קורא "למטה"?!?

(אולי יותר "מבִּפְנוֹכוֹ")

> יונת לא יודעת מה הכיוון <

אגב, נאוה, כאן המקום לכתוב רעיונות מעשיים שהיו לך לגבי מה ארגון לחינוך ביתי אמור לעשות. כמה מהדברים שכתבתי למעלה כבר קורים. נראה לי שאם תנסחי משהו מאוד קונקרטי וברור, יש סיכוי לא רע שמישהו ירים את הכפפה ויעשה אותו, במיוחד אם תהיי מוכנה להיות שותפה לעשיה הזאת בעצמך.

צפריר,
המטרה שלי לא היתה ולעולם לא תהיה מיסיונרית
מטרת הקמת האירגון היתה לשרת קהילה קיימת,
לא ליצור תנועה, או "לגייס" אנשים, או לשאת את דגל החינוך הביתי לאוכלוסיה הרחבה.

הפעילות שלי בתוך הפורום שהקמתי מספקת אותי בהחלט, כרגע.
הפורום קיים, ומי שמגיע אליו מגלה גישה מאוד סובלנית לכל בחירה שאדם בוחר,
ובלבד שאינו מתבטא בדרך שפוגעת באחרים, שבחירותיהם לגיטימיות באותה מידה.

יונת,
כידוע לך, אני עסוקה עכשיו בעיצוב דמותו של הפורום, בחיפוש בית
וביצירת פרנסה הולמת שתאפשר לי להמשיך לקחת אחריות על חינוכו של יהונתן.
אני לא ממש פנויה היום לשבת ולנסח משהו שגם אני וגם צפריר יכולים לחיות איתו בשלום.

אני פועלת כרגע במרחב שיצרתי, ואם אני יכולה לתרום משהו ספציפי, אשמח לסייע.

את ממש לא צריכה לנסות לנסח משהו שצפריר יסכים איתו, אלא רק משהו שאחרים יבינו איך עושים אותו. מי שלא יסכים ממילא לא יעשה. מה שחשוב זה לתת למי שכן מסכים הזדמנות לעזור.

רק לשם הדיוק,
אין מדובר בפעילות "מיסיונרית". מדובר בפעילות המשלחת את דבר החינוך הביתי אל האויר, ומי שמעוניין יקשיב ומי שלא. לא.
מעבר לכך, נאווה, פעילותך מבורכת.

יונת,
בעניין של הכוון.
אני דווקא כן מתכוון מלמטה. ממש מהתחתית, מתחת לפני האדמה, היכן שהשורשים מתהווים. לעניין זה כשעוסקים בלמטה מגיעים גם ל"בפנוכו".

נאוה, רק לשם ההבהרה: לא התכוותי שתכתבי רק דברים שאת באופן אישי מתכוונת לעשות. אשמח אם תכתבי גם סתם רעיונות שיש לך. ההערה לגבי השותפות בעשייה הייתה כי ההתרשמות שלי היא שלרוב האנשים קל יותר להצטרף מאשר ליזום.

אני רוצה להוסיף לדיון שלדעתי כדאי ורצוי למצוא פורומים להעלות בהם א המודעות לנושא החינוך הביתי, כמו שבשמת כתבה. אני ידעתי במעמקי התת-מודע שלי על האפשרות של חינוך ביתי בחו"ל אך מעולם לא חשבתי על האפשרות של חינוך ביתי בארץ. ופתאום קראתי ספר שהעיר על כך והוסיף קישור לאתר הזה (שפגשתי מידי פעם בחיפושים בגוגל, ולא הבנתי מה זה...) ואמרתי "וואלה!" זה הפתרון שלכל הבעיות שלי לגבי "איזהו הבית ספר המושלם לבת שלי" (אני יודעת שהיא רק בת שנתיים וחצי אבל אני כבר דואגת). וזה רק בגלל שלא ידעתי על האפשרות של חינוך ביתחי בארץ. אז אני מסכימה עם כל מי שכתב למעלה שצריך לעורר מודעות כדי למשוך אנשים שלא מצטרפים כי הם לא יודעים שהאפשרות קיימת. אם על ידי פורומים או על ידי התראיינות לעיתונים (גדולים כמו הארץ, מעריב, מקור ראשון וכו', לא רק מגזינים שמגיעים לאוכלוסיה קטנה ומצומצמת).

באופן טבעי

באופן טבעי