קוצר נשימה אצל תינוקות

[איריס*]

שלום רב,
רציתי לשאול האם למישהו יש נסיון או מידע בנוגע לקוצר נשימה אצל תינוקות? ביתה של אחותי היא בת שנה, ומתקשה לנשום. רופא ילדים ראשון שלקחו אותה אליו אמר שהיא בסדר, שני אמר שיש לה קוצר נשימה חריף ונתן לה ונטולין (ועוד כמה דברים, שאוכל לברר). אחותי לקחה אותה לדיקור סיני, והמטפלת גם היא אמרה שיש לה קוצר נשימה חריף, ונתנה שמן לעיסוי החזה.
אשמח לכל מידע,
תודה, איריס

[אמא_לשלושה*]

אני לא יודעת בדיוק איזה מידע את רוצה, לצערי יש לי ניסיון רב באסטמה/ברונכיט/סטרידור, שלושת הילדים שלי סובלים מזה מגיל 3 חודשים.
אם יש לך שאלות ספציפיות אולי אוכל לעזור.

[סיפורי_פוגית*]

הי איריס
זה קצת מעט מדי פרטים.
האם הרופא איבחן אסתמה? או סיבה אחרת שממנה נובע הקושי בנשימה?
במה הקושי מתבטא? האם הוא החל לאחרונה? בעקבות מחלה?
איזה מידע את מחפשת?
אולי תעשי חיפוש פה באתר על אסתמה?
לילדה הגדולה שלי יש אסתמה (של ילדים) קיבלה טיפול בסטרואידים בזמנו.
היום עם מה שאני יודעת, אני בספק אם הייתי נותנת לה את הטיפול הזה.
היום היא בסדר, לרוב מדובר במחלה שחולפת עד גיל 12.
חשוב לא להלחץ ולא להלחיץ את הילדה יותר מדי.
דיקור לרוב זה פתרון טוב, אבל מצריך סבלנות. אפשר לנסות גם הומאופתיה.

[מיכלול_ה*]

האם היא מצוננת כשזה קורה לה?

[מיטה_מתקפלת*]

הקטנה שלי (שנה וחצי) מאובחנת כאסמטית על רקע וירוס בשם RSV שחטפה בגיל חודשיים וחצי.

שני דברים חשובים יש לי לומר לך, מנסיוננו,
האחד הוא שהרפואה כמעט ולא מתעסקת במניעה (להוציא מתן סטרואידים בשם בודיקורט על בסיס קבוע לחלק מהמטופלים), והטיפולים האלטרנטיביים דווקא מציעים מגוון של טיפולים למניעה.את חלקם מצאנו ממש יעילים עבורנו. ומניעה היא קריטית, לעוצמת ומשך ההתקף הבא.

והשני הוא שקוצר נשימה חריף מצריך עירנות גדולה מצדכם- אם קוצר הנשימה מחריף, ואם רואים מאמץ רציני לנשום ואם אין שיפור במהלך השעות הבאות, יש סיכוי שהתינוק פשוט יתעייף והנשימות שלו ילכו ויאבדו את האפקטיביות שלהן. אצלנו למדנו לזהות את השלב שבו החיוניות שלה ירדה, במקביל למאמץ נשימתי גדול (רואים את זה בשרירים בבטן ובסרעפת)- זה היה הסימן שלנו ללכת לביה"ח, שם באמת נמדדו לה בכל שלושת ההתקפים רמות נמוכות מהרגיל של חמצן בדם (מה שנקרא סטורציה). חשוב לדעת לזהות אם אתם בסיכון לשלב הזה, ואם כן- ויסלחו לי מי שיסלחו- להגיע בהקדם לביה"ח.

אלה השני סנט שלי...
(שהלוואי שלא היו לי)

[איריס*]

אני מעבירה הכל לאחותי. תודה רבה, ואחזור עם עדכונים.

[סיפורי_פוגית*]

האחד הוא שהרפואה כמעט ולא מתעסקת במניעה (להוציא מתן סטרואידים בשם בודיקורט על בסיס קבוע לחלק מהמטופלים),
מוזר ומעניין.
האסמתית שלי כבר בת 10.5 (ללא התקף כבר מעל 4 שנים)
ובזמנו כבר הציעו לנו סינגולאייר, שזו תרופה לא סטרואידית שלוקחים דרך הפה ומונעת התקפים ומפחיתה את עוצמתם.
נחשבת ליעילה במיוחד בטיפול בילדים. הבודיקורט זה טיפול נוראי עם תופעות לוואי איומות, להשתמש רק כמוצא אחרון.
אנחנו נמענו מאשפוז ע"י רייקי ושהיה מרובה בחוף הים.

[מיכל_צמות*]

אנחנו בחזרה של התקפי הסטרידו לאחרונה (בת 4.5). מה שעוזר לנו - זה היציאה החוצה. שינה עטופות על הערסל. כל עוד היא לא מגיעה למצב של קוצר הנשימה מחריף...מאמץ רציני לנשום אז אנחנו לא עושים מעבר לזה. רוב הפעמים זה עוזר משמעותית להפחית את ההתקף. פשוט להיות באוויר הצח.
זה שונה מאסטמה. זה הרבה יותר קל, אם אני מבינה נכון.
לקחנו סטרואידים כשהיא הייתה קטנה יותר וההתקפים היו יותר חריפים. פעמיים והתגובה שלה הבהירה לנו שעדיף שלו. היתרון שהיום אני מזהה לפעמים שההתקף עומד לבוא - ואז אנחנו פשוט מתארגנות לשינה בחוץ = מלבישה אותה חם לשינה וכשמתחיל השיעול אנחנו עוברות לערסל.

[רבקה*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

יש תחליף טבעי לסטרואידים?? מישהו יודע?????????

[סוף_מעגל*]

אויר קר: לנשום את האדים שיוצאים מהפריזר.