וההסבר:
אני עסוקה בדרך כלל בארגון סדר העדיפויות שלי, דהיינו - מה שחשוב יותר תופס מקום "גבוה" יותר בארגון הזמן שלי, תשומת הלב שלי וכו'.
אני לא מתכוונת לבטל תפיסה זו, אלא רוצה להציע בחצי הומור את התובנה, שיש דברים שאנו עושים לא על פי סדר העדיפות שיש להם בחיינו, מבחינת משקל ערכי, אלא על פי המועקה שהם מייצרים בחיינו.
דוגמאות?
אז יש לי רק כאלה מין יומיומיות ואתם מוזמנים להציע עוד:
אם יש איזה ערימת כביסה שתקועה לי באמצע הסלון ומנגחת לי את העיניים ו"מעלה לי את הסעיף " בכל פעם שעיני נחות עליה, יתכן, שלמרות שבסדר העדיפויות הערכי, תבוני, קוסמי ומה שתרצו היא באמת במקום האחרון - היא בכל זאת מייצרת לי מועקה [סיבות אפשר למצוא בלי סוף...].
אני רוצה שהיא תיעלם! מכיון שאיש לא מעלים אותה במקומי [לאחרונה - בתי, שתחיה, תופסת יוזמות מקומיות
] - אני מוצאת עצמי מתנפלת עליה בשצף קצף ומעלימה אותה ..... עד הערימה הבאה.וכנ"ל -
כלים בכיור,
עבודה להגשה שלא ממש דחופה/ חשובה ,
ערימת ניירת שלא מפריעה לאיש וגם אין בה שום דבר דחוף למימוש
תיק לא מסודר,
ו.............. עוד כהנה וכהנה....
והערה להבהרה - אני ממש ממש לא בנאדם "מוזיאוני" בהגדרות הסדר שלי!
וכאשר המועקה המקומית הזו נעלמת לי - אני מסוגלת להתפנות טוב יותר לסדר העדיפויות שלי
משתמשת