בדיעבד, זה היה יכול להתבצע טוב יותר.ולמרות שזה "באופן" פה, נראה לי שכדאי להציב כמה טיפים שיעזרו למי שהחליט לחסן בכל זאת, להפחית את הטראומה לתינוק.
הרשימה שלי (שגובשה בעזרת שרון ג , נועה ברוך ו עירית לוי):
- להניק תוך כדי מתן החיסון.
- לתת לילד רסקיו רמדי לפני, במשך ואחרי החיסון (וגם לקחת, למי שלחוץ...).
- כיוון שמדובר בזריקה לשריר הירך, כדאי לשים לב שהירך לא תהיה מתוחה אלא רפויה. אולי לעסות מעט את המקום כמה דקות לפני, כדי לחמם ולרכך את השריר. תמיד כואב יותר כשהשרירים מכווצים.
- יכול לעזור חלקית: מריחת משחה מאלחשת (אמלה) על המקום, כשעה לפני החיסון, כדי לטשטש מעט את הכאב.
- להשתדל לקבוע את התור לחיסון בטיפת חלב לשעה שבה הילד לא עייף מדי אלא מעט לפני שהוא מוכן לשנת הצהריים. לחלופין - מייד לאחר שהוא קם, כשהוא ערני, ואחר כך להשכיח את הכאב באמצעות טיול בשכונה. אם הילד עצבני מאוד באותו יום, להתנצל ולחזור ביום אחר. לא יקרה כלום.
- לתינוקות גדולים יחסית - לקחת לטיפת חלב צעצוע או חפץ אהוב, מוצץ למי שלוקח.
משתמשת