מכניקה של אורז

[אנונימי]

שם יומרני ומחייב. אבל כך גם גידול ילדים.

די.
מספיק להתבטל.
אתה מתחיל לשכוח.
אחר כך תצטער שלא כתבת בזמן.
מאיפה מתחילים? תתחיל. אחר כך תחזור אחורה. תקפוץ קדימה.אבל תתחיל.
גדולה. קטנה.גוף ראשון. שני. שלישי.תתחיל.
דף בלוג. וגם דף מוצנע.

טולוז.
לאחותי נקרא טולוז ואני אהייה מארי.
בינתיים היא כבר בכלל עברה לטרזן, אבל השם טולוז נדבק.

אבא לא נעים לי.
מה לא נעים לך?
שמאז שטולוז נולדה אתם כל הזמן מטפלים בה ואם אני מבקשת משהו אז אתם לא עושים אותו מ-י-ד.
אני יודע מתוקה שלי. גם אני הרגשתי ככה כשדודה שלך נולדה. וגם כשהדודה השנייה נולדה, ושאר האחים והאחיות שלי.

---

כבר יותר משנה שמרכז העולם גילה שהעולם אינו עגול יותר.
למעשה סוג של אליפסה עם שני מרכזים, והמרכז השני הוא כאן כדי להישאר.
אין ספק. משהתחילה טולוז לזחול, נעשה למארי קשה יותר.
החבילה הנישאת המתבוננת בסקרנות פאסיבית פתאם משנעת את עצמה.
אמאאאא! היא רוצה לקחת ליייי!

---

מזה כחודש שטולוז הולכת.
כשזחלה (ועדיין) רק ברך שמאל נוגעת ברצפה בעוד ברך ימין באויר וכף רגל ימין חותרת בעוז על הקרקע.
זוחלת בספרינט לקערה של החתול. נעצרת חצי מטר לפני, מסתובבת ומחייכת את 'אני כאן ועוד לא הזזתם את הקערה'.
לפעמים חיוך בעיניים צוחקות ופה קפוץ. כזה של חתול שבלע קנרית.
מתישהוא אחר כך הקנרית מחליקה מבין השפתיים: אבן קטנה, פרפר מת, קרע של עלה תות עץ.

[מכניקה_של_אורז*]

אני רוצההה יופההה עכשאאאאאאו.
YUPA - על הידיים. אבל לאמא יש רק זוג ידיים אחד.
אני רוצההה יופההה עכשאאאאאאאאו.
שוכבת על הרצפה. נזלת דמעות ומנטרה בלתי פוסקת.
אמאאאא! את לא מתייחסאאאאת אלי!!!
יופההההההה!
את לא מתייחסאאאאת אלי!!!

מארי חייבת יופה כשטולוז יונקת. או כשטולוז עושה אמבטיה.או מחליפה חיתול. או נושמת.
אמא עושה ג'אגלינג עם שתי ילדות, הכביסה שנתלית מהבוקר, הפיפי של הטנטרום על המיטה, החתול שהקיא על הספה וחוסר השינה.
את לא מתייחסאאאאת אלי!!

---

מה קורה?
אני מנסה לגמור את הקפה מהבוקר. אתה יוצא בזמן, כן?
כן. איך היה הבוקר?
אני לא רוצה להתחיל אפילו.

---

אבא, מה לדעתך קשה יותר, להיות אבא או להיות אמא?
המממ, מה לדעתך?
לדעתי להיות אמא, כי אמא עושה הכל בשביל הילדים אבל אבא רק עוזר.
אבל בסוף, אומרת אמא, כשאבא שבוע במילואים, ואמא לא מפסיקה לצעוק כל השבוע, אז אבא הוא זה שאומרים לו שאוהבים אותו הכי בעולם.

[מיכל_ע*]

איזה יופי! נמסתי לגמרי מהקטע על טולוז, בול (!) כמו אצל הטולוזה שלי, בעלי ייגנב...

[סוסת_פרא*]

איזו כתיבה יפהפיה !

[מכניקה_של_אורז*]

ספטמבר 2007. טולוז בת חודש.

טלקיניזיס.
כן.
אם יכולתי עכשיו לבחור תכונה אחת של גיבורי על, זה היה ללא ספק זה.
אמא משכיבה כבר שלושת רבעי שעה את מארי בחדר השינה.
לטולוז מציקים הגזים.
בשלושת רבעי השעה האחרונה אני רוקד בסלון החשוך (aka מקפץ מרגל לרגל),
לצלילי המנטרה "יומבה יומבה איצ'יצ'י במבה" אותה אני מזמזם חרישית אך בדבקות.
טולוז נרדמת. אני קורס לאט אחורה אל תוך הספה.
אני מת להשתין. שכח מזה.
הלפטופ מאחורי.כמטחווי קשת. אם אסתובב, סיכוי לא רע שתתעורר. שכח מזה.
הטלוויזיה אילמת. תקועה בערוץ 1.
כשהיד החופשית מתוחה, השלט מרוחק כ-10 סנטימטרים מקצות האצבעות.
אני מנסה להזדקף, וטולוז זזה. אני קופא באויר.
עכשיו אני גם בתנוחה לא נוחה, עדיין מת להשתין, ועדיין לא מגיע לשלט.
טלקיניזיס! כן! זה מה שאני צריך.
אני מסתכל על השלט, ומכווץ את הגבות. אני מתרכז.
השלט מסתכל עלי בחזרה.
אני מכווץ את הגבות עוד יותר ובולע רוק.
אני עוצם עיניים ומתרכז בשלט.
אני פוקח אותן.
קיבינימאט. הוא לא זז מילימטר.
אלוהים, כמה שאני צריך להשתין.
לא לזוז.
שלא תתעורר.
אני לא יכול עוד חצי שעה של יומבה יומבה.
לא להישבר עכשיו.
בסוף היא תצא מחדר השינה.
בגיל שלשה חודשים בטח יגמרו הגזים.
בינואר בטח יבוא שלום.

[הילה*]

איזו כתיבה יפהפיה !

_בסוף היא תצא מחדר השינה.
בגיל שלשה חודשים בטח יגמרו הגזים.
בינואר בטח יבוא שלום._
נשפכתי מצחוק...

[סוסת_פרא*]

[תמרי*]

מקסים.נהניתי לקרוא ואף הזדהיתי.
אם טולוז כבר בת שנה וחודש אמא שלה בטח יצאה כבר מחדר השינה, לא?

[מיצי_החתולה*]

קוראת ונהנית .

[מכניקה_של_אורז*]

והימים ימי ראש השנה.
ויאמר סבא: הא לך נכדתי,
סט 108 חלקים קטנים מהם ניתן לבנות גדולות ונצורות.
ויתבונן אבא בחלקים כי קטנים ורבים המה,
וישלח ידו לגעת בחלק קטן ומחודד, ויחשוב בלבו:
לך אקרא קיבינימאט, עת עליך אדרוך,
ברגל יחפה באישון ליל.
ולך, סח בליבו לבורג פלסטי אדום, אקרא נו-באמת,
עת תבצבץ בקקי של הכלבה על הדשא לעת בוקר.
ויתן אבא שמות בלחש לכל חיית הקופסא, שמונה ומאה חלקים.
ויאמר אבא לסבא:
באמת אבא, לא היית צריך.
ויקרון עור פניה של סבתא,
וישקוט הסלון וישאר מסודר ארבעים דקות.

[קרוטונית_מהמרק_הגדול*]

LOL

[יול*]

נהדר! D-:

[חוחית*]

D-: גדול!!

[תמרול_ה*]

הגעתי מהגריון להישאר.

[אילה_א*]

בשביל זה גריינתי

[אמא_של_בוטן*]

הגעתי מהגריון להישאר.
LOL

[מכניקה_של_אורז*]

אבא לא נעים לי.
מה לא נעים לך ילדה?
שאנחנו נולדים, ואז עושים הרבה דברים ואז מתים. זה חבל מאד.אתה חושב שבדיוק עכשיו נולד תינוק במקום רחוק בעולם? ועכשיו?

<20:55 , עיניים חצי עצומות>

---

...
ובגלל זה עשו לה ניתוח באזניים.
ומתי עוד עושים ניתוח?
למשל את נולדת בניתוח קיסרי.
למה קוראים לזה קיסרי?
הממ, כי אומרים שיוליוס קיסר היה בין התינוקות הראשונים שנולדו אז בניתוח ולא באופן טבעי.
אהה, אני יודעת איך הוא מת! הוא עלה במדרגות ואז דקרו אותו עם סכין והיה הרבה דם. ואז השמן והצעיר שאני מחבבת באו והסתכלו עליו שוכב והיו עצובים. ראיתי את זה בהיה היה.

---

אתה יודע למה התעוררתי עם גוף כלכך עייף?
היו לי כלכך הרבה חלומות שהם מילאו לי את כל הגוף והוא נהייה כבד וזה עייף אותי.

[מכניקה_של_אורז*]

תערובת ה-DNA שלנו עושה דברים מופלאים. באמת.
חבל רק שלא התערבב שם גם הזה שעושה שנת צהריים אצל ילדות.
כשרוצה הגורל, וטולוז נמה ל-20 דקות בצהריים,
עטה אמא על מארי, כאותו חייל היוצא שבת אחת לשלוש, העט על חברתו:
שנעשה פאזל? שנקרא ספר?
כשלאחר 20 דקות של חסד מתעוררת טולוז ואמא רצה להניק עם תקוות שווא להמשך השנ"צ,
יקרה אחד מהאירועים הבאים - בהסתברויות שונות:

• מארי תמשיך לשחק לבדה בסלון. טולוז תינק ותירדם שוב.
• מארי תבוא לשכב ליד אמא בחדר השינה שתניק ביד אחת, ותלטף את ראשה של מארי ביד שנייה עד שטולוז שוב תירדם.
• מארי תשכב ליד אמא ותייבב שלא מתייחסים אליה עד שטולוז תתעורר סופית.
• מארי תשב על הספה בסלון ותקרא לאמא בבכי עתיר נזלת, תמרורים ודציבלים. טולוז תתעורר סופית.
• מארי תשב על האסלה בשירותים ותקרא שוב ושוב לאמא שתבוא לחתוך לה את נייר הטואלט. טולוז תתעורר סופית.

( בראש-חודש שחל ביום ששי ה-13 מארי צריכה גם עזרה לקום מהרצפה)

• הטלפון יצלצל ללא הפסקה.
• טולוז תחזור לבטן (או תימכר במחיר סימלי באי-ביי) ואמא שוב תהייה רק של מארי.
• שילוב של אופציות ג-ו.

ואתם ילדים,
אם תחברו את הנקודות בקו לפי גודל ההסתברות, תקבלו ציור של כוס הקפה של הבוקר שאמא טרם סיימה.
צבעו את הכוס בצבעים עליזים וחממו 40 שניות במיקרו.

[יעל*]

יכול להיות שמארי היא גלגול של הלוחשת המיתולוגית?

[הרגע_שלפני*]

_וישלח ידו לגעת בחלק קטן ומחודד, ויחשוב בלבו:
לך אקרא קיבינימאט, עת עליך אדרוך,
ברגל יחפה באישון ליל._
LOLz

[טנא_מלא_כוכבים*]

ענק!
@}

[אילה_א*]

יכול להיות שמארי היא גלגול של הלוחשת המיתולוגית?
בארור כאילו דאה

[מכניקה_של_אורז*]

חן חן על התגובות והפרחים.

---

ספטמבר 2008 - snapshot שנה וחודש.
לטולוז לקסיקון מצומצם אך החלטי.
כמעט כל צירוף הברות גורר אחריו לפחות שתי משמעויות שונות.
אבא - ההורה הביולוגי ממין זכר, אבל גם מים. בד"כ מי שתייה.
יאיידי - ילד, ילדה , ילדים.
וואו-וואו-וואו (בקול עמוק תוך כדי שירבוב שפתיים) - נשמע למשמע או למראה כלב, או כל בעל חיים אחר שהולך על 4.
ננה - חתולים באופן כללי. לעיתים גם בת השכנים.
גע גע - למראה ברווז צעצוע, למראה או למשמע ציפור או למראה חמור גומי ספציפי שבאמת, אבל באמת לא נראה כמו שום בעל כנף המוכר בעולם המערבי.
אודן , דודן - (במבטא שבדי שאלוהים יודע מהיכן הגיע). אין לי מושג למה זה משמש.
קטגטקטגטקטגט - מנטרה חוזרת בשעת קורת רוח.
טלפון, שלט רחוק, קופסת סודה לשתייה או כל עצם מלבני אחר עם לחצנים או בלעדיהם , מוצמד לאוזן בקריאת - אבאאאאאאאאאאאאאאא!
אתזה! - בתוספת אצבע מורה, מסמנת כל חפץ שהטולוז חפץ ביקרו.

---

קובייביי, קובייביי
אצ'יטני טובבה
טו-ננה טובום בום בום
טופ סרקי
טו ילו

יוונית טורקית. מושר בקצב תוך כדי סיבוב מפרקי כפות הידיים ימינה ושמאלה.
תינוק בן 4-5 חדשים הופך לגאוות כל סבתא טורקייה כשהוא מסובב פבלובית את פרקי כפות ידיו למשמע השיר.
אחרי הפעם האחרונה שהיינו אצל הסבתא הדרומית, אותה רואות הבנות לעיתים נדירות,
הראה בבית אבא לטולוז את סבתא בתמונה על המחשב ועשה לה קובייביי.
מכאן יצאו העניינים מכלל שליטה.

• כל לפטופ בטווח ראייה מתקבל בהתרגשות ובקריאות 'אבא!'
• מבט מתחנן מהלפטופ לאבא וחזרה תוך כדי סיבוב מפרק היד וקריאות 'אה!' שאינן משתמעות לשתי פנים
• אבא מוצא את עצמו שר כמה סיבובים של קובייבי בכל פעם שהוא ניגש ללפטופ

[לוטם_מרווני*]

@} מקסימה, המארי וגם הטולוז. כבר שנה וחודש? פיוו איך שהזמן טס במכניקת האורז!

[סוסת_פרא*]

אפשר לשאול מה זה 'מכניקה של אורז'?

חוצמזה, רוצים עו-----ד.............

[מכניקה_של_אורז*]

אפשר לשאול מה זה 'מכניקה של אורז'?
משהו שקשור במחקר פיסיקלי שאינו מקנה תעודה רשמית אך מתגמל ביותר מדרך אחת
(או במילים אחרות - לא הספקתי לחשוב על שם אחר וזרקתי משהו)

[מכניקה_של_אורז*]

<לאחר 18 דקות>
תמיכה שלום, תודה שהמתנת, במה אפשר לעזור?
אה..., זה בקשר לילדה.
קטנה או גדולה?
גדולה.
עוד רגע בבקשה.
<טהה דאאם.דה דם. דה דם. בה דה דה בה דוווו. דה בה דווו....>
תודה שהמתנת. כן בבקשה.
אה.., משהו לא עובד מאז הלידה. זותומרת, עם הגדולה מאז הלידה של הקטנה.
מה בדיוק הבעיה?
אני הבנתי שעד הלידה היא אמורה להיות רק בת ארבע, אבל מרגע הלידה היא צריכה להיות כבר בת ארבע.
כלומר?
שמרגע הלידה היא כבר ילדה גדולה בת ארבע, מבינה, דוחה סיפוקים, מתחשבת ובכלל ללא צרכים וואט סו אבר.
ו..?
זה כאילו עובד הפוך. היא לא מבינה, פחות דוחה סיפוקים וצריכה יותר תמיד כשאי אפשר.
הממ.. תן לי לבדוק.
<טהה דאאם.דה דם. דה דם. בה דה בה דוווו. דה בה דווו....>
תודה שהמתנת. אני רואה שהכל בסדר עם הילדה, אבל אצלך אני רואה קצת בלאגן במודול של הציפיות. אתה התעסקת עם זה?
לא. בחיי. ככה קיבלתי אותו. חברה שמבינה התקינה לי כמה דברים אחרים אבל שם לא נגעתי.
חברה שמבינה. כן. אוקיי. הייתי מנסה לעשות איתך פיין-טיוניג לכמה דברים, אבל בוא נעשה את זה פשוט יותר - תמחק את המודול.
למחוק? לגמרי?
כן.
אבל זה חדש! מהשקית!
סמוך עליי. תמחק. אם אתה לא אוהב למחוק, תעביר לתיקייה אחרת. תפתח עוד שנה ותראה שצדקתי.
וזה לא יפריע לדברים אחרים לעבוד?
רק יעזור.
ואללה?
ואללה. עוד משהו?
אהה..לא. תודה. שנה טובה.
שנה טובה.

אה...רגע.. בקשר לשעות שינה..... שיט, סגרה.

[מכניקה_של_אורז*]

אבא אני צריכה פיפי דחוף.
בואי תעשי כאן על הדשא.
<רצה לדשא, עוברת ליד נדנדה>
רגע אני קודם אתנדנד קצת.
חשבתי שאת צריכה דחוף.
הייתי צריכה אבל הפיפי בינתיים הפסיק ללבלב.

[קרוטונית_מהמרק_הגדול*]

אה...רגע.. בקשר לשעות שינה..... שיט, סגרה.
קטן עליך להמתין עוד 18 דקות

[ילדת_טבע*]

אני כל הזמן מתבלבלת... החיפושית שלי היא הגדולה והיא קוראת לעצמה טולוז או ברליוס, תלוי במצב הרוח ואילו אחיה הקטן קיבל את השם מארי, היא גם דרשה ממני לעשות לו פעם קוקו בפוני, כמובן שפה עובר הגבול, שום ילד שלי לא יסתובב עם קוקו בפוני שלא מרצונו החופשי לכן היא הסתובבה עם אחד כזה כמה ימים כברליוס עם קוקו.

נהנת (אייקון של פרח שאין לי כוח ללמוד איך עושים).

[מכניקה_של_אורז*]

קרוטונית, טריילר?

[קרוטונית_מהמרק_הגדול*]

[צפרדע_ית]

כל כך נהנית! יושבת עם גיחוך ענק על הפרצוף...
עוד בבקשה!
ץ

[מכניקה_של_אורז*]

אורז בשיערה
דלעת בשמלתה
הם שיעידו הם שיגידו
שדבקה בה חצי הארוחה

_{לחן יהודית רביץ}

---

שמת לב שכבר זמן מה את לא אומרת "תעביר לי את המלח בבקשה",
אלא "ראית לאן היא זרקה את המלחיה"?

[סוסת_פרא*]

אולי אפשר לבקש יפה לקבל פוסטים בתדירות יותר גבוהה?

[מכניקה_של_אורז*]

תודה סוסת.
הדרך רצופה כוונות טובות..

---

יש לי ציצי משלי.
אחד.
בעיקרון השמועה אומרת שיש שם שניים,
אבל אחרי מבדקי האלסטיות שעשתה מארי בקדנציה שלה,
אמא שלי החליטה הפעם על סיווג בטחוני לציצי השני, מחמיר אף מזה של נרות חנוכה.
כשאחד פעיל - חברו מכוסה.
כמשתמשת בעלת אוריינטציה טכנית מובהקת מחד,
וכח פיסי לא מבוטל מאידך,
הוחלט בועדה לשלום הציצי לא לעודד צל צילה של בדל המחשבה הקלושה ביותר,
שעלולה לרמוז כי פטמה ב' היא אחלה דבר למולל בזמן היניקה.
(שזה, תודו, סטרטאפ - חיבוק, ג'ימבורי וגם מזון בכרטיס אחד!)

[דגנית_ב*]

D-:
כל כך נהנית! יושבת עם גיחוך ענק על הפרצוף...

[מיצי_החתולה*]

עוד! עוד!

[ריש_גלית*]

תודה. סוף סוף נמחק לי הדיכאון מהשכמת הבוקר שעשו לי שני הטרוריסטים הקטנים פה בבית.
(-:

[מכניקה_של_אורז*]

אוקטובר 2008
קחי תפוח.
טולוז מגביהה את כתף שמאל ,מצמידה אליה את הלחי וממשיכה בדרכה, שועטת לרוחב הסלון.
מאיפה היא למדה את התנועה הזו?
אדזה! היא מצביעה על שולחן האוכל.
את רוצה את המים? מנחש אבא ומגיש לה את הכוס שלה.
אה, אה! רוכנת קדימה, מנערת את הראש ימינה ושמאלה ומציירת עם הסנטר 8 שוכבת באויר.
אדזה!

---

מגי, קוראת לה סבתא.
בבגד הגוף האפור, כפתורי הרגליים לא רכוסים,
מצויידת בתלתלים (למרות שלא צהובים) ובנחישות בהתאם,
בהחלט יש דמיון.
ניגשת למקרר, מצביעה על מגנט הומר סימפסון ואומרת בסיפוק - אבאאאא.

[מכניקה_של_אורז*]

דצמבר.שנה וארבעה חדשים.
10
ניגשת אל המקרר, מצמידה אליו את הטוש (העבה,כן?) מרימה גבותיה, מחייכת ומחכה שאבא יאמר פבלובית:
לא על המקרר ילדה, הנה קחי דף. ציירי על הדף.
אדאי! מאשרת טולוז,מחייכת בסיפוק,
ניגשת אל המשקוף, מצמידה אליו את הטוש ומחייכת.
לא על המשקוף ילדה, הנה הדף. ציירי על הדף.
אדאי! מרוצה טולוז. ומצמידה את את הטוש לריצפה.
אבא מחייך ומניד בראשו ימינה ושמאלה, שוב מגיש את הדף לחלל האויר.
אדאי! ניגשת טולוז ומצמידה את הטוש למכנסי הג'ינס שאבא לובש.

אבא, אבא, אבא,
היא מספרת לאמא, כל מילה בטון שונה, מנופפת באצבע המורה ימינה ושמאלה במרץ.
אבא לא הירשה לך לצייר על המכנסיים שלו? משתתפת אמא בצערה.
טולוז מנידה את ראשה מעלה ומטה בתנועות ארוכות.
20 גוטו עשר

[מכניקה_של_אורז*]

יום ששי אחרי המלחמה.
יוצאים לקניות.
בין אם מתוכנן, ובעקר אם לאו,
חודש מילואים עושה שמות בחלוקת הקשב של אבא.
לאחר שהדרך מפתח הבית למכונית אורכת כ-20 דקות,
במהלכן מסוכלים 2 נסיונות התנקשות,נסיון טביעה, ונסיון של סבתא לחלץ הבטחה מתי המחסן מסודר,
צונח אבא למושב הנהג.
שתי הבנות חגורות במתחם המוגדר של כסא הבטיחות.
בטור של המשקאות, מחליט אבא לפרגן לעצמו את בקבוק הבירה החצי-שנתי.
אבא! אל תקנה בירה! אתה תשתכר!
כך מארי בהבעה מודאגת וטון דרמטי.
אבא מחייך במבוכה לאשה עם הסלולרי שבטח מתקשרת לשירותי הרווחה וממלמל לעצמו שצריך להקריא את מרק טווין לעיתים נדירות יותר.

[טנא_מלא_כוכבים*]

מ-ק-ס-י-ם @}.

[מכניקה_של_אורז*]

שנה וחמישה חודשים.
כחודש קודם לכן נפרץ סכר המילים.
מארי, שעד כה נודעה בשם הקוד 'זה', שודרגה לשם לולי, או כפי שהוא מבוטא יו-יי.
טולוז מצידה החלה לבצבץ בציוריה של מארי.
האות כ' לרוב מוחלפת ב ג'. האות ל' ביוד.
מאאאייים! אני!
גאאאן! נוקשת טולוז נמרצות באצבע מורה על מגש האוכל.
תוך כדי אכילה היא פותרת חידת היגיון סבוכה במיוחד.
במצח קמוט היא ממקמת מחדש את פיסות השניצל והמלפפון על המגש. (קספארוב, תורך).
את הקונפליקט הארכיטקטוני שנוצר היא פותרת על ידי השלכת פיסת שניצל אחת לכלבה,
אכילת פיסה שנייה, והעברת הפיסה הגדולה מצד ימין של המגש לצד שמאל.
יריית הפתיחה לסיום האכילה ומעבר ל"נסה ודע שעשועי מדע" מסתמנת בשלוק אחרון מהכוס,
ומעבר להשקייה אחידה של כל הפרודוקטים שעל המגש.
דומה כי מלפפון אינו מסיס במים, אבל אנחנו עדיין מנסים.

[מכניקה_של_אורז*]

שנה וחצי.
אבא בואי! גוררת אותי טולוז במדרגות ביתה המטריארכלי.
אמאיה!
הדברים המעניינים נמצאים בימים אלה למעלה.
אגידאם, אני!
אגוזי פקאן נקראים אגידאם, או בקיצור גידאם מזה כ-3 חדשים.
גאאאן! היא טופחת נמרצות על השטיח בכף ידה להבהיר לי היכן אשב אני.
אני מפצח, לועס מעט ותוחב לפיה את העיסה.מין טקס שכזה.
מול הדיקציה וההטעמה המדוייקת של מארי בגיל זה,
לטולוז משפטים פונקציונליים של שתיים עד שלש מילים,
מתנגנים בחיתוך הדיבור של אחותה הגדולה יותר מאשר של הוריה.

נאבקת עם נעל שמאל.
לעזור לך?
יו! אני! היא מזכירה לי בשלווה עם סימן קריאה לא מתריס אבל החלטי.
לאחר 10 דקות, ללא שמץ של תיסכול היא מושיטה לי - אבא, נען!
ושוב, יורדים.
אמאטה!

---

משחקים מלחמה. במלעיל.
אני מניח מלך. מארי מניחה מלכה וגורפת את הקלפים לחיקה.
מה? היא מתריסה למבטי התמה, מלכה יותר שווה ממלך!
בית מטריארכלי כבר אמרתי?

[קרוטונית_מהמרק_הגדול*]

_תוך כדי אכילה היא פותרת חידת היגיון סבוכה במיוחד.
במצח קמוט היא ממקמת מחדש את פיסות השניצל והמלפפון על המגש. (קספארוב, תורך).
את הקונפליקט הארכיטקטוני שנוצר היא פותרת על ידי השלכת פיסת שניצל אחת לכלבה,
אכילת פיסה שנייה, והעברת הפיסה הגדולה מצד ימין של המגש לצד שמאל._


ומעבר ל"נסה ודע שעשועי מדע"
איזה ספר דגול, נכון? יש לי אותו בבית עדיין..

[לוטם_מרווני*]

מה? היא מתריסה למבטי התמה, מלכה יותר שווה ממלך!
נפלאה:-D

[מכניקה_של_אורז*]

איזה ספר דגול, נכון? יש לי אותו בבית עדיין..
דגול מרבבה. טרם החרמתי מהורי.
צריך אולי רק לשנות את הניסוי של האפונים שתופחים ונופלים על מכסה פח.
קולות רפאים?! נובמת.

[פלוני_אלמונית*]

נראה לי שצריכה להיות פה איזו משטרת באופן שתכווין את התנועה - איך הבלוג הזה מתקיים כבר כך וכך זמן ואני לא ידעתי?! לא זורקים פירורים (והמבין יבין) למועדון המעריצים הותיק? מזל שיש גיריונים..

[שמש_בחורף*]

שצריכה להיות פה איזו משטרת באופן שתכווין את התנועה
יש: המלצות דפים

[אחת*]

lol

[מכניקה_של_אורז*]

רגע רגע, אז האח העובד אדמה הרג את האח הרועה צאן?
אה-הא.
[שתיקה]
[שתיקה]
אז מי טיפל בצאן שלו אחרי שהוא מת?

<מארי דורשת בפרשת השבוע>

---

טולוז, יונק אולטרה ורבאלי בת שנתיים וחצי,
משהתחילה לצרוך גם מוצקים ועד בערך גיל שנתיים עשתה רושם של ממשיכת קו התיאבון הקולוסאלי של אחותה הבכורה.
אוכלת כמו ציפור.כמו אמא שלה, נאנחת סבתא בחצי שברון לב - חצי "אונה לך ואונה לך, תחווי קצת ממה שעברתי איתך".
כמה ורבאלית ככה דעתנית. (טולוז. אצל סבתא זה הפוך).
בא לי אחר.
בא לי משלי.
אמא, לא בא לי את הציצי הזה, הוא רטוב. ציצי שני!
אבא בוא למעלה.
מה יש למעלה?
בוא בוא. כשנגיע למעלה אני אגלה לך.
(תעזור לי להלביש את החולצה לברבייה - למי שתהה)
אבא, אפשר גלידה?
עכשיו, באמצע האוכל?!!
לא באמת, בכאייייילו, סופקת טולוז כפיה ביאוש לנוכח אביה הדביל שאינו מבדיל בין מציאות למציאות.

---

אני הולך רגע ל (שקר כלשהוא) ואני אחזור לנגב לך.
בא לי שתארח לי לחברה.
טוב.
תשב על השרפרף.
זה קטן לי מדי. אמא יכולה לשבת. לי יש טוסיק גדול יותר.
טוב תעמוד.
[שתיקה]
אבא זה שירותים שלנו?
כן.
זה לא ציבורי?
לא, זה שלנו.
אז אפשר לגעת בזה?
למה לא?
[נוגעת בשולי האסלה, רוכנת קדימה, כממתיקת סוד]בציבורי לא כדאי!

_{<טולוז ברגע של "לא בא לי בדשא">}

[אהבת_עולם*]

ידעתי שהגעגעתי למשהו, רק לא ידעתי לְמה...

[קרוטונית_מהמרק_הגדול*]

בא לי שתארח לי לחברה.
כבוד! איזו עברית

[ריש_גלית*]

עוד!

[ניצן_אמ*]

עוד! !!

[שפירית*]

עוד!

איזה כיף שאני לא יודעת לבשל אורז אז נכנסתי לבדוק

[קרן_שמש_מאוחרת*]

עוד פירורים!

[מכניקה_של_אורז*]

חן חן. [-:

---

דיוק קל.
נכון לעכשיו, המילה שירותים נהגית על ידי טולוז 'חותים'.
ואם כבר בתיעוד עסקינן,

• מפחיד - 'זה מחיד לי'.
• 'אבל אני עוד קטנה וזה למבוגרים' (בערך כל דבר שהיא לא רוצה לעשות)
• 'אבא, למה אתה סגר?'.פעלים בגוף שני עבר זכר,מומרים בעקביות לגוף שלישי.רק בזכר.

אני כנראה צריך לעבוד יותר מהבית.

---

מאחר.
צריך לצאת מהר מהבית.
רץ מחדר לחדר.מחליף חולצה ביד אחת,מחפש את המפתחות בשניה,חושב על 5 דברים שונים.
איפה לעזעאזל שוב השארתי את הקרוק..
אבא
מה
אתה יכול להעביר את הזרע שלך לאמא?

בסרטים,השאלה נורית בדיוק ברגע בו הנשאל לוגם שלוק מים או קפה חם.
קופא באויר.מוריד לאט לריצפה כף רגל יחפה.
הממ, למה את שואלת?
דיברתי בדרך עם אמא,ואמרתי לה שאני רוצה אח או אחות חדשים.
הממ, אני אתייעץ על זה עם אמא.אני חייב לרוץ עכשיו.
[]
[]
כן,שכחתי להזהיר אותך.היה לנו דיון מעמיק של חצי שעה בנושא תוך כדי נסיעה.ניסיתי להסביר לה את השיקולים בעד ונגד.
שמצד אחד אנחנו רוצים, מצד שני טולוז עוד יונקת ועדיין צריכה אותי זמינה ו..
בסוף,אחרי שאמרתי לה שאני אתייעץ איתך היא התחילה ב:
בבקשה!בבקשה!אולי כשנגיע הביתה שהוא יעביר לך!בבקשה!!

[כוכב_נגה*]

D-:

מקסימים אתם.

[אהבת_עולם*]

בבקשה!בבקשה!אולי כשנגיע הביתה שהוא יעביר לך!בבקשה!!

}

[אמא_של_נוקי*]

אוף, כמה קסם..

[מתמוגגת*]

דף מומלץ

[קרן_שמש_מאוחרת*]

אויש! כבר חשבתי שיש משהו חדש כאן

[מכניקה_של_אורז*]

באויר,ביבשה או בים.
ביום חורפי וגשום או ביום שמש.
בבית, בקראוון או בחצר.
בסופו של יום - את מוצאת את עצמך אוספת טושים מהריצפה.

_{(אמא, שם שם)}

---

_{(אני יודע. שיבושי שפה הם דאחקות לא משהו,אבל בשם התיעוד..)}
טולוז מסווגת פיות.מבררת מי עדיפה על מי.
אבא מול המחשב.חצי מקשיב.חצי מהנהן.
אבא, על איזה פיה אתה מפליץ?
[נחנק אבל נזכר בקונטקסט] הממ, אני ממליץ על זאת.
[ממשיכה לשחק.ממשיך לעבוד]
וזות?
הממ, זאת גם פיה מאד מומלצת.
[כועסת]
היא לא מיפלצת!!

[שני*]

מקסים!
אני מעריצה וותיקה של הלוחשת, היום גיליתי את הדף הזה וקראתי את כ-ו-ל-ו תוך צחקוק בקול אל תוך חלל הבית הריק.
תענוג.

[מכניקה_של_אורז*]

אבא עובד מהבית.
מגגל,גוזר,מדביק אבל כלום עדיין לא עובד.
בחוץ קולות נפץ,בכי,בוקה ונדמה שגם מבולקה.
נכנסת אמא עם טולוז."תשארי רגע עם אבא",וחוזרת למארי.
אבא, תראה לי הדודה והדוד.
טולוז,שנתיים ורבע,כבר הפנימה שתכלית קיומם של אבא והמחשב היא להציג סרטונים ביוטיוב.
שבי עלי בשקט רגע ,תני לי לסיים משהו ואז אני אראה לך.
שוב מדביק. משנה קצת,מריץ.לא עובד.
נו,קיבינימאט עם הדבר הזה.למה זה לא עובד?
אבא,תסגור את זה,תפתח שוב ואז זה יעבוד לך.

[מכניקה_של_אורז*]

לקיצות

אוטו.מארי.טולוז.אמא.אבא.
כמו הפילים.שניים מקדימה ושתיים מאחורה.
אבא,תשים את השיר עם הלקיצות, מבקשת טולוז.
עם המה?
השיר של הלקיצות.
עקיצות??
גם אמא לא מצליחה להבין.גם לא מארי בכסא הסמוך.
לאחר דין ודברים מתייאשת טולוז, והלקט ממשיך דברו.
וכשברצועה 29 שומעים את פיטר רוט ,בורקות לפתע עיניה והיא מכריזה בניצחון: השיר של הלקיצות!

היי, מישהו שומע אותי
היי, מישהו שומע אותי
בנאדם לשתות איתו, להעביר איתו את הלילה
כשהלילה הזה מתקרב לקיצו, מתמעט והולך
...

מארי מקשיבה מהורהרת.
למה הוא מתכוון?
הממ,נראה לי שהוא יושב באיזה בר,לבדו,הלילה מתקרב לקיצו(זתומרת שכבר לפנות בוקר),והוא היה רוצה שמישהו יצטרף אליו לשתות איתו ולדבר.להעביר איתו את הלילה.
מארי שוב מהורהרת.
אז למה הוא פשוט לא הולך לישון וזהו?

---

כבר כמעט שבוע ימים אחרי, באופן קונסיסטנטי,בפעם המיודעכמה,
קצת לפני סיום רצועה 29 פוצחת טולוז בדיאלוג קבוע מבלי להחסיר מאום:

עכשיו את רונה.
כן, זה השיר הבא בדיסק.
את השיר עם השמיכה. _{(בפעמיים הראשונות, אחר עבר לכרית)}
כן זה השיר עם הכרית.
רצועה 30 מתחילה לנגן
זאת אותה הלהקה?
לא, זאת רונה קינן, מקודם זה היה פיטר רוט.
אפשר אחרי זה את השדים הירוקים?
לא, את זה אין לי במכונית.את זה נשמע בבית.

[אום_שלום*]

אין ספק, לילדה טעם מוזיקלי משובח. גם אני מאוד אוהבת את שני אלה.

[מכניקה_של_אורז*]

אכן טעם משובח, אבל רק לפרקים.
זה די חדש ויתכן שאף זמני שהמונרכיה נותנת לנו לשמוע מוסיקה כלבבנו.
בסופו של יום , לרוב אנו נידונים במכונית ללולאות אינסופיות של שירי פרפר נחמד.

[מכניקה_של_אורז*]

05:30
מארי מתיישבת במיטה,עירנית עד כדי ייאוש, טופחת לי על הכתף.
כבר בוקר?
לא, עוד אמצע הלילה.
05:32
אני הולכת לסבתא.
לא, סבתא חולה.תחזרי לישון.
מארי לא שומעת את סבתא גוערת בחתולים בחוץ וחוזרת מתחת לשמיכה.
05:37,
אבא ,אני רואה אור בחוץ.
זה לא.זה עוד עלות השחר.
05:39
אבא ,אני רואה אור בחוץ.
זה לא.זה עוד עלות השחר.
..
06:01
אבא ,אני רואה אור בחוץ.
זה לא.זה עוד עלות השחר.
6:02
אני קמה עם אמא.
לא, תני לאמא לישון.בואי נקום.
(עלק לישון.את אמא על המזרן הסמוך יונקים,צובטים וממשמשים כבר מ-05:00)

מארי ואיש אחד לא מגולח עם עיניים עצומות יורדים למטבח.
לוחץ על מים לקפה.
יש! יש תפוזים! בוא נכין מיץ!
מוציאה מסחטה וסכין.
לא על השולחן, בואי תעשי על השיש.
מארי מסובבת כל חצי תפוז כמה סיבובים סימליים שגורמים לו להזיל דימעה קלה.עכשיו תמשיך אתה.
אני סוחט מוזג את המיץ לכוס.
ממממ מעולה! אני רוצה עכשיו להעביר את זה לקערית שטוחה ולשתות ממנה.
לא,די, אומר האיש הלא מגולח בגבות מכווצות.מספיק ללכלך כוס אחת.
טוב.

היה פה לפני כמה שבועות ביקור קב"ס.
איש מגולח ועירני, ממש מתוך הברושור, דיקלם לקב"ס על סקרנות ,יצירתיות וכאלה.
צריך לראות איך דואגים שההוא מהברושור יקום איתה בבוקר ולא השני הלא מגולח.

[אום_שלום*]

(-:

[אהבת_עולם*]

_קובייביי, קובייביי
אצ'יטני טובבה
טו-ננה טובום בום בום
טופ סרקי
טו ילו_

נזכרתי בשיר שציטטת פעם.
האם זה איזה להיט מוכר?
אשמח אם אתה יכול לתת לי קישור או לומר איך הוא נקרא באותיות לועזיות.

[מכניקה_של_אורז*]

שמעתי את זה תמיד רק בעל פה, ולמיטב ידיעתי המקור הוא יוונית או מישמש של טורקית ויוונית, כך שלנחש איות גם לא יעזור לי.

[צפרדע_ית]

ומחכה ומצפה...
{בעדה שלנו את הקובייביי שרים "לסיפו-פו-פו לפטיטה מריונטה" עם אותן התנועות (כבר מזמן רציתי לספר).}
וממתינה.
ץ

[פלוני_אלמונית*]

מי שילחש למכניקה של אורז יקבל רמזים נוספים?
והמרגיעון אומר: בין השורות כתובות המילים...

[מי_מה*]

איך, איך זה יתכן, שאני , שכל הזמן באינטרנט, פיספסתי את זה? אלמלא הקפיצה מישהי את הלוחשת היום, הייתי ממשיכה לפספס את התענוגות האלה! ברכה על ראשן ותודה להוריהן שהביאון עד הלום ולאבא שלהן שהביא את הדברים לידיעת הציבור.

[פלוני_אלמונית*]

אב'של מארי וטולוז:
ספר לנו עוד!

[אמא_של_יונת*]

איפה הסתתר הבלוג הזה כל הזמן?!
איך הצלחתי לא לראות אותו?!

[מצ'רה*]

כשאבא של הלוחשת סוגר דלת הוא פותח חלון
אבל כשהוא סוגר את החלון לכמה שנים - מה יהיה...

[פלוני_אלמונית*]

_איפה הסתתר הבלוג הזה כל הזמן?!
איך הצלחתי לא לראות אותו?!_
הוא היה מוצנע

[צוויליך*]

איפה הסתתר הבלוג הזה כל הזמן?!
לגמרי

צוויל

[מכניקה_של_אורז*]

בליסטיקה של תפוחי אדמה.
כך ניתן היה לקרוא לבלוג המשך לו היה,
ואלמלא היה הכותב עייף, יגע ולא ירא אלוהים.
אבל בלוג המשך ממש הוא דבר מחייב, ואנחנו מה רצינו מה?
קצת לצלם? לתעד? לטפוח לעצמנו על השכם?
נו מילא.
אז היו לנו מארי וטולוז, ואך מתבקש שנקרא לו ברליוז.
אתה מסתכל על ברליוז ואומר לעצמך - בנים זה לא בנות.
לא לא.
מארי וטולוז היו בוחנות חפצים במישוש. בטעימה. בהתבוננות.
ברליוז חובט אותם ברצפה. ומשליך.
אמנם תוך כדי חיוך כובש שאין לעמוד בפניו,
אבל עם הזמן אתה לומד גם שלא לעמוד במסלולו.
הבליסטי.
של תפוח אדמה, סוס פלסטיק, כדור עץ או כל חפץ קשיח אחר שניתן להטיל ביד מיומנת להכאיב.
צעצועי המקל-עם-גלגל-בקצה, שהמקסימום שזכו לו היה להיות אביזר מלכות כזה או אחר בשירות בובה פלונית או אחרת,
זוכים כעת לרנסנס.
בכלל, אם אתה מצויד בגלגלים קרנך עולה פי עשרות מונים.

הנה הם שלשתם.
7 בערב.
מארי בשיער פזור, שוכבת על הרצפה. כותבת עוד קומיקס מקאברי.
טולוז, בתספורת קצרה ומתולתלת, עדיין בפיג'מה מאתמול בלילה, בונה בית קוביות לבובות הפליימוביל.
לתמונה הפסטורלית מטופף מעדנות קוזאק בלונדיני תכול עיניים ובידו קוביית עץ.
חישוב מסלול בליסטי.
קריאת אזהרה מאוחרת.
איי!
אמא! אני שונאת את התינוק המעצבן הזה!
ברליוז מניד בראשו ימינה ושמאלה בהבעת חשיבות ומניד אצבע מורה: "דה דה".

[אמא_של_נושקי_וטלהצ'וק*]

ברליוז חובט אותם ברצפה. ומשליך.
הו כן.

מאוד מקווה שתכתוב עוד הרבה על ברליוז.

[ריש_גלית*]

הוא חזר. עם תינוק בליסטי.

[מצ'רה*]

איך כל הבלוגים השווים מתעוררים בסתיו!
_בנים זה לא בנות.
לא לא._
אהה.

[תפילה_לאם]

אז היו לנו מארי וטולוז, ואך מתבקש שנקרא לו ברליוז.

מזל טוב!
איזה יופי!

[מכניקה_של_אורז*]

כבשה, זאב ופרחים (או כרוב, או חסה, תלוי בגירסה).
מכירים?
יש לך כבשה זאב ופרחים. צריך לחצות נהר בסירה עם שני מקומות בלבד.
צריך להעביר את כל ה-3 כך שבכל רגע נתון לא יישארו שניים שאחד יכול לאכול את השני.
להלן הגירסה המקומית.

מארי ואמא בזמן איכות מחוץ לבית, כך שאין מבוגר אחראי בבית.
(טכנית והסטורית אבא הוא מבוגר, אבל בזה מסתכמים כישוריו לערב זה)
ארוחת ערב.
באורח פלא הצליחו 3 טוסטים להגיע לטוסטר.
צריך להוציא אותם.
עכשיו.
ברליוז, שבויקיפדיה כתוב ליד התמונה שלו - "לא יורד מהידיים",
מחליט לערוך את הדף, ולא מוכן להיות כרגע על הידיים.
הוא מעדיף לשחק בגירסה הגלילית של "אבא, מולטיטאסקינג והקאמיקזה" .
הנסיון להוציא את הטוסטים ביד אחת ולאחוז בברליוז תחת הזרוע השניה נכשל כשלון חרוץ.
יש לו מטרה ממוקדת מאד וכרגע היא לרוץ לכסא הקרוב במטבח, לטפס עליו בזריזות,
ותוך כדי חיוך של נה נה נה נה, הוא זורק את עצמו בעמידה אחורה על משענת הכסא שנופל בתגובה נחושה אחורה.

את הזינוק הראשון אני יכול להגיש לאודישנים של התכנית "שוער נולד".
ברליוז בידי.
בערך.
אנחנו מקיימים סוג של מגע פיסי שמונע ממנו ליפול מהכסא תוך כדי ריקוד סוער, ומונע ממני להגיע לטוסטר שרוחש במצוקה.
אני מרחיק את הכסא לפינת המטבח,
מניח את ברליוז בקצה השני של החדר,
בונה על יתרון קל באורך הרגליים (אם כי לא בהכרח בנחישות),
רץ בספרינט לטוסטר,
מוציא טוסט אחד לקרש שעל השולחן,
ומספיק לברליוז והכסא שהתאחדו שוב בזוית של 45 מעלות באויר.
עוד שני טוסטים למנייאק.

חיילות החי"ר שביניכן מן הסתם מכירות את האפיזודה בה באמצע תרגיל באש חיה,
כדי לספק אתגר נוסף לקוצר הנשימה, האבק , החול בעיניים , והצלצולים באזניים מהירי,
עומד המ"כ מעל לראש שלך, זורק לך אבנים על הקסדה תוך כדי שהוא חוזר ואומר לך בדבקות - "יורים עליך".
אז זהו, שבזמן שהמבצע ההנדסי המורכב בעיצומו,
חגה טולוז בחדר, תוך כדי דיבור בלתי פוסק שכשלעצמו דורש השתתפות פעילה עם שאלות אקראיות לבדיקת הבקיאות בחומר.

פייד אאוט.
פייד אין.
כולם מקולחים ובמיטות.אבא ואמא יושבים ורואים סרט עם קפה.
פייד אאוט.
פייד אין.
זו הייתה רק הזיה.
זינוק. תפיסה.
טוסט שני.
עוד אחד למנייאק.

[מכניקה_של_אורז*]

ובאסכולת הכרוב, יש מי שמטילים ספק בעקרונות הבסיס

[טנא_מלא_כוכבים*]

מקסים, מקסים, מקסים.
תודה.