לימוד אנרכיסטי בחברותא

המדרשיה
לימוד בחברותא מנקודת מבט אנריכסטית

ללא חזון הפעילות לשינוי היא מחאה. מחאה ללא בנית אלטרנטיבות מייבשת, מובילה ליאוש, לצביעות ולהשלמה עם הקיים. כדי לבנות חזון אנו צריכים מידע, אנו צריכים דיון, אנו צריכים לשבור את מסגרות החשיבה הקיימות מתוך הבנה של המערכת שאנחנו רוצים להחליף.

אלא שאנו חשופים כל הזמן למידע שקרי ומעוות, שאינו משקף את המציאות אלא את האינטרסים של האנשים המפיצים אותו. הבורות והרדידות נמצאים בכל צומת מידע, בממשלה, בעסקים, בעיתונות, ובאקדמיה. גם ארגונים רבים לשינוי חברתי נמנעים מעימות עם שאלות אלו, שהיו מאלצות אותם לשנות את דרכי פעולתם.

התוצאה היא בלבול ומבוכה. תהליכים בלתי מובנים נראים כאילו יש להם חיים משל עצמם, מוליכים מיליוני אנשים לחיים של סבל, אפטיה וייאוש. אנשים וקבוצות שהיו יכולים לשתף פעולה אינם רואים את הסיבות לבעיות הנקודתיות שהם רוצים לפתור.

המדרשיה הינה קבוצת אנשים הלומדים בחבורתא מטקסטים וספרים שהם מוצאים בהם עניין. היות ואנו שואבים השראה מהוגים אנרכיסטים, נביא ונלמד טקסטים מהגות זו. נדבר על דמוקרטיה ישירה, על רכוש, על גדרות, על תרבות, על כוח ועל קהילות. נעסוק במקורות לעוני, לסבל, לבדידות, לכיבוש, ולהרס הסביבתי.

נפתח מרחב להעשרה הדדית, ולתהיות לגבי העשייה שלנו. נחשוב יחד כדי לתת מענה עיוני ומעשי, תוך בחינה ביקורתית של אלטרנטיבות שונות. ניתוח חברתי הינו תהליך של יצירה והתחדשות ולכן נסתכל גם בהוגים מזרמים אחרים: בתחום הכלכלה לדוגמא אפשר לציין את זרם הכלכלה האקולוגית, כלכלה בודהיסטית, כלכלנים מוסדיים, או כלכלנים פוליטיים. מובן שתוכן הלימודים , תלוי בעיקר בלומדים עצמם.

חלק מהלומדים במדרשיה יבואו רק כדי לשמוע, אחרים יבואו כדי לשמוע ולהשמיע. בהתאם לכך חלק מהלימוד יתבצע בקבוצות קטנות וחלק בצורות סדנאות או הרצאות.

מפגשי הלימוד יערכו כל שבועים ביום א' בשעה 19:00, בסלון מזל, סמטה אלמונית 3, תל אביב.

המפגש הראשון של המדרשיה יערך ביום א' החמישי בספטמבר.

לתגובות: ee il@yahoo.com

האזרח דרור , אתה בא למפגש בפארק הירדן? אפשר לפתוח שם מעגל לימוד אנרכיסטי בחברותא .

לצערי הסיכוי לכך קלוש
יש לי הרצאה אחת בראשון לחודש והפתיחה של הלימודים במדרשיה
היא בחמישי לחודש

אבל זה לא מונע 2 דברים חשובים
האחד - אתם מוזמנים לפתוח מדרשיה באופן עצמאי
וגם מוזמנים למדרשיה לאחר המפגש

באופן כללי מדובר על סדרה מתמשכת של מפגשים שתאפר את היכולת לפתח רעיונות ולתהעק בהם
בניגוד להרצאות פזורות - מה שהיה עד כה

זה נשמע קצת כמו תיאוריית קונספירציה.
האם לא תספיק הזמנה ללמוד את נקודת המבט האנרכיסטית, בלי להשען על הטענה שאנחנו מרומים?
גם כמי שאינו חושב שאנרכיה אפשרית, אני רואה באנרכיזם קו מחשבתי מעניין אשר שווה לשמוע אותו. בשבילי אין צורך בהנמקות נוספות, ובפרט שאינני מקבל אותן.

לעודד

הטענה שאנחנו מרומים אינה קשורה דווקא לקו האנרכיסטי. גם מייקל מור (לדוגמא) יכול להראות לך את זה, והוא לצערי אינו אנרכיסט.

הטעיה בפרוש לא קשורה לקונספירציה כלשהי, מספיק לעבור בפקולטות למדעי החברה (סוציולויגה, תקשורת או כלכלה לדוגמא) כדי להבין את זה - או מפי המרצים עצמם (תקשורת , סוציולויגה), או מהאזנה לדברי המרצים (כלכלה).

יש מספיק אנשים שנתקלו בזה במהלך מאבקים שהם מנהלים עם השלטונות או עם תאגידים - אם ניהלת פעם מאבק כזה אני לא צריך לספר לך על זה, ואם לא היית מעורב במאבק כזה , אז בטח לא תאמין לדברים שאני אגיד או לעדויות של אנשים אחרים. אתה מוזמן לקרוא באתר בדידות על נושאים שונים (כמו חוצה ישראל, מקדונלדס, ארגון הסחר העולמי, התקשורת העולמית , צמיחה כלכלית , משבר החוב העולמי) ולהחליט לבד אם משקרים לנו או לא.

" אני רואה באנרכיזם קו מחשבתי מעניין אשר שווה לשמוע אותו. בשבילי אין צורך בהנמקות נוספות, ובפרט שאינני מקבל אותן. "

או שזה מעניין או שזה לא מעניין, אם אתה כבר כל כך בקיא בטיעוני האנרכיסטים שאתה יכול "לא לקבל אותם", אז מה כל כך מעניין?
אני לדוגמא מכיר את טיעוני הכלכלנים הנאו- קלאסיים, לא מקבל אותם וחושב שמדובר בהתממות והטעיה (לדוגמא כשהם מכחישים שאנשנים פועלים על פי רגש ולא רק בצורה ראציונלאית), ולא בטיעונים מעניינים כל כך.

אני מבין שגם את הכלכלנים המוסדיים, כלכלה אקולוגית וכלכלנים בודהיסטים אתה מכיר? כי אם כן, אולי תבוא להרצות במדרשיה?

הטעיה בפרוש לא קשורה לקונספירציה כלשהי, מספיק לעבור בפקולטות למדעי החברה (סוציולויגה, תקשורת או כלכלה לדוגמא) כדי להבין את זה

איכשהו זה לא הצליח להסתנן לפקולטה לניהול בתל אביב, אשר שייכת למדעי החברה.

אם אתה כבר כל כך בקיא בטיעוני האנרכיסטים שאתה יכול "לא לקבל אותם", אז מה כל כך מעניין?

כדי לא לקבל טיעון, מספיק לזהות סתירות חיצוניות, אין צורך לזהות סתירות פנימיות.
כך, למשל, אם אני מראה לך הוכחה שכל המספרים שווים לאפס, אתה לא חייב להיכנס לפרטים, אתה יכול לא לקבל אותו גם בלי למצוא את השגיאה.

והנה ההוכחה:
נבחר מספר כלשהו.
נקרא לו A
נכנה גם את אותו המספר B.
אז מתקיים A=B
נכפיל את השוויון הזה ב- B ונקבל
AB=B ²
נחסיר משני האגפים A ² ונקבל
AB - A ² = B ² - A ²

שורה של יותר מחמישים תוים כדי לשבור את התכונה המעצבנת של חלוקה לעמודות שנתקעת באמצע פיתוח מתמטי.

לפי חוקי הכפל המקוצר נקבל:
A x (B-A) = (B+A) x (B-A)
נמצם ב- B-A ונקבל
A = B + A
נחסיר A משני הצדדים ונקבל:
0=B
מש"ל.

רוב האנשים לא מוצאים את הטעות הפנימית, אך מוצאים בקלות את הטעות החיצונית: לא כל המספרים שווים לאפס.

כך גם באנרכיה: מצב של אנרכיה סותר תהליכים מסויימים, גם אם אני לא יכול להצביע איפה הסתירה בתוך הפיתוח האנרכיסטי.

אני מבין שגם את הכלכלנים המוסדיים, כלכלה אקולוגית וכלכלנים בודהיסטים אתה מכיר? כי אם כן, אולי תבוא להרצות במדרשיה?

לא אבל אני חושב שיש לי דף]מספיק דברים להרצות עליהם במדרשיה טיפ ניהולי[/po] , אם זה נראה לך רלוונטי לעיסוקי המדרשיה.

עודד, לא הבנתי את הלוגיקה של ההוכחה שלך...
שלב הצימצום הוא הטעות - כנראה שלכך אתה קורא טעות פנימית.
לא ברור לי מהי הטעות החיצונית בדוגמא שלך : לא/כן כל המספרים שווים לאפס זה מה שרוצים להוכיח, אז איך זו יכולה להיות טעות ? (כאנלוגיה, אין להשתמש במושג לצורך הגדרתו).
ובכל אופן, לוא לא הייתי מזהה את שלב הצמצום כשגוי (תקרא לזה חיצוני, פנימי, כראות עיניך), למה שלא אשתכנע שאכן כל המספרים שווים לאפס ??? אז מה אם אני "יודעת" שזה לא נכון, הנה, הוכחת לי שזה נכון, ו"לא הצלחתי" למצוא שום מוקש...

כל המספרים שווים לאפס הנה לך הטעיה, שום מספר (בחשבון של חנוונים) לא שווה לאפס...

אנחנו מרומים לא בגלל חוסר ראציונליות. אנחנו מרומים כי אין לנו מידע מלא לפני קבלת החלטות. זה אף פעם לא היה אחרת, ועדין אנחנו מרומים. לאף גורם מסחרי אין אינטרס לפרוס בפנינו את נזקי התמ"ל, למשל. מי שנחשף לידע הזה כנראה פחות יתעלם ממנו, אבל הידע הזה לא נמרח בפנינו, גם לא בתכניות לנשים. הרבה פעמים זה נחשב לא פמיניסטי או לא 'סקסי'. בטח גם לא אנרכי.

האזרח דרור, הדף על האנרכיה הזכיר לי את הדף על תפישות שבי ועזר לי להבין מה לא נוח לי בשניהם - משניהם נודפת קצת סטריליות. קשה לי לדמיין אשה, נשואה, אם - אנרכיסטית פעילה. שלא תבין אותי לא נכון, הייתי שמחה לגלות שיש, אבל נראה לי שאנחנו, שמופקדות על ה'חיובי', ה'תומך' וה'מזין' לא כל כך מפנות את הזעם לגורמים חיצוניים. אני בטוחה שאתם צודקים אבל תהיתי אם אתם מקדמים בברכה נשים עם ילדים, או מארגנים משחקיה ושמרטפים לאנרכיסטים הקטנים.

עודד, תתחדש על ההפניות לאתר הקהילתי החדש. מכיוון שאין לך דף ביתי אני שולחת מכאן @}

אתה מוזמן לקרוא באתר בדידות
איך מגיעים לאתר זה?

אתר בדידות

דפנה,
אכן, טעות פנימית היא בהוכחה עצמה, וטעות חיצונית היא בסתירה לדברים אחרים שאנחנו יודעים (ובדרך כלל, אשר גם אותם הוכחנו).

לוא לא הייתי מזהה את שלב הצמצום כשגוי (תקרא לזה חיצוני, פנימי, כראות עיניך), למה שלא אשתכנע שאכן כל המספרים שווים לאפס ??? אז מה אם אני "יודעת" שזה לא נכון, הנה, הוכחת לי שזה נכון, ו"לא הצלחתי" למצוא שום מוקש...

כי יש משקל לידע הקודם, כי גם את הידע הקודם אפשר לנסח בהוכחה, וכי העובדה שלא הצלחתי למצוא מוקש עדיין אינה אומרת שאין מוקש, בעיקר כאשר מדובר במישהו המנסה למכור רעיון שהוא מומחה במכירתו (כמו איש מכירות או מי שמצרף אותך לכת), ושיש לו אינטרס חזק למכור אותו: הוא כבר עבר על הרבה אנשים, וסינן את מה שאנשים מגלים. הוא טרף כבר כמה אנשים כמונו, לא בגלל שהוא צודק, אלא כי היה לו זמן להתכונן בבית על דוגמאות, משלים וכלי שכנוע רגשיים.

אז איך אתה יודע למה / למי להאמין ? לפי מה אתה "קונה" הוכחות ? איך אתה מבחין בין הוכחות עם / בלי מוקש במקרים שאתה לא מזהה אותו ?
אני נוהגת להפעיל שיקול דעת בכדי למצוא את המוקש בהוכחה חדשה שנפרשת לפני (כולל גם להתייעץ עם אחרים בסביבתי שיכולים אולי לראות משם דברים שלא רואים מכאן, וספרים ואינטרנט וכו) ואם לא מצאתי כזה, הרי שאני משנה את דעתי הקודמת (דעתי הקודמת = לא כל המספרים שווים לאפס) והופכת למאמינה אדוקה (וואו, אז כל המספרים שווים לאפס, מה ?)...
אם הייתי חושבת שבכל הוכחה קיים מוקש, גם אם הוא נסתר ממני ואין לי שום יכולת לגלותו משום מסך הידע הקודם שלי, זה היה הופך אותי לפרנואידית, לא ?

< בגלגול חיים אחר בטח החלפתי דתות כל שבוע, לפי המיסיונר השבועי שביקר אצלי בבית. >

תגובה לב דחילו

אני מנסה לא להיות סטרילי ותקוע. אבל אדם יכול רק לנסות. אנשים הם לא אלים, ולכן הם חייבים להתנהל עם "תוכנה" מסויימת או אוסף של "תוכנות". אתה יכול לבחור כל מיני כללים שיעזרו לך להחליף "תוכנה" בקלות, אבל גם זו "תוכנה" כמו כל דבר אחר.
אני לא יכול להיות אובייקטיבי, ולכן אני חייב לבחור השקפת עולם מסויימת, גם אם זו בנויה מצרוף של כמה נקודות השקפה, או שזו השקפה שאומרת שאין נקודת השקפה נכונה וצריך להחליף השקפה כל שבוע - זו עדיין נקודת השפקה מסויימת.

עוד לא פגשתי אדם שלא שבוי בתוך תבניות או תרבות מסויימת, רק כאלה שמדחיקים את היותם תקועים בתוך תבנית כזו.

לגבי אנריכסטיות עם ילדים. נראה לי שמדובר בטעות שלך. אנרכיסטים (ואני עוד לא בטוח שאני כזה) הם לא רק ילדים עם רסטות ששומעים פאנק. אני מאוד אשמח לראות אותך עם ילדים או בלי (מה את עושה כשאת הולכת לקולנוע ?, וחוץ מזה דווקא היה רעיון שהיה בסלון משחקיה כדי שילדים שבאים לשם עם ההורים לא ימותו משמעומ (בינתיים יש רק ספרים לילדים)).

כולנו יודעים שהורים עם ילדים הם עסוקים יותר ולכן קשה להם להיות מעורבים בכל דבר - עבודה לימודים או התנדבות, אבל מעבר לזה אני לא רואה סיבה למה דווקא קידום רעיונות אנרכיסטים הוא יותר קשה להורים עם ידלים מאשר הליכה לברכה או למועדון ביליארד.

עד רבה, דווקא החשיבה האנרכיסטית הקהיליתית מנסה לתת מענה לאנשים - לדוגמא את יכולה לחפש ברשת את הנושא של דיור קהילתי או co-housing
שבהחלט דומה להרבה רעיונות של אנרכיזם קהילתי, ואנשים מיישמים אותו כבר היום.

תגובה לעודד

אני לא יכול להגיד לך לא לבוא למדרשיה, מצד שני היא כן מנקודת מבט אנרכיסטית, ולכן יש בה העדפות לחשיבה שהיא חשדנית כלפי תאגידים, המדינה והשוק. אין צורך ממשי בעיני לספק עוד במה שתאגיד את מה שמלמדים לדוגמא בבית הספר לניהול - היות ואני מאמין שאומרים שם דברים לא נכונים.

אינ בכוונה כתבתי את הסוגריים. בפקולטה לניהול מלמדים איך לנהל עסקים בסביבה קפיטליסטית. אני בטוח שהחומר מעניין, אבל יש בו נגיעה קטנה לגבי השאלות שנראות לי חשובות - כמו איך למנוע פערים גדלים בהכנסה ,איך למנוע הדרדרות למשטר דיקטטורי , או איך מקיימים כלכלה ברת קיימא.

שים לב, לדוגמא, שהחומר הכלכלי בפקולטה לניהול מגובה בחומר מתוך סוצילויגה, פסיכולוגיה , ותקשורת - חומר שברובו הגדול סותר הנחות כלכליות חשובות (לדוגמא ראציונליות של האנשים היתה הופכת את הפסיכולוגיה למיותרת לגמרי).

לגבי סתירה פנימית וחיצונית - יש אמת בדבריך. לדגומא הפרדוקס של זנון הוא בלי פתור (האם אכילס משיג את הצב) - ועם זאת כמעט בכל תורה חברתית אפשר להגיד עליה מבחוץ שהיא "טיפשית" לדוגמא, קפיטליזם מניח שאפשר לצמוח בצורה אינסופית בעולם שהוא בברור סופי.

סתירה פנימית לדוגמא של הקפיטליזם לעומת זאת היא הצבעה על כך שהתאוריה הנאו- קלאסית מניחה כי קיים שיווי משקל - דבר המונע ממנה לדון ברצינות במצבים של העדר שיווי משקל- כמו האפשרות של קריסה חברתית (וכלכלית) עקב שואה אקולוגית. הנאו- קלאסיים עונים על השאלה עוד לפני שנשאלה (כמו בשאלה "מתי הפסקת להרביץ לאשתך").

באתר בדידות יש לא מעט דוגמאות למידע גלוי כמעט או כלוי לחלוטין (חוצה ישראל לדוגמא), שבו יש הטעיה של רוב הציבור. גם לדוגמא פרופסורים שונים כמו אריאל דובינשטיין מציינים את הבעיותיות בקורס כמו "מבוא לכלכה" או אפילו את לימודי הכלכלה בתואר 2.

יש לי תפיסת עולם, נכון. תפיסת עולם זה לא מילה גסה. ואני לא מתבייש בזה שאני מנסה לשכנע אחרים בתפיסה זו.

ראשית - גם לך יש תפיסת עולם. לכל אחד יש אם הוא רוצה בזה או מודע לזה ואם לא. לחתולים יש תפיסת עולם שונה משלך ,וכך גם ליוונים באתונה או לערבים בעיראק היום. מישהו שינסה להגיד לך שאין לו תפיסת עולם זה כמו מישהו שאומר לך שהמחשב שלו עובד ללא תוכנה.

שנית- אתה שייך לתפיסה השלטת. בתור שכזה, אין לך צורך לשכנע אף אחד (יש מערכות שלמות שעושות זאת במקומך). אם היית דמוקרט בחברה מלוכנית לדוגמא, אתה היית נשאר אותו דבר (בהנחה שכעת אתה דמוקרט) אבל פתאום אתה תהיה המוזר הזה , והמחשבה ה"טבעית" תהיה שמלך הוא דבר טוב, ודמוקרטיה זה בלגן עם שודדים.

המחשבה השלטת היא כביכול ליברטית וטוענת שלחברה אין ערכים - רק ליחיד יש ולכן זה נראה מוזר כאשר אדם דתי לדוגמא, מנסה לשכנע אותך לשים תפילין, אלא שפסילה של אדם כזה על רקע דעה ליברטרית היא פסילה מעגלית - שמראש כל אחד צריך להחליט על ערכיו בעצמו (ולא התרבות לדוגמא).

לבבי סתירות בתוך התאוריה הנאו קלאסית אני ממליץ על מאמרים בבדידות בפרק כלכלה פוליטית ובפרק תאגידים.
מומלץ במיוחד לקרוא את דיויד קורטן שהוא פרופסור לניהול (וגם הוא אינו אנרכיסט לצערי)

אני אנרכיסטית וגם אישה וגם אמא וגם חד הורית.
יש דברים שעשיתי לפני היותי אם ואני לא עושה יותר. אני לא מטיילת בין סקווטים בארצות הברית, אני לא נוסעת להפגין מול הריסות בתים של פלסטינים, אני לא זורקת עוגות קצפת...
יחד עם זה לא עלה על דעתי להפסיק להאמין במה שאני מאמינה, רק בגלל שהפכתי לאם.
אני חושבת שאפשר לחלק את העשייה שלי היום לשניים.
חלק אחד הוא בעצם אי-עשייה. אני לא קונה ברשתות, אני לא לובשת מותגים, אני משתדלת מאוד לא לקנות מוצרים ממדינות מנוצלות, אני משתדלת לא לקנות, אני לא שולחת את בתי ל"מסגרת" וגם אין לי תכניות כאלו בעתיד...
החלק השני הוא עשייה, שמתאימה להיותי אם שמגדלת את ביתה בבית. אני קונה ירקות ישירות מחקלאים, אני משתמשת בחומרי ניקוי אקולוגיים, אני ממחזרת מים, אני מגדלת אוכל, אני פעילה מאוד בגינה קהילתית ומקדמת גידול מזון עצמאי בעיר, אני מנסה להקים קואופרטיב של נשים יהודיות וערביות המייצרות מוצרים באופן עצמאי, אני מוכרת ספרים של הוצאת "התעוררות"...
ואני קוראת ולומדת הרבה, בעיקר לבד, או עם חברים קרובים. מה לעשות? עוד אין משחקייה בסלון (ואני לא מספיק קרובה כדי להקים אותה) ואת הבת שלי קשה לעניין, לעת עתה, באמה גולדמן או בקרופוטקין.

דרור, אני כמובן לא פוסלת את הפעילות, מהאתר היא נראית מאוד מעניינת ומה שחשוב לי אני בדרך כלל עושה עם הילדים (או בלעדיהם). אני מנסה לומר ש'פתרון אנרכיסטי' (עד כמה שאפשר לחבר חבור שכזה), מטבעו שולל ולכן פחות מושך לנשים/אנשים-עם-ילדים. גם אם הוא 'צודק' יותר, ולכן סטרילי.

אם אני זוכרת את ההרצאות של אילן גור-זאב, גם הוא דבר על זרם חנוכי שאינו מציע דרך כי בכל גישה או פרשנות תמיד תהיה כפיה, וככזו היא מפספסת את מהות החנוך לבקורתיות ולבחינה של המציאות כ'סוביקטים בעלי עצמיות' או חרות. והוא לא דבר על החנוך הביתי... אלא על פדגוגיה. גם שם היה נראה לי שהתאוריה מאוד נקיה ו'מיושרת פינות', אבל משהו בפסימיות שלה מרתיע.

עוד לא פגשתי אדם שלא שבוי בתוך תבניות או תרבות מסויימת מסכימה אתך לגמרי, לא חושבת שיש חיה כזו או שזה כל כך נאצל.

ליאת, וואו איזו אשה!

אני מזדהה עם הערכים והמעשים, אבל אני לא אנרכיסטית. אני מתחברת לאקטיביות ולקדום של מה שאת מאמינה בו ויש לי הרבה מה ללמוד ממך, אבל אני לא אדם רדיקלי, וכנראה כן קצת תמימה. מחר בבוקר בתי עולה לכיתה אלף. אני לא חושבת שמסגרות ומוסדות הם דבר מרכזי או חשוב בחיים, אבל הם חלק מהחיים ויש כל מיני דרכים להתנהל אתם.

תודה ליאת וב דחילו

ליאת , עדיין אין לי ילדים וכשהיו יהיו לי מן הזמן יהיה לי פחות זמן, אני לא יכול לעשות כלום לגבי זה, רק לקוות שנראה אותך מדי פעם.

עד עכשיו לא הייתי יותר מידי בסלון , ואולי כעת כשאני נמצא שם יותר אולי אפשר לארגן משהו, איזה משחקים \ דברים הכי כדאי שהיו במשחקיה? איפה אפשר למקם אותה (אולי מעל לחנות הספרים עם סוגר בטיחות למדרגות?)

ב דחילו, אני לא תופס את האנרכיזם כפוסל כל דבר, כל מסגרת וכו'. (יש קומיקס כזה שרואים זקן וצעיר בעול םהרוס, והצעיר מחזיק צמח נבול, הזקן אומר לו "אל תשקה אותו הוא עלול להתפתח לזן השליט" - נראה לי קצת צחוק של אנרכיסטים על עצמם).

נראה לי שמה שלא נעשה אנחו תקועים עם מוסדות, בין אם אלו מוסדות רשמיים כמו בית הספר, ובין אם אלו מוסדות יותר אויירירים כמו מסורת או תרבות. השאלה שלי היא לא מה הכי צודק אלא מה יעבוד הכי טוב עבור רוב\ כל האנשים. הביקורת שלי על קפיטליזם היא לא (רק ) שהוא לא צודק, אלא שהוא קודם כל לא עובד - במובן שהוא לא בר קיימא. יש מספיק קפיטליסטים שהם מספיק ישרים כדי להודות בזה, והם ורבים אחרים מחפשים פתרון לזה.

אם יש לך ביקורת על אנשים שרק אומרים כל היום -"תראו כמה זה לא בסדר" ולא מציעים שום דבר במקום זה , אני שותף לה ומזמין אותך בכל זאת להשמיע ולשמוע במדרשיה.

הי דרור,
תראה, זה לא רק משחקייה (אגב, דיברתי לפני כמעט שנה עם רוני וחשבנו למקם אותה מתחת למדרגות), זה עניין של גישה.
רב האנשים פשוט לא מעוניינים שיהיו ילדים בסביבתם. כן, כן, אני מדברת גם על פעילים אנרכיסטים מגניבים. זה נחמד, ילדים, כל עוד לא צריך שקט, או הקשבה, או ריכוז. אז מאבדים סבלנות והאם צריכה לקחת את עולליה ולעזוב.
לא בא לי על מקומות שאני צריכה לעזוב בגלל שהבת שלי מתנהגת כמו ילדה בת שנתיים בגלל שהיא ילדה בת שנתיים.

האתר של סלון מזל
יתכן ועדיין נערכים מפגשי לימוד אנרכיסטי. אני כבר לא מעודכנת וכרגע הלינק לאירועים לא נפתח לי. אז אם מעניין מישהו שיצור איתם קשר לפי הפרטים באתר...

דף לשינוי שם

באופן טבעי

באופן טבעי