לידות בית טבעי רוחני אבל גם בטוח

אנונימי

לידות בית: טבעי, רוחני, אבל גם בטוח
(מתוך "באופן 36" - אוגוסט-ספטמבר 2001)
מירה פדן-ארצי
לאור הניסיון המבורך של קבוצת "נשים קוראות ללדת" למען זכות הבחירה החופשית בלידה, עלו לי כמה הרהורים בנוגע ללידות הבית בישראל. אין ספק ש"באופן טבעי" הוא המקום המתאים לכתוב על לידות בית. כולנו רוצים לקדם את הבחירה החופשית של היולדת ובן זוגה, ללדת תינוקות במקום המתאים להם.
מלים רבות נכתבו בעיתון זה בשבח לידת הבית. כאשה, כאם וכאשת מקצוע, מצאתי לנכון לשתף ולתמוך בנשים רבות בתהליך הבחירה ללידה כזו. לידת בית יכולה להיות אירוע מרגש, מלא עוצמה ונפלא. אבל עלי להוסיף - כל זה נכון בתנאי שהלידה נעשית בתנאים בטוחים, שאינם מסכנים את היולדת והתינוק. העדר נהלים ברורים לגבי קבלת לידה בבית, כלומר למי מותר לילד בבית, מתי יש להעביר יולדת לבית החולים, כיצד מתבצעת העברתה ואיזה גיליון על המיילדת למלא במהלך ההיריון והלידה, יתכן ומעיד על חוסר בשלות בחברה שלנו לדרך האלטרנטיבית ללידה בבית חולים. לדעתי, לפני כל ניסיון של קידום מול המערכת, על פורצות הדרך ללידה אחרת, לגבש נהלים ברורים לגבי לידה בבית. וכאשר אפשר יהיה להציג חזית אחידה ומלוכדת, יתכן והמערכת תהיה קשובה יותר לקבוצה חשובה זו.

כרגע, המצב מאפשר לידות שאינן בהכרח בטוחות ונדמה כי
קיים בלבול בין "טבעי" ל-"מקצועי", בין "רוחני" למקצועי, ולעיתים הטבעי והרוחני מעיב על המקצועי.

מיילדות לא מוסמכות
לצערי, קיימות נשים בישראל שבוחרות ללדת בבית עם מיילדות שאינן מוסמכות. נשים טובות ונחמדות שרעיון הלידה קסם להן, ובדרך זו או אחרת החליטו להתחיל ליילד. לאט לאט צברו ניסיון ביילוד תינוקות, אך ניסיון זה לא הפך אותן למיילדות מוסמכות. לרבות מהן אין יכולת לצפות מצבי חירום בלידה, הן מעולם לא יילדו בבתי חולים )מקום חשוב לצבירת ניסיון ביילוד תינוקות(, ואין להן אביזרים מתאימים למעקב בטיחותי בלידה, )כמו דופלר, ערכת החייאה לתינוק ועוד(.
חלקן כלל לא עושות מעקב הריון לאישה, ואינן יודעות דבר על ההיסטוריה הרפואית של היולדת. אף אחת מהן, למיטב ידיעתי, לא מנהלת רישום גיליון מעקב של ההריון והלידה. נשים אלו גובות תשלום על פועלן, שאין בו ולו צד אחד מקצועי.
כדאי גם לדעת, כי החוק מתיר למיילדת מוסמכת ליילד בבית, בעוד שמיילדת שאינה מוסמכת עוברת על החוק ביילוד בבית בשל עיסוק ברפואה ללא רישיון.

בנוסף, ישנה אופנה חדשה, וסלחו לי על השימוש הציני, בייבוא מיילדות מחו"ל כדי ליילד. המיילדת לא נפגשה עם היולדת למעקב הריון, אינה יודעת מספיק על ההסטוריה הרפואית שלה, ואינה בהכרח מיילדת מוסמכת )זוכרים את לידת התאומים? המיילדות הישראליות לא הסכימו ליילד תאומים בבית, ולשם כך הובאה מיילדת מאוד נחשבת מחו"ל וגרמה לאם ולתינוקות נזק רב, וכן ללידה הביתית בכלל(.

באחת הלידות שנקבעה עם מיילדת מוסמכת, הופיעה ללידה אישה הנחשבת כמיילדת והצטרפה ללידה, מבלי לדעת דבר על האישה היולדת ובן זוגה. מזווית הראיה שלי, אין זה הגון להביא ללידה אשה זרה שאינה מוכרת לבני הזוג. במקרה דנן, הדבר נעשה בהסכמת הזוג. אבל זכרו באיזו קלות ניתן להחליט בשביל אישה שנמצאת בתוך תהליך לידה.
אישה זו, הקוראת לעצמה מיילדת, לקחה מייד אחריות על התהליך והותירה את המיילדת המקצועית בצד. הלידה התארכה מעבר למצופה, כוחה של היולדת הלך ונחלש, ולבסוף הסתיימה בניתוח קיסרי, ובסכנה לבריאות האם.

נכון שלא ניתן לדעת מה היה קורה אילו. אך החלטתה של המיילדת המקצועית להביא ללידה אישה שאינה מיילדת, ולאפשר לה אחריות על הלידה, היא החלטה מסוכנת ובעייתית.
לו היתה הלידה הביתית ממוסדת, מצב כזה לא היה אפשרי מבחינה חוקית.

מיילדת שאינה מוסמכת ערכה בדיקות וגינליות רבות במהלך הלידה, לאחר ירידת מים וללא כפפות סטריליות. היולדת נחשפה לזיהום ברחם ובדם, אושפזה בבית חולים עם תינוקה למשך מספר ימים, ושניהם קיבלו אנטיביוטיקה זמן ממושך.

מעקב הריון
כאשר אישה בוחרת ללדת בבית, היא עושה זאת גם מתוך הרצון להכיר את המיילדת שלה. אך לא די בהכרות אישית ורגשית. חובתה של המיילדת לפתוח גיליון למעקב ההריון ולתעד את המעקב בגיליון. עליה לדעת פרטים רפואיים על היולדת, עליה לדעת על צרכים מיוחדים. למשל, אם היולדת בעלת סוג דם שלילי )Rh-(, היא חייבת לדווח על כך למיילדת שלה. אך יותר מכך, חובת המיילדת לערוך תשאול מדויק על סמך נוהל מעקב לידה. לא יתכן שמיילדת לא תדע את סוג הדם של היולדת.

יולדת בעל יתר לחץ דם חייבת מעקב לידה קפדני, ואולי תאלץ לעבור לבית החולים. כאשר אין יכולת לעקוב אחר היולדת, לא תדע המיילדת מתי חל שיבוש בלחץ הדם. על המיילדת לדרוש מהיולדת בבית לערוך ספירת דם, לוודא ערכי סוכר תקינים, המוגלובין תקין )שכן המוגלובין נמוך חושף את האישה לדימום בלידה ולאנמיה קשה לאחר מכן(.
המיילדת צריכה לערוך מעקב התפתחות אחרי העובר, כדי לשלול פיגור גדילה תוך רחמי )IUGR(, או לגלות עובר קטן במיוחד או גדול במיוחד. כאשר העובר גדול במיוחד, הלידה עלולה להסתבך בשלבים קריטיים )שלב שני ארוך במיוחד בו האימא לא מצליחה ללחוץ והראש נתקע(. יש לוודא בסריקת אולטרא סאונד אחת לפחות כי חללי הלב והמוח תקינים.
ישנן יולדות בבית שאינן מעונינות בבדיקות במהלך ההיריון, אך מיילדת מוסמכת חייבת לדרוש זאת, כדי להסכים ליילד את האישה בבית. לאישה בהריון בסיכון גבוה, כמו במקרים של סוכרת הריונית, יתר לחץ דם, ספירת דם שאינה תקינה, ישנה סכנה אמיתית בלידה.

קשר עם הממסד הרפואי
אבחון וטיפול מותנים במעקב הריון וגם באמצעי אבחון בלידה על ידי מיילדת מוסמכת. רשיון המיילדת מאפשר לה לקבל לידות בבית היולדת, אבל זכות זו אינה מתעלמת מחובתה המקצועית, האתית והמצפונית של המיילדת לרשום, לדווח ולהפנות את היולדת לרופא או לממסד רפואי בעת הצורך. יולדת הבוחרת מיילדת חייבת לוודא כי לאותה מיילדת קיים קשר טוב עם ממסד רפואי כלשהו, כדי שבעת הצורך תוכל היולדת להתפנות בליווי המיילדת לקבלת טיפול רפואי בתוך בית החולים, בצירוף גיליון הלידה.
המיילדות שאינן מוסמכות, לא זוכות להכרה ממסדית, והיולדות שלה עלולות לקבל טיפול שאינו הולם, שכן אינן עוברות למסגרת בית החולים עם נוהל מעקב לידה תקין. במצב כזה, הצוות לא יכול לדעת מה באמת קרה ואיזה טיפול מיידי עליו לתת.

אחריות של מי
כאשר אנו מדברים על לידה בבית, אנו מדברים על לידה אחראית. איננו מדברים על חוסר אחריות - ההפך הוא הנכון. מדובר פה באחריות רבה של בני הזוג. מחובתם לבדוק היטב מי היא המיילדת שלהם ומהם כישוריה. מחובתה של היולדת לקבל הנחיות ברורות מהמיילדת שלה לגבי סוגי הבדיקות שעליה לעבור. לא יתכן כי המיילדת לא תנהל מעקב רפואי המבטיח את בטיחות היולדת. אם יולדת מסוימת אינה מעונינת בבדיקה כלשהי או בקבלת טיפול כלשהו המבטיח את בריאותה ובריאות התינוק שלה, על המיילדת ליידע אותה על כך ואולי אף לסרב ליילד אותה בבית. ישנם מצבים שאינם ניתנים לשיקול דעתה של היולדת. חובת המיילדת לשאת במקרים כאלה באחריות מקצועית.
קיים גבול, שכפי הנראה אינו ברור דיו, בין אחריות היולדת בבית ובין אחריות המיילדת שלה. המיילדת חייבת להיות ברורה ולספק מידע ברור לגבי נוהל הלידה ונוהל הטיפול אותו תיתן לבני הזוג ולתינוק שלהם. לא יתכן כי היולדת תקבל על עצמה החלטות רפואיות כמו סירוב לאולטרא סאונד )לפחות אחד במהלך ההיריון(, ספירת דם או קבלת אנטי D לאחר לידה עם RH שלילי.
לא בכל מחיר
כולנו רוצים לקדם ולמסד את הלידה הביתית. אך לדעתי, לא בכל מחיר. שנים רבות אני עומדת בקשר עם נשים הבוחרות ללדת בבית וסיפורי הלידה המגיעים אלי ברובם מרגשים ויפים. לידה היא בדרך כלל תהליך טבעי ובריא המסתיים נפלא.
אך כיוון ששמעתי גם סיפורים אחרים, החלטתי - לאחר התלבטות לא קלה ביני לבין עצמי, כי מתוך אהבתי לנשים, לתהליך הלידה ומחובתי המצפונית, הנשית, האימהית והמקצועית, עלי להביא לידיעתכם מידע זה.

ידוע לי כי חלק מהקוראים והקוראות של מכתבי זה, מכירים את הסיפורים, וחלק מכם דיבר איתי בשלב זה או אחר ולא אהב לשמוע את דעתי בשיחות הטלפון שקיימתי אתכם. אינני יכולה לתמוך בהחלטות שלדעתי עלולות לסכן את האם והתינוק, וכמובן עלולות לסכן את קידום המיסוד של דרך חשובה זו ללדת.
אין המדובר על אינטרס אישי: אינני מיילדת וסביר כי גם לא אלד יותר. קשה לומר לאישה שמתקשרת אלי לקבלת תמיכה או מידע בנוגע לבחירתה בלידת בית, כי החלטתה שגויה. אני מנסה בזהירות רבה להראות צד נוסף לפני הבחירה.
לעיתים זכיתי בתשובות כמו "את שיפוטית מידי". ייתכן - ואני לא מצרה על כך. אם הניסיון הנצבר מצרף אליו חוש ביקורת ושיפוט מחודד, אני קונה.

הרגשתי כי מחובתי ליידע אתכן הנשים הבוחרות, אתכם הגברים התומכים, בדברים אלה, למען לידה בטוחה ושלווה של ילדינו, שהם היצירה המשמעותית ביותר שלנו.

באהבה רבה

ראו גם: תגובות לגליון 36.
דף עלון

ממליצה לכולם לקרוא את המאמר (בעברית!): "דגים אינם יכולים לראות את המים" מאת ד"ר ואגנר
חלק א
חלק ב