הכתבה הועברה הנה מהדף ללדת בבית המדריך ללידות בית בישראל (תבשיל קדרה)
לידת הבית כבר אינה עניין של מיעוט הזוי ושולי אלא אופציה שנבדקת על ידי מאות נשים. גם הממסד הרפואי שינה את יחסו, ויותר רופאים מכירים בזכות לבחור בלידה כזו, כאשר התנאים מתאימים לכך.
נירית שפירא, ממובילות ארגון "נשים קוראות ללדת" מציגה את המדריך המלא ללידת בית טובה
העובדות הן אלה: במהלך השנה האחרונה ילדו כ- 400 נשים בישראל בלידות בית. מה שנחשב עד לא מכבר כתופעת שוליים, שמתאימה לנשים מסוימות בלבד – נעשה לאופנה רחבת היקף. על ממדי התופעה אפשר ללמוד גם מהגידול במספר המיילדות שפונות ללידות בית. עד לפני כשנתיים היו רק 3 או 4 מיילדות בית בישראל, ואילו היום יש לפחות 10 מיילדות בית פעילות, ועוד רבות אשר עוברות הכשרה לנושא זה.
גם בכנסי ארגון "נשים קוראות ללדת" גוברת ההתעניינות של נשים שכבר ילדו בבית חולים, בנוגע לאפשרות ללדת בבית. דלית פ. (פרטיה המלאים שמורים במערכת), למשל,
מגדירה את עצמה כבחורה שמרנית למדי, שהחליטה ללדת בבית רק בלידתה השנייה, אחרי התחבטויות לא מעטות.
"הלידה הראשונה", היא מספרת, "התקיימה בבית חולים גדול, בליווי מיילדת אישית ובהמשך מעבר למלונית מהודרת. התנאים נראו אופטימליים, ועדיין, אחרי הלידה, מצאתי את עצמי בוכה במשך שש שעות ארוכות, אחרי שבבית החולים החליטו שהתינוק שלי צריך לשכב תחת עינה הבוחנת של קצינת בריאות במקום להיות עם אמא. כל מה שרציתי היה להחזיק בו. ובכל זאת, מצאתי עצמי לבדי, בעוד בן זוגי יושב עם התינוקי בזרועותיו בתינוקיה לצורכי השגחה". באותו רגע החליטה, היא מספרת, שתעשה הכל כדי שבלידה הבאה סיפור כזה לא יחזור. הלידה השנייה, שהתקיימה רק לאחרונה, היתה מבחינתה, חוויה מתקנת. "ילדתי במים, בבריכה שהובאה לביתי, והרגשתי שאני במקום הנכון לי", היא אומרת.
היתרונות של לידת בית
רות דייויס, מנהלת זה שש שנים מאבק משפטי כנגד הביטוח הלאומי המסרב לשלם מענק לידה ליולדות הבית: "בחרתי ללדת בבית לאחר מחקר מעמיק, מתוך רצון לאפשר לעצמי לידה במקום מוכר ואהוב עם מיילדת בה בחרתי מראש, תוך הבטחת ליווי לידה צמוד בגישה התואמת לשלי, מוקפת בידידים ומבלי ששיקולי תועלת של מערכת גדולה, יעמדו לנגד עיני מלווי אלא רק תועלתי הפרטית. מחקרים מדעיים שנעשו במקומות שונים בעולם, מראים כי תנאים אלו הכרחיים לצמצום התערבויות, קיצור משך הלידה והעלאת שביעות הרצון של היולדת, ושיש בהם כדי לצמצם נזקים נפשיים שבתי החולים אינם לוקחים עליהם אחריות, כתוצאה מלידה טראומטית לאם ולילוד".
מחקרים מהעולם מראים כי תחלואה ותמותה בלידות בית זהה ואף נמוכה לזו שבבתי חולים. בבתי החולים בישראל שיעור ההתערבויות בלידה גבוה ביותר – החל מזירוזים, ואקום, מלקחיים ועד 20% ניתוחים קיסריים (מול 4% מיולדות הבית שמועברות לבית החולים).
גישת מיילדות הבית שונה מזו של בתי החולים, קובעים העוסקים בנושא. מדובר על גישה שבוטחת בגוף האישה ומאמינה ביכולתו ללדת. דייויס: "יולדת בית בוחרת לוותר על יתרונות בית החולים בטיפול חירום מיידי, למען שירות הומני, ללא סיכונים של רפואה עודפת וחשיפה לחיידקי בית חולים. תינוק שנולד בבית זוכה לקבלת פנים רכה ואינו נלקח לבדיקות ומופרד מאימו "לחימום" בתינוקיה יחד עם תינוקות בוכיים רבים. התינוק שנולד בבית נשאר על גוף האם ומטופל בעדינות באופן המוגדר על פי מחקרים כאופטימלי".
בעולם נצפית מגמה כללית של חזרה ללידות מחוץ לבתי חולים המלווה בהתייחסות אל הלידה כאירוע נורמלי ובריא ולא כאל מחלה. הנתונים הסטטיסטיים של לידות הבית המתוכננות ליולדות בסיכון נמוך, כאשר הן מלוות במיילדת מנוסה, מלמדים על תוצאות מצוינות.
ד'ר אבנר שיפטן, רופא גניקולוג מבית החולים פוריה בטברייה, אשר יילד את אישתו פעמיים בבית: "אחת לתקופה מופיע מחקר המוקיע את לידות הבית, בדומה למחקר שפורסם בירחון "הרפואה" בתחילת שנה זו. הצצה בנתוני מחקרים אלו מוכיחה כי המחקרים כוללים רק לידות בית ספונטניות בלתי מתוכננות, ללא ליווי מיילדת מוסמכת. במחקר האחרון מדובר בעיקר על אוכלוסית הבדואיות בנגב ולרוב על לידות שהתבצעו מחוץ לבית החולים כתוצאה מתקלה, או מחוסר אפשרות להגיע לבית החולים בזמן. בכל המאמרים האחרים מפרידים בין שני סוגי לידות: כאלה שבהן הלידה מחוץ לבית חולים היתה מקרית, וכאלה שבהן היתה לידת בית מתוכננת. במקרה השני – התוצאה המיילדותיות הן פנטסטיות, והלוואי שבתי החולים היו מגיעים אליהן".
מהם התנאים ללידת בית בטוחה?
הילרי קירשנבאום עובדת כמיילדת זה 23 שנים. לאחרונה, לאחר 12 שנות עבודה מיילדותית בסורוקה, החלה במקביל ליילד בבית: "אין 100% בחיים, אבל הסיכויים ללידת בית תקינה טובים מאוד כאשר מדובר על אישה בריאה, תחת השגחה של רופא, טיפת חלב או מיילדת המבצעת מעקב הריון, אחרי הריון תקין ובעיקר – כאשר האשה מוכנה נפשית ללידה. נתון מרכזי ללידה טובה הוא מידת השכנוע של היולדת ברצונה בלידה כזו, וכן תמיכה מלאה של מלוויה".
שיין ברגנר, מזה 15 שנה מיילדת וב 12 השנים האחרונות מיילדת בבית: "כדי שלידת בית תהיה בטוחה, רצוי שמקום הלידה יהיה בקרבת בית חולים, (הסטנדרט הבינלאומי מדבר על 30-20 דקות בין מקום הלידה לבית החולים). כמו כן, מחלות כרוניות או מחלות הריון כגון סוכרת או לחץ דם גבוה אינן מאפשרות לידה בבית. לידת בית בטוחה היא לידה שמתרחשת במועד המתאים לה, תחת מעקב הריון קפדני שבודק בין השאר האם העובר במשקל מתאים (לא קטן או גדול מדי), האם השליה אינה שלית פתח או בעלת מבנה או מיקום לא תקין, והאם העובר נמצא במצג ראש. חשוב לבחור מיילדת שתפיסת העולם שלה מתאימה לשלנו ועובדה זו מחייבת את היולדת לצבור ידע רב על הלידה כדי שתהיה מסוגלת לקחת אחריות על הבחירה".
מה קורה בעת מצבי חירום פתאומיים?
מיכל בונשטיין עובדת כמיילדת זה 15 שנים וב- 10 השנים האחרונות משלבת עבודה בבית חולים ולידות בית: "הבטיחות טמונה ביכולת של המיילדת לאבחן שינויים במהלך הלידה, אם הלידה עוברת ממצב פיזיולוגי למצב פתלוגי. אין להתעלם מהעובדה שלעיתים נדירות ביותר, מתעורר מצב חירום מיידי. במצבים אלו, צריכה להיות הערכות מיידית לפינוי מהיר לבית החולים, וכן שימוש בציוד שחייב להיות בידי המיילדת, הכולל בלון חמצן, מסכת חמצן וציוד נוסף שמאפשר פתיחת דרכי הנשימה ומתן חמצן לילוד ובמידת הצורך לאם, עירוי נוזלים שניתן להרכיב באופן מיידי ותרופות לכיווץ הרחם למניעת דימום".
"חשוב לוודא", מוסיפה בונשטיין, "שמיילדת הבית הנבחרת יודעת לטפל במצבי חירום ומרעננת את הידע מדי שנה. חשוב שהאמצעים יוכנו בהישג יד ושהזוג יהיה מוכן לכך שעלולים להזעיק אמבולנס. לפני הלידה אני מבקשת מהיולדת לתלות על המקרר מספר טלפון של מד"א והוראות ברורות כיצד להגיע לביתם, כולל ביצוע שיחה מקדימה בה מבררים עלות הזמנת אמבולנס והאם הצוות יודע להגיע לכתובת הנחוצה. במהלך הלידה חשוב שהמיילדת תשתמש במכשיר למעקב אחרי דופק העובר (דופלר) העונה לסטנדרטים של ארגוני הבריאות בעולם לצורך האזנה לסירוגין".
ד"ר שיפטן, המיילד לעיתים נשים גם בביתן: "מיילד ומיילדת מיומנים יודעים להתמודד גם עם כתף תקועה. ואמורים לדעת לטפל גם בדימום לאחר הלידה, בעזרת תרופות, עיסוי, הומאופטיה וכד'. מצד שני, המיילדת צריכה לדעת מתי לא מדובר על סיבוך מינימאלי, אלא על סיבוך המחייב העברה לבית החולים".
מה עושים עם הכאב?
בונשטיין: "אשה שמרגישה שהתמודדות עם הכאב מוגזמת עבורה, יכולה לעבור לבית החולים בכל שלב בו תחפוץ בכך. מרבית הנשים שמגיעות ללידת בית עם תנאים מתאימים ותמיכה טובה, יכולות לעבור לידה נורמלית באורכה ללא שיכוך כאב ומבלי שתהפוך לחוויה טראומטית. התנאים הפיזיים צריכים לאפשר לאשה להתחבר למתת הטבע –לזרימת ההורמונים, לתגובה האינטואיטיבית למה שקורה בגופה. אפשר להיעזר גם בשינוי תנוחות, השמעת קולות, תנועות ריתמיות, כניסה למקלחת ושימוש בזרמי מים באזורים הכואבים או כניסה לאמבטיה עם מים עמוקים שמגיעים ממש לקו החזה. כל אלה עוזרים רק אם מאפשרים לתהליך לקרות ללא הפרעות. בנוסף, מגע, אוהב, תומך, המחובר לצורכי האשה, שנעשה על ידי בן הזוג או התומכים בלידה, מהווה מאגר עצום לאפשרות להתמודד עם הכאב. אפשר כמובן גם להיעזר בידע של התומכת המקצועית, שהוא ידע בשיכוך כאבים על ידי שימוש בנקודות שיאצו, רפלקסולוגיה, דיקור, ארומטרפיה, צמחי מרפא, הומאופטיה. שימוש מכוון בקול ועוד".
לידות בית ופוליטיקה
באחרונה הוגש בג"צ מטעם ויצ"ו נגד המשרד לביטוח לאומי ומשרד הבריאות, במטרה לאפשר מתן מענק לידה ומקבילה של דמי אישפוז ליולדות בית, על מנת לתקן את האפליה הקיימת בחוק וסותרת את חוק כבוד האדם וחירותו. בלה כהן, מנהלת האגף לקדום מעמד האשה בויצ"ו ישראל: "מקורו של החוק הקובע כי מענק לידה יינתן רק למי שאושפזה, הוא בשנות החמישים, בתקופה שבה לידות בית לא היו בטוחות, והמחוקק רצה לעודד נשים להגיע לאשפוז. כיום נשים בוחרות ללדת בבית בכוונה תחילה ומתוך לקיחת אחריות על התהליך. המחקרים הרפואיים מראים שאין כל סיבה להעדיף לידה בבית חולים על פני לידה בבית, כל עוד המדובר בלידה מתוכננת בסיכון נמוך. מניעת מענק לידה מנשים אשר בוחרות ללדת בביתן מבלי להגיע לבית החולים, בנימוק המתאים ביסודו לשנות החמישים ואינו מבוסס, היא התנהגות פטרונית אשר נוגדת את חוקי היסוד של מדינת ישראל. ללא ספק המצב היום הינו אבסורדי ומעורר תהיות רבות, ואנו מקווים כי החוק ישונה על ידי הבג"צ שהגשנו".
ד"ר שיפטן, אשר יילד את אישתו פעמיים בבית, נותן את חוות דעתו המקצועית בתביעה והמחקרים שהוא מציג. אלה מצדדים בצורך לאפשר לנשים לבחור את מקום הלידה ללא אפליה סוציאלית, באופן שיאפשר גם פתיחת מרכזי לידה עצמאיים כמקובל בעולם, ויציב תחרות הוגנת לבתי החולים, כדי להביא לשיפור את התנאים בהן פוגשות היולדות כיום.
מדוע מתנגדים חלק מהרופאים ללידות בית?
דר' שיפטן: "מדובר באמונה ולא במדע. המתנגדים חוששים מסיבוכים, ונוטים בהתנשאות להניח ששיקוליהם עדיפים על פני שיקולי יולדות הבית. חלק מההתנגדות נובע גם מהרצון לשמור על "סיר הבשר": דמי האישפוז בהם זוכה בית החולים עבור כל יולדת בסך של כ 6400 ₪ נחוצים למערכת, ומסיבה זו אין לרופאים אינטרס לשנות את החוק באופן שיאפשר פתיחת מרכזי לידה מחוץ לבתי החולים, או שיהפוך את לידת הבית שווה לכל נפש. ייתכן שזו הסיבה להשהיית המלצות הוועדה שמונתה לדון בלידות חוץ-אשפוזיות, אשר הוציא לדרך משרד הבריאות לפני כשנה, בעקבות בקשתו של שר הבריאות הקודם, הרב ניסים דהאן".
יולדת בית שמבקשת מענק לידה (למשל, כתשלום לשכר המיילדת שעומד על 700-1000$), צריכה להגיע לבית החולים תוך 24 שעות מהלידה, תוך סיכון בריאותי לה ולעוברה המיטלטל בדרכים בהיותו בן שעות ספורות בלבד. בבית החולים עליה לשהות עד יעברו 12 השעות, אשר יזכו אותה במענק הלידה ואת בית החולים במתת חינם של דמי האישפוז. לעיתים זוכה היולדת הטריה ליחס מתנשא ולא נעים בבית החולים (כאילו מבקשים להענישה על החשיבה העצמאית), ולעיתים, במקומות המכבדים עצמם, היא זוכה ליחס הומני, כפי שמדווחת ענת קאן מפקחת, אגף המיילדות ב'אסף הרופא': "מאז התחלנו לקלוט יולדות בית ב"אסף הרופא"(מזה כשנה וחצי) הגיעו כ150 יולדות ופחות מעשר נזקקו לטיפול רפואי, רובן נזקקו רק לתפרים קטנים. מבחינתי, כאחראית על האגף, זהו נתון סטטיסטי מצויין".
מיתוסים סביב לידת הבית
חלק מנציגי הממסד סוברים כי מדינת ישראל לא ערוכה ללידות בית כמו מדינות אחרות, וכי בהולנד, בה כ34% מהלידות מתקיימות בבית, ישנו מערך חירום מיוחד.
במציאות, אין בהולנד ובכל מדינה מערבית אחרת, רופא או אמבולנס או מסוק הממתינים ליד ביתה של יולדת הבית. ישראל ערוכה ללידות בית כמו כל מדינה מערבית ומערך רפואת החירום במדינה הוא מהטובים בעולם.
מיתוס נוסף קובע כי עידוד לידות בית עלול לגרום לעליה במקרי תמותה ופגיעה של אמהות ותינוקות.
במציאות, היו רק מקרים בודדים של סיכון, בהן ילדו יולדות עם מיילדות לא מוסמכות ובתנאים הנוגדים את הפרוטוקולים המומלצים על ידי אירגון מיילדות הבית. בפועל נתוני המיילדות של הלידות המתוכננות מחוץ לבתי החולים בעולם ובישראל מלמדים על לידות תקינות. לעומת זאת, גם בבתי חולים בישראל מדי שנה ישנם מקרי פגיעות ואף מוות של יולדות וילודים, בחלק מהמקרים עקב רשלנות רפואית המוכחת בבתי משפט". אומר ד'ר שיפטן. "האם עלינו לפסול את בתי החולים הללו עקב כך כמקומות בטוחים ללידה?"
ד'ר מרסדן ואגנר, לשעבר מנהל היחידה לבריאות האם והילוד בארגון הבריאות העולמי סיכם את הדברים כך: "מרבית הרופאים המיילדים הנוהגים לספר סיפורי זוועה לא מדעיים על "הסכנות בלידות בית" –מעולם לא היו נוכחים בלידות בית..." "עבור 80% מהנשים –אלו שלא סבלו מסיבוכים רפואיים רציניים בזמן ההריון – לידת בית מתוכננת היא בחירה בטוחה לגמרי"... כל רופא, בית חולים או ארגון רפואי המנסים לדכא לידת בית, פועלים למעשה למניעת זכותה הבסיסית של האישה לשליטה על תהליך הרבייה שלה, כולל החופש לבחור את מקום הלידה".
והוא מוסיף: "נסיונם של רופאים מיילדים מסויימים, להשיג שליטה ופיקוח על מיילדות ולהפחיד נשים ומשפחות בקשר ללידה מחוץ לבית החולים, אינו קשור כלל לבטיחות, אלא לנסיונותיהם להגן על הטריטוריה שלהם ולשמור על המונופול –הלא מוצדק מבחינה מדעית –על שירותי הלידה."
בוקסה 1:
בכנס השנתי החמישי לבריאות האשה-
פתיחות בקרב הממסד לנושא לידות הבית
"לידות בית לנשים שהריונן אינו בסיכון, אשר עברו סינון מתאים, בטוחות כמו לידות בבית חולים, וזוהי ללא ספק אלטרנטיבה ראויה לקבוצה הקטנה המבקשת לעשות זאת", הבהיר ד'ר מנחם פישר, יו"ר הועד של האיגוד הישראלי למיילדות וגניקולוגיה, החברה לרפואת נשים בקהילה. ד'ר פישר ציין כי החזרה ללידות בית היא חלק ממגמה עולמית הנראית בארצות רבות. לדבריו, כאשר קולגות מדברים על העדר בטיחות, הם מבססים דבריהם בעיקר על מקרים של הנשים הספורות המועברות לבית החולים, אשר רובן אף אינן מגיעות לניתוחים קיסריים.
דברים אלו נאמרו בכנס השנתי החמישי לבריאות האישה, שהתקיים בתל אביב. ההצהרה משקפת את הרוח החדשה המנשבת בקרב רופאים גניקולוגים, אשר מוכנים לדון ברצינות בלידות בית, להתייחס לצרכים שהיולדות מעלות, ואף לתת להם מענה.
פרופ' יוסי לסינג, מנהל בית החולים ליס ליולדות, יו"ר איגוד הגניקולוגים ומנחה הפנל, שיבח את השינוי המתחולל בעמדת הגופים הממסדיים הגדולים ביחס לנושא לידות הבית והצרכים של ציבור היולדות, והעיר כי אין זה אלא עדות להצלחת אירגוני צרכנים דוגמת "נשים קוראות ללדת למען חופש בחירה בלידה" המביאים לשינוי בתודעה הציבורית ובתודעת נותני השירות כאחד. האחרונים נאלצים להתייחס אל היולדות כצרכניות, מגלים פתיחות הולכת ועולה ומנסים לתת מענה לצרכים על ידי שינוי גישות ויצירת אפשרויות בחירה רבות יותר דוגמת חדרים ללידה טבעית, חדרים דמויי בית שמהווים התחלה בדרך למרכזי לידה שיקומו בעתיד במדינה.
במהלך הכנס התקבלה הודעה המצביעה על התקדמות נוספת בהסדרה הרשמית של לידות הבית עם הקמת "אמהי"- ארגון מיילדות הבית ישראל.
בוקסה2:
מספרי הטלפון של מיילדות הבית בישראל
נגב-
הילרי קירשנבאום (קיבוץ אורים) 08-9920360 , 067-776058
ירושלים -מרכז
ג'וייס בטלר (ירושלים) 02-6415965 , 051-967411
דרום-מרכז
אילנה שמש (ישרש) 08-9231719 , 053-388954
ענת תל אורן (רחובות)- 054-990754 , 08-9263707
שיין ברגנר (מושב שדמה) – 08-8699672 (כרגע לא בארץ- תחזור בקיץ)
טיה פינסקי (מבוא מודיעין)– 057-588501 , 08-9264671
פולי היימס שרמן 08-9722120 054-506370 (מודיעין)
מרכז
מיכל בונשטיין (רמת השרון) -03-5494475 , 057-447474
צפון-מרכז
רונית קופליס (מושב גן ישאיה)- 04-6258103 , 058-491616
צפון
שרהל'ה שפס (מושב עין אילה)- 04-6397267
ליהי לובל (מצפה גיתה)– 04-9535378, 053-221401
בוקסה 3:
שאלון לבחירת מיילדת הבית
( חובר על ידי המיילדת שיין ברגנר):
- כמה שנים את מיילדת ואיזה נסיון יש לך בלידות בית?
- אילו סיכונים עלולים להתרחש בלידת בית?
- באילו סיבוכים נתקלת בלידת בית וכיצד פעלת?
- באילו מקרים לא ניתן ללדת בבית ובאילו מקרים יש לעבור לבית החולים במהלך הלידה?
- במקרה של מעבר לבית החולים, האם את מלווה את בני הזוג ונישארת איתם עד תום הלידה? מהם התנאים בהם תישארי?
- אילו בדיקות נדרשות במהלך ההריון?
- האם רשיון המיילדות שלך בתוקף?
- האם את מצויידת בביטוח רפואי ובציוד רפואי ללידות בית? איזה ציוד את מביאה ללידה?
- האם יש לך מיילדת מגבה?
- האם המגבה מנוסה כמוך, מצויידת כמוך ועובדת על פי אותו פרוטוקול?
- האם ניתן לפגוש את המגבה לפני הלידה?
- האם את משתמשת בשיטות אלטרנטיביות כדי להקל על הלידה, אילו הן?
- באיזה שלב של הלידה את מגיעה אלינו?
- מה שכר הטירחה שלך ומה הוא כולל: מע"מ? מעקב הריון? מעקב אחרי הלידה- PKU, הסרת הסוגר הטבורי, מעקב צהבת?... שימוש בבריכת לידה? כל תרופה שמשתמשים בה בלידה?
- מהו המרחק בין מקום הלידה לבית המיילדת? כמה מפגשים מתקיימים לפני
- מהי מדיניותך לגבי: לידה בוששת (post dates ) , הערכת משקל מעל 4.2 ק"ג או מתחת 2.5 ק"ג, מועד ללידת בית –מאיזה שבוע עד איזה, ירידת מיים מוקדמת\ממושכת, נשים אחרי ניתוח קיסרי, תפירה בלידה.
משתמשת