הדף הזה התחיל בטעות תחת השם שכונה אקולוגית ומהר מאוד הפך לדיון על שטחים פתוחים בישראל וכמה שזה נורא לגור בבית צמוד קרקע.
מכיוון שאני מודעת לבעיתיות שבבחירה שלי אבל עדיין בוחרת בה - אני מנסה מחדש עם שם חדש לדף והסבר חדש לכוונותי.
אני רוצה לגור בית צמוד קרקע. אני רוצה לגור בבית קטן על דונם וחצי ולהקים סביבי גן עדן קטן.
גן העדן שלי יכלול בוסתן ושאר משמחי לב ומועילי בית (מערכת מים אפורים, שעשועים לילדות וכד') ושכנים טובים.
הנסיון שלי לאורך השנים והדירות שעברתי מראה שלא משנה כמה הבית צ'יקמוק - מה שחשוב זה השכנים. שכנים טובים עושים את החיים יפים.
אני רוצה להקים שכונה שתמשוך אליה אנשים שיש לי סיכוי טוב ביותר לשמוח שהם שכנים שלי.
אין הצלחות מלאות בעניינים האלה אבל אפשר ליצור את התנאים להגעתם של אנשים מהסוג הרצוי.
אני לא מחפשת שכפולים שלי. אבל אנשים בסגנון - בהחלט.
<מעבירה לי בראש מה הדברים שהכי הציקו לי עד היום אצל שכנים ומתחילה רשימה קטנה>:
- רוצה להרחיק את תנועת המכוניות מהבית שלי, במיוחד אם אני חולקת שביל גישה עם שכנים שכל היום נכנסים ויוצאים.
- טלויזיות עושות רעשים חוצי קירות וחצרות. מעדיפה כאלה שמעדיפים בלי.
- ילדים בבית זה טוב.
- רוצה אנשים שיחד איתי יתקשו למלא את הצפרדע של הזבל ולא יתנו סיבה לרכב איסוף הגזם להגיע לשכונה (מחפשת מתחרים על מקורות לחומר יבש).
- לא רוצה להריח ריסוסים עם בוא האביב.
- רוצה שכנים שיביאו אלי את עודפי העגבניות שלהם ויקחו את עודפי המלפפונים שלי. וישארו ליוגורט עם גרנולה.
- רגועים. שיהיו רגועים.
- מחפשת שותפים לקניית שקים של מוצרי מזון יבשים אורגניים.
- דקלי קוקוס עושים לי חררה.
עכשיו השאלה היא איך אני מארגנת שכונה של כאלה.
מעתיקה לכאן הודעות שכן נוגעות לעניין מהדף ההוא שקיבל חיים אחרים - שכונה אקולוגית .
ה עוגיה (14.05.2007 00:01):
מחפשת דרך להעתיק את מודל נווה איתן (פרויקט שנמצא עדיין בחיתולים, קצת מוקדם מדי בשביל להיות מודל אבל עדיין מלהיב ומעורר תקווה. פרטים נוספים ב איפה לגור ).
מאוד נראה לי להקים שכונה שתתאפיין בחלקות גדולות מהמקובל, דונם וחצי מתוכו חצי דונם לבניה והשאר חקלאי (מה שנקרא - "משק עזר").
אני מאמינה שזה גודל אידיאליבשביל אנשים שרוצים יותר מאשר פיסה של דשא וכמה דקלי קוקוס. בשביל ירקות לצריכה עצמית וכמה תרנגולות. לא בשביל חקלאות מסחרית.
אני מאמינה שזה מושך אנשים מסוג מסוים (אם כי לא רק אותם) ויכול להוות בסיס לשכונה עם אנשים כלבבי.
בהנחה שאני מצליחה לאתר קרקע מתאימה בישוב ולדאוג שהרשות המקומית תדאג לשנות את יעוד הקרקע מחקלאי לבניה (מעורב),
איך אני עושה מזה שכונה אקולוגית?
כי אם לא מדובר בקרקע פרטית, שלי, שאני בוחרת למי למכור - המכירה של החלקות תהיה לפי הכללים המקובלים. יהיה מכרז, אפשר להחליט שיש עדיפות מסוימת לבני המקום וכד' אבל אין שום דרך לדאוג שמי שיגיע לא יהיה פנסיונרים מהעיר הסמוכה (ולא שיש לי משהו נגדם אבל אני רוצה אופי מסוים לשכונה ולא מרבדים של דשא ווילות מכוערות).
אני מניחה שהדרך שלי למנוע ממנה להפוך לשכונה של פנסיונרים עירוניים שמחפשים אויר טוב היא לתת לה מאפיינים והגבלות שירחיקו את הדורשים הרחקה ויקרבו את הרצויים. אבל מה? אילו מאפיינים?
ומה עם עדות קבלה? יש להן כח? יש להן צידוק? כי אם אני יושבת בועדת קבלה אני יכולה לסנן אבל מי יתן לי את הסמכות?
דרושים רעיונות ועצות של בעלי נסיון. אולי יצא לכם מזה מקום לגור
מיכלול ה (14.05.2007 07:27):
עוגיה יקרה. גם לפי דעתי אם מדובר במתחם בתוך עיר אפשר להסתפק בשטח הרבה יותר קטן. הרי שטח הבית הוא לא יותר מ100 מ"ר ואם רוצים עוד אפשר לבנות קומה שניה. ואז גם אם יש שטח של חצי דונם לכל משפחה והמתחם הוא משותף נשאר 400 מ"ר לכל משפחה בהם ניתן לגדל מזון. לפי פרמקלצ'ר שטח של חצי דונם למשפחה מספיק בהחלט. וגם לא צריך שכולם יעבדו בחקלאות. מספיק שאדם אחד או שניים יגדלו מזון והשאר יעשו דברים אחרים.
יש דף בשם מתחם מגורים אקולוגי משותף. ובו יש כבר התחלה של רעיון מאוד דומה לשלך אבל על שטח יותר קטן.
אני אישית רוצה מאוד להקים מתחם כזה בפרדס חנה. אם זה מתאים וזה בתקציב שלך אשמח מאוד אם תצטרפי.
לפי הבנתי בעיר בה יש שטחים פרטיים בהחלט ניתן לקדם פרויקט כזה. יש כאן בפרדס חנה אנשים שמוכרים מגרשים על שטח של בין 4-10 דונם. אם יקנה אותם קבלן הוא ינסה למקסם רווח ויחלק את המגרש למגרשים קטנים ויבנה עליהן מפלצות חסרות חן. אבל אם יקנו את המגרש קבוצה של אנשים פרטיים נוכל לעשות בו כמעט כל מה שאנחנו רוצים. העניין היחיד הוא יהיה לעבור את הועדה לתכנון ובניה, אבל אני מאמינה שניתן לעשות את זה. ודבר אחר שמגביל בעיר לעומת מושב הוא שהקצבות למים בחקלאות בעיר קטנות כך שיצא שנשלם יותר על המים (ואולי בעצם זה יתרון כי נצטרך לחשוב על דרכים לחסוך במים).
ענן בעננים (14.05.2007 12:39):
איך אני עושה מזה שכונה אקולוגית?
הייתי מתחילה בלהגדיר מה זה אקולוגי עבורך.
אחר כך בודקת איך למזער את הנזק הסביבתי - כי הרי ברור שהשכונה תפגע בסביבתה (ככה זה ואין מה לעשות , ולתפיסתי צריך לקבל את זה ולנסות למזער נזקים ככול האפשר).
נאמר שאת רוצה מגרשים גדולים - אז אולי לחייב אנשים לשמור ככול האפשר על הצומח והחי בתוך המגרשים שלהם
זאת אומרת - להשאיר שדה, חורש טבעי וכו'- ככול האפשר. אפשר ממש לחייב אנשים להשאיר אחוז מסויים מהשטח שלהם בלתי נגוע. אז נכון שיהיו להם מגרשים גדולים, ובתוכם בית ועצים, אבל אפשר לבדר גם שהם ישמרו על הקיים (וזה במקרים מסויימים עדיף משכונה צפופה של מגרשים קטנים שלא משאירים כלום מאופי השטח המקורי).
אפשר להכניס לתקנון שמותר לגדל בעלי חיים בשטח הנתון (ולהגדיר איזה!!!!) , אני בטוחה ששכנותן של תרנגולות לא תתאים לכול אחד ותשמש כמסנן מסויים לסוג האוכלוסיה. כמובן שצריך לבדוק מראש עם משרד הבריאות את החוקיות של החלטה כזאת, כדי שלא יהיו מתנגדים בהמשך...
נעמי בן שיטרית (14.05.2007 16:46):
ממליצה לך לעיין במסמך התחייבות שהכינו לשכונה בנווה איתן. (יש אצל ירון והילה)
בין היתר יש הגבלות על גודל וגובה הבנייה, התחייבות לבנייה מחומרים מסויימים, איסור על ריסוסים, הקצאת שטח משותף לבוסתן וגידול חיות גדולות ועוד.
המסמך בהחלט מכוון שיהיה אופי מסויים לבנייה ולאוכלוסיה שתגיע.
ה עוגיה (14.05.2007 21:55):
בתי קרקע על דונם וחצי ואקולוגיה לא הולכים יחד
נכון. אני מבינה שהשכונה הכי אקולוגית שיש באזור מגורי היא שיכון ד' בטבריה. אבל עדיין - יש דברים שאני עושה מתוך ידיעה ברורה שהם לא אקולוגים (וכבר כתבתי על זה בדף אחר). אני רוצה הרבה ילדים ולגור בבית על אדמה.
אבל במסגרת הפעילות הלא ידידותית לסביבה הזאת - אני משתדלת לעשות את זה עם כמה שפחות נזק.
אני לא יכולה לגור במגדל. לא יכולה.
מיכלול ה - לא מדובר בעיר. מדובר במושבה.
תודה על ההצעה happy
לפי מה שאני קראתי, שטח של חצי דונאם עלול להיות קטן מדי אם רוצים גם מיחזור מים אפורים, גם קומפוסט זבלאנושי, גם עצי פרי וגם גינת ירק
כרגע אנחנו גרים בבית שכור (קטן למדי) שיושב על דונם וחצי או שניים (לא ברור). בשביל הצרכים הארעיים שלנו זה יותר מדי אבל לו זה היה שלנו והיינו משקיעים יותר בנטיעת עצים וכד' - זה היה בדיוק הגודל המתאים. לא גדול מדי ולא קטן מדי.
ההורים שלי יושבים על משק של 5 דונם, כמו שהיה נהוג לתת פעם, וזה יותר מדי אם לא מנצלים חלק גדול מזה לחקלאות בקנ"מ בינוני-קטן (יותר מצריכה עצמית).
ענן בעננים , תודה על הרעיונות. כל הרעיון עוד חדש לי ואני צריכה לגבש לעצמי מה אני מחפשת בשכונה האידיאלית (כרגע מה שחשוב לי זה שזה יהיה פה ושיהיו שכנים טובים. אבל אני מניחה שאצטרך לחשוב על כל השאר בשביל שמי שיגיע יהיה שכנים טובים).
ראיתי עכשיו את מסמך ההתחיבות של נווה איתן והיו שם כמה דברים שנראו לי וכמה שלא. אני צריכה להמשיך להרהר בעניין.
בכל מקרה - ממה שהבנתי - שלב ההגדרות של מאפייני השכונה, גודל הבתים, מה יקרה בשטחים המשותפים ואיפה יהיו התרנגולות - עוד רחוק. אני צריכה להתחיל בהליכים המתאימים כדי למצוא מקום (קרקע מתאימה) ורק כשזה יהיה קרוב יותר להתחיל ללקט אנשים.
אין לי מה לעניין אנשים במשהו שעשוי לקחת שלוש שנים...
המליצו לי על תנועת אור שיש להם ותק ונסיון בפרויקטים כאלה.
אני מבקשת לא לחזור לדיון על מוסריות החלומות שלי, יש מספיק דפים שעוסקים בכך.
אני מחפשת איך להגשים את החלום. אם יש לכם רעיונות שיכולים לעזור - בבקשה שתפו אותי.
{טליה טקאוקה-16T06:39:49):
אין לי רעיון...אבל גם לי יש חלום דומה...גם אני רוצה...
בינתיים בגלל המרחק ממשיכה לחלום...אבל מאחלת לך שחלומך יתגשם!!!
בעצם יש לי רעיון... ה סוד! נראה שאת יודעת מה את רוצה, זה המון בתור התחלה!!
בהצלחה @}
{נילי קו-16T10:02:30):
אהלן עוגיה,
בעצם למה לא נווה איתן? אם זה בגלל האקלים או הפריפריאליות, אז צר לי לומר לך אבל שני אלה הם גורמים די הכרחיים בשביל לקבל דונם וחצי. בכל מקום נוח/מרכזי יותר אפשר לקבל רק חצי דונם.
את בהחלט יכולה לדבר עם מישהו מתנועת אור (אני יכולה לספק לך שמות ומספרים), אבל הם יוכלו לספר לך רק על פרוייקטים שהם עובדים עליהם כרגע, שזה נווה איתן, ועוד כמה מקומות שאי אפשר לקבל בהם דונם וחצי...
מנסיוני כחלק מקבוצות שונות שניסו/מנסות להקים שכונות אקולוגיות - זהו תהליך מאד ארוך ולא פשוט. אולי כדאי לך בתור התחלה להכיר את הפרוייקטים שכבר נמצאים בשלבי הקמה? (ואולי תמצאי כך מקום שמתאים לך)
{ה עוגיה-16T10:58:49):
נילי, מעבר לזה שאני רוצה לגור במקום נעים (ובעניין הזה אני בטוחה שנווה איתן זה המקום עם האקלים החברתי המתאים) ואני רוצה לגור כאן (איפה שאני גרה כרגע) - אני רוצה לחזק את המושבה עם דם חדש. אני רוצה למשוך לכאן אנשים טובים.
יש כאן יותר מדי אנשים עם אנרגיות קשות שהגיעו בשנים האחרונות (אני לא סתם אומרת את זה משמועות. אני גרה כאן, שוב, כבר יותר מחצי שנה ומרגישה את זה היטב) ומצד שני אנשים נהדרים שמשום מה מביעים עניין במקום אבל לא רוצים לגור ב600 מ' בנוי על מ'400 (שאלה המפלצות המקובלות פה בבניה החדשה).
אני מאוד מחוברת למקום. סבתא וסבא של אבא שלי הגיעו למקום בתור זוג צעיר. הבנות שלי הן דור חמישי במושבה ואני רוצה להישאר.
אם לא ילך - נוה איתן זאת אפשרות קוסמת אבל אני רוצה שילך. למה שלא ילך?
{תבשיל קדרה-16T13:37:57):
עוגיה, בואי לגור פה
חלק נאה מרשימת המכולת שלך מתקיים פה במידה מסוימת.
(מה זה דקלי קוקוס? המצועצעים האלה שאי אפשר לא להשען, לא להנות מהצל, ולא לאכול פרי?)
{אילה א-16T14:12:33):
כדאי לך לכתוב איפה זה הכאן הזה כי לא כולם יודעים
{יעלי לה-16T14:32:26):
יש לי ידיד טוב בן יבנאל שיש לו שם שטח חקלאי גדול וגם הוא רוצה לחזק את המושבה עם דם חדש, רוצה למשוך לכאן אנשים טובים (בינתיים הוא גר בגן השומרון, בדיוק בגלל שביבנאל קשה לו עם השינוי שעבר על האוכלוסייה בשנים האחרונות). אשמח לקשר ביניכם...
{תבשיל קדרה-16T15:15:31):
בטח ה עוגיה מכירה אותו מהמכולת, או מכתה ג.
{ה עוגיה-16T16:04:26):
תבשיל:
אם הייתי מוכנה לעבור מקום אז כבר יש לי את נווה איתן.
ודקלי קוקוס זה העצים האלה שנראים כמו תמרים מבואסים. בכל הגינות החדשות תמצאי אותם.
אילה:
לא משנה איפה זה כאן (אם כי כרגיל, מי שמסתקרן יכול לגלות את זה בשתיים שלוש לחיצות). משנה העיקרון.
אני רוצה לעשות את זה כאן ומישהו אחר רוצה לעשות את זה שם. השאלה היא איך, לא איפה...
יעלי:
"בשמחה" [email protected]
{בשמת א-16T16:50:53):
ודקלי קוקוס זה העצים האלה שנראים כמו תמרים מבואסים. בכל הגינות החדשות תמצאי אותם.
למה, באמת?
מה היתרון בעץ הזה, שהוא הפך לכל כך אופנתי?
<לא שמתי לב כמה אני שונאת אותו עד שכתבת על זה>
ומישהו אחר רוצה לעשות את זה שם. השאלה היא איך, לא איפה
זו גם שאלה של איפה...
גם אני רוצה לחיות בשכונה כזאת, אבל לא רואה איזה סיכוי יש לי...
גם ככה אני משקיעה כבר כמה שנים בתהליך השיכנוע של אישי לעבור למגרש של הסבא-רבא שלי (בטח זו הסיבה שהוועדות המחוזיות מטרטרות אותנו כבר שנים: כדי שיהיה לו מספיק זמן להשתכנע לעבור). השכנים שם כבר נתונים מראש...
{בשמת א-16T16:53:21):
טלויזיות עושות רעשים חוצי קירות וחצרות. מעדיפה כאלה שמעדיפים בלי.
אצלנו מכריחים את האיש לשבת עם אוזניות... (אני מאלה שמעדיפים בלי, אבל הלכתי והתחתנתי עם איש-קולנוע-וטלביזיה...).
רגועים. שיהיו רגועים
פרטי? נמקי? (עוד משהו שבטח פוסל אותנו מלהיות בשכונה שלך (-; ).
{תבשיל קדרה-16T17:31:22):
_רגועים. שיהיו רגועים
פרטי?_
שישתמשו בכלים של "תקשורת מקרבת" באספות תושבים.
{תמי גלילי-16T18:28:54):
www.cohousing.org
www.ecovillage.org
www.ic.org
המודל הקבוע: קבוצת בתים קטנים יחסית למקובל באמריקה, שבנויים מסביב לשטח משותף. השטח מכיל גינה אורגנית, בניין קהילתי, פינת משחקים לילדים. החניון נמצא מאחורי הבתים . לעתים קרובות יש מאגר משותף של מכוניות חשמליות או היבריד. כשזה באיזור כפרי, הרבה מהשטח מסביב נשאר בלתי נגוע. כשזה באזור עירוני זה אחרת כמובן.
בכל מעבר שלנו בשנים האחרונות בדקתי אם אפשר לעבור לדבר כזה. לצערי, אנשים בדרך כלל לא עוזבים את המקומות האלה ואם כן - המחיר יקר מדיי בשבילנו. מעט מאוד מהבתים או הדירות שם פנויים להשכרה. אני עדיין חולמת להקים פעם דבר כזה לאנשי חינוך ביתי, ולשלב שם משפחות שיש להן ילדים עם צרכים מיוחדים, כחלק מהקהילה.
{ש מים וארץ-16T18:49:38):
אני מחפשת איך להגשים את החלום. אם יש לכם רעיונות שיכולים לעזור - בבקשה שתפו אותי.
דומה מושך דומה- זה חוק טבע
אין לי ספק שיגיעו אליכם לאט לאט אנשים עם זיקה/מודעות אקולוגית, מאוד יכול להיות שהם כבר שם רק שאת לא יודעת עליהם עדיין. עצם העובדה ש אתם שם (עם שורשים עמוקים אני מבינה) זה כבר מגנט חזק.
מה שנותר זה להחזיק את ה כוונה, להחיות אותה, לחלום אותה באינטנסיביות
לדבר אותה בכל צעד ושעל, לפתוח דף בבאופן לכבודה, לתלות על לוח מודעות בישוב דף עם החלום שהוא הזמנה לחולמים סמויים לבוא לחלום יחד, לעשות ולהגשים בקטנה את מה שאת חולמת עליו בגדול עבור קהילה. להיות בעצמך הדבר שאת חולמת עליו.זה מה שקרה וקורה כאן אצלנו למרגלות ההר בשנה האחרונה. לאט לאט נרקם מפגש אנושי שחיפש את עצמו ומצא פוטנציאל אדיר. זהו תהליך חברתי בעל ערך רב, כי כשאתה מחפש סביבה אנושית מתחשבת (באדם ובסביבה) אתה חייב להיות בעצמך כזה.
זה אולי ישמע מוזר אבל יותר קל ונוח להיות 'ירוק' כשהסביבה אינה כזו, ויותר אתגרי (ומעניין) להשאר ירוק (מכיל מקשיב מכבד ומתחשב) כשסביבך מתקבצים גוונים שונים ממשפחת 'הירוקים'. גם 'דרך האקולוגיה' (הפרמקל'צר, שומרי הגן, ואחרים) היא סוג של דת את יודעת...זה עלה חזק בדף הקודם שפתחת.
מחפשת שותפים לקניית שקים של מוצרי מזון יבשים אורגניים
תבדקי עם נורית מילוא ועם אמא של נגה שמש
{שוכנת הצוק-16T20:19:54):
אני עדיין חולמת להקים פעם דבר כזה לאנשי חינוך ביתי, ולשלב שם משפחות שיש להן ילדים עם צרכים מיוחדים, כחלק מהקהילה.
תמי, זה מזכיר לי את הרעיון של קיבוץ עירוני. דווקא בישראל זה ישים בקלות יחסית, ובעיר קל יותר למצוא אנשים שזה מעניין אותם (יש יותר אנשים בכלל, ויותר אנשים שמחפשים קהילתיות בתוך הניכור בפרט). אני הייתי שמחה להצטרף/לייסד דבר כזה.
אני גם שמעתי על יוזמות דומות של שילוב גרעינים חזקים בשכונות מצוקה בשנות ה-80 (לצערי שמעתי דווקא ממישהי שעזבה באכזבה ובתחושת כישלון). אפשר לראות יוזמות יפות בקרית יובל, בירושלים, כמו בוסתניה, שמשמש מעין קהילה, רק בלי מגורים בו ממש.
(זה כנראה מתקשר גם לנושא של הדף החדש על באופן עירוני )
{ה עוגיה-16T22:07:54):
יש לי בעיה עם העניינים המשותפים.
אני מאוד בעד שטחים ציבוריים באחריות משותפת (בכלל, אני בעד אחריות של התושבים על השכונה שלהם. לא רואה את זה סביבי) אבל גם חשוב לי שיהיה לי מספיק מהפרטי כי אני בלגניסטית איומה וצריכה את הטריטוריה שלי שאוכל לבלגן כאוות נפשי בלי להרגיש שאני דוקרת לאנשים בעין.
ובכלל אני חושבת שבמדינתנו יש רתיעה ממסגרות תואמות קיבוץ ("כי אם הייתי רוצה לגור בקיבוץ - הייתי גרה בקיבוץ").
רוצה אוסף של אינדיבידואלים שיקיימו חלקים מחייהם במשותף מתוך בחירה, עם אפשרות לבחור לא.
ממשיכה לגלגל את הרעיון.
היום דיברתי עם מקומית אחרת שמתאימה מאוד להצטרף (ברגע שיהיה למה להצטרף. אני עוד בשלב בדיקת היתכנות ולכן לא מזמינה אפאחד). היא מצויינת, היא תמיד באה עם תובנות ורעיונות (היא מצאה לי את הבית המצוין בו אני גרה...).
היא הציעה לי לכלול מוסד (טיפולי, שיקומי וכד') בשכונה.
זה מבריק.
הרבה אנשים רואים במוסד כזה דבר לא רצוי בחצר האחורית שלהם. אותם זה ירחיק.
אני מוצאת במוסד כזה דבר בעל ערך שתורם לשכונה ונתרם ממנה. מקווה למשוך אנשים שמחזיקים בדעה דומה.
ובכלל - מוסד כזה, שיש בו צורך (ויהא זה מעון לנשים מוכות או מעון לעיוורים או כפר לנגמלים) מביא לי תמיכה של מוסדות (ואני מקווה גם של הרשות המקומית) ויש בזה תועלת ועזרה לתהליכי האישור של התכנית.
לא ככה?
זו גם שאלה של איפה...
כן. ברור שבנווה איתן זה קל ובאזורים בלתי מבוקשים אחרים זה קל (יחסית, יחסית) ובאזור המרכז זה מאוד קשה.
אבל אני מנסה להרחיק את הדיון מהמקרה הפרטי שלי לטובת דיון כללי כדי להועיל לכלל ולא רק לעצמי.
תודה על כל הרעיונות והקישורים.
תמשיכו, בבקשה
{מיכלול ה-16T22:23:49):
אני אשמח להצטרף אבל בגלל הפרנסה של בן זוגי (שהוא לא מוכן בשום פנים ואופן לוותר עליה) אנחנו צריכים לגור במרכז או ממש קרוב לתחנת רכבת. ובגלל שאנחנו ריאלים אני לא חושבת שנצליח למצוא באזור המרכז ו/או באזור פרדס חנה מתחם שבו כל משפחה תוכל לקבל דונם וחצי במחיר שפוי. לכן כבר כתבתי שלפי דעתי אפשר בשביל שכנים טובים להסתפק בפחות שטח. אני יותר מרוצה לשמוע על עוד אשנים שירצו להצטרף במיזם כזה בפרדס חנה, כי כאן יש שטחים פרטיים שניתן לקנות ביחד ולחלק לפני שקבלנים ישתלטו עליהם.
ועוד משהו, יכול להיות ששטח כזה שקונים במשותף לא חייבים לחלק באופן שווה. ואני אישית חושבת שאין לי צורך בדונם וחצי כי אין לי את הכוח והזמן והרצון לטפל שטח כל כך גדול. לכן אפדר מראש לקבוע שאם יש משפחה שרוצה היא תקבל שטח גדול יותר או במחיר יחסי גבוה יותר או בהסדר אחר - למשל הסדר ששכן אחר עובד בשטח שלי שתמורת סחר חליפין כלשהו.
{תמי גלילי-16T22:37:26):
שוכנת הצוק, זה לא בדיוק קיבוץ עירוני, כי לא מתחלקים בהכנסה. וזה גם לא תמיד עירוני.
יש ארוחות משותפות, אירועים משותפים, וכל אחד תורם כמה שעות עבודה בחודש למען הקהילה (יש קהילות שבהן יש אפשרות לשלם במקום לעבוד). זה קרוב יותר למה ש ה עוגיה כתבה -
רוצה אוסף של אינדיבידואלים שיקיימו חלקים מחייהם במשותף מתוך בחירה, עם אפשרות לבחור לא.
בכל מקרה, אני חיה בארה"ב.
העוגיה, רעיון המוסד נראה לי מבריק. זה גם מתאים לי לחלום הפרטי שלי על שילוב של אנשים עם לקויות בקהילה.
אחד הדברים שקצת מרתיעים אותי בכל זאת ממקומות כאלה, הוא שהם נוטים להיות הומוגניים מדיי לטעמי מבחינת ההרכב החברתי. אני חושבת שיש יתרון לגיוון והחלפת דעות שונות (כמו שכתבו בדף באופן עירוני ). כשיש גיוון, נראה לי גם שיש פחות "כיתתיות" שבה כולם צריכים להתיישר לפי איזושהי אידאולוגיה וצורת חיים (אחת הבעיות החברתיות הגדולות בקיבוצים).
אגב, יש הרצאה מבריקה ב-TED על גיוון תרבותי (נתתי הפנייה בדף הבית שלי).
{תמי גלילי-16T22:45:28):
ובקשר לחלקות האדמה: אני גרה באמריקה הפרברית כבר כמעט תשע שנים, חלק ניכר מהזמן הזה במקומות שבהם כולם מיליונרים חוץ ממני, ובעלי אדמות. אישית מצאתי, שכשיש חלקות אדמה גדולות הצמודות לבתים, הקשר בין השכנים קטן בהרבה. זה לא לקפוץ לשכנה לכוס קפה. מן הסתם יש למנטליות האמריקנית חלק בזה (זו שלפיה גם סבא וסבתא צריכים לקבוע פגישה עם המזכירה כשהם רוצים לראות את הנכד), אבל לא רק. ההתנסות שלי הייתה, שאת הקשרים הכי חמים עם שכנים יצרתי בשכונות של דירות להשכרה, אחר כך בשכונות של משפחות צעירות שבהן הבתים היו קרובים מאוד זה לזה, והכי פחות במקומות שבהם הבתים ישבו על חלקות גדולות והיו רחוקים מאוד זה מזה.
{מיכלול ה-16T23:18:14):
אני מסכימה מאוד עם מה שתמי כותבת. וזה מחזק את דעתי שהכי טוב להקים מתחם כזה במקום קיים בו האוכלוסיה היא הומוגנית.
{ענן בעננים-17T06:27:46):
עוגיה
אז באמת, כמה רחוק (גיאוגרפית) את מוכנה ללכת?
{אלרונד גליל מערבי-17T11:12:07):
- רוצה להרחיק את תנועת המכוניות מהבית שלי, במיוחד אם אני חולקת שביל גישה עם שכנים שכל היום נכנסים ויוצאים.
- - חלום חמוד, אבל צריך ממש להקים שכונה חדשה במקום חדש שאת תהי הקבלנית...
- טלויזיות עושות רעשים חוצי קירות וחצרות. מעדיפה כאלה שמעדיפים בלי.
- - לפעמיים ילדים חוצים קירות וחצרות, ולא תמיד נעים לשמוע אותם,
אין סיבה שזה יהיה ככה
- ילדים בבית זה טוב.
- רוצה אנשים שיחד איתי יתקשו למלא את הצפרדע של הזבל ולא יתנו סיבה לרכב איסוף הגזם להגיע לשכונה (מחפשת מתחרים על מקורות לחומר יבש).
- - מסכים עם זה ובהחלט עדיף לעשות קומפוסט מאשר לרפד עוד שכבה במזבלה המקומית.
- לא רוצה להריח ריסוסים עם בוא האביב.
- - מי מרסס? בישוב? שוב הסעיף הראשון להיות הקבלן...
- רוצה שכנים שיביאו אלי את עודפי העגבניות שלהם ויקחו את עודפי המלפפונים שלי. וישארו ליוגורט עם גרנולה.
- - בהחלט
- רגועים. שיהיו רגועים.
- - טוב זה כל אחד ישמח אני הרגיעון בבית שלנו
- מחפשת שותפים לקניית שקים של מוצרי מזון יבשים אורגניים.
- - אני אשמח להיות שותף בכל מקרה של חיסכון בקניה של מוצרים אורגנים וטבעיים.
- דקלי קוקוס עושים לי חררה.
- - אפשר לגדל מה שבא לך כל עוד זה יפה ומועיל
לדעתי גם שטח של דונם וחצי זה ענק, ובטח שחצי דונם רק לבית עצמו?
לדעתי ההגיון אומר על חצי דונם שמתוכו 100 מ"ר יחולק על חלקים בנויים (הבית,מחסן,מרפסת, כלוב חיות אם רוצים) אם בכלל עושים בצורה נכונה אז יש שטחים משותפים עם שאר השכנים אז זה לא בדיוק שמחשיבים את האדמה כחצי/אחד וחצי אלא השטח הגדול של כולם שמגדלים בו את הכל ונהנים מפירות עמל משותפים וכך גם החניה היא מאחור ולא בחזית ששם שמים תא השטח המשותף והכייף
אגב אם הבנתי נכון הכוונה שלך זה שינוי מקום מגוריך הנוכחי, אני גר ביישוב שהיה קיבוץ לשעבר,
מבחינת זכויות זה כאב ראש כי הם כבר עושים שינויים שלא מתאים למקום כפרי אלא פרוורים, כמו לדוגמא מדרחוב כדי שהרכבים יוכלו להגיע לכל פינה פה וזה מחריד לדעתי, לא שזה הפריע לשכנים עד עכשיו לעבור מול הבית שלי עם רכב אפילו על האדמה ולשים פיסת אסבסט בשביל לחלץ את הרכב מההתקעות באדמה
{נעמי בן שיטרית-17T11:51:50):
רוצה להרחיק את תנועת המכוניות מהבית שלי,
מי מרסס? בישוב? שוב הסעיף הראשון להיות הקבלן...
שני הסעיפים האלהיתקיימו על פי ההסכם בשכונה בנווה איתן.
לא יהיו חניות ליד הבתים והקיבוץ מתחייב לא לרסס בקירבת השכונה (יש איזה שטח הפרדה מוסכם)
{אלרונד גליל מערבי-17T12:21:33):
לא יהיו חניות ליד הבתים והקיבוץ מתחייב לא לרסס בקירבת השכונה (יש איזה שטח הפרדה מוסכם)
גם אצלנו מרססים רק בשטח של המעטפת של הקיבוץ
ז"א לא בתוך הקיבוץ עצמו
אבל איך אפשר לסמוך שלא יפול קצת מהריסוס עד אלינו באמת?
{ה עוגיה-17T23:53:36):
אחד הדברים שקצת מרתיעים אותי בכל זאת ממקומות כאלה, הוא שהם נוטים להיות הומוגניים מדיי לטעמי מבחינת ההרכב החברתי. אני חושבת שיש יתרון לגיוון והחלפת דעות שונות
את צודקת.
אני אזכור את זה....
אישית מצאתי, שכשיש חלקות אדמה גדולות הצמודות לבתים, הקשר בין השכנים קטן בהרבה
זה נכון כשיושבים על 5 דונם. אבל אם התכנון הוא כזה שחלקות הבניה רצופות לאורך הכביש והשטח הנוסף מאחור - זה צפוף מספיק.
אז באמת, כמה רחוק (גיאוגרפית) את מוכנה ללכת?
לא הבנתי את השאלה.
את מתכוונת, כמה אני מוכנה להרחיק ממקום הישוב הנוכחי שלי?
אני רוצה להצליח כאן. אם אני אראה שזה בלתי אפשרי אז... לא יודעת. זה פותח הכל מחדש.
לפעמיים ילדים חוצים קירות וחצרות, ולא תמיד נעים לשמוע אותם
לא אותו דבר בכלל.
טלויזיה זה ברררררר (כשזה בווליום גבוה ומבית אחר). זה מטרד לא נורמלי.
זה ומזגנים ישנים או מדחסים מסוג אחר. כשיוצא לי לעבור ליד איזושהי מכולת עם מנוע מטרטר של מקרר שעובד יום ולילה בטרטור מטריד אני ממש מרחמת על השכנים. נראה לי נורא כמו לגור ליד תחנת כיבוי אש.
- מי מרסס? בישוב? שוב הסעיף הראשון להיות הקבלן...
נכון להיום, באביב, איפה שאתה מסתכל אתה רואה איש עם מרסס גב.
ממש סכנת נפשות לשחרר ילדות ליד חובזות מזדמנות באביב כי לך תדע אם הן לא רוססו שעתיים קודם.
פה בישוב אנשים מתים על ריסוסים. לכל שאלה תשובה והיא באה בבקבוק רעיל וריחני.
אני מקווה שאפשר לקבוע כללים לשכונה גם אם אני לא הקבלן. בכל מקרה זאת לא תהיה שכונה על אדמה שלי שאני מוכרת לאנשים שאני מסננת, כי אין לי אדמה כזאת. זה יהיה דרך המועצה או משהו ציבורי אחר.
אני צריכה למצוא את הדרך להחיל כמה חוקים על השכונה. זה בעצם מה שאני מחפשת, את הדרך החוקית לעשות זאת.
לדעתי גם שטח של דונם וחצי זה ענק, ובטח שחצי דונם רק לבית עצמו
אני לא בקיאה עד כדי כך בהגדרות וחוקים אבל הרעיון הוא שיש משבצת בת חצי דונם שמותרת לבניה ודונם (או גודל אחר, בטח יהיו כאלה שירצו פחות) שהוא אדמה חקלאית (ולכן אסורה לבניה). זה לא אומר שבונים בית של 500 מ"ר אלא שהאזור בו יכול להיות הבית (ושאר מבני החצר) מוגבל ומוגדר.
השטח הגדול של כולם שמגדלים בו את הכל ונהנים מפירות עמל משותפים
אני אשמח לעשות דברים במשותף אבל מנסיוני (בהרכבים קטנים יותר משכונה שלמה) - לכל אחד הדרך שלו. צריך שלאנשים תהיה אפשרות לעשות דברים לבד ואם יחפצו - יעשו גם ביחד.
אני לא רוצה קיבוץ, אני רוצה שיתוף "בהתנדבות", כשזה מתאים.
אגב אם הבנתי נכון הכוונה שלך זה שינוי מקום מגוריך הנוכחי
זהו בדיוק, שלא. אני רוצה להישאר במקום הישוב הנוכחי שלי אבל לגור בבית משלי (גרה בבית שכור) בסביבה של אנשים טובים.
אבל איך אפשר לסמוך שלא יפול קצת מהריסוס עד אלינו באמת?
אין 100%. אבל זה שאתה יודע, למשל, שגם הרשות המקומית לא נכנסת עם ריסוסים (נגד עשביה) ואם מרססת (נניח, נגד יתושים) זה בהתראה - אתה כבר במצב טוב יותר.
היום אני יודעת על ריסוסים בסביבתי דרך האף.
היום אני יודעת שהשדה הגובל בחצר שלי מרסס כמקובל בענף ולי אין שום דבר לעשות בנידון.
אז יעופו עלי קצת ריסוסים מרחוק, ניחא. לפחות זה יהיה קצת.
{תמי גלילי-17T23:55:29):
ה נכון כשיושבים על 5 דונם. אבל אם התכנון הוא כזה שחלקות הבניה רצופות לאורך הכביש והשטח הנוסף מאחור - זה צפוף מספיק.
כן, לזה התכוונתי (-: . אבל במצב הזה, לא יכולות להיות חלקות ממש ענקיות.
עוגייה, תעיפי מבט באתרים שהפניתי אליהם. ל-cohousing יש עלון. ייתכן שתקבלי רעיונות!
עוד רעיון לשטח המשותף: ברכה טבעית, כמו שפופולרי באוסטריה וכמו news]הברכה בסן דייאגו 1hs22natpool[/po].html
(בקהילת החלומות שלי תהייה אחת כזו, שמתנקה באופן טבעי מצמחים ששותלים על גדותיה, ובלי כימיקלים)
{אילה א-18T00:18:01):
למצוא את הדרך להחיל כמה חוקים על השכונה. זה בעצם מה שאני מחפשת, את הדרך החוקית לעשות זאת.
עמותה נראהלי
ככה עושים בישובים קהילתים ואז אתה חייב להיות חבר בעמותה כדי לקנות בית שם וזאת בעצם הדרך שלהם ללא להכניס אנשים שלא מתאימים להם
לטוב ולרע.
{מיכלול ה-18T13:30:41):
עוגיה, אני חושבת שאם את רוצה לקדם כזה דבר מאוד יעזור אם תמצאי עוד משוגעים לדבר שיקדמו אותו איתך. כי לקבוצה יש כח. לשם כך נראה לי שיעזור עם שתספרי לנו היכן את גרה או רוצה לגור (או לפחות אזור בארץ שאליו את מתכוונת).
{ה עוגיה-18T13:45:06):
אני גרה ביבנאל.
{רונן תשרי-21T10:26:23):
שלום למתדיינים כאן.
אנחנו בונים בחרשים שכונה חדשה. חרשים נמצאת בין פקיעין לבית ג'אן על גבול שמורת הטבע הר מרון בתוך חורש ים תיכוני בראשיתי. בהיותי עומד בראש התושבים בשכונה, זכיתי להיות מעורב ולהשפיע על אופי השכונה.
מבלי להכנס לכותרות וססמאות, שכונה זו שמגרשיה חצי דונם משתלבת בסביבה לגמרי לא רע. היינו רוצים שהחלקים הציבוריים יהיו יותר משתלבים ממה שהם בפועל, אך במבחן התוצאה, יש לנו שכונה בבניה שנראית מאוד שונה מהרגיל. ההבדל הגדול נוצר בעקבות רצונם האישי של הבונים בשכונה למזער נזקים סביבתיים. כל אחד בונה לפי דרכו ועל פי חלומו אך תוך התחשבות בשכניו ומתוך הסכמה כללית לא מחייבת אך תקפה להשתלב במידת האפשר בסביבה. בשכונה בתים הנבנים בשיטות בניה שונות, החל מבניה רגילה בבלוקים ובטון דרך בתי עץ "רגילים" ועד בתים מפאנלים מבניים סופר מבודדים.. שמנו דגש גם על מרחב אנושי ירוק, כלומר, לא לכפות זה על זה תקנוני בניה מחמירים. סמכנו זה על זה ועד כה לא התאכזבנו. רבים מאוד אמרו לנו לאורך הדרך שלא נצליח לבנות שכונה ירוקה על מגרשי חצי דונם, המציאות מראה שאפשר... מוסדות וגופים שונים מקשים על גישה ממזערת הרס סביבתי בבנית שכונה. למרות זאת ניתן באופן מסויים לחרוג מהגישה השגרתית של "שלמת בטון ומלט". כל המגרשים בשכונה שווקו מפה לאוזן - הביקוש לשכונות ירוקות מבחינה אנושית וסביבתית, קיים.. אשמח לחלוק את הידע שצברתי, להדריך, ליעץ ולהנחות אנשים וישובים נוספים כיצד לישם רעיון דומה במקומות אחרים. השכונה שלנו בחרשים יכולה להיות דוגמא חיה לרעיון של שכונה משתלבת בסביבה.
אני מחפש עוזרים לבנית ביתי, שהוא בית להרכבה מפאנלים מבניים מבודדים. דרושים אנשים שיש להם יכולת עבודה פיזית (לא יותר מידי מאומצת), ידים טובות וראש חושב על הכתפיים. מובטחת לעוזרים חווית לימוד של שיטת בניה חדשנית וידידותית מאוד לסביבה.
רונן תשרי, חרשים.
04-9803855 054-7233280
[email protected]
משתמשת