כואבת ובוכה

אנונימי

אובדנה של אם לילד שני
אני בשבוע 28 להיריון כל הבדיקות נמצאו תקינות הריון שלישי אחרי הפלה בשבוע 8 בהיריון ראשון ולידה בריאה עם ילדה מקסימה בהיריון שני
כבר שבועיים לא מרגישה תנועות עובר אתמול אחרי שנשקלתי באקראי וגיליתי שלא רק שאני לא עולה במשקל אפילו ירדתי הנורה האדומה שהיתה לי התחילה להבהב בחוזקה כך שלא יכולתי להתעלם ממנה - חששותיי התאמתו העובר מת ולא מאתמול אפילו יש לי בצקת (מה זה אומר שהוא התחיל להירקב לי בבטן?) בניגוד למצבי בהיריון הראשון ששם חשתי דחיפות להפטר מהעובר ומההיריון- עכשיו אני לא מרגישה ככה, ביקשתי לא לרוץ לבי"ח ולנסות לעבור את זה כמה שיותר טבעי למרות שהרופאים מאיימים בכל מיני צרות עד אובדן החיים שלי - אבל אני החלטתי שלחכות יום אחד זה משהו שאני חייבת לעצמי - הלכתי לרפלקסולוג כדי לעודד צירים באופן טבעי - הוא אמר לי מראש שהסיכויים הם 50% נכון לעכשיו 7 שעות אחרי הטיפול שלו אין לי צירים - בבקר אני אסע לבי"ח אבל למרות שזו לידת סרק אני עדיין אבקש שחוץ מהפיטוצין שבטח יפציצו אותי בו כדי לגרום לצירים לא תהייה שום התערבות , אני יודעת שאני מסוגלת לעמוד בלידה הזאת אני אוציא את העובר המת החוצה כדי שהרחם שלי יהיה נקי ומוכן להיריון הבא
תחזיקו לי אצבעות אני פוחדת

כואבת,
אני מכירה אמא שחיכתה ככה עם עובר מת יותר זמן.
אם את רוצה לדבר אתה, אשאל אותה אם היא מוכנה לחלוק.
מחזיקה אצבעות.

בנוסף, אולי את רוצה לקרוא את סיפור הלידה השקטה של אמא נמרה.

תודה גילה
אשמח לשוחח איתה אם היא מוכנה
לא מצאתי את סיפור הלידה השקטה

סיפור ההפלה של אמא נמרה

תחזיקו לי אצבעות אני פוחדת
מחזיקה לך. זה כל כך קשה וכואב!!!!

יעל, תודה שכתבת פה.
(כואבת - אני התיחסתי בדברי ליעל.)

תחזיקו לי אצבעות אני פוחדת
מחזיקה לך. שתעברי את זה בשלום ובבריאות.

וחברות, לא לרוץ לצילום רחם גם אם הרופא אמר. זאת בדיקה פולשנית מאוד וכזו שיכולה לגרום לנזק בלתי הפיך.

דף תמיכה

נכון להיום עדיין לא ילדתי
הרופאים להפתעתי היו מאד עדינים ורק החדירו לי כדורי פי-ג'י לנרתיק שהיו אמורים לעשות פתיחה וגם צירים, כיוון שאין לי עדיין קולטנים בנרתיק לא נוצר דבר מזה
והרופאים המליצו לחכות שהצירים יגיעו באופן טבעי - הללויה
אני צריכה להיות בביקורת בבי"ח עוד לא ברור לי באיזה תדירות (לבדיקות דם של תיפקודי קרישה, ולחץ דם )
היום אני בבית אחרי 4 ימים בבי"ח ( אינטרנט זה הדבר שהיה הכי חסר לי בבי"ח אחרי הבת שלי ובן זוגי)
להרגשתי הלידה לא קורית משתי סיבות א- הגוף לא מוכן ב- אני לא מוכנה לשחרר ולהפרד
הדבר המדהים הוא שלסביבה שלי קשה מאד הם רוצים כמה שיותר מהר לגמור את העיניינים
כנראה שאני מאיימת באיזה אופן על החברה, מסתובבת לי במרץ עם עובר מת ברחם

_תחזיקו לי אצבעות אני פוחדת
מחזיקה לך. זה כל כך קשה וכואב!!!!_

רק עכשיו נכנסתי וגיליתי את מה שאת עוברת.

אני מקוה שתמשיכי להרגיש חזקה בכל החלטה שתבחרי.

אמא נמרה קראתי את הסיפור שלך ואת הדרך שבה ילדת זו הדרך בה גם אני רוצה ללדת - עם חיבור עמוק למקום הראשוני - יש בזה משהו כל נכון ואפילו מקל במידת מה

אני כבר יודעת כמעט חודש שהעובר אצלי מת
ואני מצפה ללידה טבעית כמו אשה בחודש תשיעי
גם הסביבה שלי יודעת וההתמודדות היא כפולה
ברור לי שהפרידה והאבל לא יסתיימו בלידה אבל גם עכשיו יש לי זמן לעכל ולהבין מה קורה לי בכל הרמות

אגב, אני לא מצליחה למצוא חומר על מה קורה פיסית בגוף בזמן ההמתנה הזה, אם יש למישהו רעיון איפה אפשר למצוא חומר כזה , ואיך הגוף בסופו של דבר מגלה שהעובר מת וצריך להוציא הכל החוצה

שליחה על ידי אור* » 11 יולי 2005, 12:07

לכואבת ובוכה.
אני עברתי הפלה יזומה בשבוע 22+, בשל ירידת מים.
עברתי לידה רגילה, ומכיוון שלא היו צירים קיבלתי זריקת זירוז.
אני עברתי את ההפלה בשל סכנה לאם ולעובר.
העובדה שהעובר מת לא מסכנת אותך?
אני כל כך מבינה אותך, אני זוכרת את הלילה בבי"ח שציפיתי ללדת למרות שידעתי
שאני חוזרת הבייתה בידיים ריקות.
זה קשה , ולא קל אני בחרתי להמשיך הלאה להריון חדש והיום שנה אחרי, יש לי תינוק בן חודשיים.
אני מאחלת לך שתעברי את המצב בדרך הקלה ביותר ולא תידעי עוד צער בחיים.
מחזיקה לך אצבעות.

כואבת ובוכה ,

מה קורה אצלך?

תודה לכל מי שתמכה וכתבה מילות עידוד
כבר כמעט לא כואבת ובוכה
שלושה שבועות אחרי הלידה
ואני מתכוונת לכתוב את כל הסיפור בעתון הקרוב של באופן
אני מרגישה מין שליחות בסיפור הזה
בהעברת המעט ידע וניסיון שנצבר לי בהמתנה ללידה שלקחה 5.5 שבועות ממות העובר
ובליויי בנות שחוו משהו דומה

_שלושה שבועות אחרי הלידה
ואני מתכוונת לכתוב את כל הסיפור בעתון הקרוב של באופן
אני מרגישה מין שליחות בסיפור הזה
בהעברת המעט ידע וניסיון שנצבר לי בהמתנה ללידה שלקחה 5.5 שבועות ממות העובר
ובליויי בנות שחוו משהו דומה_