חטיף לא מועיל ולא מזיק

[קלמנ_טינה*]

אתן מכירות את זה שבא לכן לנשנש משהו, או שלילדים שלכן בא לנשנש משהו, והמשהו הזה הוא לא אגוזים, צימוקים, כדורי תמרים או קרקר פשתן בלתי אפוי?
אז לי זה קורה כמעט כל יום.
אלא שרוב החטיפים פשוט לא נכנסים אלינו הביתה, ואם כן - אני לא מוכנה לגעת בהם אפילו במקל.
אז מה נשאר?
יש לי בינתיים רשימה חלקית של דברים שכיף לנשנש ונדמה לי שאין להם ערך תזונתי בכלל: לא חיובי ולא שלילי.
ומה אתכן? רעיונות נוספים יתקבלו בשמחה כאן בהמשך.

[קלמנ_טינה*]

החטיף המנצח שלי: פופקורן שעשוי במכונה. בלי טיגון ובלי שמן, ונראה לי שבעיקר עשוי מאוויר.
אפשר גם: פיצוחים קלויים (שקדים, פיסטוקים, קשיו וכו'. לא כוללת ברשימה בוטנים מצופים בשטויות או מנצ'יס)
ולפעמים: אצות נורי חתוכות ומתובלות או סתם ככה.

ומה עם
פריכיות אורז
פריכיות כוסמת
אולי אפילו קורנפלס פשוט, לא מסוכר.
^{(הדברים האלה לא הולכים אצלנו כל כך, כי אני לא ממש אוהבת לקנות דברים באריזות, ובטח לא סתם חטיפים. מילא שהילד קונה צ'יפס בשקית, אבל לקנות בעצמי...? 0-:)}

טוב, זה השני גרוש שלי.
גם הצעות "בריאותיות" יתקבלו בשמחה, אם כיף לנשנש אותן.
9-:

[אילה_א*]

גזר קולרבי ושומר

[קרוטונית_מהמרק_הגדול*]

שקדים, פיסטוקים, קשיו
לאלה אין ערך תזונתי??

<מנשנשת גלעיני אפרסק. המון זמן>

[אליס_בארץ_המראה*]

עגבניות מיובשות

[דנה*]

טחינה ומולסה 1:1

[עדי_ל*]

אצות. ממש הדפים שמגלגלים.. (נורי שמם?)
זה ממכר. הקטן (3 וקצת) יכול לאכול חבילה, אם לא עוצרים אותו.
אין לי מושג כמה דפים זה סביר..אבל הבנתי שכדאי לעצור בזלילתן - בשל עיניין הכספית וגם היוד.
אם יש למישהי משהו להוסיף בעיניין האצות, אשמח לשמוע.

[קלמנ_טינה*]

לאלה אין ערך תזונתי??
לא יודעת מה נשאר מבחינה תזונתית, אחרי כל הקלייה הזאת P-: (מישהו פה מבין בכימיה או תזונה?). אבל אני מעריכה שהם לא מזיקים, ולי זה בהחלט מספיק. מה שכן, יש להם ערך משל עצמם: הם כיפיים לאללה. (-:

עדי ל: אלה בדיוק אצות נורי שהתכוונתי אליהן! (-:

[קלמנ_טינה*]

אה, וגם תודה ל{{}}אילה א על תזכורת השומר!!! 9-:
(במיוחד עם קצת לימון ושמן זית)

[פלוני_אלמונית*]

טחינה ומולסה 1:1
דווקא מאוד מאוד מועיל ומזין, במיוחד מטחינה משומשום מלא.

[קרוטונית_מהמרק_הגדול*]

לא יודעת מה נשאר מבחינה תזונתית אחרי כל הקלייה הזאת
נו טוב, אני אוכלת לא קלוי
(לא מזמן קניתי בטעות שקדים קלויים וממש הרגשתי שהטעם "שרוף").

[אמא_של_דגיגונת*]

אנחנו הוצאנו את הלחם מהבית, אבל אם בא לנו למרוח משהו על פרוסה, אנחנו משתמשים ביריעות של כרוב סגול ! זה קראנצי, וטעים הרבה יותר (כרוב וטחינה זה מעדן..)

[אמא_של_דגיגונת*]

ועוד - אצלנו מנשנשים אפונה.

[טרה_רוסה*]

זיתים, חמוצים, קוביות אבטיח.

[דגנית_ב*]

(קלמנטינה - למה את מתכוונת בערך תזונתי?)

אצלנו עכשיו - קלמנטינות...

[בלה_שנדמה_לה*]

אדממה, יעני פולי סויה, וגם פול אם הוא מוכן כראוי.
לפני שבוע קניתי בעיר העתיקה בירושלים שקית עם תרמילי חומוס שנקטפו ונאפו בעודם ירוקים, מתובלים מעט... מעדן!! אוכלים כמובן רק את הזרעים.

רגע, מה עם פירות רגילים?
תפוח פרוס, אפרסק, שזיפים, משמש, נקטרינה...

[פלוני_אלמונית*]

לא יודעת אם זה ממש לא מזיק אבל בכל זאת-
"ביסלי" מפסטה מבושלת, מתובלת, אפויה בתנור

[אלטר_אגו*]

פירות.
כל דבר עם אגוזי מלך: גזר עם אגוזי מלך, עגבניות שרי (עגבניות שרי! נשנוש אולטיבטיבי!) עם אגוזי מלך, מלפפון עם אגוזי מלך, פלפל צהוב עם אגוזי מלך.

[שמש_בחורף*]

פיתות מרוחות במשחת שמן זית וזעתר, חתוכות לרצועות ארוכות ואפויות בתנור.

[טלי_מא*]

כל הקלייה הזאת
הקלייה הופכת את השומנים למזיקים.

[ילדת_טבע*]

יש לי קצת בעיה עם הכותרת... לא מועיל? למה לא מועיל? מלבד הקלויים שעלו פה שלא עומדים בחצי השני של הקטגוריה, הכל נשמע לי מזין יופי ומועיל ביותר.
אצלנו הלהיט הנוכחי הוא מיני סנפרוסט קטנים כמו תירס ואפונה כשהעדינה היא הכי שווה, ככה קפוא. עונה על קטגורית הקרחונים. הילדים טורפים את זה כמו מטורפים.

[שמש_בחורף*]

גמני אוהבת לנשנש אפונה קפואה.
וילדי אוהבים עדשים מונבטים, וחומוס מונבט.

[אלטר_אגו*]

יש לי קצת בעיה עם הכותרת... לא מועיל? למה לא מועיל?
גם בי זה מעורר חוסר נוחות, ואני חושבת שהמוקד של זה הוא ההפרדה בין "אוכל", "ארוחה", לבין "חטיף", "נשנוש", "שאינו אוכל". אם זה לא אוכל, למה לאכול את זה, ואם זה כן אוכל, למה להתייחס לזה בפחיתות כבוד? אולי כי זה קטן? מהיר? לא דורש הכנה ממושכת? למה זה לא מועיל? אם זה מה שהגוף מבקש, אולי זה כן מועיל? רגע, מה "מועיל", בעצם? בהנחה שבתרבות השפע אנחנו בכל מקרה אוכלים יותר מדי... טוב, הסתבכתי. מישהו יכול למצוא לי קצה חוט פה?..

[ש_י_ר_י*]

נראה לי שנשנוש זה בדיוק מה שתיארת - קטן, מהיר, לא דורש הכנה והתארגנות. אולי ברמה הערכית זה באמת חבל להתייחס אליו ככה.
אצלנו הנישנושים כוללים בנוסף לפירות יבשים ואגוזים, גם:
זיתים
ירקות חתוכים
פרוסת לחם עם ממרח (לא לסקול אותי בבקשה )
סלט כרוב וגזר

[קלמנ_טינה*]

יש לי קצת בעיה עם הכותרת... לא מועיל? למה לא מועיל?
תראו, אופי הדף השתנה מאז שניתנה לו הכותרת, בגלל שרוב ההצעות הן מאכלים מהירים וחטיפיים שגם מזינים ובריאים, כמו פירות וירקות.
אבל אני דווקא התכוונתי לדברים שערכם התזונתי מוטל בספק, כמו פופקורן למשל.
נראה לי שהוא לא גורם שום נזק, אבל קשה לי להאמין שהוא מביא תועלת.
ובקשר לשאלה אם זה לא אוכל, למה לאכול את זה, התשובה היא שלא אוכלים את זה, אלא מנשנשים את זה. זה חטיף, ומטרתו בידור ולא הזנה.

ברור שאפשר לנשנש טונות של דברים טובים ובריאים, אבל לפעמים פשוט בא לנו לאכול משהו אחר. למשל, ענבים הם אחלה חטיף שבעולם מבחינתי - אחד המובילים ברשימה שלי. אבל לא הכנסתי אותם כי שם אין לי התלבטויות (כמו במקרה האגוזים והצימוקים, שאני אוכלת המווון).

אגב, אני חוששת שחטיפים כמו פסטת-ביסלי או פיתה לא עומדים מבחינתי בקריטריון הזה, כי קמח לבן הוא דבר די מזיק. אבל זאת רק דעתי.
(אבל לא "רעיל", כמו שאומרים פה לפעמים. הדף הזה לא אמור להיות בריאותני ומעיק).

[מיה_גל*]

עגבניות שרי! נשנוש אולטיבטיבי!

[בשמת_א*]

זה חטיף, ומטרתו בידור ולא הזנה.
?
לאכול לשם בידור?
לא מפני שקצת רעבים?
למה?
אז עדיף לנשנש מוצץ-למבוגרים... קצה של עט, עיגול הפלסטיק של בקבוק המים, אני יודעת מה... אם לא רעבים, למה להכניס לגוף בכלל?

[קלמנ_טינה*]

_לאכול לשם בידור?
לא מפני שקצת רעבים?_
צודקת, התיקון ממש במקום. זה מפני ש{{}}קצת רעבים.
לא ממש לארוחה, אבל למשהו.

מצד שני, כמעט תמיד אני "קצת רעבה". יש לי גם התכונה המרגיזה להישאר תמיד באותה גזרה ומשקל ולא לחוש תחושת כובד מאוכל, בלי קשר לכמות האוכל (אולי זה קשור לתזונה הטבעונית שלי?). אז אם לא הגזמתי ממש, אין לי מוטיבציה להפסיק לאכול.
ובקשר לבידור: לאכול זה כיף!

[e*]

מצחיקה- גם קצת רעב זה רעב. מי אמר שצריך לאכול ארוחות גדולות ומסודרות? בטח אם את טבעונית, אז הנישנושים הם חלק מהתזונה שלך לאורך היממה. אין שום סטייק שיסתום אותך לשעות.
ובקשר לאוכל כ"בידור", הייתי מדייקת ואומרת שהאוכל צריך להיות מעניין ומגרה- טעם, צורה, מרקם וכו'. זו התנסות לאכול- וככזו היא יכולה להיות "מבדרת" במובן של חוויה. לא הייתי אוכלת מתוך שעמום נטו.

[בשמת_א*]

מי אמר שצריך לאכול ארוחות גדולות ומסודרות?
איפה ניצן אמ?
נהפוך הוא! נראה שהארוחה האולטימטיבית היא שורה של "נשנושים". כשרעבים - אוכלים משהו קטן. נגיד, כמה כדורי תמרים. אחר כך כמה ענבים עם שקדים. אחר כך סירות של פלפל אדום עם גבינת עיזים (-: ועיגולי מלפפון (הילד ואני אוהבים לעשות צורות, למשל המלפפון כמפרש תקוע בגבינה מעל הפלפל. נחמד לאכול יצירות!).

[כובע_קסמים*]

_פריכיות אורז
פריכיות כוסמת
אולי אפילו קורנפלס פשוט, לא מסוכר_
נדבק מאוד לשיניים ועלול ליצור עששת.

בכלל אני לא מאמינה שיש משהו "פרווה" לגוף. אולי יש מועיל פחות או יותר או מזיק פחות או יותר.
סתם לא מועיל ולא מזיק

[יול*]

ארטישוק!
הנשנוש האולטימטיבי.

[אמא_נמרה*]

_זה חטיף, ומטרתו בידור ולא הזנה.
?
לאכול לשם בידור?
לא מפני שקצת רעבים?
למה?
אז עדיף לנשנש מוצץ-למבוגרים... קצה של עט, עיגול הפלסטיק של בקבוק המים, אני יודעת מה... אם לא רעבים, למה להכניס לגוף בכלל?_

|yes|

יש כמה תרגילי פאולה למי שיש דחף לנשנש, אבל לא רעבה.

[פלונית_כרגע*]

מה ז"א למה לנשנש שלא מתוך רעב?
יש מיליון סיבות
כי עצבניים, כי אין חשק לטרוח (במקרים מסוימים אפילו לשטוף פירות נחשב לטרחה)
כי מוטרדים, רוצים להתחמק ממשהו או מישהו.., מתוך שעמום ועוד ועוד..
ברור שאלו לא סיבות טובות ובריאות ואנו יכולים לעבוד על עצמנו, ואם משעמם אז שנלך לקרוא ספר או נוריד כביסה.. אבל לא רוצים לעשות את זה!
לא רוצים להיות יעילים או שאין חשק (זה לא אותו דבר)
מאותה סיבה יש כאלו שגולשים באינטרנט ומרפרשים על אותו אתר מיליון פעמים כדי לראות שלא התחדש שם כלום..
(אני, מה פתאום!)

[ניצן_אמ*]

איפה ניצן אמ?
רק עכשיו ראיתי.

מה ז"א למה לנשנש שלא מתוך רעב?
אפשר לקרוא המון על זה ב גמילה ביתית ממתוקים

[פלונית_כרגע*]

ברור ניצן ברור
רק שזה קשה, קשה מאוד!
אז פה מחפשים גם נישנושים בסדר
פעמים רבות אני אוכלת (שלא לומר טוחנת) צימוקים שקדים עגבניות שרי וכו' שלא מתוך רעב אמיתי.

[פלוני_אלמונית*]

אגב, אני חוששת שחטיפים כמו פסטת-ביסלי או פיתה לא עומדים מבחינתי בקריטריון הזה, כי קמח לבן הוא דבר די מזיק
הי, יש פסטה מקמח מלא...

[עולם_ומלואו*]

חטיף חומוס
כמו ביסלי אבל מחומוס, לא מקמח.

[מארז_אהבה*]

אני לא נכנסת לשאלה המוסרית לנשנש או לא ולמה -- האמת זו נראית לי היתמממות מטורפת. אני לא אדם של כן או לא אלא של כמויות. מבחינתי כמעט כל דבר הולך אם זה בכמויות קטנות ורק מדי פעם.
ולכן רק אוסיף את הנשנוש האהוב עלי -- יוגורט עם כפית טחינה (וקצת מלח וכמון).
ולעניין הנוֹרי -- גם בהריון מוטב לא להגזים עם זה (בגלל היוד).

[ניצן_אמ*]

פעמים רבות אני אוכלת (שלא לומר טוחנת) צימוקים שקדים עגבניות שרי וכו' שלא מתוך רעב אמיתי.
אז אני הייתי הולכת בכיוון של מציאת ההתמכרות שלך, ונשנוש אמיתי, כן מתוך רעב אמיתי, תקין, בריא, אבל לא של מורעבות מוחלטת. פשוט רעב קטן כזה.

נשנושים?
ת'רוב שאני אוכלת כתבתם.
אבטיח. מלון. ענבים. קרקרים מיובשים מפשתן. תערובת אגוזים ופירות יבשים. מקלות ירקות עם טחינה גולמית לטבילה. פולקע.
אצות זה נהדר והיה תחליף מעולה לנסיונות לאכול נייר כשהייתה פיצקית. בארה"ב גם היו כאלה מאורגנים כחטיף. כמה עלים גזורים לגודל של בפלה, מודבקים זה לזה ומתובלים. יאמי.
אני חולה על טחינה גולמית. שותה קצת מדי פעם...
תותים.

[גילית_ט*]

לאחרונה אנחנו לוקחים שומשום מלא שמים במחבת עם הלהבה הכי קטנה, קולים לפחות 10 דק, טוחנים במטחנת תבלינים, מעבירים לקערה, מי שאוהב מתוק מוסיף סילאן (דומה קצת לחלווה) ומי שמחפש מלוח מלח.
זה סוג של מאכל יפני, שאיך שאת קולה את השומשום ככה את אוהבת את ילדייך...

[ילדת_טבע*]

שאיך שאת קולה את השומשום ככה את אוהבת את ילדייך...
אוי... אבוי... להרעיל ילדים מתוך אהבה... לא חבל על השומשום?

מה הבת שלי עוד אוהבת לנשנש (היא מאוד מקורית זאת): שיבולת שועל יבשה ככה מהשקית, נבט חיטה ככה מהשקית, עלים של שומר, ביצה חיה חור מול חור, גרגרי חיטה יבשים (מקורית, כבר אמרתי?).
בן זוגי מנשנש כפייתי של מקלות שוש. זה גם עזר לו להגמל בקלות מהעישון (עזר לניקוי וגם לרצון לנשנש במקום לעשן).

[אלטר_אגו*]

להרעיל ילדים מתוך אהבה...
הלו! כל זה כי היא קולה את השומשום? לא דיאט ספרייט, לא ארטיק בצבע ירוק זוהר, שומשום מלא, רק קלוי?..

[מיכל_ע*]

אצות נורי חתוכות ומתובלות או סתם ככה.
כמה עלים גזורים לגודל של בפלה, מודבקים זה לזה ומתובלים.
קניתי לראשונה אצות. האם אין צורך להשרות אותן במים לפני האכילה? מודבקים זל"ז - איך? מתובלים - איך?

[מיכל_ע*]

הנשנושים של הימים האחרונים:
מאפינס בננה ללא סוכר, זה מספיק מתוק גם ככה.
פקוס, התגלית החדשה שלי: סוג של מלפפון, טעים!

[אני*]

פקוס, התגלית החדשה שלי: סוג של מלפפון, טעים!
פקוס (מין מלפפון שעיר) יכול להיות מאוד מאוד טעים ויכול להיות מר ומזעזע ממש.
כדאי לטעום לפני שמכניסים לסלט כי זה יכול לרצוח סלט גדול ושלם בלי שיש איך להציל את המצב.

[סמדר_נ*]

אפונת שלג. יקר אבל שווה למי שמוצא.
ירוק, מתוק ורענן. דורש שטיפה בלבד.

[יול*]

אפונת שלג
מה זה?

[סמדר_נ*]

ידוע גם בתור "אפונה סינית". תרמילים ירוקים רחבים עם זרעים קטנים בפנים. אוכלים את התרמיל בשלמותו.
כאן (קליפורניה) יש בכל סופר. בארץ הייתי רואה לפעמים במגה וכאלה, או בחנויות אורגניות.

[יול*]

תודה.
נשמע טעים, אני אחפש.

[גילית_ט*]

להרעיל ילדים מתוך אהבה...
מה רע בשומשום מלא אורגני קלוי???

[ניצן_אמ*]

שאיך שאת קולה את השומשום ככה את אוהבת את ילדייך...
לא קולה, לא אוהבת?

קניתי לראשונה אצות. האם אין צורך להשרות אותן במים לפני האכילה? מודבקים זל"ז - איך? מתובלים - איך?
אצות לסושי, דפים, אוכלים ככה. אצות אחרות, נסי. אם נחמד לך יבש - נשנשי, הוסיפי לסלט. אם פחות, את יכולה לגזור, להוסיף למרק ולתבשילים, להשרות, ועוד ועוד.
לגבי המודבקים והמתובלים - זה מוצר. לא יודעת איך.

ככלל, שעועית טריה, בתרמיל, זה טעים. יש גם תאילנדית ארוכה כזו. נחמדה לאללה.

[קרוטונית_מהמרק_הגדול*]

מה הבת שלי עוד אוהבת לנשנש (היא מאוד מקורית זאת):
אפרופו מקוריות, שלי היה מנשנש פעם אבקת חרובים כמו שהיא, מתוך הקופסא.

[אהבת_עולם*]

פרוסות בננה קפואות.
(כשהן כבר בשלות מספיק, אבל לא יותר מדי)

אפשר למצוץ כל פרוסה הרבה זמן, יש לזה טעם של גלידה, וזה ממש יאמי.
<אוהבת לנשנש ליד המחשב>

[אהבת_עולם*]

ובכלל, אני זוכרת שבעבר טעמתי עוד סוגים של פירות קפואים וזה היה ממש טעים - כמו תאנים, ענבים, ליצ'י.
אבל באמת שאין על פרוסות בננות.

כמובן שאפשר גם תמרים סתם ככה (ולא רק כדורי תמרים).
ואפשר תמר לח, וגם תמר לח קפוא.

מה שטוב בקפואים - שזה כמו ארטיק כזה, שכל חתיכה לוקח הרבה זמן עד שגומרים למצוץ אותה.
ככה שאוכלים בטח פחות מאשר במצב שהיינו אוכלים את זה כמו שזה.

כמה קפוא זה בריא אני לא יודעת, אבל בתור חטיף זה מאוד כיף - וכפי שאמרתי, גם נאכל לאט.

[שוות_נפש*]

אהבת עולם, תודה. זה חדש לי, אנסה את זה. את מתכוונת שאת פורסת בננה ואז מקפיאה כן? היא לא משחירה?

[מיכל_ע*]

תודה, ניצן, על ההסבר. מנצלשת לעוד שאלה על אצות: פתחתי שקית של נורי ואכלתי אחת, איך שומרים על הטריות של שאר החבילה? אין ככ איך לסגור את השקית... לשים פתוח בארון? בתוך עוד שקית? במקרר...?

[מיכל_ע*]

ועוד חטיף שהילדים שארחתי היום טרפו: כדורי קקאו ושיבול שועל ע"פ דורעם גונט:

1. 5 כוסות שיבולת שועל טחונה

100 גר חמאה בטמפ החדר

1. 5 כפות קקאו (זה בריא, נכון?)

1 כפית תמצית וניל

1. 5 כפות מים

ממש מעט סוכר, כחמישית כוס (במקור: 1 כוס)
אפשר לצפות בקוקוס

[ניצן_אמ*]

אני שמה בקופסת LOCK&LOCK יחד עם השקיק לשמירה על הלחות. נשמר יופי המוווון זמן.
אני גוזרת לריבועים לפני. ככה נוח לנשנש, להכין רול אישי או קונוס.

[חגית_ל*]

קוואקר עם מולסה

פופ קורן

קוביות קרח

סלט מלפפון ועגבנייה

[מיצי_החתולה*]

קלמנ טינה, אני מכינה לפעמים תערובת של שיבולת שועל, אגוזים וזרעים, קלויה בתנור עם מלח ותבלינים - זה טעים נורא כתוספת לסלט. לדעתי זה יכול לעבוד מעולה בתור חטיף. אני יכולה לכתוב פה מתכון אם את רוצה.

מה עם קרקרים ועוגיות מלוחות תוצרת בית? אני לא מרבה להכין כאלה, כי אם יש אותם בבית, אני לא מפסיקה לאכול מהם, אבל אפשר להכין די בקלות. אם רוצים להפוך אותם למזינים, אפשר להכין קרקרים חיים (טבעונאיים, נו). אמנם טרחת ההכנה גדולה יותר, אבל אפשר להכין כמות ולאחסן, ודווקא יש להרבה מהם בעיני איכות "חטיפית" כזאת, כי הם עתירי טעם (לפחות אלה שאני הכנתי וטעמתי {אצל מירב}. כששמים בהם בצל, שום ותבלינים, הם יוצאים בטעמים ממש חזקים).

[עדי_ל*]

את מתכוונת שאת פורסת בננה ואז מקפיאה כן? היא לא משחירה?
לקלף את הבננה ואז לפרוס ולהקפיא. לא משחיר. מעולה כבסיס לגלידות ואמנם זה לא הדף המתאים.. אז לא נספר על מיגוון הגלידות האפשריות מפירות קפואים, רק לציין את השילוב הנפלא של בננות קפואות, אגוזי פקאן, טחינה ואבקת חרובים. גלידה מופלאה ומזינה.
אצלנו, אחרי מחלה, הוא לא כ"כ אוכל ובמשך ימים התחליפים למיניהם משמשים כמזון בסיסי ולא נישנוש. ולכן דברים מסוג הגלידה הזו ואחרות, מאוד עוזרים להתחזק ולהחזיר את החשק לאכול.

[אהבת_עולם*]

אם כבר דיברנו על קפואים, אז כמובן הכי מובן מאליו - קרטיבים קטנים ממיץ פירות.

[טליה_טקאוקה*]

אדממה, יעני פולי סויה,
בדיוק לפני כמה שבועות עזרנו בשתילת שדה אדממה וזה אכן דומה לפולי הסויה אבל זה לא פולי סויה....(זו טעות נפוצה..)

_אצות נורי חתוכות ומתובלות או סתם ככה.
כמה עלים גזורים לגודל של בפלה, מודבקים זה לזה ומתובלים._
אצות הנורי המתובלות מכילות מונסודיום ממש לא מומלץ!!! (לפחות מה שבא מיפן)

אצלנו אוכלים אוניגירי-משולש אורז או מוצ'י מאורז מלא-יש למכירה גם בארץ-מחממים בגריל כמה דקות עד שמתנפח (ולא נשרף) ואז עוטפים באצת נורי עם רוטב סויה.
חתיכות מלפפון עם קצת מיסו.
בטטה בתנור.

[ילדת_טבע*]

אם כבר דיברנו על קפואים, אז כמובן הכי מובן מאליו - קרטיבים קטנים ממיץ פירות.
גם זה וגם הבננות הקפואות אותן אני אוהבת לשפד לילדים ואז זה אפילו יותר שווה, הם מארוחות הבוקר האהובות על הילדים, פתאום אמא לא אומרת להם "לא" על קרטיב וגלידה!
אני עושה מאפרסקים, בננות, תותים ומה שבכלל אוטוטו קומפוסט ולא יאכל טרי. אם יש לזה טעם מעט חשוד אני מוסיפה טיפה מולסה ואז באמת שזה לא משנה הטעם, זה מתוק מספיק וגם מכיל תוספת ברזל.

[אלטר_אגו*]

אבקת חרובים כמו שהיא, מתוך הקופסא.
אני יכולה לאכול קינמון טחון בכפית, או ללעוס קינמון לא טחון.

[אהבת_עולם*]

אני חושבת שאולי כדאי לשנות את שם הדף ל-חטיף בריא או לא מזיק.

בגלל שבסופו של דבר כן יש כאן גם חטיפים בריאים. (ואפילו אם רק לא מזיקים - זה כבר עדיף מחטיף אחר שהוא מזיק - אז אפשר לומר שזה בריא יותר.)
ובכל מקרה, זה ישקף גם את הכוונה המקורית של הדף.

[א_ל_א_ן*]

אולי-
חטיף שאינו מחטיף

[מיצי_החתולה*]

אצלנו אוכלים אוניגירי-משולש אורז או מוצ'י מאורז מלא-יש למכירה גם בארץ-מחממים בגריל כמה דקות עד שמתנפח. את יכולה להרחיב? לא הבנתי מה זה ולמה זה דומה.

[מיצי_החתולה*]

בסדר, מצאתי

[טליה_טקאוקה*]

פעם (אולי גם היום) היו מוכרים מוצי מאורז מלא בפינה הטבעית בדוכן גן שמואל, וגם בניצת הדובדבן.

[ממ*]

אנחנו הוצאנו את הלחם מהבית,
הי, הי. זה עבר פה un-noticed
אלה מאכלים מרובי פחמימות אתם אוכלים במקום? אורז? תפוחי אדמה?
פירוט בבקשה...

החטיפים שאני נותנת לבת שלי:
קרקר שיפון מלא, קרקר כוסמין מלא (רק שיפון או כוסמין ומים, מעט יחסית גלוטן) ללא מלח כלל. פריכית אורז מלא ללא מלח: זה ממש לא מזיק אפילו מזין. קורנפלקס שאפוי רק מתירס אורגני כתוש עם מעט מאוד סוכר. וכמובן, פלטות של פירות וירקות מסודרים יפה (מקלות, פרחים, פרצופים, ולפעמים בלי סידור).

[ניצן_אמ*]

_אלה מאכלים מרובי פחמימות אתם אוכלים במקום? אורז? תפוחי אדמה?
פירוט בבקשה..._
פירות, בבקשה!

[ממ*]

_פירוט בבקשה...
פירות, בבקשה!_
מעולה

אבל אני עדיין צריכה את הפתרון לתחליף לחם שנראה פחות או יותר כמו לחם... אולי באמת קרקרים חיים מפשתן. אבל אין לי זמן להכין אותם. אוף.

[ניצן_אמ*]

אוקיי.
לשים פשתן בקערה עם מים? 20 שניות. גג.
לחכות שעה? שעה. אבל לא עושים בה כלום.
למרוח על תבנית? 3 דקות. תלוי בפרפקציוניזם.
להכניס לתנור/מייבש לייבוש? כמה שעות. תלוי במייבש. אבל... לא עושים בהן כלום לטובת ההכנה.
לנקות את הכלים? ככה וככה.
סה"כ -
3:20 דקות "עבודה"
כמה שעות המתנה.
בקטנה.

אפשר פריכיות כוסמת מלאה אורגנית דקיקות מ"הרדוף".
לא מועיל. לא נורא מזיק.

[אמא_של_דגיגונת*]

אבל אני עדיין צריכה את הפתרון לתחליף לחם שנראה פחות או יותר כמו לחם...
אני רצינית לגמרי בעניין יריעות הכרוב. נסי. זה יותר טוב מלחם לדעתי. לפעמים אנחנו גם "מנגבים" חומוס / טחינה עם פטריות או עם גזר גמדי.
ובעניין הפחמימות - חסרים תחליפים?
קינואה, אורז מלא, תפו"א ובטטות, אפונה, כוסמת, פסטה שעשויה מאורז... ממש לא מתגעגעים אצלנו ללחם.
וכמובן, פירות פירות פירות.
<אם בא לנו פחמימות זולות אז יש אצלנו פתיתים. לשעות מצוקה ואבדן>

[קלמנ_טינה*]

מיצי החתולה:
דווקא יש להרבה קרקרים חיים איכות "חטיפית" כזאת, כי הם עתירי טעם (לפחות אלה שאני הכנתי וטעמתי {אצל מירב}. כששמים בהם בצל, שום ותבלינים, הם יוצאים בטעמים ממש חזקים).
נכון. לי יש בארון בקיץ קרקרים מפשתן עם כלמיני שטויות (שומשום, גרעיני דלעת...), אבל באמת הם עתירי טעם ואיכשהו יוצאים לי תמיד קצת מלוחים, אולי זה פשוט הפשתן?
כשניסיתי להוסיף בצל זה היה ממש בעייתי, גם לא נדבק טוב וגם פחות פריך וגם (!!) בטעם כה עז שיכולתי לאכול אותם רק עם אבוקדו (ואז היה טעים).
מתכון?

אה, ומוסיפה ברוח זו את השומשומיות שאופק תיאר פה פעם באתר, עם פשתן זהוב, שומשום ותמרים - והכל מיובש. נחמד וחטיפי לעילא ולעילא.

[מיצי_החתולה*]

מתכון? אני השתמשתי במתכונים מהדף הרלוונטי באתר, אבל השתמשתי בהרבה פחות בצל, כדי שהוא ירגיש יותר כמו תבלין ולא יהיה כל-כך דומיננטי. מספיק רבע בצל כדי לתת טעם לכמות נאה של קרקרים. עגבניות יחד עם עשב-תיבול שנתפס איטלקי, כמו בזיליקום או אורגנו, נותנות לקרקרים טעם של פיצה.

[ב_עילום*]

פריכיות מאורז מלא קטנות ("פריכונים") ועליהן אבוקדו ועגבניה. או טחינה ומלפפון.

[ממ*]

לשים פשתן בקערה עם מים? 20 שניות. גג.
תודה, ניצן. האם צריך לטחון את הפשתן?

אני רצינית לגמרי בעניין יריעות הכרוב. נסי. זה יותר טוב מלחם לדעתי. לפעמים אנחנו גם "מנגבים" חומוס / טחינה עם פטריות או עם גזר גמדי.
את מדברת עם אכלנית ירקות מקצועית. ובכל זאת, אני זקוקה למרקם הלחמי-קרקרי, ואני ממש אשמח אם זה יהיה בלי דגנים... אבל רצועת כרוב? בחייאת... יותר נראה לי כבר קרקר פשתן

[ניצן_אמ*]

ממ, לא צריך לטחון.
אלה הקרקרים הבסיסיים. <מעט מלח מוסיף המון>
מעבר לזה אפשר לעשות הרבה וריאציות, בכיף שלך, בזמנך החופשי. להשתמש בעגבניות מרוסקות (בבית) במקום במים, להוסיף מעט מעט שום או בצל, גזר מגורר ועוד כיד הדמיון הטובה. אני עושה אותם בכל מיני צבעים וטעמים, ההברקה הכי טובה שלנו היתה בראש השנה, להשתמש ברסק תפוחים במקום מים. יצא מעוללללה.

[ממ*]

יאללה. השתכנעתי. זה באמת נשמע קל. הגיע הזמן להתיידד עם הפשתן. תודה!
לא הרבה מים, נכון?

[א_ל_א_ן*]

כן מדובשו ולא מעוקצו
איך לא חשבנו על זה קודם???

[קלמנ_טינה*]

עגבניות יחד עם עשב-תיבול שנתפס איטלקי, כמו בזיליקום או אורגנו, נותנות לקרקרים טעם של פיצה.

מיצי, מצטערת שאני אהבלה, אבל האם את משרה את הפשתן ברסק עגבניות, או מוסיפה פרוסות דקות של עגבניה לעיסה הנמרחת לייבוש?

(קלמנ טינה מפגינה חוסר תושייה)

[ניצן_אמ*]

מיצי, מצטערת שאני אהבלה, אבל האם את משרה את הפשתן ברסק עגבניות, או מוסיפה פרוסות דקות של עגבניה לעיסה הנמרחת לייבוש?
לא מיצי, אבל משרה בעגבניוות שאני מרסקת.

[קלמנ_טינה*]

תודה

[ממ*]

ניצן, כתבת שאינך טוחנת את גרגרי הפשתן. הבעלים של חנות האוכל הטבעי אמר לי שפשתן לא טחון לא מתעכל כלל בגוף. שמעתי את זה בעבר. מה את אומרת?

[ממ*]

מקפיצה למה חדש--זה נעלם בין דפי ההפלרה וחופש הביטוי. אבל גם לפשתן מקום של כבוד בבאופן!

[ניצן_אמ*]

לועסת טוב את הקרקר.
טוחנת. אבל רק עם השיניים.

[ממ*]

_לועסת טוב את הקרקר.
טוחנת. אבל רק עם השיניים._
בסדר. הגיוני. תודה