חדר כניסה

[אנונימי]

== דפוס 130 -- Entrance Room ==
^{_מתוך הספר "A Pattern Language" Amazon:0195019199 מאת כריסטופר אלכסנדר. תרגום: שירלי טוהר}



_{המיקום והצורה כללית של הכניסה מתוארים בדפוס משפחת כניסות (102), כניסה ראשית (110) ו-מעבר כניסה (112). הדפוס הזה מתאר את פרטי הכניסה, ומשלים את הצורה המובאת בדפוס חיבור למכונית (113) ו-מרפסת פרטית ברחוב (140).}

כשנכנסים למבנה או יוצאים ממנו, צריך מקום לעבור דרכו, גם בפנים וגם בחוץ. זהו חדר הכניסה (הכולל מבואה בפנים ואזור כניסה בחוץ).

מבחינה אינטואיטיבית אנחנו רוצים לכבד את הרגע הזה -- כניסה או יציאה -- ועל החלל לתמוך בכך ולהדגיש את הזמן המיוחד הזה גם בפנים וגם בחוץ.

1. הקשר בין חלון לכניסה:

• מי שמגיע לפתוח את הדלת, בדר"כ ירצה לדעת קודם מי נמצא מהעבר השני.
• אנשים אינם רוצים להתאמץ במיוחד כדי להציץ בבאים.
• אם הבאים הם חברים, נחמד לקדם אותם בתרועה ובנפנופי שלום, עוד לפני שנפתחת הדלת.

לכן צריך להיות חלון (או כמה חלונות) במסלול מהסלון או המטבח לדלת, שמשקיף מהצד על האזור שמחוץ לדלת.

1. הצורך במחסה מחוץ לדלת:

• אנשים זקוקים למסתור מפני הגשם, הרוח והקור כאשר הם מחכים להיכנס.
• אנשים עומדים סמוך לדלת כאשר הם מחכים שתפתח.

לכן מחוץ לכניסה יש לבנות גגון ולתחום את החלל משלושה צדדים.

1. הניואנסים של פרידה:

כאשר מארחים ואורחים נפרדים, חוסר במקום שמוגדר כ"נקודת פרידה" מוביל ל"טוב, אנחנו כבר ממש חייבים ללכת" חוזר ונשנה.

• כאשר החליטו באמת לעזוב, אנשים רוצים ללכת ללא היסוס.
• אנשים רוצים להיפרד בצורה נינוחה ולא פתאומית.

לכן צרו אזור מוגדר מוגדר מחוץ לדלת הכניסה בגודל 2 מ"ר או יותר, תחום בעזרת קירות נמוכים, מעקה או מדרגה בין המבואה לרכב של האורחים.

1. מדפים ליד הכניסה:

כאשר נכנסים עם חבילה --

• צריך להחזיק את החבילה שלא תתהפך ותיפול.
• בו זמנית, צריך ידיים חופשיות כדי למצוא מפתח או לפתוח את ידית הדלת.

וכאשר יוצאים מהבית --

• בדרך כלל הראש טרוד בעניינים אחרים ויש נטיה לשכוח את החבילה שרצינו לקחת.

כדי להימנע ממצבים אלו כדאי להתקין מדפים בגובה המותניים גם בפנים וגם מחוץ לדלת; מקום להשאיר חבילות לקחת החוצה; מקום להניח חבילה לרגע בשביל לפתוח את הדלת.

1. עיצוב פנים של המבואה:

• הנימוס מחייב שמי שנכנס בדלת יעבור בפתח רחב.
• דיירים רוצים אינטימיות בתוך ביתם.
• לא נעים אם מי שעובר ליד הדלת פולש לפרטיות או מפריע.

לכן, עצבו את מבנה המבואה בצורה זיגזג או באופן שחוסם את מי שעומד על סף הדלת מלראות את החדרים האחרים בבית, מלבד המבואה עצמה.

1. מעילים, נעליים, אופניים:

• צריך לחלוץ נעליים עם בוץ.
• דרוש מרחב של כ-1.5 מטר כדי להסיר מעיל בנוחות.
• אנשים מכניסים הביתה עגלות, אופניים, צעצועים מהגינה וכיו"ב כדי להגן עליהם מפני גשם או גניבה.

לכן, צרו "פינה מתה" לאיחסון, קולבים לאיחסון מעילים תלו במקום שניראה לעין מיד בכניסה, ולידם מרחב של מטר וחצי.

לכן:

בכניסה הראשית למבנה, צרו חדר מואר היטב שתוחם את הכניסה ומפצל את הגבול בין הפנים לחוץ. החדר הזה מורכב גם מחלל מחוץ לדלת וגם מחלל בפנים. החלל החיצוני יכול להיות מרפסת קלאסית; החלל הפנימי יכול להיות מבואה או חדר המתנה.

---

_{שימו בחלל החיצוני פריט שקושר את הכניסה לשאר הכניסות ברחוב -- משפחת כניסות (102), כשאפשר, החלק החיצוני יהיה מרפסת -- גלריה בהיקף (166). הציבו ספסל או מושב כדי שיהיה אפשר להתבונן בעוברים והשבים או לחכות למישהו -- ספסל בכניסה (242). בחלק הפנימי, חשוב להאיר את החלל משניים או אפילו שלושה צדדים, כדי שהרושם הראשוני יהיה נעים -- ריקמה של אור וצל (135), שני כיווני אור (159). פתחו חלון בדלת הכניסה עצמה -- דלתות עם זגוגיות (237). בנו ספסל בנוי (202) ושלבו את חדר הכניסה ב-סדרת מקומות ישיבה (142). תכננו מדף בגובה המותניים (201) לחבילות ושקיות. השלימו את הצורה של חדר הכניסה לפי צורת החלל הפנימי (191).}