תהליך הסליחה לאח

[אנונימי]

זהו דף תיאור מקרה
ראו גם: מדור מטפלים | על תהליך הסליחה

[מתלבטת*]

יש לי מטופלת (סטודנטית) שנמצאת בעיצומו של תהליך הסליחה. הכעס סובב סביב אחד האחים שלדבריה גזל ממנה את ילדותה. האח מהמר, משתמש בסמים, אלים. המון ריבים בבית בגלל התנהגות שלו. היא חוותה הרבה בושה בגללו וריחוק מההורים (לא רצתה להעיק עליהם בצרות שלה, יש להם מספיק ממנו).
בטיפול היא מסוגלת לכעוס על ההורים שלה, על תחושת הויתור שהיא חשה מהם ("אני ויתרתי, אבל להם זה היה נוח"), היא משחררת כעס, כאב, מסוגלת להגיע למקומות מאוד עמוקים עם הבחירות שלה ושלהם, מסוגלת לראות איך זה השפיע על ההתנהלות שלה גם שנים אחר כך.
לעומת זאת, כשמגיעים לאח שלה - אטימות. לא מסוגלת לכעוס ולא מסוגלת לכאוב. כואבת על עצמה, על מה שהרגישה בגללו אבל מדברת על הכאב הזה (כשזה קשור בו) ממקום מאוד אטום. טוענת ששונאת אותו, שגם אם ימות לא יהיה איכפת לה לאבד אותו ושאם היתה יודעת בוודאות שלא תקבל עונש היתה הורגת אותו בעצמה העיקר שיצא מהחיים שלה ושל המשפחה הסובלת.
היא אומרת את כל המילים הקשות ברוגע, לא מוכנה לקבל את זה שאם לא היתה כועסת עליו לא היתה מרגישה כך. מבינה מה קורה כשסוחבים את הכעס ולמה חשוב לסלוח, מבינה את התהליך אך טוענת שאין לה שוםרגש כלפיו.

מתלבטת מה לעשות, להניח לה? היא עוד לא מוכנה להתמודד? אני מרגישה את חוסר הבטחון שלה כשמדברת עליו - הגוף והקול רועד (היא טוענת שקר לה..)

[משה_אלבאום*]

מתלבטת נראה על פני השטח שצריך להניח לה, כי אין לה עדיין את הכוחות הנדרשים על מנת להתמודד עם האובדן של אחיה. באיזה מקום הוא במשפחה, לפניה או אחריה? איך היא הרגישה כלפיו לפני שהמצב החל? שווה לדבר על הנושאים הללו כהכנה לפתיחה עתידית לרגשותיה כלפיו. נראה שההשוואה למה שהיה עבןרה קודם מבחינה רגשית, תוכל להבהיר לה יותר מכל את רמת האנרגיה העצומה שהיא מבזבזת על חסימת מה שהיה בעבר.
בכל מקרה, נראה שאסור ללחוץ עליה.
שווה גם לדעת מה האבחון של כף ידה אומר. ישנם כאלו שחייבים לעזור להם לעבור את התהליך, ישנם כאלו שצריך לאפשר להם לעבור את התהליך, ישנם כאלו שחייבים לדעת שהם יעברו תהליכים מסויימים רק בדרך שלהם ובזמן שיבחרו. בכל מקרה ההתנגדות שלה נראית מאוד חד משמעית. התנגדות כזו מראה יותר מכל על הפחד שלה מרגשותיה, על חוסר הבשלות שלה לעמוד אל מולם. נראה שחייבים לאפשר לה להתרחק מהנושא עוד זמן רב לפני שתוכל להתמודד איתו.
ברור הוא, שכל מה שעשתה איתך, בנה את התשתיות הנכונות על מנת שהיא תוכל לבצע את השאר בזמנה, לכשיהייה עבורה נכון.

האם רצונה להרוג אותו מראה לה שהיא אינה כועסת??

[מתלבטת*]

משה תודה שהגבת.

האח גדול ממנה במספר שנים מועטות. לפני שהחל להתדרדר אל עולם הפשע גם יצר המון ריבים בבית. היה תלמיד "גרוע", לא רצה ללמוד, לא רצה לקבל עזרה.תמיד היה המון מתח סביבו בבית והיא אף פעם לא הרגישה אהבה כלפיו. כשהתחילה ללמוד את השיטה, הבינה שאולי הוא לא היה תלמיד גרוע בעצם, אלה היו לו קשיים (ועדיין) בעיבוד החושי ובוויסות והחלה להרגיש כעס עצום כלפי הוריה ולהאשים אותם במצב שלו.
איתם היא עשתה ועדיין עושה תהליך סליחה מאוד עמוק, רציני וכואב - אך משחרר.
איתו, כשהתחילה לעשות טענה שאינה מרגישה כלום, זה לא מצליח להכעיס אותה אפילו, לעיתים רחוקות גורם לה להזיל כמה דמעות כאב אבל לא מרגישה...
רצונה להרוג אותו הוא בכדי לתת למשפחה שקט. שההורים יפסיקו לסבול, היא תפסיק לכאוב והוא יפסיק להיות (היא בטוחה שהוא מאוד סובל מעצם היותו, לא מוצא את עצמו בעולם).

האינטליגנציה הגופנית מאוד מפותחת, מבצעת את כל הטכניות ברמות הגבוהות ביותר עם שאלות רגש וחשיבה. למעט תרגילי עיניים ששם נכנסת לפחד עם תחילת התרגול - אומרת שבזמן התרגול היא צריכה לוותר על הראיה שלה ועדיין היא לא מוכנה לכך. (מאוד פוחדת מחושך).

אני אשמח לקבל עוד תגובות, השאלות ששאלת כיוונו אותי להביט עליה מזוויות שונות.
תודה שאתה מאפשר את הדף הזה.

[משה_אלבאום*]

מתלבטת הפחד לאבד את הראייה והפחד מהחושך, יכולים להיות קשורים. יכול גם להיות שהיא מפחדת שהיא דומה לאחיה (קושי בתפקודי העיניים כבסיס לקשיי אחיה).
נראה כשווה מאוד לנסות להתעמק בנושא העיניים, הפחדים לאבד את הראיה ומהחושך. סביר להניח שבבסיסם מונחים נושאים שיפתחו דלתות להמשך העבודה עם רגשותיה לאחיה, ו/או הוריה.
לא הייתי מוותר על תרגולי עיניים לאורך כל הזמן הדרוש על מנת לשחרה מפחדיה. אולי מומלץ להפסיק את העבודה על הסליחה איתך, שתמשיך זאת בעצמה. בפגישות, מומלץ לנסות ולהתעמק בתנועות העיניים. במידה והיא אינה נכנסת לכאבים, תוכלי לתרגלה לאת, עם הפסקות מתאימות, גם לאורך כל שעת הטיפול.
שתיים שלש פגישות כאלו, יכולות לשנות את כל המצב ו/או להתחיל בפריצת דרך חדשה עבורה. אנשים בעליי אינטליגנציה גופנית גבוהה, ברמה התת הכרתית מתקשים ביותר לעקל את הקושי בתפקודיי העיניים. זהו סוג של קונפליקט בין האינטליגנציה הגופנית לרגשית-אנרגטית.