קנאה בין אחים

[אנונימי]

_{הועבר מדף אלבאום דף נוסף}

[אנונימי]

תודה רבה על ההסבר המפורט, עכשיו הבנתי ומיד אני רצה לדפדף בטכניקות הנוספות.
יש לי עוד שאלה: אני עובדת עם קבוצות והגיעה אלי אמא עם שני בניה בני 9 ו-10. יש בינהם סימביוזה מאוד חזקה והאם שאלה אם ניתן לטפל בשניהם יחד כ"קבוצה". האם זה נכון מבחינה טיפולית?

[משה_אלבאום*]

השאלה שצריכה להישאל היא איך הסימביוזה משפיעה עליהם, איך היא באה לידי ביטוי ביום יום. לאחר מכן ניתן לדעת מה לעשות איתם.

[משה_אלבאום*]

גלי גל האם את מתכוונת להמשיך את הנושא? הוא מאוד מעניין.

[אנונימי]

בוודאי שאני מתכוונת. בינתיים ממה שקיבלתי מהאם זה שהם כל הזמן יחד ושבגלל זה אין להם חברים, כי אין להם צורך בכך. מעבר לזה במפגש עימם ראיתי את דרך המשחק שלהם ואת ההתגוששויות שהאם אומרת שלרוב הופכות גם למריבות. מלבד זה יש את האח ה"מוצלח" יותר שגם מרגיש כך וגם דואג להעלות את העניין בפני האח ה"פחות מוצלח" ומרגיש צורך להסביר לו כל הזמן.
מחר תהיה לי עוד אינפורמציה לאחר שיחה עם האם ואמשיך לעדכן

[משה_אלבאום*]

סיפור על מנת להדגים את דעתי בנושא:

כשגרתי כאן בפעם הראשונה לפני כחמש שנים, טיפלתי בילד מאוד לא מאורגן גופנית והיפוטוני במקצת, אך גאון בכל תחום המכניקה, הדמיון, התקשורת (בן חמש היה).

עבדתי איתו ועם הוריו לאורך כמה חודשים, הוא השתנה לחלוטין והגישה של ההורים השתנתה. הילד התחבר לעצמו בכל הרמות, והפך לילד שמתפקד היטב.

לילד הזה אח צעיר בשלוש שנים, שמכיוון שעבדתי עם אחיו בבית, היה שותף לחלק מהמפגשים, וחלק אחר היה עסוק בכל מיניי דברים אחרים, למרות רצונו הרב להתחרות בכל דבר שאחיו היה עושה. למרות שהיה רק בן שנתיים וחצי, היה מסוגל לבצע את כל המטלות התרגוליות של אחיו ברמה טובה בהרבה (לידיעת כל מי שאינו מאמין שניתן לתרגל את הילדים מגיל צעיר מאוד, בגלל הסברה שמוחם אינו בנוי עדיין לכך).

התחרות ביניהם הייתה על כל דבר, וידו של הצעיר הייתה על העליונה. מכיוון שהבכור היה חלש ביותר, גוף רזה מאוד, דק וארוף ובנוסף לכל חסק כל קורדינציה, היה הצעיר מרגיש שהוא לא רק יותר טוב מהבכור, אלה היה מנצל כל הזדמנות על מנת להראות ולהוכיח את זה.

כשהאח הבכור התחזק, הוא החל לקחת את מקומו ביסודיות בכל אחת מהתחומים השונים, ואכן הצליח נפלא. זה יצר תחרותיות לא שוות כוחות, כי הבכוח התחזק מאוד, ויכל סוף סוף להחזיר לקטן ולנצח בהכל.

מכיוון שלא טיפלתי בזמנו באח הצעיר, לא כל כך ידעתי מה הולך בבית, למרות שההורים היו מעדכנים אותי מדי פעם. לפני מספר חודשים, התבקשתי לאבחן את האח הצעיר על מנת לעזור לו להתגבר על קשיים במוטוריקה העדינה ובהתפרצויות הזעם שלו.

הילד התקדם נהדר, והשתחרר מהקושי, אך עדיין היה מתפרץ מדי פעם (התפרצויות חזקות ביותר)
בפגישה האחרונה, הוא הגיע עם האב שסיפר שהבן שלו במשך השבוע האחרון התפרץ פעמיים ללא אפשרות שליטה . הילד שתק ולא רצה להסביר.
האב סיפר שיכול להיות שזה קשור לעובדה שהוא חייב להיות בקורס בצפון המדינה למשך כחודש ימים, המתקיים רק אחת לשנה והוא חייב בגלל העבודה להיות בקורס הזה. הצרה היא שהקורס מסתיים יומיים לאחר יום ההולדת של הבן, וזו יכולה להיות הסיבה.

נסיונות רבים ושונים להוציא מהבן מה הסיבה, לא צלחו. ללא כלים נוספים, השתמשתי בתקשורת האנרגטית ונכנסתי לבדוק מה ניתן לדלות ממצבו. הבנתי שזה קשור לאחיו, ולכן שלאתי אותו האם זה קשור לאחיו. החמוד הזה סימן בכן עם הראש ומייד החל לבכות חזק למשך דקות ארוכות.

לאחר שנרגע במקצת, שאלתי אותו אם הוא מקנא באחיו, והוא אמר שכן בגלל שהאב יהייה ביום הולדת של אחיו אך לא יהייה בשלו. מייד התפרץ בבכי חזק עוד יותר. בהנחייתי אביו הרים אותו מהכיסא ואושיב אותו על בירכיו, מלטף אותו עד שהילד נרגע. לא דיברנו לאורך כל הבכי, רק הקשבנו ואפשרנו.

לכשנרגע, שוחחנו ארוכות על הקינאה ועל הנזקים העצומים שהיא יכולה לעשות, הבאתי דוגמאות רבות ובקשתי מהאב שיספר דוגמאות שהוא מכיר. הוא סיפר על הקושי העצום בתקשורת בינו לבין אחיו התאום, בגלל הקינאה לאורך השנים הארוכות. האב הוסיף שהיה מאוד שמח כילד אם מישהו היה מסביר לו את מה שהסברתי. זה היה חוסך המון שנים של כאב רגשי חזק ומפריע לכל רובדי החיים. הוא הוסיף שבכל פעם שהיה רואה את אחיו, היה כל כך כועס, שלא היה יכול לתקשר איתו בכלל ולא להינות משום אירוע משפחתי. רק לאחרונה הצליח להשלים עם אחיו ולסלוח לו (באמצעות תהליך הסליחה).
הילד ישב כל הזמן עם עיניים פעורות לרווחה, מתקשה להאמין למה שהוא שומע.

לאחר שההסבר הסתיים הוא הבין את עומק הקושי, והבטיח לנסות ולשנות את המצב, הוא שאל האם ניתן להסביר את זה גם לאחיו.

מכיוון שהאח ישב לאורך כל הפגישה בחדר ההמתנה (לא קרה לפני כן) מייד הכנסתי אותו לחדר, ושוחחנו לעומק על הקינאה ביניהם והנזקים שהיא גורמת. האב חזר על הסיפור בינו לבין אחיו, ואני הסברתי עד כמה אחים אוהבים יכולים להפוך לאויבים בנפש בגלל קינאה. בדוגמאות נוספות גרמתי להם להבין את הנזק העצום שהם יכולים לגרום האחד לשני, למרות שהם מודעים בבירור לאהבה החזקה שקיימת ביניהם. לבסוף האחים התחבקו, הבטיחו לעבוד על הנושא.
כל אחד מהם התבקש לפני שהוא מתפרץ על השיני לבדוק האם ישנה סיבה אמיתי או שהקינאה היא המדברת מפיהם. מסתבר שזה יכול לעבוד נהדר. רגיעה גדולה השתררה בבית מאותו היום. נראה איך ההורים יחיו עם זה.

במקרה הזה, שני האחים הם גאונים בנושאים שונים, האח הבכור רואה רוחי נהדר, מסוגל לראות אנרגיות, רוחות, עתיד ועבר של אנשים. בכל מה שקשור לרוחניות הוא אינו צריך ללמוד אלה מסוגל ללמד. בנוסף לכך הוא גם ילד חכם מאוד, אוהב ללמוד, אנציקלופדיה מהלכת.

האח הצעיר הולך בדרכו, אבל הוא גם יוצר יוצר מהכלל. מצייר, מנגן בכינור, שר נהדר, ספורטאי מחונן.

אני אמור להיפגש איתם לאחר חזרתי מישראל, על מנת לבחון איך הקשר. אשמח לדווח.

מה שאני מנסה להבהיר בסיפור הזה הוא שניתן לעבוד על המצב, במידה ומסבירים אותו נכון ולא מאפשרים מצב בו העתיד הרגשי לא יובן . צריך להביא דוגמאות ברורות המבהירות בשחור ולבן לאן מובילה הדרך. במידה וצריך להשחיר את התמונה, נכון לעשות זאת. אני מאמין גדול בכך שאם מבינים לאן הדרך מובילה, ובמקרה והיא מובילה שאולה, ניתן לשנות את המצב.

גם בילדות מוקדמת. כמו במקרה של גלי גל כשמדובר בשני ילדים בני שנתיים וחצי, נראה לי שככל שהנושא יובהר מוקדם יותר, כך יהייה לילדים טוב יותר.

במקרה הזה חייבים גם לקחת בחשבון שההורים יכולים להוות את המרכז של הקושי, ולילדים לא נותר אלה לאחוז האחד בשיני (בחיוב או בשלילה) על מנת להרגיש שהאחד שומר על השיני ומבטיח המשכיות משפחתית.

תאומים ניכנים לרוב בתכונות תקשורת ביניהם, שהאדם הרגיל לא יבינה. חשוב תמיד לזכור את זה.

[טליה*]

למשה.
מרגש ומעשיר מאוד לקרוא על ההשקעה המדהימה במטופליך ועל התוצאות המרגשות.

[אנונימי]

תודה על הסיפור המרגש. לאחר שיחה עם האמא הסבירה שעיקר הטיפול מבחינתה הוא שיפור הקשר בין האחים למרות שלכאורה הם קרובים מאוד
וכמו שציינת בסיפורך נושא הקנאה הוא מרכזי גם במקרה הזה.
אשוב ואעדכן בהמשך

[משה_אלבאום*]

עד כמה שאני מבין ורואה והנתנסתי עם משפחות רבות, סיפור הקנאה אכל חלק גדול ביותר ממערכות היחסים בין אחים ואחיות והורילי לידלדיהם.

חשוב לזכור שקינאה בין אחים יכולה להתחיל מההורים, או מהאחים. חשוב להגיע למקורות ולדון בהם לעומק עם כל המשפחה, עד למצב של בהירות העתיד בעיניהם.

לאחר שהבינו לאן הדרך מובילה, ומה יגרם להם במדויק ובכל זאת ממשיכים בה, לא נשאר למטפל מה לעשות.